בעקבות הטראומה מתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, רבים מאתנו חוששים להתייחס לתחזיות האופטימיות שהדמוקרטים עומדים להשתלט על הבית הלבן ועל הסנאט. השינוי הצפוי, אם אכן יתחולל, יהיה הזדמנות שאסור להחמיצה עבור מחנה השלום הישראלי, ויש להיערך לכך.
השינוי בפועל לא יתרחש לפני ה-20 בינואר, מועד חילופי הנשיאים בחוק, אבל יש עבודה רבה לעשות לפני כן. זאת, על מנת להכין את כניסת הממשל החדש בהיבטים שקשורים לקידום השלום וגם על מנת למנוע פעולות מזיקות מצד ממשל טראמפ בחודשיים בין הבחירות לחילופי הנשיאים. תקופה זו, בה הנשיא המכהן הוא אמנם "ברווז צולע", מאפשרת מרחב פעולה בו הנשיא יכול לנקוט מהלך אחרון מבלי שיש לו מה להפסיד, ובמקרה של טראמפ והסכסוך הישראלי-פלסטיני, זה עלול להיות מסוכן.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
המשפט הבינלאומי הפך במאה ה-21 לזירת מאבק הסברתית מרכזית. הנרטיב הפרו-פלסטיני, שמציג את ישראל ככוח כובש ומדכא, נשען באופן כמעט מוחלט על מונחים ומושגים מתוך המשפט הבינלאומי. "אפרטהייד", "כיבוש", "רצח עם" – אלו לא רק מילים, אלא הגדרות משפטיות בעלות משמעות עמוקה, המשמשות ככלי נשק במאבק ההסברתי.
ההנחה הבסיסית של הנרטיב הפרו-פלסטיני היא שהמשפט הבינלאומי הוא הסמכות העליונה, "המוסר האובייקטיבי". הם מציגים את עצמם כמי שנלחמים למען צדק בינלאומי, ומאשימים את ישראל בהפרה שיטתית של אמנות וחוקים בינלאומיים.
רוני בנשק הוא נער ישראלי שמתעסק בהסברה. מתעמת וחוקר לעומק את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
רבות נכתב על אוכלוסיות שעברו את מתקפות הטילים ללא מרחב מוגן ונאלצו לאלתר פתרונות, בהם השתרעות בתעלות או שהות מתחת לגשרים. על קבוצה אחת, שמתגוררת סמוך לנתב"ג (יעד מועדף למשגרי הטילים) ללא יכולת לחפש פתרון מיגון ובלי אפשרות לעזוב למקום אחר, לא ראיתי שכתבו.
הכוונה לאלפי האסירים במתחם הגדול של שירות בתי הסוהר שמצוי במפגש בין לוד ורמלה, ובו בית המעצר ניצן, כלא הנשים נווה תרצה, כלא איילון, בית הסוהר גבעון, וכלא מעשיהו על אגפיו. גם מי שביצע פשע הוא בן אדם שזכאי להגנה, בוודאי לשמירה על חייו.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צריך להזהר מלחזור על טעויות העבר. "מחנה השלום" הישראלי הוא מה שגרם בעבר לשמאל מבודד מב שבין היתר הביא עלינו את מה שקורה עתה עם נתניהו.
למעשה נוצרה עתה הזדמנות נדירה לשינוי כי ה"מרכז" הישראלי – גוף אמורפי אבל משמעותי – חבר עתה לשמאל בהפגנות. אך זה לא אומר שאנשים בו מעוניינים בסיום "הכיבוש" מהטעם הפשוט שיציאת ישראל מהשטחים יכולה להיות סכנה קיומית לה. משהו בסגנון עוטף עזה אלא שעתה חל על לב ליבה של ישראל. יכול גם לתת דחיפה לגורמים קיצוניים בתוך הפלסטינאים שבעייתית אף למתונים שם. סה"כ יכול להביא לחידוש האלימות ואף, בתרחיש גרוע, מרחץ דמים נוסף. כך שכיוון מחשבה זה יחמיץ את ההזדמנות הנדירה שנוצרה עתה עם החיבור בין המרכז והשמאל עבור שינוי שיש בו הגיון מדיני וקיומי – שאינו חוזר על תפיסות כושלות של אתמול.
חייבים להגיע להבנות עם הפלסטינאים ולקדם יחסים איתם במסגרת משותפת ולא נפרדת. אפשר להעזר פה בשינוי היחסים בתוך ישראל עצמה כאשר ברור שהערבים בישראל כבר לא רק משולבים הרבה יותר במדינה אלא שבעיני רבים הם גם שותפים פוליטיים. ראינו זאת אחרי הבחירות האחרונות בהסכם לרגע עם הרשימה המשותפת. זה ברור סימן לבאות.
ואכן חסות של המחנה הדמוקרטי בארה"ב אם יבחר ביידן, בשילוב מדינות מערב אירופה, יכול מאד להועיל להגיע שיתופי פעולה אופרטיביים בכל התחומים עם המנהיגות הפלסטינית. מה שבהדרגה יוביל למצב בו היחסים איתם יהיו כבר דומים למה שקורה בתוך ישראל. טראמפ היה נשיא נהדר לישראל מבחינת קרש ההצלה שנתן לה בבלימת איראן בסמן קריטי של עלייתה אך ביחס להגעה להסדר עם הפלסטינאים זה כבר באמת יותר הדמוקרטים. כך שכל אחד וזמנו.
ביידן (ושוב גם מערב אירופה) מתאים גם יותר מהבחינה הפנים-ישראלית כשותף לקואליציה אזרחית חדשה פה שתחליף את 'גוש הימין' הנוכחי הנורא הזה שכה הרבה מפגינים עתה נגדו.
כך שאולי באמת אנו לקראת שלב חדש ומציאות שונה. אך חשוב מאד להפרד מקוי מחשבה שהפילו אותנו בעבר.