זהו מנהג יהודי קבוע: מדי ארבע שנים, מיד אחרי הבחירות, עולה השאלה כיצד הצביעו יהודי ארצות הברית.

"בדקו את קלפיות המדגם היהודיות", דוחקים כל הצדדים בקהילה.

אבל ייתכן שימים אלו עברו מן העולם.

כיום, קשה יותר להשוות בין הסקרים השונים, ואין אפילו סקר מדגם אחד לרפואה שתוצאותיו מקובלות על כולם. לחלל שנוצר נכנסו ארגונים יהודיים מפלגתיים שפרסמו סקרים משלהם, ובאופן לא מפתיע, כל ארגון טוען שהסקר שלו מוכיח את הצלחת הצד שלו.

לדוגמה, סקר שהזמינה הקואליציה היהודית הרפובליקנית (RJC) מצא כי 30.5% מהמצביעים היהודיים בכלל ארה"ב בחרו בנשיא הרפובליקאי המכהן דונלד טראמפ לעומת 60.6% שהצביעו ליריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן.

"לא רק השגרירות עברה, גם המצביעים היהודים עברו צד", אמר ארי פליישר, דוברו לשעבר של הנשיא הרפובליקני ג'ורג' וו. בוש, בשיחת ועידה של ה-RJC למחרת הבחירות.

אבל ממש באותו יום, פרסמה השדולה הליברלית J Street סקר משלה, אשר מצא כי 77% מיהודי ארה"ב הצביעו לביידן ו-21% בלבד לטראמפ.

"טראמפ דחף את הקול היהודי לזרועות הדמוקרטים", כתב עורך הסקרים של הקבוצה בתזכיר שסיכם את התוצאות.

שני הסקרים מסכימים על השורה התחתונה: הרוב הגדול של המצביעים היהודיים תמכו בדמוקרטים, כפי שקורה מזה שנים בבחירות הארציות. אבל האם אחת הקבוצות צודקת בנוגע למגמת השינוי שלדבריהן ניכרה בארבע השנים האחרונות?

ייתכן שלעולם לא נדע, בין היתר מפני שקונסורציום התקשורת העיקרי העורך בדרך כלל סקרי המדגם – National Election Pool הכולל בין השאר את הניו יורק טיימס, הוושינגטון פוסט ו-CNN – לא פרסם השנה תוצאות בנוגע לקול היהודי.

בשנת 2016, National Election Pool מצא כי 71% מהמצביעים היהודיים בחרו בהילארי קלינטון ו-24% בטראמפ. אבל השנה לא פורסמו תוצאות בנוגע להצבעת היהודים, לדברי הוושינגטון פוסט מפני ש"לא היו מספיק משיבים כדי שניתן יהיה להציג פרטים על התפלגות המצביעים".

בשנת 2016, National Election Pool מצא כי 71% מהמצביעים היהודיים בחרו בהילארי קלינטון ו-24% בטראמפ. אבל השנה לא פורסמו תוצאות בנוגע להצבעת היהודים, מפני ש"לא היו מספיק משיבים"

סוכנות הידיעות AP, אשר מאז 2018 עורכת בעצמה סקרי יציאה דרך חברת Votecast, בחרה לפרסם את התפלגות הקול היהודי. לפי ממצאי Votecast, 30% מהיהודים האמריקאים הצביעו עבור טראמפ ו-68% לביידן. הניתוח כלל כ-3,300 מצביעים יהודיים (3% מתוך 110,000 אנשים שהשתתפו בסקר בסך הכול).

Votecast עורכת את סקרי הבחירות שלה במתודולוגיה שונה מהותית מזו של National Election Pool וכוללת בהם מידע המגיע גם מפאנלים מקוונים, ובמספר מקרים, תשלום עבור השתתפות. שיטת הסקירה השונה לא מאפשרת השוואה בין נתוני Votecast למידע מסקרים בבחירות קודמות של National Election Pool.

