האם ה-lockdown וה-restrictions שהוטלו באירופה הם העתק של "סגר" הקורונה השני שהוטל בישראל בזמן החגים? הפרטים אמנם משתנים ממדינה למדינה, אך בדיקת זמן ישראל מצביעה על כך שהתשובה לשאלה הזו שלילית.
בעת שישראל הייתה המדינה היחידה בעולם המפותח שנמצאה בסגר ארצי שני, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "כל אירופה נמצאת בדרך לסגר". בשבועיים האחרונים, עקב הזינוק בתחלואה ובתמותה באירופה, אכן הוכרזו מגבלות מחמירות על האוכלוסייה במרבית המדינות במערב ובמרכז אירופה, והן אמורות להישאר בתוקף לפחות לחודש, עד תחילת דצמבר.
נתניהו מיהר לנופף בכך כהוכחה לצדקתו ושוב הצהיר "כולם למדו מאתנו". ואולם בדיקת הנחיות הסגר השני במדינות אירופה, מצביעה על הבדלים משמעותיים.
הגבלות מחמירות הוטלו בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, בבלגיה, בהולנד, באירלנד, באיטליה, בספרד, ביוון, בפורטוגל, באוסטריה ובצ'כיה. אבל ההגבלות ברוב אירופה פחות מחמירות – באופן דרמטי – מאלה שהוטלו בישראל בספטמבר.
הגבלות מחמירות הוטלו בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, בבלגיה, בהולנד, באירלנד, באיטליה, בספרד, ביוון, בפורטוגל, באוסטריה ובצ'כיה. אבל ההגבלות ברוב אירופה פחות מחמירות – דרמטית – מאלה שהוטלו בישראל בספטמבר
למעשה, ברוב המדינות, מרבית הפעילות הכלכלית ומרבית מערכת החינוך ממשיכות לפעול, וספק אם ה"סגרים" באירופה היו מכונים בישראל "סגר".
בחודש מרץ הוטלו בכל אירופה – פרט לשוודיה, הולנד ובלארוס – סגרים מחמירים, בדומה לישראל. כל בתי הספר ומוסדות הלימוד, חלק מהמפעלים, רוב החנויות וכל מקומות הבילוי נסגרו למשך חודשים, ובחלק מהמדינות הוטלו הגבלות תנועה מחמירות. ההגבלות שהוטלו באירופה לאחרונה הן הרבה פחות נוקשות.
הולכים לבית הספר בזמן הסגר
במהלך הסגר השני בישראל נסגרו כל מוסדות החינוך, פרט לחינוך המיוחד, ב-11 בספטמבר, שבוע וחצי אחרי שנפתחו, לתקופה שאורכה נע בין 5 שבועות (בגני הילדים ובחינוך החרדי) לשלושה חודשים וחצי (בחטיבות הביניים והתיכונים).
לעומת זאת, בתי הספר וגני הילדים במרבית מדינות מערב ומרכז אירופה נשארו פתוחים. הילדים ובני הנוער ממשיכים ללמוד בקפסולות של 12-20 ילדים, בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, בפורטוגל, באיטליה, בספרד, בהולנד, בדנמרק ובאירלנד. רק הסטודנטים בחלק מהמדינות הללו נשלחו ללימוד מרחוק.
באוסטריה וביוון נותרו בתי הספר היסודיים וגני הילדים פתוחים, ואילו התיכונים נסגרו, ובני נוער מגיל 14 נשלחו ללימוד מרחוק. בבלגיה הוארכה בשבועיים חופשת החגים, עד ה-15 בנובמבר, למעט כיתות נמוכות, גנים וחינוך מיוחד. צ'כיה סגרה את בתי הספר והגנים כבר ב-15 באוקטובר, והם ייפתחו מחדש ב-15 בנובמבר.
גם מפעלי הייצור נותרו פתוחים בכל 14 המדינות האירופיות שבדקנו, וימשיכו לפעול. ראשי מדינות כמו נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מצהירים שוב ושוב ש"הכלכלה חייבת להמשיך לעבוד".
גם מפעלי הייצור נותרו פתוחים בכל 14 המדינות שבדקנו, וימשיכו לפעול. ראשי מדינות כמו נשיא צרפת, עמנואל מקרון, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, מצהירים שוב ושוב ש"הכלכלה חייבת להמשיך לעבוד"
ישראל, לעומת זאת, השאירה את המפעלים פתוחים במתכונת מצומצמת לאורך כל זמן סגר האביב, וסגרה אותם לראשונה לשלושה שבועות עם הידוק "סגר הסתיו" בערב יום הכיפורים.
סגירת המפעלים בישראל, שנעשתה בניגוד לעמדתם של פרויקטור הקורונה היוצא רוני גמזו והפקידות המקצועית במשרד הבריאות, הוסברה על ידי ראש הממשלה בצורך "להטיל סגר קשה במיוחד" שהצדיק, לטענתו, את הפסקת ההפגנות נגדו והתפילות בבתי הכנסת.
שופינג בימי סגר
רוב מדינות אירופה השאירו הפעם גם את החנויות פתוחות, תחת מגבלות מחמירות על מספר הלקוחות והעובדים, בהן גרמניה, אוסטריה, פורטוגל, אירלנד, איטליה, ספרד, דנמרק והולנד.
עם זאת, חנויות שאינן מוגדרות "חיוניות" (חנויות לממכר מזון, תרופות וכלי בית) נסגרו בבריטניה, בבלגיה, יוון וצ'כיה. בצרפת, סגירת החנויות עומדת במרכזה של מחלוקת סוערת בין הממשלה, שדורשת לסגור אותן, לבין הרשויות המקומיות, המתעקשות שיישארו פתוחות, והמצב שם משתנה מיום ליום.
ברוב מדינות אירופה, גם מכוני כושר, מספרות ושירותים נוספים שאינם כרוכים בהתקהלויות נותרו פתוחים, וזאת בניגוד לישראל, שסגרה את העסקים ה"לא חיוניים" בתחילת ספטמבר, ועדיין דוחה את פתיחתם.
כנסיות, בתי כנסת, מסגדים ומקדשים נותרו פתוחים בצרפת, גרמניה, אוסטריה, ואיטליה. בבריטניה, בפורטוגל ובצ'כיה בתי התפילה נסגרו – כמו בישראל.
ברוב מדינות אירופה גם מכוני כושר, מספרות ושירותים נוספים שאינם כרוכים בהתקהלויות נותרו פתוחים, וזאת בניגוד לישראל, שסגרה את החנויות ה"לא חיוניות" בתחילת ספטמבר, ועדיין דוחה את פתיחתן
מגבלות תנועה בין מדינות
בכל האיחוד האירופי הוטלו מחדש מגבלות על התנועה בין המדינות השונות. אבל מגבלות התנועה האישית בתוך עיר המגורים, שהן משמעותו המילולית של "סגר", הוטלו רק בחלק מהמדינות שבהן הוכרז "סגר". בחלק מהמדינות הוגבלה התנועה בין מחוז למחוז, והוטלו מגבלות על הכניסה והיציאה לערים מסוימות, שכבר היו קיימות במסגרת תכניות "רמזור" מקומיות.
בכמה מדינות – בריטניה, צרפת, יוון וצ'כיה – הוטלו הגבלות תנועה דומות לאלה שהוטלו בארץ, ואף מחמירות עוד יותר, ונדרש שם אישור כדי לצאת מהבית.
לאזרחי בריטניה, צרפת, יוון וצ'כיה מותר לצאת מהבית לצורכי עבודה, לימודים, טיפולים רפואיים וקניות, וכן במקרים מיוחדים כמו העברת ילד בין הורים גרושים או טיפול בקרוב במצוקה, וזאת בדומה למגבלות שהוטלו באירופה ובישראל בסגר הראשון.
בדומה לישראל, המדינות הללו מתירות בסגר הנוכחי לצאת מהבית להתאווררות ולפעילות גופנית, ואף מעודדות זאת. זאת, בדומה ל"מגבלת הקילומטר" שהוטלה בסגר השני בישראל. צרפת מאפשרת התאווררות של שעה בלבד, ובריטניה מאפשרת להתאוורר בחופשיות ברגל, אך לא ברכב.
במדינות כמו אוסטריה, איטליה וספרד הוטל הפעם עוצר לילי, שבו נאסר על יציאה מהבית מערב עד בוקר ללא היתר מיוחד, ואילו בשעות היום לא הוטלו מגבלות.
בבלגיה, באירלנד ובפורטוגל לא הוטלה כל הגבלה על היציאה מהבית, אבל הוטלו הגבלות מחמירות על ביקורים הדדיים בבתים, כפי שהוטלו בישראל.
במדינות כמו גרמניה, הולנד, דנמרק לא הוטלה הפעם כל הגבלה על יציאה והתרחקות מהבית, אלא רק המלצה לא מחייבת להמעיט בפגישות ובביקורים בבתים. זאת בניגוד לסגר הראשון שבו כמה מדינות – איטליה, ספרד וצרפת – אסרו כליל על יציאה מרחוב המגורים שלא לצרכים חיוניים.
הגבלה נוספת, שחלה בכמה מדינות – בריטניה, צרפת, פורטוגל, בלגיה, צ'כיה, אירלנד ודנמרק – מחייבת את כל החברות והארגונים לעבור לעבודה מהבית אם הם יכולים. המטרה היא לצמצם מגע אנושי בעסקים שפעילותם לא נפגעת מכך, ולשמור "מכסות הדבקה" לחברות הצווארון הכחול, כדי שיוכלו להמשיך לפעול.
ההגבלה הזאת לא הופעלה בישראל, למרות המרכזיות של ההייטק בכלכלה פה, אף כי חברות הייטק ישראליות רבות העבירו את עובדיהן לעבוד מהבית מיוזמתן.
כמעט בכל מדינות אירופה נסגרו התיאטראות, אולמי המופעים ומגרשי הכדורגל, והוחמרו ההגבלות על התקהלויות, בדומה לאלה שהוטלו בישראל.
המסעדות, בתי הקפה, הברים והפאבים נסגרו לגמרי כמעט בכל המדינות שבדקנו (למעט שוודיה), אבל בכל המדינות הללו יוכלו המסעדות למכור בטייק-אווי, וזאת בניגוד לישראל, שאסרה על מסעדות למכור מזון לקחת הביתה למשך חודש, מאז ה"החמרה המיוחדת" שהוטלה מערב יום הכיפורים ועד לאמצע אוקטובר.
לסיכום: ה"סגר" שהוטל בכל המדינות שבדקנו פחות מחמיר מזה שהוטל בארץ, ובחלק מהן – גרמניה, למשל – הסגר כולל מגבלות קלות למדי. למעשה, המדינה היחידה שבה הנחיות הסגר מתקרבות בחומרתן לאלה שהוטלו בסגר השני בישראל היא צ'כיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו