האמירה המפורסמת (המיוחסת בטעות לסופר מארק טוויין) לפיה "השקר יכול לעבור חצי עולם בזמן שהאמת עדיין נועלת את נעליה", יכולה לסכם במידה רבה את ארבע שנות שלטונו של דונלד טראמפ, החל מהניצחון בבחירות 2016 תוך הישענות על מסד של כזבים שהופצו ברשתות החברתיות, ועד הפייקים שהפיץ בימים האחרונים אודות "זיופים" שמעולם לא היו בבחירות.
ואם טראמפ הוא מלך הכזבים, הרי שרשת הטלוויזיה "פוקס ניוז" היא ילקוט הכזבים הפרטי של הנשיא, השופר הנוצץ שמלווה אותו לכל מקום, מהדהד את השטויות שלו ולא מכיר בחשיבותן של עובדות (כמו מגפת הקורונה) עד שטראמפ מואיל בטובו להכיר בהן בעצמו.
אבל משהו בימים האחרונים – למעשה בשבועות האחרונים – מתחיל להשתנות, והמאבק האפי בין אמת לכזב קיבל את ביטויו הסמלי ביותר במהלך יום שלישי, באישון לילה אצלנו, כאשר "פוקס ניוז" החליטה באופן עצמאי ומרדני להפתיע, להכריז על אריזונה ככחולה.
רשת החדשות השמרנית הייתה הראשונה להכריז על המעבר הדרמטי של המדינה המדברית מטראמפ לג'ו ביידן, ולהוסיף את 11 נציגיה לרשימת האלקטורים של המועמד הדמוקרטי. בכך סימנו לא רק את ההתאוששות המפתיעה של ביידן אחרי לילה ארוך של כסיסת ציפורניים ודיכאון במחנה הדמוקרטי – במהלכם איבד ביידן את הסיכוי להפוך את פלורידה, אוהיו, טקסס ומדינות נוספות – אלא גם את תחילתה של המגמה שתוביל את ביידן בסוף לניצחון זוחל אך החלטי.
כאשר פוקס בחרו לעשות זאת, רוב כלי התקשורת האחרים עדיין נמנעו מכך, מטעמי זהירות (ואולי גם כדי להעצים את המתח) – בעיקר סי.אן.אן, המתחרה האליטיסטית שמתגאה בסיסמה "העובדות קודם" ונוהגת לזלזל בסטנדרטים העיתונאיים של אחותה המשופעת ממנה ברייטינג. סי.אן.אן ממשיכה להגן על ההחלטה להמתין עם אריזונה גם עתה.
פוקס, לעומת זאת, המשיכה להתייצב לימין החלטתה השנויה במחלוקת לאורך הזמן, גם כאשר פערי הקולות באריזונה החלו לפתע להצטמצם לטובת טראמפ, וגם כאשר נראה היה שביידן הולך להגיע ל-270 האלקטורים גם בלי העזרה של המדינה שלא הצביעה כחול מאז 1996. ההחלטה הזאת לא עברה בשקט, כמובן, ומאחורי הקלעים התחולל קרב הון-שלטון-עיתון אימתני.
על פי הוושינגטון פוסט, טראמפ הזדעק ושלח אל ערוץ הבית את חתנו ג'ארד קושנר, שיצר קשר עם מרדוק והתלונן על ההחלטה. למרבה ההפתעה, בפוקס לא נלחצו וסירבו לשנות את התחזית. יותר מכך, הם התייצבו מאחורי "חנון הבית" שלהם ארנון מישקין, בחור יהודי ודמוקרט רשום, שאף תרם לקמפיין של קלינטון ב-2016. פוקס מתגאה במישקין מזה זמן, ועוד לפני הבחירות שידרה כתבת מגזין אודותיו, שבה הבהיר שכאשר הוא מתעסק בניתוח מספרים זה הדבר היחיד שמעניין אותו.
בפוקס התייצבו מאחורי "חנון הבית" שלהם ארנון מישקין, בחור יהודי ודמוקרט רשום, שאף תרם לקמפיין של קלינטון ב-2016. פוקס מתגאה במישקין מזה זמן, ועוד לפני הבחירות שידרה כתבת מגזין אודותיו
אבל הרשת לא רק התייצבה מאחורי מישקין ואיפשרה לו להגן על עמדתו המקצועית על המסך. מרדוק הבהיר לוושינגטון פוסט בתגובתו שגם אם טראמפ עצמו היה מתקשר ומבקש לבטל את הכרזת אריזונה, הוא היה מסרב.
Amid Trump team pushback, Fox News Decision Desk Director Arnon Mishkin defends Fox's decision to call Arizona for Biden:
"I'm sorry, the president is not going to be able to take over." #Election2020 pic.twitter.com/X0yIy18H9O
— The Recount (@therecount) November 4, 2020
מלחמת השחרור
האם פוקס צדקו בהחלטתם, כלומר מבחינה עובדתית גרידא? לא כל כך בטוח שכן, ולא כל כך בטוח שזה משנה. אמנם אריזונה אכן ביצעה בסופו של דבר מהפך היסטורי, אבל הכרזה מוקדמת כל כך – כאשר קיים סיכוי, גם אם קלוש, לסיבוב פרסה – נחשבת נדירה.
אבל זה לא באמת משנה, כי אריזונה הפכה להיות סמל השחרור של פוקס ניוז, הרגע שבו רשת חדשות משתחררת מכבלי השלטון ויוצאת לדרך עצמאית, שבה מותר לה לקבל החלטות עיתונאיות אמיצות, אפילו שנויות במחלוקת, בידי אנשי מקצוע ובהתבסס על מסד עובדות, ואפילו להגן עליהן בחירוף נפש.
אריזונה הפכה לסמל השחרור של פוקס, הרגע שבו הרשת משתחררת מכבלי השלטון ויוצאת לדרך עצמאית, שבה מותר לה לקבל החלטות עיתונאיות אמיצות, אפילו שנויות במחלוקת, בידי אנשי מקצוע ובהתבסס על עובדות
זה לא נגמר במישקין. בכירי המנחים של פוקס, כמו ביל המר ובראיין קילמיד, התייצבו לצד ההחלטה בשידור חי והשיבו לטענות של נציגי טראמפ כי מדובר בהחלטה מקצועית של דסק החדשות.
מכאן והלאה קשה היה שלא להבחין שמשהו משתנה בממלכת השופרות. בימים שבאו אחר כך הקפידו באולפן הפתוח לגלות הסתייגות מטענותיו של טראמפ על זיופים בבחירות. בכותרות המשיכו להדגיש כי ביידן מתקרב לניצחון והשאירו את המרירות הזייפנית לבעלי תוכניות הדעה הטראמפיסטים של הערוץ, כמו שון הנאטי או לורה אינגרהאם.
האניטי, מכונת תעמולה עבור טראמפ גם בימים בהם אין בחירות, המשיך לספסר כהרגלו שקרים ושטויות בקצב הרגיל. אינגרהאם נראתה חמוצה משהו, כאילו התעוררה מהנגאובר כאשר תהתה במהלך ראיון עם משפטן מדוע המדינות המתנדנדות מפסיקות את הספירה "בו-זמנית", כלומר בתיאום ביניהם. (בפועל לא היתה שום עצירה מתואמת, הספירה נמשכה כל הזמן, ושחרור התוצאות התבצע בפולסים איטיים בגלל המורכבות המשפטית של אישור חלק מהקולות אשר הגיעו באמצעות הדואר).
אבל אפילו אינגרהאם השמרנית התחילה להבין שיש קוים אדומים, וקראה לטראמפ "אם וכאשר זה יקרה" לקבל את הבשורה בקלאסה ובאיפוק.
Laura Ingraham prepares her audience for the likely possibility that the President will lose the election pic.twitter.com/tG50EIHj60
— Acyn Torabi (@Acyn) November 7, 2020
בינתיים בדסק החדשות של הרשת דבקו בגישה המקצועית גם כאשר טראמפ התייצב לנאום באישון ליל כאחוז תזזית והצהיר שכבר ניצח בבחירות. המגישה דנה פרינו כינתה את ההצהרות "חסרות אחריות", ומגישה בולטת אחרת, מרתה מקללום, היקשתה על דוברת הבית הלבן קיילי מקנאני ושאלה אם בכוונתם להשליך קולות חוקיים לחלוטין לפח.
מקקלום ועמיתה להגשה ביל בר היו גם צמד המגישים שהכריז על נצחונו של ביידן בשעה 11:40 בבוקר (6:40 בערב שעון ישראל), רק עשר דקות אחרי ההכרזה של סי.אן.אן.
ההכרזה של פוקס אמנם הייתה הרבה פחות עליזה ואמוציונלית מזו של הרשת המתחרה (שם אחד הפרשנים, ואן ג'ונס, אף פרץ בבכי מרוב התרגשות), אבל דווקא בפוקס הכריזו בשלב ההוא על ניצחון גדול יותר מאשר סי.אן.אן, ופסקו כי ביידן ניצח גם בנוואדה וכאמור באריזונה, לפני האחרים.
In case you wanted to savor Fox News saying the words "Joe Biden" and "46th President of the United States" for the first time, enjoy pic.twitter.com/4RQJ6rG8AW
— Elliot Williams (@elliotcwilliams) November 7, 2020
כמובן, זה לא היה קל לחבר'ה בפוקס. בניגוד לעמיתיהם בסי.אן.אן אשר שבו והצהירו, לפעמים תוך כדי נאומיו של טראמפ, כי הוא מפמפם שקרים מוחלטים וסיפורי בדים ממוחו הקודח – בפוקס עדיין נזהרו בכבודו של הנשיא וניסו לבחון בימים האחרונים את הטענות המשפטיות בעזרת מומחים.
התוצאה הייתה משמימה למדי, כיוון שאף אחד מבין המראיינים או המרואיינים לא הצליח להצביע אפילו על עובדה אחת המעידה שיש בדל של אמת בטענות של טראמפ על זיופים בבחירות.
כך, למשל, כאשר נשאל האריה הוותיק והדמות העיתונאית הבכירה של הערוץ כריס וואלאס על המאבק המשפטי של טראמפ, הוא פצח בריקוד לא-החלטי שניסה לאחוז במקל בשני קצותיו: גם להכיר בכך שהמשחק נגמר וביידן ניצח, אבל גם לתת סיכוי מסויים למאבק המשפטי של טראמפ. עם זאת, וואלאס הבהיר בהמשך כי "עד כה לא הוצגה אף הוכחה לזיוף ברמה שיכולה לשנות את תוצאות הבחירות. מותר לו לפנות לבתי המשפט, אבל בואו לא נדבר על בחירות גנובות".
וואלאס הבהיר בהמשך כי "עד כה לא הוצגה אף הוכחה לזיוף ברמה שיכולה לשנות את תוצאות הבחירות. מותר לו לפנות לבתי המשפט, אבל בואו לא נדבר על בחירות גנובות"
בסי.אן.אן קפצו על ההזדמנות להוכיח ולחנך את היריבים הוותיקים. מגיש החדשות ג'ק טייפר אמר בשידור שעכשיו יש לעמיתיו בפוקס אחריות לאומה וכריס קואומו הבהיר כי עיתונאים שיתעלמו מהתוצאות צריכים להחזיר את תעודת העיתונאי שלהם.
בסי.אן.אן גם פורסם בשישי האחרון שבפוקס יצאה הוראה להימנע מלכנות את ביידן "הנשיא הנבחר" (president elect) אחרי ההכרזה. בעקבות הפרסום, ככל הנראה ההוראה הזאת בוטלה.
את הלקח צריך ללמוד גם כאן
ריקוד ה"שני צעדים קדימה, צעד לאחור" של פוקס יכול להמשך עוד זמן רב, ויהיו עוד עליות ומורדות, מן הסתם. אבל את העובדה שבבחירות האלה החל סופו של עידן רפיסותה של האמת מול בריונות הכזב כבר קשה לבטל. כוחות רבים מדי חברו הפעם כדי לוודא חד-משמעית שהציבור יבין שלא הכול זה "דעות" ו"עובדות אלטרנטיביות".
בבחירות האלה החל סופו של עידן רפיסותה של האמת מול בריונות הכזב. כוחות רבים מדי חברו הפעם כדי לוודא חד-משמעית שהציבור יבין שלא הכול זה דעות ועובדות אלטרנטיביות
אם בבחירות הקודמות טראמפ וביטאוניו מהצד ההזוי של הימין כמו ברייטברט יכלו לפמפם בחופשיות תיאוריות קונספירציה ברשתות החברתיות הזויות בנוסח "פיצה גייט", וידיעות פייק ניוז שחדרו עמוק יותר לתודעה מאשר הניוז הרגיל, הרי שהפעם טוויטר ופייסבוק דאגו למחוק או לשים הערות אזהרה על הצהרות שקריות של הנשיא, ולמחוק את חשבון יועצו לשעבר סטיב באנון שקרא לערוף את ראשו של המומחה הפדרלי למגפות אנתוני פאוצ'י, שטראמפ איים לפטר.
במרבית כלי התקשורת האמריקאים יצאו העיתונאים מגדרם כדי למסגר בזמן אמת ובאופן רפטטיבי את אמירות הנשיא כשקריות לחלוטין. בכך הבהירו כי העיתונות מחזירה את הנחש אל תוך הסל: קונספירציה היא שקרית – במקום הגישה הרווחת בעידן הפייק ולפיה מותר להפריח לאוויר שקרים שימותגו כאמת, עד אשר יוכח אחרת.
בסי.אן.אן אף הקפידו להסביר ולהזכיר לצופים שוב ושוב כמו קאטו הזקן, כי הקולות הנספרים אינם "קולות חדשים שנוספו בארבע בבוקר" כפי שהנשיא טען, אלא קולות לגיטימיים לחלוטין שהגיעו בזמן באמצעות הדואר, והמתינו בסבלנות לתורם להיספר.
יש הרבה לקחים שגם התקשורת הישראלית יכולה ללמוד ממה שקרה מעבר לים. ראשית, פייק הוא פייק וכך צריך לכנותו. אין שום סיבה להתפלפל או לחכות לקולות הימאים שיקבעו שמדובר בשקר. שנית, אין שום סיבה שבזמן שסוכני הפייק ניוז מפמפמים כזבים על אנשי ציבור, עיתונאים יזהרו בכבודם מתוך קולגיאליות.
ההבהרה הנזפנית של סי.אן.אן לפיה מי שמפרסם כזב "אינו ראוי להיקרא עיתונאי" טובה גם למקומותינו: אולי אם עיתונאים מימין ומשמאל היו מגנים פייק ניוז בקול רם וצלול בזמן אמת, אפשר היה לעצור מסעות השמצה אישיים ומסוכנים מהסוג שעוברת התובעת ליאת בן-ארי, למשל, שבינם לבין "דעות" או "עובדות אלטרנטיביות" אין דבר וחצי דבר, רק הסתה פרועה ושקרים.
CNN's Chris Cuomo Goes HAM on Fox News After Panel Tries to Defend Them: 'No Forgiveness! — They LIE to Their Viewers!' https://t.co/MNhJh1mWXn
— Mediaite (@Mediaite) November 7, 2020
במקום לנסות "לאזן" כל היום בין ימין לשמאל בטרחנות אינסופית של דעות באולפן, כדאי לערוצי החדשות הישראלים לנסות את הגישה החדשה שבלטה בסיקור של הבחירות האמריקאיות: עובדות קודם, פרשנות אחר כך, דעות בסוף. בשום שלב במהלך השידור של סי.אן.אן לא נשמע הביסמוט התורן שיצעק חמס, ולא בגלל שנאת ימין אלא בגלל שנאת ספינים.
ניתוח נכון של מספרים בחתכים איזוריים איפשר לשדרנים האמריקאיים לשדר זהירות לאורך כל ליל הבחירות ההזוי בשלישי ולנתח את האפשרויות באופן מדויק יחסית לאורך הימים שבאו אחר כך.
הם התמידו בכך גם כשהדמוקרטים היו מדוכאים (שלא בצדק) וגם כאשר השמש התחילה לזרוח מעל ביידן לקראת רביעי בבוקר. התוצאה הייתה שהציבור יכל לדבוק במסך ובכוכביו הבלתי נלאים (ובראשם "איש הגשם", המלך של המספרים ג'ון קינג) בתור מלווים עקביים ומנחמים בשעה של חוסר-ודאות לאומי.
והמסר השלישי הוא שעובדות לא צריכות להיות ענין של ימין או שמאל, ליברליות או שמרנות.
פוקס ניוז הכריזה על ביידן כמוביל וכמתקרב לנשיאות על אפו וחמתו של הנשיא הרואה עצמו כפטרונה, מכיוון שניתוח הספירה הראה זאת בבירור. משום כך גם הכריזה על אריזונה כעוברת לצד הדמוקרטי, ומשום כך עמדה על דעתה גם כאשר הגיעו טלפונים זועמים מהבית הלבן. אפשר לקבל את ההכרזה ואפשר לבקר אותה כנמהרת מדי, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שהיא מהווה החלטה מקצועית שהתקבלה על ידי דרג עיתונאי.
אם עיתונאים יתעקשו להיות עיתונאים גם כשקשה, אם סוכני מידע לציבור ידרשו להתייצב לצד האמת גם כהיא מאיימת עליהם, אם רשתות חברתיות יקפידו על סינון ואזהרה לבריאות הציבור מפני שקרים (בדומה לאזהרה על גבי סיגריות או אלכוהול) – יש סיכוי שיום אחד, בזמן שהשקר יעשה את דרכו להקיף חצי עולם, הוא יתבונן במראה האחורית ויגלה שהאמת מדביקה את הקצב שלו.
תראו מה זה, גוף חדשות שאמור לתת מיסגור, לשקף לציבור מהי אמת, מספר לצופיו/עוקביו על ציוץ של טראמפ. מה שהם לא מספרים, ולדעתי זה למעול בתפקידם, זה שאפילו טוויטר שמו אזהרה שהטענה הזו שנוייה במחלוקת. העיתונות כאן חייבת להתעורר, זה לא יכול להימשך. https://t.co/eaC4CcrAwO pic.twitter.com/mk1mHg9y5t
— Ben Horowitz (@horowitz_b) November 7, 2020
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם