בעלי העסקים הקטנים והעצמאים ספגו השבוע מכה חדשה: חנויות הרחוב היו אמורות להיפתח במסגרת החזרה לשגרה מהסגר כבר ביום ראשון, אבל הממשלה החליטה ברגע האחרון, אחרי ויכוח קשה, לדחות את חזרתן לפעילות בשבוע.

אין זו הפעם הראשונה שבה העסקים הקטנים סופגים מכה בקורונה. בזמן הסגר הראשון כמעט שלא שולם פיצוי לעסקים ולעצמאים, ורבים מהם נותרו בלי מקור הכנסה. הפיצוי שהוענק להם לאחר הסגר היה מלא פגמים ועיוותים, והותיר רבים בלא כלום. עסקים רבים נפגעו מהשינויים התכופים בהוראות, ומאכיפה סלקטיווית של תקנות הקורונה. אין פלא שהם זועמים ויוצאים להפגנות סוערות, ושרבים מהם מצפצפים על התקנות ופתוחים כיום בפועל בניגוד להוראות.

למרות המצוקה המשותפת והתחושה שהממשלה עושה להם עוול, העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים לא מצליחים להיאבק ולתבוע את זכויותיהם יחד. הם מיוצגים על ידי יותר מ-100 ארגונים שונים, שלכל אחד מהם מטרות ואג'נדות שונות, אפיונים ייחודיים ואינטרסים נבדלים, ואם לא די בכך – הארגונים גם מסוכסכים ביניהם.

כמה מראשי הארגונים ניסו להציג בשיחה איתם חזות של מאבק ועבודה משותפת, אך עד מהרה בצבצה בין השורות תמונה עגומה ועכורה של מאבקי אגו וכוח, ויכוחים אידיאולוגים, טינה הדדית, אינטרסים מנוגדים וסתם חוסר תיאום.

פעילים בארגונים מספרים כי פעילים בארגונים אחרים הכשילו ביודעין מאבקים והישגים שלהם, ובמקרים שבהם כן היה שיתוף פעולה בין הארגונים, צצו מריבות על הקרדיט, שהרחיקו את ההישגים המשותפים. שלא לייחוס, כמה מראשי הארגונים מודים שרובם נמצאים בנתק אלה מאלה.

רק על דבר אחד מסכימים כולם: הממשלה הצליחה לבצע הפרד ומשול מצוין, ולסכסך ביניהם.

מרבית העסקים והעצמאים מיוצגים בידי 106 ארגונים ותיקים, שמייצגים ענפים ומקצועות ספציפיים. אלה מאוגדים בשלושה ארגוני גג, שגובים דמי חבר ומעסיקים הנהלה שכירה, לובי ויח"צ בתשלום:

להב, לשכת ארגוני העצמאים, המאגדת עצמאים ללא עובדים ובעלי עסקים קטנטנים, כמו עורכי דין, שמאים ובעלי מוסכים; התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת 40 אלף בתי מלאכה ומפעלים; ואיגוד לשכות המסחר, המייצג כ-15 אלף חברות בינוניות וקטנות, כמו רשתות שיווק, חנויות, מסעדות וגופים פיננסיים.

מרבית העסקים והעצמאים מיוצגים בידי 106 ארגונים ותיקים שמייצגים ענפים ומקצועות ספציפיים. אלה מאוגדים בשלושה ארגוני גג, שגובים דמי חבר ומעסיקים הנהלה שכירה, לובי ויח"צ בתשלום

לשלושת הגופים האלה נוספו בשנים האחרונות ארגונים חדשים ודינמיים יותר, שבנויים מהתארגנויות של מתנדבים. הבולט בהם הוא "אני שולמן", ארגון עצמאים שקם בשנה שעברה, והפך לתנועת המונים בתקופת הקורונה.

במהלך המגפה קמו גם ארגונים חדשים, בהם ארגונים רשמיים, ובראשם "התאגדות רשתות השיווק, האופנה וההסעדה" שפרשה מארגון לשכות המסחר, והתארגנויות פייסבוק שהפכו בפועל לארגוני לובינג ומחאה, כמו "לא יהיה בסגר", "מסעדנים חזקים ביחד" ו"מטה עתיד התיירות".

הפגנת בעלי עסקים נגד מדיניות הממשלה בראשון לציון, 1 בנובמבר 2020 (צילום: פלאש 90)

"אנחנו בעד דמי אבטלה, הם נגד"

"יש שיתוף פעולה מלא בין הארגונים", אמר השבוע לזמן ישראל רועי כהן, יו"ר להב, לשכת ארגוני העצמאים. "עשינו מהלכים משותפים עם התאגדות רשתות השיווק החדשה, ועם החבר'ה מ'לא יהיה בסגר', 'מסעדנים חזקים', ומטה התיירות. הגענו ביחד איתם לכנסת ולהפגנות, והם עזרו לנו לתקן חוקים ולשנות את מנגנון הפיצוי ואת הוראות הקורונה בצורה שפחות תפגע בעסקים".

אלה לא כל הארגונים. מה היחסים שלכם עם איגוד לשכות המסחר והשולמנים?

"אנחנו ביחסים חבריים וטובים עם השולמנים, אבל יש בינינו מחלוקת עמוקה. אנחנו חושבים שצריך לחוקק אחת ולתמיד חוק דמי אבטלה לעצמאים. היה צריך לעשות זאת עוד לפני הקורונה, אבל בוודאי עכשיו כאשר כל כך הרבה עצמאים מובטלים נמצאים במצוקה. השולמנים מתנגדים לזה, וזה יוצר מצבים בעייתיים.

"אנחנו כבר היינו קרובים לסגור עם הממשלה סוף-סוף בעניין הזה, אבל כשהגיעו השולמנים הם דרשו ההיפך. לא ייתכן שאני מגיע לכנסת ופוגש שרים ודופק על שולחן, והם באים ונאבקים נגד, ועוד טוענים שבגלל דמי האבטלה עסקים ייסגרו.

"זה לגיטימי שיש להם תפיסת עולם, הם מאמינים שהחזק יכול לטרוף את החלש, אבל זאת לא תפישת העולם שלנו. אני לא מתכוון לדבר רעה על אף אדם, אבל השולמנים לא מחוברים למצוקות של העסקים בשטח. אביר (קארה, מייסד השולמנים) בא ואומר, 'אם לספר מתחשק לסגור את העסק ולנסוע לתאילנד, מגיע לו דמי אבטלה?'. ואני שואל על מה אתה מדבר, חביבי? יזמים שהשקיעו שלוש שנים מהחיים וירקו דם, והם נסגרים עכשיו כמו זבובים, איזה תאילנד?

רועי כהן, מנכ"ל להב (צילום: Flash90)

"יש לנו מחלוקת עמוקה גם לגבי הסגר. הם (השולמנים) אמרו כמה פעמים שהם בעד הסגר. אותו סגר שבגללו עסקים נסגרים. אנחנו מצדדים בגישה של פרופ' גמזו, שאומר שצריך להפעיל סגרים נוקשים באזורים אדומים, ושל יפעת שאשא-ביטון, שאומרת שצריך לסגור רק עסקים שיש עובדות ונתונים על כך שהם יוצרים הדבקה. זה שחנות נעליים לא יכולה לקבל לקוח אחד עם מסכה ושמירת מרחק זה אבסורד שזועק לשמים. זו גזירה שהציבור לא יכול לקבל והיא יוצרת שבר אמון טוטאלי בינינו לבין הממשלה, והשולמנים לא מתייצבים איתנו נגד זה.

"זה לגיטימי שיש להם תפיסת עולם, הם מאמינים שהחזק יכול לטרוף את החלש, אבל זאת לא תפישת העולם שלנו. אני לא מתכוון לדבר רעה על אף אדם, אבל השולמנים לא מחוברים למצוקות של העסקים בשטח"

"איגוד לשכות המסחר מייצג עסקים גדולים יותר, ועסוק בדברים שפחות חשובים לנו כרגע. הם דואגים להקטין את הבירוקרטיה של הייבוא או להקל את הוראות התו הסגול בסופרמרקטים. אנחנו לא נגד, אך זה לא בראש סדר העדיפויות שלנו. רשתות השיווק הרגישו שלשכות המסחר לא ממש דואגות להם, ולכן הן פרשו".

אתה מתאר מצב שבו ארגון אחד יוזם מהלך לובי מוצלח להקטנת מצוקת העצמאים והעסקים, וארגון אחר בא ומכשיל אותו. הבנתי נכון?

"אתה מגזים, אבל אין ספק שצריך להגביר את התיאום ולפעול יחד. אנחנו במשבר ענק, אני במאבקים למען העצמאים 24/7. אני עובר מהפגנה של מאמני כושר להפגנה של מעצבי אופנה, משם נוסע לכנסת, ומשם לפגישות עם פקידים. הייתי מצפה שארגונים מסוימים ייתנו יד ויעזרו יותר.

"הבעיה היא שהממשלה עושה הפרד ומשול ומסכסכת בינינו. מתי שנוח לה היא מצדדת בגישה של השולמנים, ומתי שנוח לה היא פתאום באה ומדברת איתנו".

לפי מצב העצמאים בשטח, ההפרד ומשול הזה מצליח, לא?

"לצערי הממשלה מקצועית בזה מאוד, כן".

מחאה של העצמאים נגד מדיניות הממשלה, 23 בספטמבר 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

"אנחנו עובדים, הם לוקחים קרדיט"

אביר קארה, מצידו, לא מנסה לצייר תמונה ורודה יותר של יחסיו עם ארגוני העצמאים ועסקים אחרים, ובמיוחד עם להב. "אנחנו משתפים פעולה עם ארגונים אחרים, בוודאי, המון", הוא אומר. "הבעיה היא שיש חונטה של ארגונים ותיקים שלא באמת רוצים לעבוד, אבל כשאנחנו רוצים לפעול הם חוסמים אותנו".

לדברי קארה בשיחה עם זמן ישראל, "ארגונים מסוימים חתומים על הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, שמאפשרים להם לקחת דמי חבר מבעלי עסקים בכפייה, ולכן אין להם מוטיבציה לעבוד. זה כמו ההסתדרות. אצלנו כולם מתנדבים, יש לנו 100 מתנדבים שפועלים אך ורק למען המטרות. אם ארגון מעסיק פקיד שכיר במשכורת בטוחה, אין לו סיבה לעשות משהו בשביל העסקים שקורסים".

אתה מדבר על להב ועל איגוד לשכות המסחר. אבל בלהב אומרים שהם עובדים 24/7 למען העסקים ומגיעים להישגים, ושאתם מטרפדים אותם.

"אני לא אומר שכל האנשים בלהב ובאיגוד לא עובדים. הם מתרוצצים בכנסת, אבל לא סופרים אותם, מערבבים אותם. וזה נכון שיש לנו מחלוקות אידיאולוגיות עמוקות, ושאנחנו לא תומכים אוטומטית בכל המאבקים שלהם. אנחנו מאמינים בשוק חופשי, וחושבים שצריך לעודד רווחיות ולפצות על אבדן ימי עבודה, ולא על הפסדים, זה נכון. ואנחנו בעד סגר הרמטי – אם רק ישלמו פיצוי ראוי לעסקים.

"אני לא אומר שכל האנשים בלהב ובאיגוד לא עובדים. הם מתרוצצים בכנסת, אבל לא סופרים אותם, מערבבים אותם. וזה נכון שיש לנו מחלוקות אידיאולוגיות עמוקות, ושאנחנו לא תומכים אוטומטית בכל המאבקים שלהם"

"אבל המלחמה עכשיו משותפת, וחבל שאנחנו לא נלחמים יחד", ממשיך קארה. "כשהממשלה הודיעה על מתווה הפיצויים המגוחך, הראשוני, אנחנו היינו אלה שיצאנו להפגין, והבערנו את המדינה עד שקיבלנו מתווה טוב יותר. אנחנו מייצגים 100 אלף איש, יש לנו כוח מאחורינו, ולכוח הזה יש תוצאות".

אביר קארה, מייסד קבוצת אני שולמן

האם מתווה הפיצויים הקיים טוב? עסקים ועצמאים מקבלים מספיק, הפיצויים מחולקים נכון, אין מי שנופל בין הכיסאות, ומי שמקבל פיצוי שלא מגיע לו?

"ממש לא. יש המון פגמים במתווה, ואנו נלחמים נגדם, אבל הוא הרבה יותר טוב מהמתווה הקודם. יש הבדל עצום בין תשלום חד-פעמי של 4,000 שקל לעצמאי, לבין תשלום חודשי של 8,000. והשינוי הזה הוא תוצאה של הלחץ שהפעלנו".

של הלחץ שארגון השולמנים הפעיל, או של לחץ משותף של כל הארגונים?

"יש ארגונים שעושים, ויש כאלה שלא עושים מספיק, אבל אוהבים להיכנס למאבקים של אגו על הקרדיט. עשינו הפגנות והם עשו לידנו הפגנות מתחרות ופיצלו את הכוח. לא הזמינו אותנו לפגישות אצל ראש הממשלה. אני ישבתי בשיחת זום של יום שלם עם פקיד מהאוצר, ובעשר בלילה הצטרף יו"ר של ארגון אחר, שלא הכיר את החומר, ולמחרת התראיין ולקח לעצמו את כל הקרדיט.

"השבוע ארגנו את ההפגנות של הסוחרים בדרום תל אביב. מי שיזם את ההפגנות זה עודד בבאי, הבעלים של קומו עיצובים, שהוא חבר באני שולמן, ואנחנו הבאנו פעילים מכל הארץ לתמוך בבעלי החנויות. הבערנו את הרחוב, ואחר כך שמענו בתקשורת שההפגנה הייתה יוזמה של להב".

"השבוע ארגנו את הפגנות הסוחרים בתל אביב. מי שיזם את ההפגנות זה חבר באני שולמן, ואנחנו הבאנו פעילים מכל הארץ לתמוך בבעלי החנויות. הבערנו את הרחוב, ואחר כך שמענו בתקשורת שההפגנה הייתה יוזמה של להב"

אתה לא חושב שהמאבקים בין הארגונים פוגעים בסופו של דבר בעצמאים?

"בהחלט. זו עבודה של הממשלה, שעושה הפרד ומשול. כך הם מכשילים אותנו".

אומרים עליך שאתה מתואם עם הממשלה, ושיש לך אספירציות להשתלב בה.

"זה שקר וכזב. ראיתי שכתבתם את זה בכתבה שלכם עליי, וזה היה שקר. כתבות כאלה פוגעות בעצמאים. אני אדם לא פוליטי, נטול כל אספירציות פוליטיות.

זה לא נכון. לארגן מחאת המונים זה אקט פוליטי, ועשית את זה בהצלחה. ויש לך גם אידיאולוגיה, הרגע אמרת שאתה מאמין בשוק חופשי ושאתה חלוק על זה עם להב. קוראים לזה ימין כלכלי. זה רע להיות ימני?

"נכון, יש לי אידיאולוגיה, ואם אתה דוחק אותי לפינה ושואל אותי בכל זאת מה העמדה הפוליטית שלי, אני מצביע לבנט, בטח לא לנתניהו. בנט עכשיו באופוזיציה, נלחם על אותם דברים שאנחנו נלחמים. אני לא עובד בשביל ביבי,  לא מתואם איתו, לא תומך בו, ומי שאומר שכן סתם משמיץ אותי כדי לפגוע. זה חלק מההפרד ומשול, ככה מכשילים את כולנו".

הפגנת סוחרים ובעלי חנויות בדרום תל אביב, אוקטובר 2020 (צילום: אילן דיין)

"עם של זאבים בודדים"

בשטח, בהפגנות סוחרי הבדים, מספרים סיפור שונה. "מי שהרים את ההפגנות זה אני ועוד בעל עסק, אילן דיין", אומר דני אלחרר מ"אופנת דניאל", "דיין הוא הנשמה של ההפגנה. ובטי ממוזדה שגם לה יש חנות. זה נכון שבבאי היה בהפגנה, ובגלל שהוא בשולמנים הוא דיבר איתם והם הביאו אנשים. יופי, שיביאו".

השולמנים אומרים שהם ארגנו את ההפגנה, באמצעות בבאי.

"אז אומרים" (את תגובתו של בבאי לטענות לגבי ההפגנה לא ניתן היה להשיג).

הייתה מעורבות של להב בהפגנה?

"אני בקשר עם רועי (כהן, יו"ר להב), והוא עוזר לנו. אבל זאת הפגנה שלנו, של האנשים בשטח שנחנקים".

אתה מרגיש שיש מי שמייצג אותך? אתה חושב שארגוני העצמאים השונים מצליחים לשתף ביניהם פעולה ולייצג אתכם בתקופה הקשה הזאת?

"לא, אנחנו לא מיוצגים טוב, והמריבות בין הארגונים לא עוזרות לנו. חבל שהם לא מתאחדים, אבל ככה זה עצמאים. זה עם של זאבים בודדים. כל אחד יש לו דעה. אני אוסף כסף בשביל רמקול להפגנה, הם מוציאים לי את המיץ על כל 50 שקל שהם תורמים, כל אחד אומר תעשו ככה תעשו ככה. כשיש סגר כולנו הולכים להפגין, עכשיו יפתחו את העסקים וכל אחד יילך בדרך שלו".

רועי כהן סירב להגיב ישירות לטענות של קארה על לקיחת קרדיט מצדו, כביכול, על פעילות של השולמנים, ואמר: "אני לא ארד לרמה הזאת ולא אעסוק בנושאים הפרסונליים האלה. אני עסוק בלעבוד בשביל העצמאים ולהביא תוצאות. אנחנו נלחמים. הייתי בשיחה הראשונה שהציעו 4,000 שקל פיצוי חד-פעמי לעצמאי. נלחמנו, וזה הגיע לאלפי שקלים בחודש למשך שנה. יצאנו נגד העלאת רף הזכאות לפיצוי – והצלחנו. אם מישהו רוצה לקחת קרדיט לעצמו – סבבה, שייקח".

"הייתי בשיחה הראשונה שהציעו 4,000 שקל פיצוי חד-פעמי לעצמאי. נלחמנו, וזה הגיע לאלפי שקלים בחודש לשנה. יצאנו נגד העלאת רף הזכאות לפיצוי – והצלחנו. אם מישהו רוצה לקחת קרדיט לעצמו – סבבה, שייקח"

אתה מרוצה מההישגים שלכם? בזכות הלחץ שלכם הממשלה עשתה מספיק?

"לא, אני לא מרוצה. הממשלה לא עשתה מספיק, וגם לא קרוב לזה. ואם גם אביר חושב ככה, וגם הוא אומר שהממשלה עושה הפרד ומשול, אני מסכים איתו".

מספרה בירושלים ביום הראשון לפתיחת מכוני היופי אחרי הסגר השני, 1 בנובמבר 2020 (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

האם לעבור על ההוראות?

במקביל לפיצול בין השולמנים לבין להב וארגוני העצמאים והעסקים הזעירים, חל בתקופת הקורונה פילוג גם בין הארגונים שמייצגים עסקים גדולים יותר – איגוד לשכות המסחר והתאגדות הרשתות החדשה, שפרשה ממנו.

ההתאגדות החדשה מייצגת קו מיליטנטי יותר מול הממשלה, בהשוואה לאיגוד לשכות המסחר, בראשות עו"ד אוריאל לין, לשעבר שר וח"כ מהליכוד. בימים אלה מאיימים בהתאגדות החדשה כי אם לא יחול שינוי במדיניות, הם יקראו לעסקים להיפתח בניגוד להוראות, וזאת למרות התנגדותו החריפה של האיגוד למהלך.

"פרשנו מאיגוד לשכות המסחר כי אני חושב שהגיע העת לפעולה נחרצת", אומר  לי שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת בריל ויו"ר התאגדות רשתות השיווק, האופנה וההסעדה החדשה. "זה זמן קריטי שבו צריך להבהיר לממשלה שלא נחכה בנימוס וניתן לה לחסל את העסקים בישראל, אלא נפעל".

"פרשנו מאיגוד לשכות המסחר כי אני חושב שהגיע העת לפעולה נחרצת. זה זמן קריטי שבו צריך להבהיר לממשלת ישראל שלא נחכה בנימוס וניתן לה לחסל את העסקים ברחבי המדינה, אלא נפעל"

כשאתה אומר נפעל, אתה מתכוון לעבירה על ההוראות?

"אם המדיניות לא תשתנה – כן. אין שום היגיון בכך שהחנויות ברחוב ייפתחו ומתחמי הקניות הפתוחים יישארו סגורים. אלה בחוץ ואלה בחוץ, מה ההבדל ביניהם? אדרבה, אם יפתחו רק חנויות רחוב, אנשים יצטופפו שם ותהיה הדבקה. לכן אני מודיע, והודעתי לכל הרשתות: ברגע שחנויות הרחוב נפתחות, גם החנויות והרשתות במתחמים הפתוחים נפתחות".

שחר תורג'מן (צילום: קבוצת בריל)

השמעת כבר איומים כאלה לפני שבועיים ובסופו של דבר זה לא קרה.

"אחר כך הממשלה ביקשה זמן להידבר איתנו, נתנו לה זמן, הודענו לה שאנחנו נותנים לה זמן, אבל כרגיל, היא בזבזה אותו".

איגוד לשכות המסחר מתנגד לכך וקורא לעסקים להישמע להוראות.

"אני מצר על כך, אבל שכל אחד יעשה מה שנכון בעיניו".

איך מתייחסים לכך העצמאים, בעלי חנויות הרחוב? הם נלחמים שייתנו להם להיפתח, הם קטנים יותר ונמצאים במצב עוד יותר קשה, וחלקם כבר פתוחים בניגוד להוראות, ואתה בא ואומר שזה לא בסדר שייתנו להם להיפתח ולכם לא.

"אני בעדם. להיפך, שגם הם ייפתחו וגם אנחנו. וכמו שאתה אומר, הרבה מהם כבר פתוחים. אם יפתחו את מתחם ביג המשטרה תגיע, אבל כשפותחים חנות צעצועים קטנה המשטרה לא ממהרת לבוא. ברור שאני מבין אותם, אבל מה ההיגיון להודיע שמה שכבר פתוח יכול להיפתח, ולהשאיר את מה שסגור סגור? בלהב תומכים בנו, ואנחנו מנסים לאחד איתם את המאבק".

איך היחסים שלכם עם השולמנים?

"בסגר הראשון הזמנו את כל ארגוני העצמאים להגיע לפגישה ולהתחיל לעבוד בשיתוף פעולה. חלק הגיעו, וחלק לא".

אתה לא חושב שחוסר שיתוף הפעולה בין ארגוני העצמאים פוגע בכם?

"בהחלט. הממשלה שלנו אלופה במדיניות נבזית של הפרד ומשול, וזה עובד לה".

שלומי לויה, איגוד לשכות המסחר (צילום: שלומי מזרחי)

שלומי לויה, סמנכ"ל משפט ותפעול באיגוד לשכות המסחר, אינו שש לדבר על מחלוקות עם ארגונים אחרים.

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ארגוני מעסיקים אחרים, התאחדות התעשיינים וארגון המלאכה והתעשייה. אנחנו יחד, בעבודה סיזיפית מול הממשלה, מכינים ניירות עמדה, עושים פגישות, יושבים מול השרים וגם מול הפקידות המקצועית, ויש תוצאות", הוא אומר.

לדבריו, "כשפקחים תפשו בסופרים לקוחות בלי מסכות והטילו קנס על הרשת, הסברנו לרשויות שהאחריות של הסופר היא לבדוק מסכות בכניסה, ושאת הקנס צריך לתת ללקוח. לחצנו להוריד את המחיצות בתוך הסופרים, וזה עבד".

אתה מדבר על הישגים לטובת רשתות המזון והפארמה, שפתוחות ומרוויחות אפילו יותר מתמיד. מה עם כל השאר, שהיו סגורים חודשים והפסידו מיליונים? האם הצלחתם לפעול למענם? מצבם סביר? מדיניות הממשלה כלפיהם סבירה?

"מצב העסקים קשה מאוד, ויש לנו הרבה ביקורת על מדיניות הממשלה. אנחנו חושבים שהמענקים שמשלמים לעסקים על החזרת עובד לעבודה, 7,500 שקל חד-פעמי, הם לעג לרש. עסק שיכול להחזיר את העובד יעשה את זה גם בלי מענק, ומי שלא יכול לא יחזיר אותו בשביל סכום כזה.

"אנחנו חושבים שהמענקים שמשלמים לעסקים על החזרת עובד לעבודה, 7,500 שקל חד-פעמי, הם לעג לרש. עסק שיכול להחזיר את העובד יעשה את זה גם בלי מענק, ומי שלא יכול לא יחזיר אותו בשביל סכום כזה"

"אבל מי שמקבל את ההחלטות זה הם, ואנחנו לא יכולים להצמיד להם אקדח לרקה ולהכריח אותם לשנות מדיניות. אנחנו יכולים לפעול בהידברות, לנסות להסביר, לשכנע, להיפגש, לדבר. אנחנו גם לא מקנאים במקבלי ההחלטות, זאת סיטואציה מאוד מסובכת, אירוע של פעם במאה שנה".

בהתאגדות הרשתות החדשה דווקא כן "מצמידים אקדח לרקה", וקוראים לעסקים נוספים להיפתח בניגוד להוראות. למה אתם לא מצטרפים אליהם?

"אנחנו לא נקרא לעסקים להפר את החוק, ומתנגדים לקריאה שלהם. המצב קשה, אבל זאת מדינה דמוקרטית, שבה נבחרה ממשלה כחוק וקיבלה החלטות, שלעתים מצילות חיי אדם".

בארגונים אחרים אומרים שהממשלה עושה הפרד ומשול בין ארגוני העצמאים והעסקים כדי להחליש אתכם, אתה מסכים?

"אני משפטן, לא פוליטיקאי. אתה שואל אותי על פוליטיקה וזה לא התחום שלי".

"יכולים לעבוד יחד, אבל בשביל מה?"

מצוקת העצמאים והעסקים וחולשת הארגונים הוותיקים יצרו מבול התארגנויות כמעט ספונטניות ברשתות החברתיות, של בעלי עסקים נזעמים שמוצאים את עצמם הופכים ללוביסטים. כזו, למשל, היא קבוצת "לא יהיה בסגר" שפתח המסעדן תמיר ברליקו, מייסד ארקפה ו-spices.

לקבוצה, שעוסקת בהתנגדות לסגר באופן כללי, ובמיוחד בענייני עסקים, יש 66 אלף עוקבים, שרובם הצטרפו עם הקמתה בתחילת הסגר האחרון. ברליקו הצליח ליצור רעש בתקשורת הממוסדת, ואף להגיע לכמה פגישות בכנסת, שבהן שכנע שרים לרכך חלק מהגזרות שהוטלו בסגר האחרון על העסקים, למשל בעניין הגדלת מכסת העובדים שמגיעים לעבודה בעסק ללא קהל.

בארגונים המאולתרים הללו לא פוסלים שיתוף פעולה ארגונים ותיקים יותר – אבל גם לא בטוחים שהוא נחוץ בכלל. "הקמתי את הקבוצה כי אני מסעדן, וכי מצב העסקים ופגעי הסגר בוערים לי", אומר ברליקו. "אני לא מבין פוליטיקה ולא חושב פוליטיקה, אני ממוקד במטרות הקונקרטיות שלנו. יש ארגונים שמנהלים אותם פוליטיקאים, וכאלה שרוצים להיכנס לפוליטיקה. לכל ארגון יש אג'נדה משלו, ואני לא ממש מבין למה שארגונים ישתפו פעולה ביניהם".

שיתוף פעולה לא נותן כוח? כשפועלים יחד לא מביאים תוצאות יותר טובות?

"יכול להיות, אבל במה בעצם אתה חושב שנשתף פעולה?"

ללכת יחד להפגנות? להגיע יחד לכנסת, או לפגישות עם שרים ופקידי ממשלה?

"אני לא מאמין בהפגנות. יכול להיות שבהמשך יהיו חיבורים עם ארגונים אחרים. אני בקשר איתם, אבל עדיין לא ברור לנו במה אפשר לשתף פעולה. להיפך, יכול להיות שכאשר הרבה ארגונים באים בנפרד לממשלה, עם הרבה דרישות, זה גורם לה להבין שהיא חייבת לדבר איתנו ולהקשיב לנו".

"אני בקשר עם ארגונים אחרים, אבל עדיין לא ברור לנו במה אפשר לשתף פעולה. להיפך, יכול להיות שכאשר הרבה ארגונים באים בנפרד לממשלה, עם הרבה דרישות, זה גורם לה להבין שהיא חייבת לדבר איתנו ולהקשיב לנו"

יש מי שטוען שהממשלה מייצרת מריבות בין ארגוני העצמאים כדי ליצור הפרד ומשול ולהמשיך לרמוס אתכם. אתה מסכים?

"אני מאמין על הממשלה הזאת כמעט כל דבר. אבל נראה לי שמי שאומר את זה, מתרץ את זה שהוא עצמו לא הצליח להשיג כלום, ומאשים בכך אחרים".