בעקבות הטראומה מתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, רבים מאתנו חוששים להתייחס לתחזיות האופטימיות שהדמוקרטים עומדים להשתלט על הבית הלבן ועל הסנאט. השינוי הצפוי, אם אכן יתחולל, יהיה הזדמנות שאסור להחמיצה עבור מחנה השלום הישראלי, ויש להיערך לכך.
השינוי בפועל לא יתרחש לפני ה-20 בינואר, מועד חילופי הנשיאים בחוק, אבל יש עבודה רבה לעשות לפני כן. זאת, על מנת להכין את כניסת הממשל החדש בהיבטים שקשורים לקידום השלום וגם על מנת למנוע פעולות מזיקות מצד ממשל טראמפ בחודשיים בין הבחירות לחילופי הנשיאים. תקופה זו, בה הנשיא המכהן הוא אמנם "ברווז צולע", מאפשרת מרחב פעולה בו הנשיא יכול לנקוט מהלך אחרון מבלי שיש לו מה להפסיד, ובמקרה של טראמפ והסכסוך הישראלי-פלסטיני, זה עלול להיות מסוכן.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
הכותרות הראשיות עכשיו
עתידה של סוריה לוט בערפל
כשההרגשה הכללית פה במדינה היא של לחץ וחרדה – בין אם כאלה שהילדים שלנו חווים או שאנחנו ההורים משרים עליהם שלא במתכוון – טיפול וייעוץ מקצועי הם עניין חשוב. אבל איך נדע שהילד שלנו בידיים המקצועיות הנכונות?
* * *
הנוער שלנו לא הספיק להתאושש מהקורונה והנה פרצה מלחמת חרבות ברזל, מלחמה אינטנסיבית שהפכה לשגרת החיים שלנו כבר מעל לשנה. כשמדובר בילדים ונוער, אפשר רק לדמיין את עוצמת הסערה שהם חווים. קל וחומר כשמדובר בהורים; מעבר לתסכול, לפחד מפני העתיד ולחרדות, אפשר להניח שקיימת בהם גם תחושה קשה של אשמה וחוסר אונים.
זוהר גורן אהרון הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט, קב"ן במילואים ומומחה לטיפול בטראומה. מנהל ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה רב תחומית". http://www.otsmot-psy.co.il/
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
עולם הרפואה הצליח לשנות את אופי מחלת האיידס, שנתפסה כגזר דין מוות, לכזו שניתן לנהל כמו כל מחלה כרונית אחרת. לא פחות משמעותי הוא השינוי התודעתי – הפחדים, הסטיגמות והבידוד החברתי פינו את מקומם למודעות, אמפתיה ויכולת לקבל את המחלה כחלק מהחיים המודרניים.
* * *
בימים אלו שבהם אנו מציינים את יום האיידס העולמי, שחל החודש, אני זוכרת היטב את תחושות הפחד המצמית שנגיף האיידס עורר במהלך שנות ה-80. כמחלה שנחשבה לבעלת יחסי הציבור הגרועים בעולם – אנשים חששו מהדבקה, השמועות והמיתוסים חגגו והסטיגמות כלפי אוכלוסיות ספציפיות עבדו שעות נוספות.
דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
כתום זה השחור הישן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ואתה חושב שלאנשים החלולים האלה המתקראים אמריקנים כל זה אכפת? בדיוק כמו הביביסטים, רק הבטחות ריקות (make america great again), והכהניסטים (משילות) מעניין. הנה, תראו איזה יופי הצלחנו, ולא הצלחנו בגלל ה deep state . יש כאן פרדוקס? רק סמולנים רואים פה פרדוקס ולא מבינים שזו האמת. אין על ביבי. וטראמפ. ובן גביר. הם הצילו ויצילו אותנו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צריך להזהר מלחזור על טעויות העבר. "מחנה השלום" הישראלי הוא מה שגרם בעבר לשמאל מבודד מב שבין היתר הביא עלינו את מה שקורה עתה עם נתניהו.
למעשה נוצרה עתה הזדמנות נדירה לשינוי כי ה"מרכז" הישראלי – גוף אמורפי אבל משמעותי – חבר עתה לשמאל בהפגנות. אך זה לא אומר שאנשים בו מעוניינים בסיום "הכיבוש" מהטעם הפשוט שיציאת ישראל מהשטחים יכולה להיות סכנה קיומית לה. משהו בסגנון עוטף עזה אלא שעתה חל על לב ליבה של ישראל. יכול גם לתת דחיפה לגורמים קיצוניים בתוך הפלסטינאים שבעייתית אף למתונים שם. סה"כ יכול להביא לחידוש האלימות ואף, בתרחיש גרוע, מרחץ דמים נוסף. כך שכיוון מחשבה זה יחמיץ את ההזדמנות הנדירה שנוצרה עתה עם החיבור בין המרכז והשמאל עבור שינוי שיש בו הגיון מדיני וקיומי – שאינו חוזר על תפיסות כושלות של אתמול.
חייבים להגיע להבנות עם הפלסטינאים ולקדם יחסים איתם במסגרת משותפת ולא נפרדת. אפשר להעזר פה בשינוי היחסים בתוך ישראל עצמה כאשר ברור שהערבים בישראל כבר לא רק משולבים הרבה יותר במדינה אלא שבעיני רבים הם גם שותפים פוליטיים. ראינו זאת אחרי הבחירות האחרונות בהסכם לרגע עם הרשימה המשותפת. זה ברור סימן לבאות.
ואכן חסות של המחנה הדמוקרטי בארה"ב אם יבחר ביידן, בשילוב מדינות מערב אירופה, יכול מאד להועיל להגיע שיתופי פעולה אופרטיביים בכל התחומים עם המנהיגות הפלסטינית. מה שבהדרגה יוביל למצב בו היחסים איתם יהיו כבר דומים למה שקורה בתוך ישראל. טראמפ היה נשיא נהדר לישראל מבחינת קרש ההצלה שנתן לה בבלימת איראן בסמן קריטי של עלייתה אך ביחס להגעה להסדר עם הפלסטינאים זה כבר באמת יותר הדמוקרטים. כך שכל אחד וזמנו.
ביידן (ושוב גם מערב אירופה) מתאים גם יותר מהבחינה הפנים-ישראלית כשותף לקואליציה אזרחית חדשה פה שתחליף את 'גוש הימין' הנוכחי הנורא הזה שכה הרבה מפגינים עתה נגדו.
כך שאולי באמת אנו לקראת שלב חדש ומציאות שונה. אך חשוב מאד להפרד מקוי מחשבה שהפילו אותנו בעבר.