ינואר. בוקר קר במיוחד כאן בבית המשפט המחוזי בירושלים. לפני שעה ארוכה התכנס הרכב השופטים במשפט נתניהו לדיון ראשון בשלב ההוכחות. באולם דממה מתוחה. הכל ממתינים להופעת הנאשם. טיפות גשם גדולות מופיעות על החלון והדקות נוקפות לאיטן.

השופטים מביטים זה בזה חסרי אונים כשהדלת נפתחת פתאום בסערה ולאולם מתפרץ סנגורו של ראש הממשלה, מתנשף, מזיע, נרגש להודיע לבית המשפט שלקוחו לא יכול להתייצב לדיון כיוון שנאלץ לנסוע בבהילות לשדה התעופה, להביא לאומה את החיסונים ששלח לו חברו הטוב פייזר.

השופטים מביטים זה בזה חסרי אונים כשהדלת נפתחת פתאום בסערה ולאולם מתפרץ סנגורו של ראש הממשלה, מתנשף, מזיע, נרגש להודיע לבית המשפט שלקוחו לא יכול להתייצב לדיון

"מרשי", מודיע הסניגור חגיגית, "החליט לדחות את המשפט עד למועד שבו יסיים לחלק את החיסונים לכלל האוכלוסיה".

קר כאן באולם. קר מאוד. הגשם בחוץ ניגף לפני הכפור האוטם את חלונות המשפט. ראשיהם של שלושת השופטים מתגודדים לרגע ומייד שבים ונפרדים בהסכמה. בית המשפט רושם לפניו את החלטת הנאשם ומתפזר עד להודעת הנאשם על מועד חדש למשפטו.

נתניהו: סיכמתי עם מנכ"ל פייזר שנתחיל לקבל את חיסוני הקורונה כבר בינוארhttps://t.co/pQQjN7oZ6d pic.twitter.com/MGLzyk14qw

— ynet עדכוני (@ynetalerts) November 12, 2020

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?

מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

שתי התפתחויות דרמטיות מתרחשות לנגד עינינו – הקריסה המהירה של משטר אסד בסוריה, והידיעות על עסקת חטופים, שאולי הפעם הזאת בכל זאת נרקמת לקראת מימוש. על אף שאין קשר ישיר בין שתי ההתפתחויות, הרי ששתיהן קשורות ליום שאחרי כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. אם לחדד: הן מתייחסות לשאלה אם מדיניות ארצות הברית תישען על קטאר או על סעודיה.

בשורה התחתונה קטאר וטורקיה עומדות מאחורי הקבוצה שהשתלטה על סוריה, בעוד שסעודיה והאמירויות מנסות ליצור קשר עם קבוצות אחרות המתנגדות לאותה קבוצה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

בכיכר החטופים נזהרים כל מוצ"ש מזיהוי פוליטי. משפחות החטופים חושבות שביקורת על הממשלה והעומד בראשה תגרום לממשלה להקשיח את עמדותיה בעניין עסקה, עוד יותר ממה שהיא מקשיחה ומטרפדת עד עכשיו.

בגשר בגין ההפגנה כבר יותר ביקורתית. קוראת לבנימין נתניהו בשמו, מזכירה את ההפקרה ואת המוות של חטופים בשבי. הדוברים, ובראשם עינב צנגאוקר, לא חוסכים מילים בדרישה חד-משמעית לסיים את המלחמה ולחתום על עסקה כדי להציל את חיי החטופות והחטופים החיים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.