בעקבות הטראומה מתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, רבים מאתנו חוששים להתייחס לתחזיות האופטימיות שהדמוקרטים עומדים להשתלט על הבית הלבן ועל הסנאט. השינוי הצפוי, אם אכן יתחולל, יהיה הזדמנות שאסור להחמיצה עבור מחנה השלום הישראלי, ויש להיערך לכך.

השינוי בפועל לא יתרחש לפני ה-20 בינואר, מועד חילופי הנשיאים בחוק, אבל יש עבודה רבה לעשות לפני כן. זאת, על מנת להכין את כניסת הממשל החדש בהיבטים שקשורים לקידום השלום וגם על מנת למנוע פעולות מזיקות מצד ממשל טראמפ בחודשיים בין הבחירות לחילופי הנשיאים. תקופה זו, בה הנשיא המכהן הוא אמנם "ברווז צולע", מאפשרת מרחב פעולה בו הנשיא יכול לנקוט מהלך אחרון מבלי שיש לו מה להפסיד, ובמקרה של טראמפ והסכסוך הישראלי-פלסטיני, זה עלול להיות מסוכן.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

המשפט הבינלאומי הפך במאה ה-21 לזירת מאבק הסברתית מרכזית. הנרטיב הפרו-פלסטיני, שמציג את ישראל ככוח כובש ומדכא, נשען באופן כמעט מוחלט על מונחים ומושגים מתוך המשפט הבינלאומי. "אפרטהייד", "כיבוש", "רצח עם" – אלו לא רק מילים, אלא הגדרות משפטיות בעלות משמעות עמוקה, המשמשות ככלי נשק במאבק ההסברתי.

ההנחה הבסיסית של הנרטיב הפרו-פלסטיני היא שהמשפט הבינלאומי הוא הסמכות העליונה, "המוסר האובייקטיבי". הם מציגים את עצמם כמי שנלחמים למען צדק בינלאומי, ומאשימים את ישראל בהפרה שיטתית של אמנות וחוקים בינלאומיים.

רוני בנשק הוא נער ישראלי שמתעסק בהסברה. מתעמת וחוקר לעומק את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

רבות נכתב על אוכלוסיות שעברו את מתקפות הטילים ללא מרחב מוגן ונאלצו לאלתר פתרונות, בהם השתרעות בתעלות או שהות מתחת לגשרים. על קבוצה אחת, שמתגוררת סמוך לנתב"ג (יעד מועדף למשגרי הטילים) ללא יכולת לחפש פתרון מיגון ובלי אפשרות לעזוב למקום אחר, לא ראיתי שכתבו.

הכוונה לאלפי האסירים במתחם הגדול של שירות בתי הסוהר שמצוי במפגש בין לוד ורמלה, ובו בית המעצר ניצן, כלא הנשים נווה תרצה, כלא איילון, בית הסוהר גבעון, וכלא מעשיהו על אגפיו. גם מי שביצע פשע הוא בן אדם שזכאי להגנה, בוודאי לשמירה על חייו.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.