לפירצה זו נכנסו סקרי מדגם שערכו ה-RJC ו-J Street המפלגתיים, אשר העלו תוצאות שנטו לטובת המפלגה שבה תומכת הקבוצה שהזמינה את הסקר.

ג'ים גרשטיין, מייסד GBAO Strategies שערך את סקר J Street, אמר כי הניתוח של AP לא משקף תמונה מהימנה של הצבעת הקהילה היהודית מפני שלא כלל את כל הקבוצות המרכיבות את המגוון המלא של יהודי ארצות הברית.

"ברצוני להדגיש כי הסקר של AP הוא סקר מבוסס ומועיל מאוד. הם בהחלט יודעים מה שהם עושים, בפרט כאשר מתבוננים על כלל ציבור הבוחרים", אמר גרשטיין. "אבל בניגוד לסקר שלנו, הסקה שלהם הוא לא סקר יהודי. אין להם את כלל השאלות הדמוגרפיות הנחוצות כדי לקבל מדגם יהודי מייצג".

הסוקרים של RJC ו-J Street פירסמו מידע מפורט על המצביעים שסקרו, אבל בשני הסקרים מספר המשיבים היה קטן יחסית. בנוסף, היבטים אחרים במערך הסקר שלהם גרמו לכך שלא ניתן להשוות ביניהם בצורה נאותה.

שני הסקרים נערכו באותה תקופת זמן, היו להם מרווחי טעות דומים (3.5-4%) והם כללו מאות מצביעים יהודיים – 600 בסקר RJC ו-800 בסקר J Street. אולם סקר RJC כלל יותר יהודים אורתודוקסיים, שנוטים להצביע למועמד הרפובליקאי, ומספר קטן יותר של יהודים רפורמיים ויהודים ללא שיוך שנוטים להיות בבירור דמוקרטים, בהשוואה לסקר של J Street. עובדה זו עשויה להסביר מדוע בסקר של RJC התוצאה העלתה יותר מצביעים לטראמפ.

מאט ברוקס, מנכ"ל RJC, הדגיש בשיחת ועידה שנערכה לאחר הבחירות, כי תוצאות הקבוצה שיקפו תוצאות של סקרים אחרים, כמו סקר שנערך בספטמבר והניתוח של AP שפורסם בשבוע שעבר.

"סקרים, כמו כל מדע אחר, תלויים בשכפול התוצאות כדי לספק הוכחה", אמר מנהל התקשורת של הקבוצה, ניל בוילן סטראוס. "במקרה זה, התוצאות שלנו שוכפלו".

גרשטיין, מן הצד השני, אמר כי המודל של J Street התבסס על סקרי שיוך דתי של Pew Research Center, מכון מחקר מוביל בתחום. הניתוח של Pew הוא משנת 2013, עם זאת, וסביר להניח כי שיעור היהודים האורתודוקסיים עלה מאז.

"הסקר שלנו תוכנן ספציפית לקבל מדגם מייצג של מצביעים יהודיים, ואנו נוהגים על פי השפה והמידע הדמוגרפי שבהם משתמש Pew Research Center, אשר קבע את אמת המידה למחקר בקרב יהודים אמריקאים", הוא אמר.

שני הסקרים שאלו מגוון שאלות, אבל בניסוחים שונים שהקשו על השוואה ביניהם. לדוגמה, המשתתפים התבקשו לדרג את החשיבות שמילאו נושאים שונים בתהליך ההחלטה שלהם בבחירות. בשני הסקרים נכללה ברשימת הנושאים מגפת הקורונה. סקר J Street מצא כי זה היה הנושא החשוב ביותר לבוחרים יהודים, בעוד סקר RJC דירג במקום גבוה יותר את נושא "אופי המועמדים", קטגוריה שכלל לא הופיעה בסקר של J Street.

בשני הסקרים, שאלות הנוגעות למדיניות חוץ ולישראל דורגו במקומות הנמוכים ביותר.

לורה אי. אדקינס סייעה בהכנת הכתבה.