איך לתקן את היחסים עם ארה"ב בעקבות שינוי פוליטי בבית הלבן

צילום מסך מנאום של קמלה האריס באיפאק, "כאן"
צילום מסך מנאום של קמלה האריס באיפאק, "כאן"

בניגוד למקובל לחשוב במחוזותינו, היחסים הבילטרליים עם ארה"ב מצויים במשבר קשה. רבים חושבים שהיחסים בין המדינות הם בשיאם בשל הסימביוזה המופלאה בין טראמפ לנתניהו, אבל דווקא הסימביוזה הזאת העמיקה מספר מגמות שמאיימות על היחסים מזה זמן רב.

אנסה להציע להלן מספר צעדים לפתרון המשבר שניתן יהיה לנקוט מול ממשל ביידן – במידה שיבחר – וזאת בשתי סוגיות מרכזיות: האינטרס האמריקאי להפחית את מעורבות ארה"ב במזרח התיכון והפגיעה האנושה ביחס הדו מפלגתי לישראל.

רבים חושבים שהיחסים בין ישראל לארה"ב בשיאם בשל הסימביוזה המופלאה בין טראמפ לנתניהו, אבל דווקא הסימביוזה הזאת העמיקה מגמות שמאיימות על היחסים הבילטרליים עם ארה"ב, והם במשבר קשה

בהקשר האסטרטגי, מגמה שמסכנת את הערך הרב שמייחסת ארה"ב לישראל היא שהחשיבות האסטרטגית של אזור המזרח התיכון עבורה הולכת ופוחתת. אזור זה היה בעבר ספק האנרגיה המשמעותי ביותר של ארה"ב אבל כיום הפכה ארה"ב עצמה ליצואנית אנרגיה. בנוסף לכך, כל ההתערבויות של ארה"ב במזרח התיכון לאחרונה הסתיימו בכישלון. מהפלישה לעירק, עבור ל"הובלה מאחור" בלוב וכלה באוזלת היד בנושא הסורי.

מבחינת ישראל, היכולת להתבסס על תמיכה אמריקאית באזור,  שהייתה מרכיב חשוב בתפיסת ההגנה שלנו, הולכת ונשחקת. כדוגמה, עתיד סוריה מוכרע כיום על ידי תורכיה, סוריה ורוסיה, בעוד שלארה"ב אין שם מנופים. בהקשר האיראני, ארה"ב מצאה את עצמה בבדידות "מזהירה" במועצת הבטחון (לצד הרפובליקה הדומיניקנית) בניסיון להאריך את האמברגו על מכירות נשק לאיראן.

בהקשר הפוליטי, המגמה המדאיגה נובעת מכך שמתחולל שינוי ממצב שבו במשך השנים התבססו היחסים המיוחדים בין שתי המדינות על תמיכה דו מפלגתית והימנעות מהפיכת ישראל לנושא שמצוי במחלוקת פוליטית. טראמפ ונתניהו פעלו בניגוד למגמה הזאת, ואנו עדים למגמה מדאיגה מאוד, שבה הציבור הליברלי בארה"ב (שגדל דמוגרפית במעבר ממדינת הרוב הלבן והפרוטסטנטי למדינת מיעוטים) מתרחק מישראל, שנתפסת יותר ויותר כשמרנית וכזרוע של המפלגה הרפובליקנית.

ההתרחקות הזאת מתחילה לתת את אותותיה בקרב מחוקקים חדשים בקונגרס, שכבר אינם רואים את היחסים המיוחדים עם ישראל כמרכיב חשוב ערכית ואסטרטגית לארה"ב. חמורה מכך היא ההשפעה על הקהילה היהודית האמריקאית, שהיא הקהילה הגדולה והחשובה ביותר בעולם מחוץ לישראל. כעת מסתמנות בה מגמות של אמביוולנטיות ולעתים אף עויינות כלפי ישראל, שבשנים האחרונות מתרחקת מהערכים הליברליים של היהדות הלא אורתודוכסית.

בהקשר הפוליטי, מגמה מדאיגה של שינוי מהמצב בו היחסים המיוחדים בין שתי המדינות התבססו על תמיכה דו מפלגתית והימנעות מהפיכת ישראל לנושא שמצוי במחלוקת פוליטית

מה ניתן לעשות כדי לשמור על מחויבותה האסטרטגית של ארה"ב כלפי ישראל ולהשיב את התמיכה הדו מפלגתית בה?

תהליך ההתרחקות של ארה"ב מהמזרח התיכון מחייב את ישראל לשנות את מדיניותה המסורתית, שהתנגדה לקדם מהלך של חתימה על ברית הגנה חוזית מעוגנת בחוק האמריקאי. ההתנגדות הישראלית נבעה מחשש שברית כזאת תצמצם את מרווח התמרון של ישראל בהפעלת יתרון העוצמה שלה על שכנותיה. אולם טיעון זה נשחק לאור העובדה שהאיומים האמיתיים על ישראל כיום הם אסימטריים והעוצמה הצבאית שלנו אינה יכולה למנוע אותם. דווקא "קשירת ידינו", כביכול, מתגובות צבאיות חסרות תוחלת אל מול פרובוקציות, ולעומת זאת יצירת מוטיבציה אמריקאית להרתעה אפקטיבית של אויבינו והפעלת מנופים אמריקאיים דיפלומטים וכלכליים כלפיהם תשיג הרבה יותר. חופש התמרון שלנו, כביכול, גורם ללחץ פוליטי פנימי הולך וגובר לשימוש בכוח צבאי מבלי יכולת להשיג הכרעה, כפי שראינו בסבבי הלחימה האחרונים מול חמאס.

רבים מעמיתיי ממחנה השלום ישאלו את עצמם מדוע אני מצדד בברית הגנה שנתפסת כאינטרס ימני, ששואף להגדיל את ההתבססות על מרכיב הכוח הצבאי שלנו. אולם ברית הגנה עם ארה"ב היא דווקא הדרך לקדם פתרונות שאינם צבאיים.

  • ברית הגנה עם ארה"ב תחייב את ארה"ב – לא רק לתחזק הרתעה אפקטיבית מול איראן, חיזבאללה, חמאס וכו', אלא גם תייצר אינטרס אמריקאי מובהק לקדם הסדרים כדי להימנע מהסתבכות במלחמה במזרח התיכון.
  • בנוסף לכך, ברית כזאת תמנע ממנהיגים פופוליסטיים בימין את היכולת להשתמש בצבא באופן לא אחראי, משום שהמערכת הביטחונית שלנו (המבינה היטב שאין פתרונות צבאיים לבעיות המרכזיות של ישראל) תוכל להצדיק הימנעות מפעולות מיותרות בשל הצורך בגיבוי אמריקאי.
  • בנוסף לכך, ברית הגנה תחייב את ארה"ב לקדם מהלך בו יוגדרו גבולותיה של ישראל משום שיש צורך בהגדרה טריטוריאלית כדי לקבוע על איזה שטח חלה הברית.
  • צעד נוסף שהברית תקדם הוא מעבר של הסיוע הצבאי לישראל מסעיף הקצבות מחלקת המדינה להקצבות מחלקה ההגנה, ובכך תימנע הבולטות של הסיוע לישראל (אשר מזיקה לנו פוליטית היות שהוא גדול בהרבה מהסיוע שמעניקה  ארה"ב למדינות מתפתחות).
  • הברית גם יכולה לסייע בשיתופי פעולה בין התעשיות הצבאיות של שתי המדינות בפיתוח, ייצור ושיווק משותפים, מה שימנע תחרות לא בריאה על שווקים, תוך הקפדה שלא לפגוע ב-QME (יתרונה האיכותי הצבאי של ישראל ביחס לכל אויביה).

רבים מעמיתיי ממחנה השלום יתהו מדוע אני מצדד בברית הגנה, שנתפסת כאינטרס ימני, השואף להגדיל את ההתבססות על מרכיב הכוח הצבאי שלנו. אולם ברית הגנה עם ארה"ב היא דווקא דרך לקדם פתרונות שאינם צבאיים

באשר לשיקום הדו מפלגתיות, עצם ירידת טראמפ המפלג והמקצין מבמת ההיסטוריה תסייע לכך. אולם רצוי לקדם חיבורים בין ישראל וארה"ב גם סביב האג'נדה שחשובה לציבור הליברלי במפלגה הדמוקרטית ובקהילה היהודית.

אחת הדרכים לקדם אג'נדה שכזאת היא בהקמת קרן בילטרלית משותפת לארה"ב ולישראל לקידום "תיקון עולם" (בדומה לקרנות הקיימות – BIRD לשת"פ במו"פ תעשייתי, ו-BARD לשת"פ במו"פ חקלאי). הקרן תממן שיתופי פעולה בין סוכנויות הפיתוח של שתי המדינות – מש"ב ו-US.AID, ותעניק תמיכה בשותפויות של ארגונים לא ממשלתיים ועמותות לקידום צדק חברתי וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות.

קרן כזאת תייצר פלטפורמה לשיתופי פעולה בין צעירים יהודים (וגם לא יהודים) לישראלים סביב אג'נדה פרוגרסיבית, בניגוד למגמה הקיימת בה הצעירים הללו לא רואים בישראל יעד לקידום הערכים הללו.

כמובן יש צורך בשינוי דיסקט במנהיגות הישראלית ביחסה לציבורים ליברליים בארה"ב וביחסה המתנכר כלפי הזרמים הליברליים ביהדות ארה"ב, אשר בעיני הממסד היהודי נחשבים כיום כיהודים סוג ב', בעוד אנחנו מצפים מהם להגן על ישראל במאמצי השדולה ובתמיכה כספית.

יש צורך גם בשינוי משמעותי ביחס לקידום פתרון שתי המדינות עם הפלסטינים (https://www.zman.co.il/158663/), ובמעבר לגישה רציונלית בהתמודדות מול הגרעין האיראני (https://www.zman.co.il/159950/) – על כך כתבתי בנפרד כפי שניתן לראות בקישורים.

יש צורך בשינוי דיסקט ביחסה המתנכר של המנהיגות הישראלית לציבורים ליברליים בארה"ב, ולזרמים הליברליים ביהדות שם, שנחשבים כיום בעיני הממסד היהודי כיהודים סוג ב'. זאת כשאנו מצפים מהם להגן על ישראל כספית ובמאמצי השדולה

שינוי בבית הלבן יכול להוביל לשינוי מגמה בכל הקשור ליחסים ארוכי הטווח בין ישראל לארה"ב, בניגוד למצב הנוכחי בו היחסים בין המדינות משועבדים לצרכים הפוליטיים קצרי הטווח של המנהיגים הנוכחיים בירושלים ובוושינגטון.

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא מנכ"ל J Street בישראל וחבר ועד מנהל במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ויועץ לעניינים בינלאומיים במרכז פרס לשלום וחדשנות. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 958 מילים
כל הזמן // יום שישי, 24 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אבו מאזן באו"ם: "לישראל יש שנה לסגת לשטחי 67"

בישראל מגיבים לדברי אבו מאזן: לפי צבי האוזר, נתניהו אשם ש"שיתף פעולה עם הרש"פ", בליכוד טוענים ש"הממשלה נותנת לו לגיטימציה" ● הפגנה בשייח' גראח, מפגינים נעצרו בשל הנפת דגלי פלסטין ● מנצור עבאס צוטט כאומר: "הממשלה על פרשת דרכים. היא לא מקיימת הבטחות, לא לחינם חשבתי שעדיף ללכת עם ממשלת ימין" ● יפעת שאשא ביטון: "לפתוח את הסכם יבוא החיסונים עם פייזר לציבור", טוענת שלא נחשפה אליו בעצמה

עוד 32 עדכונים

לנעול את שערי ההונאה

הסדרה הבריטית אחוזת דאונטון מספרת על המעמדות החברתיים באנגליה בתחילת המאה הקודמת, על רקע מלחמת העולם הראשונה הנוראה. משפחת האצולה הבריטית ומשרתיהם גרים בטירת דאונטון. המשפחה בקומות העליונות והמשרתים בתחתונות. האדונים והמשרתים מתחככים זה בזה במגבלות של שמירת מעמדותיהם באופן מעיק ויום-יומי.

הסדרה הבריטית אחוזת דאונטון מספרת על המעמדות החברתיים באנגליה בתחילת המאה הקודמת, על רקע מלחמת העולם הראשונה. משפחת האצולה הבריטית גרים בקומות העליונות, ומשרתיהם בתחתונות

המשחק והבעות הפנים של צוות שחקני התיאטרון הבריטי נפלאים, בית ספר למשחק. הסדרה משקפת את חיי האצולה האירופאית המתנשאת ואת המועקה והשאיפה לחופש ולשחרור של המשרתים. תיסכול שבה לידי ביטוי גם בשיר המחאה החברתית של ג'ון לנון גיבור מעמד הפועלים.

על העמדת פנים

ארי אלון בספרו עלמא די כותב על העמדת הפנים הנדרשת מחכמי הדת כדי להנהיג את קהילותיהם. על פי אלון הם לא באמת יודעים יותר מאיתנו, עם-הארץ, על האל ועל בריאת העולם, ורק מעמידים פנים שאמונתם בבורא מוחלטת.

אומנות העמדת הפנים של החכמים לא פחות מרשימה ממשחקם הנפלא של שחקני התיאטרון הבריטי של אחוזת דאונטון. גם אצל החכמים יש חלוקה למעמדות חברתיים, מעמד עם-הארץ הנמוך לעומת מעמד החכמים ותלמידי החכמים, הצדוקים החדשים.

אלון, שגדל במשפחת רבנים לאומית דתית, כותב דברים מפתיעים מאוד כמו – יש אלוהים כי אין גוזרים על הציבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה וגם הגיעו שמים עד נפש. אלון מדבר על עושקים ועשוקים ותפילותיהם, על קדיש היתום של חברו הילד, עלמא די, שטעה במילות הקדיש ומצטט אימרה של אמא שלום אחותו של רבן גמליאל בתלמוד הבבלימשנחרב בית המקדש ננעלו כל שערי שמים חוץ משערי הונאה.

ארי אלון כותב על העמדת הפנים הנדרשת מחכמי הדת כדי להנהיג את קהילותיהם. על פיו, הם לא באמת יודעים יותר מאיתנו, עם-הארץ, על האל ועל בריאת העולם, ורק מעמידים פנים שאמונתם מוחלטת

ארי אלון מדבר על התהליך של אובדן האמונה באל ילדותו, שהתגבש להכרה מלאה לאחר מלחמת יום הכיפורים ועל הנחמה שמצא בדמותה של אמא שלום, אחותו של רבן גמליאל ואשתו של רבי אליעזר.

לא בשמיא היא

גיבורתו של ארי אלון, אמא שלום, מוזכרת בתלמוד בהקשר תנורו של עכנאי שהוא המקור לאימרה ידועה יותר מהציטוט על שערי ההונאה שלא ננעלו – לא בשמיא היא.

הדיון בין החכמים בדיני טומאה וטהרה הביא לפסיקה גורפת לגבי סמכות ההלכה הפרושית. החכמים פסקו, שמיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי שמים ולכן החלטות רוב החכמים הפרושים יקבלו מעמד של תורה, כאילו ירדו אל משה מהר סיני.

רבי אליעזר בן הורקנוס התנגד להחלטתם והוכיח צדקתו בעזרת מעשי ניסים ובת-קול שמיימית, אבל למרות זאת דעתו נדחתה על ידי שאר החכמים שפסקו "לא בשמיא היא" ונידו אותו.

על פי התלמוד הבבלי, רבי אליעזר המנודה והמאוכזב הטיל קללה על רבן גמליאל, אחיה של אמא שלום, שמת, ואת הנידוי של רבי אליעזר הסירו החכמים רק לאחר מותו של אליעזר.

לנעול את שערי ההונאה

החכמים הפרושים הפכו את היהדות לדת בה אנשים ולא אלים קובעים את החוקים, בהחלטות רוב שיש להן תוקף של תורת משה מסיני.

זו אמירה מעניינת וחשובה מאוד, אבל היא סותרת את האפקטיביות של התפילה למשל ביום הכיפורים. מה הטעם בתפילות יום כיפור אם החכמים פסקו שמיום שנחרב בית המקדש כל שערי שמים ננעלו?

בנוסף, החכמים לקחו לעצמם את מעמד הלויים החדשים, והאמת היא שלא האל (כי שערי שמים הרי ננעלו) ולא תורת משה נתנו לחכמים את המעמד ואת זכויות היתר שהם לקחו לעצמם. אין סיבה שמעמד החכמים ותלמידיהם לא יעבדו לפרנסתם ככל עם-הארץ ושתלמידי חכמים לא ישלמו שכר לימוד כמו כל סטודנט במדינה.

החכמים ותלמידיהם פשוט עושקים את קופת המדינה דרך שערי ההונאה. זה לא רצון האל וגם לא דבר תורת משה מסיני. בשום מקום בתורה לא כתוב שתלמידי חכמים יהיו פטורים משירות צבאי ומפרנסת משפחותיהם ושעם-הארץ יממן אותם. שיוויון בפני החוק צריך להתקיים לכולם וללא מתן זכויות יתר למעמד כזה או אחר. לא ליחידי  סגולה ולא למעמד תלמידי החכמים.

החכמים ותלמידיהם עושקים את קופת המדינה דרך שערי ההונאה. זה לא רצון האל או תורה מסיני. בשום מקום בתורה לא כתוב שתלמידי חכמים יהיו פטורים משירות צבאי ומפרנסת משפחותיהם ושעם-הארץ יממנם

זה לא בשמיא, אלה הם שערי ההונאה שלא ננעלו, כפי שאמרה אמא שלום, ושצריך עכשיו לנעול ולהבטיח שגם נבחרי העם בכנסת ובממשלה שקובעים כיום את החוקים בהחלטות רוב, לא יקחו לעצמם זכויות יתר כפי שעשו הלויים ואחריהם חכמי הדת.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 650 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עלה ושוט והסתכל עד מה יפה היא התבל

מולי שפירא הפיק את ערב שירי משוררים השלישי של גל"צ ב-1980, והקדיש את כולו לשירי תל אביב ● משה וילנסקי, שהיה המתחרה של שפירא בקול ישראל, בדיוק אושפז באיכילוב ● שפירא הציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה: "אם תעמוד על הרגליים, אני מבטיח לארגן לך ערב שלא היה כמותו" ● התוצאה: "דצמבר", אחד השירים האהובים של נתן אלתרמן, בביצוע בלתי נשכח של דפנה ארמוני ומזי כהן

עוד 1,180 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

החול יזכיר

הרע: חומר שחור נפלט לחופי ישראל ביומיים האחרונים. הפעם כנראה מדובר בפחם ולא בזפת - אבל זו עוד תזכורת כמה הים שלנו רגיש לזיהומים ● הטוב: ארגון הבריאות העולמי עדכן את התקנים לזיהום אוויר, ומזכיר שגם בלי קשר למשבר האקלים - צמצום פליטות יציל מליונים מתחלואה ומוות ● והטיפ: חנות חדשה שמוכיחה כי הדרך ל-zero waste קצרה משחשבנו

עוד 563 מילים

למקרה שפיספסת

בציבור הפלסטיני גוברת הביקורת כלפי יו"ר הרשות בטענה לשיתוף פעולה עם ישראל ● המצוד אחר האסירים הנמלטים מכלא גלבוע אולי כבר הסתיים, אבל שאלת הירושה של עבאס צפה מחדש ● בין לבין גובר הניכור שבין הרחוב הפלסטיני להנהגה ● פרשנות

עוד 714 מילים

ניקיון זה לא רק לעשות ספונג'ה, אלא ערך

בשבת הקודמת צויין את יום הניקיון הבינלאומי (World Cleanup Day). זהו זמן ראוי לדבר בו מעט על מה זה בעצם ניקיון. ניקיון זה לא רק לעשות ספונג'ה, אלא ערך. למרבה הצער, כאן בישראל הערך הזה קצת הוזנח ונשכח.

בשבת הקודמת צויין את יום הניקיון הבינלאומי, זמן ראוי לדבר בו מעט על ניקיון. ניקיון זה לא רק לעשות ספונג'ה, אלא ערך. למרבה הצער, כאן בישראל הוא קצת הוזנח

אנחנו אוהבים שהבית שלנו נקי, שהרצפה מצוחצחת, המדפים מסודרים והחצר מטופחת. אבל ביציאה משער הבית, למדרכה, לגן הציבורי, לפארק או לחיק הטבע מתגלה הישראלי המכוער, שהניקיון לא ממש בראש מעייניו.

הישראלים אינם "חולי ניקיון", אבל אנו בכל זאת סובלים ממחלה של חוסר אכפתיות מסביבתנו ומניקיונה. צאו לטייל וראו שהניקיון כבר לא באופנה. הזבל נערם בשולי הדרכים, נזרק ליד מעיינות ואתרי תיירות, נמצא בכל מקום סביבנו.

אירועים המוניים משאירים מאחוריהם לרוב פחי אשפה ריקים ומדשאות מלאות באשפה, הזבל הפך לחלק בלתי נפרד מסביבתנו. כל אלו כמובן מתגמדים לנוכח פסולת הבניין הנזרקת באופן פיראטי בלב הטבע הישראלי, שהולך ומתלכלך והופך לפחות ופחות נעים ומזמין.

אבל חוסר האכפתיות שלנו מניקיון לא נגמר בלכלוך שאנחנו משאירים מאחורינו. למעשה שם הוא רק מתחיל. משם הוא ממשיך ליחס שאנו מעניקים לעובדי הניקיון. אלו אנשים שעבור רבים מהישראלים הם שקופים, מובנים מאליהם. אנחנו נלכלך, הם ינקו, אומרים לעצמם רבים באטימות, לעיתים אף ברשעות.

חוסר האכפתיות שלנו מניקיון לא נגמר בלכלוך שאנו משאירים מאחורינו. זה ממשיך ליחס שאנו מעניקים לעובדי הניקיון, שעבור רבים מהישראלים הם שקופים. אנחנו נלכלך, הם ינקו, אומרים לעצמם רבים באטימות

הגיע הזמן שנכיר באמת: מדינה שאזרחיה מזלזלים במלאכת הניקיון ובעוסקים בה, תהיה מדינה מלוכלכת.

אבל הבעיה ממשיכה מהאזרחים לרשויות המדינה. נכון להיום חסרים בישראל לפחות 15 אלף עובדי ניקיון. אך בניגוד לענפי הבניין, החקלאות וענפים נוספים, כשזה מגיע לניקיון, המדינה נותרת באדישותה ולא ממהרת לאשר הגעת עובדים מהרשות הפלסטינית או מחו"ל.

15 אלף העובדים הללו, יכולים היו לייצר עבורנו סביבת חיים נקייה ונעימה יותר, במשרדי הממשלה, בבתי החולים, בבתי הספר ובמקומות רבים נוספים, אבל נאמנה למסורת הישראלית של זלזול בחשיבות הניקיון, הממשלה נמנעת מלאפשר הבאת עובדים. גם מכרזי המדינה שמתמחרים את עבודת הניקיון בשכר דחק, על סף שכר המינימום, הם חלק מהראיה של המדינה את הניקיון כנחות.

טוב נעשה כולנו, אזרחי ישראל, מקבלי ההחלטות והמנהיגים אם נייחד את יום הניקיון הבינלאומי למחשבה על הניקיון כערך.

נאמנה למסורת הישראלית של זלזול בחשיבות הניקיון, הממשלה נמנעת מלאפשר הבאת עובדים. גם מכרזי המדינה שמתמחרים את עבודת הניקיון בשכר דחק, הם חלק מהראיה של המדינה את הניקיון כנחות

על מה הלכלוך מסביבנו אומר עלינו כחברה. על מה הזלזול בעובדי הענף אומר על המזלזלים. על סדר העדיפויות המעוות של מי שמסרבים לאפשר לענף הניקיון די ידיים עובדות על מנת לבצע את משימתו כהלכה.

עו״ד ורוניקה רוזנברג- מנכ״לית ארגון חברות הניקיון בישראל, יו"ר ועדת ביקורת ודירקטורית במועצה הישראלית לצרכנות. צילום: עופר חג׳יוב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 419 מילים
עודכן לפני 18 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ישראל ניתקה את הקשר בין עסקת שבויים לשיקום עזה

ביום הכיפורים האחרון חמאס עצר מספר פעילי ג'יהאד אסלאמי במטרה לשמור על השקט ● על פי פרסומים בכלי תקשורת ערביים – ישראל נסוגה מהדרישה לכרוך את שיקום עזה בעסקת שבויים ● אך עד שלחמאס לא יהיה מה להפסיד – אי אפשר יהיה באמת להגיע להבנות ארוכות טווח ● פרשנות

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

העצבות כמו כוס היא ובה יין מר מענבי הנשמה

"אני לא קורא לזה להיט" אומר מיקי גבריאלוב, שהלחין את השיר לבקשת אריק אינשטיין, "אלא שיר שיש בו אמירה חזקה מאוד, שמדברת לרבים" ● השיר העצוב של חלפי, שנכתב לראשונה ב-1935, הפך מיידית לאחד השירים האהובים והמושמעים ● הוא גם בין הראשונים בארץ להשתמש בסאמפלר ● גבריאלוב ויוני רכטר מספרים על העבודה עם אינשטיין ואיך התמודדו עם הרגש העז של השיר

עטיפת האלבום "אוהב להיות בבית" של אריק אינשטיין ומיקי גבריאלוב, 1986
עוד 1,769 מילים

הפארסה האמריקאית רחוקה מלהסתיים

בזמן שהמשטר החדש באיראן מנסה למשוך זמן כדי להגיע להישגים נוספים – צרפת מעמידה את יחסיה עם הבית הלבן במבחן ● הצי האמריקאי הקים כוח מיוחד במפרץ הפרסי – אך הוא לא מסוגל להתמודד עם האיום הגרעיני באיראן ● ההשתלטות הפרוגרסיבית בקונגרס מחייבת את בנט לבחון מחדש את היחסים עם יהדות ארה"ב ● פרשנות

עוד 1,057 מילים ו-1 תגובות

שר המשפטים החל לקדם השבוע הצעת חוק המבקשת להרחיב את סמכויות החיפוש המשטרתי על מנת "לסייע במאבק בפשיעה בחברה הערבית" ● מסגור החוק כאילו הוא מיועד כלפי מגזר אחד הופך אותו לבעייתי ומזיק ● ובאותה מידה הוא גם הופך אותו לכללי ומסוכן ● דווקא סער, שמקדם במקביל חקיקה לחיזוק את זכויותיהם של חשודים, עלול לסלול את הדרך לפגיעה מהותית בזכויות האזרח ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

בנט: "מי שניסו לאתגר את המחויבות האמריקאית לביטחון ישראל - קיבלו תשובה ניצחת"

משרד החינוך הודיע שעובדי הוראה ללא תו ירוק לא יוכנסו לבתי הספר ולגנים ולא יקבלו שכר ● ליברמן אמר שהוא תומך ביוזמה, שלפיה, מי שלא יתחסן ולא ייבדק - יקבל דמי אבטלה בעיכוב ● קבינט המומחים קורא להגביל התקהלויות בחללים סגורים ל-300 איש - תחת התו הירוק ● ועדת מומחים, שהקים מנכ"ל משרד הבריאות, תקבע האם יש צורך להגדיל את מספר מכשירי האקמו

עוד 41 עדכונים

"המידע על תופעות הלוואי נאסף, אבל לא בשקיפות"

בדיקת זמן ישראל משרד הבריאות וקופות החולים אוספים מידע מפורט ממיליוני אנשים על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה בשמונה ערוצים שונים, כולל דיווח מקצועי של הצוותים הרפואיים וסקרים נוספים ● אז מדוע רווחת התחושה שאחרי החיסון השלישי לא בוצע מעקב אחר תופעות הלוואי? ● אולי בשל היעדר אחידות בסקרים של הקופות - ואולי בגלל חוסר השקיפות הכללי שמאפיין את משרד הבריאות

עוד 2,361 מילים ו-1 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך

השיר הראשון בספרו הראשון של נתן אלתרמן הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של המשורר, בין השאר בזכות הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים ● הלחן המוכר ביותר היום הוא של נפתלי אלטר, שברי סחרוף חידש והפך ללהיט מודרני ● אלטר עצמו מודה שהוא לא מבין עד הסוף את כוונת המשורר ומספר איך הלחין את השיר: "יש בעניין הזה סוג של קסם"

עוד 1,013 מילים

לא כולל שירות

הנהלת הוט, שספגה מתקפה בגלל התנהלותה מול מפוני הבניין הקורס בחולון, טענה שמדובר ב"קצר מתמשך בתקשורת" ● מבלי לפסוק מה בדיוק קרה שם, זו הגדרה מדויקת למערכת היחסים בין גופים ממשלתיים ומסחריים רבים לבין הציבור ● גם אלה ששיפרו את הביצועים בשנים האחרונות, עדיין נכשלים בנקודה שבה הם פוגשים את האזרחים המודאגים ואמורים לתקשר איתם ● פרשנות

עוד 880 מילים

חזרה לאולד-סקול: הטכניון מוריד את המסך על ההרצאות המוקלטות

במהלך הקורונה כמעט כל ההרצאות והתרגולים בטכניון הוקלטו והונגשו לצפייה חוזרת מהבית ● 2 מיליון שקל הושקעו במצלמות ומסכים ניידים בכיתות כדי לשפר את איכות ההקלטה ● כעת, דווקא המכון הטכנולוגי שאמור להכשיר את השפיץ של ההיי-טק חושש שהסטודנטים לא יגיעו לקמפוס והחליט להוריד את הנגישות לרוב ההקלטות ● הסטודנטים מתנגדים ונערכים למאבק

עוד 1,500 מילים ו-1 תגובות

המתווה המסתמן לחינוך: בדיקות במקום בידודים

תושב יפו איים בירי על עוברי אורח בטיילת תל אביב ונעצר ● בני הזוג נתניהו התארחו בסוכה של ישראל כ"ץ ● ועדת חוקה האריכה תקנות התו הירוק עד ה-4 באוקטובר ● הליכוד: בתקופת נתניהו ישראל מעולם לא כשלה בקונגרס ● אלקין: המשבר עם המפלגה הדמוקרטית - תהליך של שנים ● טיבי: ישראל עדיין לא קיבלה החלטה להכריע את ארגוני הפשיעה

עוד 43 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה