בנימין נתניהו, המואשם בשלושה תיקים פליליים של שוחד, מרמה והפרת אמונים, צריך לפרוש מתפקידו בהקדם ולהתרכז בענייניו המשפטיים, אולם ככל הנראה אינו נוטה לעשות זאת, ועל אף ההפגנות הרבות עדיין לא נוצרה המסה הציבורית הקריטית כדי להביא לפרישתו. אדרבה, פה ושם אף החלו שלטי רחוב בניחוח צפון קוריאני להדגיש את אהבת העם למנהיגו. בנסיבות אלה הדעת נותנת שנתניהו יוסיף להוביל את אורחותינו לפחות לעוד כמה חודשים. אלו הם גם החודשים בהם מגבש הנשיא הנכנס ג'ו ביידן את צוותו ואת מדיניותו.
מעריץ אובססיבי? ניסינו לגלות מי עומד מאחורי שלטי הענק שמהללים את נתניהו – ומצאנו טקסט קצר עם תרחיש הזוי שבו ישראל הופכת למחנה ריכוז https://t.co/DHVpujKWfN
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי— TheMarker (@TheMarker) November 15, 2020
נתניהו מנער מעליו בזלזול מופגן את הטענה, שחיבל בתמיכה הדו-מפלגתית ממנה נהנתה ישראל בארה"ב בעשורים האחרונים, ומלגלג על מבקריו באמרו כי לא הם שילמדו אותו על המפלגה הדמוקרטית. ניתנת האמת להיאמר שהוא מכיר היטב את המערכת האמריקנית, דבר המחמיר עוד יותר את משמעות העדפתו הבוטה וחסרת האחריות את הצד הרפובליקני תוך הזנחת הדמוקרטים.
נתניהו צריך לפרוש בהקדם ולהתרכז בענייניו המשפטיים, אולם ככל הנראה אינו נוטה לעשות זאת. אדרבה, פה ושם אף החלו שלטי רחוב בניחוח צפון קוריאני להדגיש את אהבת העם למנהיגו
השגריר לשעבר מרטין אינדיק התבטא לאחרונה שנתניהו מכיר היטב את ביידן, אבל שהצד השני של מטבע זה הוא שגם ביידן מכיר היטב את נתניהו. הנשיא-הנבחר ביידן אישר כי הוא "אוהב את ביבי", אך הקדים לדברי האהבה הללו את האמירה כי "אינו מסכים עם מילה אחת במדיניותו". ביידן עתיד לנקוט מדיניות חוץ שונה מאד מזו של קודמו, דונלד טראמפ.
הממשל האמריקני היוצא פירש את הציווי הטראמפי של America First ל-America Alone, ונסוג משורה ארוכה של אמנות, חוזים והסכמים בינלאומיים. בין היתר, נסוגה ארה"ב מארגון הבריאות העולמי (WHO) והסכם פריס על שינוי האקלים. בעניינים הקרובים לישראל יש להזכיר את נטישת מועצת זכויות האדם (UNHRC) ואונסק"ו שבאמת הוכיחו עצמם כעוינים לישראל, או סוכנות הסעד והתעסוקה (UNRWA). אך מעל לכל מרחף ביטול הסכם הגרעין עם איראן (JCPOA), ממנו נסוגה ארה"ב במאי 2018.
בעלות בריתה של ארה"ב, כולל בריטניה, צרפת וגרמניה, לא הלכו בעקבותיה ושמרו על ההסכמים, ואפילו על ה-JCPOA, למרות שלאיש מהן אין אשליות ביחס לאיראן. צעדי הנטישה האמריקניים מהסכמים ואמנות הנוגעים גם לישראל, ובראש ובראשונה הסכם הגרעין עם איראן, זכו לתשואותיה של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו.
סביר שממשל ביידן יתחיל במהלכים לשוב לפחות לכמה מהמכשירים הבינלאומיים שבהם בעט טראמפ ברגל גסה, ובהם אמנת האקלים והסכם הגרעין עם איראן, אם כי בתצורה שונה ותוך הקפדה על מניעת פעילותה החתרנית והטילאית של איראן. גם השמחה המובנת על גדות הירדן והפוטומק על ההסכמים עם האמירויות, תזכה לתבלין של חזון שתי המדינות בין ישראל לפלסטינים, עת ממשל ביידן יבקש לפעול לקידום משא ומתן בין ישראל לפלסטינים. חזון שהוא לצנינים לרבים ממרכיביה של ממשלתה הנוכחית של ישראל.
השמחה המובנת על גדות הירדן והפוטומק על ההסכמים עם האמירויות, תזכה לתבלין חזון שתי המדינות בין ישראל לפלסטינים, עת ממשל ביידן יבקש לפעול לקידום המו"מ. חזון שהוא לצנינים לרבים בממשלת ישראל
בנימין נתניהו הוא ראש וראשון למתנגדים וכבר נשא בעניין דברים רמים, אולם ההיסטוריה מוכיחה כי יש לו יכולת התקפלות מרשימה מול לחצים חיצוניים או פנימיים. התקפלותו אומנותו, כפי שנוכחנו לדעת מאז העברת חברון לפלסטינים, השחרור המסיבי של מחבלים תמורת גלעד שליט ואף, בעצם הימים הללו, בסוגיית פתיחת מוסדות הלימוד לחרדים תוך סגירת השאר. זה ארחו וזה רבעו.
יש לשער כי לא ישמח להתעמת עם ממשל אמריקני נחוש. בייחוד לאור העדפתו את הצד הרפובליקני במערכת האמריקנית. הדעת נותנת שיהיו בממשל הדמוקרטי מי שלא ימהרו לשכוח זאת ואף "פרוגרסיביים" שיתבעו מביידן את ליטרת הבשר (הישראלית) שלהם לאור נצחונו, שהם תופסים אותו כניצחונם.
אפשר גם, שבשונה מבעבר, לא כל חלקי הקהילה היהודית רבת ההשפעה יאוצו לתרץ את מהלכיה התמוהים של ממשלת ישראל ולרפד את מערכת היחסים בין ממשלת ימין ישראלית לממשל דמוקרטי בוושינגטון. על נתניהו יהיה לבצע מהלך רציני של תיקון גדרות מול הממשל הנכנס.
חיוכה של ההיסטוריה עשוי ללמד, מעבר לדמותו של נתניהו האיש, כי מדינת ישראל זקוקה לממשלת שמאל, או שמאל-מרכז, כדי לנקוט במדיניות לוחמנית, ולממשלת ימין כדי לקדם מהלכי שלום. כך, הימין הישראלי נכנס בחפץ לב תחת האלונקה הקיבוצית שלנו לצורך מהלכים מלחמתיים (כגון במלחמת ששת הימים), אך קיצר, תרתי משמע, את ימיה של ממשלת השמאל שניסתה להגיע להסכמים עם הפלסטינים. ואנו זוכרים דווקא בימים דומעים אלה של ראשית נובמבר את הרצח הפוליטי לפני 25 שנים. מנגד, ממשלת ימין שתכוף את ראשה בפני לחץ אמריקני להסכמי שלום תזכה, ולו בחריקת שיניים, לתמיכת השמאל הישראלי, וראה את הסכמי קמפ-דייויד מ-1979.
סביר שאם תעלה ממשלת מרכז-שמאל שתפעל לחידוש התהליך המדיני, ישטוף אותה הימין בניצוחו של מר נתניהו באש וגופרית. אולם אם תשלוט ממשלת ימין, יש מקום להעריך שמר נתניהו יוכל להנפיק "נאום בר אילן 2", ולו כדי לעכב או להקל לחצים. במקרה כזה הוא יזכה לתמיכת השמאל, בעוד הימין, למעט חוגים אפוקליפטיים והזויים, יהסס מלתקוף את משיחו ("ביבי המלך!"). בחוגים אלו יטפל, על פי חוק, שירות הביטחון הכללי עתיר הניסיון, וישראל תוכל להמשיך בנתיב המדיניות הקדמה וההֶזְנֶק שלה.
חיוכה של ההיסטוריה עשוי ללמד, מעבר לדמותו של נתניהו האיש, כי מדינת ישראל זקוקה לממשלת שמאל, או שמאל-מרכז, כדי לנקוט במדיניות לוחמנית, ולממשלת ימין כדי לקדם מהלכי שלום
מר נתניהו יצטרך לעמוד מול שופטיו ולהשיב על האישומים שהוטחו בו, אבל בינתיים הוא יכול לשמש בתור ראש ממשלה, גם אם ללא חוט שדרה של ממש, אשר יירתע מלחבל במהלכים מדיניים אותם ירצה ממשל ביידן להוביל. על הדרך, יוכל מר נתניהו לפעול (אם ירצה) גם להרגעת הכאוס הפוליטי-חברתי שאותו קידם בישראל בשנים האחרונות.
ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו