שמו של המהנדס היהודי-סובייטי אנטולי דווידוביץ' דרון אולי לא מוכר כמו זה של הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגרין או מהנדס הטילים סרגיי קורולב, אבל בלי המנוע שתכנן דרון, לא היה טיל רוסי שישלח את האדם הראשון לחלל ב-1961 – ולא את הלוויין הראשון, הספוטניק, ב-1957.
דרון, שמת ביוני האחרון, מאירוע לבבי, בגיל 94, היה המתכנן הראשי של המנוע ששלח את הלוויין הראשון לחלל.
"הוא היה מהנדס, מדען, מעצב, שמצא פתרון יצירתי להפליא לבעיה מאוד מסובכת", אומר אסיף סידיקי, פרופסור באוניברסיטת פורדהם בניו יורק, שמתמחה בהיסטוריה של תוכנית החלל הסובייטית. "הוא אחת הדמויות הפחות מוכרות בהיסטוריה של המירוץ לחלל".
מותו של דרון פורסם בסוכנות הידיעות הגדולה ביותר ברוסיה, TASS, כמו גם על ידי סוכנות החלל הרוסית, רוסקוסמוס. יחד עם זאת לא נכתב עליו הרבה באנגלית, למרות העובדה שמת בארצות הברית – למעט מודעת אבל באתר של בית הקבורה היהודי בבוסטון.
אלמנתו של דרון, ורה טמקינה-דרון, שחיה בבוסטון, זוכרת היטב את ה-4 באוקטובר, 1957, היום שבו שוגר הלווין ספוטניק. חייה מעולם לא חזרו להיות אותו הדבר אחרי היום הזה, סיפרה לזמן ישראל בשיחה טלפונית.
לפני השיגור חיה משפחת דרון בדירה קומונלית, משותפת. דרון תכנן את המנוע שאיפשר את הטיסה לחלל בעודו גר בחדר קטן עם אשתו, בתו בת החמש ואמו. המשפחה חלקה את המטבח ואת חדר השירותים שם שתי משפחות נוספות.
"הוא אחת הדמויות הפחות מוכרות בהיסטוריה של המירוץ לחלל", מספר עליו אסיף סידיקי, שמתמחה בהיסטוריה של תוכנית החלל הסובייטית
"איך הסתדרנו?", מהרהרת טמקינה-דרון, "איכשהו כולנו הסתדרנו, אחד עם השני וכולנו עם השכנים".
אמו של דרון הייתה עזרה משמיים: היא עשתה את עבודות הבית ושמרה על הילדה, כך שדרון לא "הוכבד ממטלות היומיום", מספרת טמקינה-דרון.
רק אחרי שהספוטניק טס לחלל הציעה הממשלה הסובייטית למשפחת דרון דירה בת שני חדרים, עם מרפסת ומטבח. הממשלה איפשרה לדרון לקנות מכונית, מקרר ומכשיר טלוויזיה.
"מהאושר הבלתי צפוי הזה, חמותי כמעט חטפה התקף לב", אומרת טמקינה-דרון. "בזמנו, דירה חדשה הייתה שוות ערך לנס. נבנו מעט מאוד בתים חדשים, ורכישת דירה ממישהו אחר הייתה בלתי אפשרית".
היא זוכרת גם שדרון חשב על הרעיון של מנוע לטיל כשהיה חולה ושכב במיטה במשך שלושה שבועות, עם חום גבוה וגרון כואב. מהמיטה המשיך לחשוב איך לבנות את הטיל – מספרת טמקינה-דרון – עד שלבסוף מצא פתרון.
"שיטת הקירור החדשה איפשרה להגיע לטמפרטורות גבוהות יותר, בלי חימום יתר של הכלי", מסבירה טמקינה-דרון, פרופסור לכימיה. "עד היום, רק המנועים האלה משמשים להטיס בני אדם לחלל".
"מאות אנשים עבדו על המנוע הזה, אבל דרון עמד בראש צוות של עשרה מהנדסים שעיצבו את התוכנית הבסיסית של המנוע. הרעיון הראשוני היה שלו", מספר סידיקי.
למרות הצלחתו ב-1957, חייו של דרון לא התקדמו על מי מנוחות.
כמה שנים קודם לכן, גל של אנטישמיות פופולרית שטף את ברית המועצות, אחרי שרופאים יהודים הואשמו בכך שקשרו קשר לרצוח את יוזף סטאלין. קריקטורות אנטישמיות התפרסמו בעיתונים, רופאים יהודים נעצרו ומהנדסים יהודים פוטרו ממקומות העבודה שלהם, במה שנודע לימים כ"משפט הרופאים".
"הוא איבד את עבודתו. הוא ניסה להשיג עבודה אחרת והיה מובטל זמנית", מספר סידיקי. "רק אחרי שסטאליו מת הוא הצליח לקבל את עבודתו בחזרה. אם סטאליו היה חי, יכול להיות שדרון מעולם לא היה עושה את מה שעשה".
אבל זה לא היה הדבר הכי גרוע שקרה לו.
מפגש עם המוות
דרון נולד באודסה שבאוקראינה, וכילד אהב מוזיקה ולנגן בפסנתר. כולם חשבו שהוא יהפוך למוזיקאי, מספרת טמקינה-דרון. אבל בגיל 12 הוא קרא ספר על מהנדס הטילים הרוסי קונסטנטין ציולקובסקי והתחיל לחלום על היום שבו יבנה טיל ויטוס למאדים. "הוא תמיד אמר שהוא מוכן לטוס למאדים ולא לחזור לעולם", היא אומרת.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה נמלט דרון מאודסה במעבורת וברכבת, והצטרף לאביו בעיר קיסלובודסק, שם עבד האב כרופא בבית חולים צבאי. זו הייתה בריחה מתוזמנת היטב: אחרי שפשיסטים רומנים כבשו את אודסה, הם רצחו את כל האוכלוסייה היהודית שנותרה בעיר.
אחרי שהספוטניק טס לחלל הציעה הממשלה הסובייטית למשפחת דרון דירת שני חדרים, עם מטבח. "מהאושר הבלתי צפוי הזה, חמותי כמעט חטפה התקף לב", מספרת אלמנתו
בשנת 1942 הוא ברח מהנאצים פעם נוספת, והצליח לסיים את התיכון בדרך. טמקינה-דרון מספרת את הסיפור בפרטי פרטים.
בדיוק כשהכוחות הרומנים והגרמנים התקדמו לקיסלובודסק, דרון סיים את בחינות הגמר של התיכון. הוא הצליח לקבל ציון מושלם בבחינה האחרונה וקיבל את תעודת הסיום שלו, בזמן שהתחילו לפנות את בית החולים הצבאי. החיילים הפצועים הועמסו על עגלות רתומות לסוסים, בזמן שהרופאים והאחיות צעדו לידם.
"תעודת הסיום שלו היא מזכרת חשובה במשפחה שלנו – היא כתובה ביד על פיסת נייר שנקרעה ממחברת של בית ספר, עם חתימות וחותמות. אנטולי בקושי הצליח לתפוס את ההורים שלו, שברחו משם ברגל", מספרת אלמנתו.
נשק גרעיני
מנקודת המבט של התקשורת ברוסיה, דרון היה מדען מבריק שאיפשר את הטיסות לחלל. אבל היסטוריונים אמריקאים ממהרים להצביע על כך שהטיל שאת המנוע שלו הוא עיצב נועד בתחילה למטרות צבאיות.
"טיל R7 שעליו הוא עבד היה מתוכנן להוביל את הפצצה הגרעינית אל האויב – אמריקה. הוא עיצב את המנוע של ראש החץ הגרעיני", מספר סידיקי. "ב-1957, מספר מדענים סובייטים אמרו להנהגה הסובייטית שהם יכולים להשתמש באותו טיל כדי לשגר לוויין. הלוויין היה בגודל של כדורסל. הם שיגרו אותו על גבי טיל שפותח כדי לשגר פצצת מימן לארצות הברית".
לפי האתר של נאס"א, לספוטניק היו מספר מטרות מדעיות, ביניהן בדיקת האפשרות של מיקום לוויין במסלול מסביב לכדור הארץ, כדי שיספק מידע על צפיפות האטמוספירה, יבדוק שיטות מעקב אופטיות ולווייניות, ויברר את ההשפעות של ריבוי גלי רדיו דרך האטמוספירה.
רק אחרי שספוטניק שוגר יכלו בני האדם, לראשונה בהיסטוריה, לחשב את הגודל המדויק של כדור הארץ, כך אומר היסטוריון החלל האמריקאי רוג'ר לוניוס.
"ספוטניק השפיע על אמריקה במידה רבה, בגלל שהם התחילו להקדיש כסף למחקר חלל, והם הקימו את סוכנות החלל האמריקאית, את נאס"א", מספרת טמקין-דרון. "כמה אסטרונאוטים אמריקאים אמרו לאנטולי – 'אם לא היית אתה, לא הייתי הופך לאסטרונאוט'".
המתקת העונש האמריקאי
ב-1998 הורשה דרון להגר לארצות הברית מטעמים הומניטריים, אחרי התקף לב רציני. הרופאים במוסקבה הניחו שיש לו שנה לחיות, מספרת טמקינה-דרון, והוא טס לארצות הברית בתקווה לעבור ניתוח לב. הרופאים האמריקאים הצליחו להאריך את חייו ב-21 שנים נוספות, בלי ניתוח.
רק אחרי שספוטניק שוגר יכלו בני האדם, לראשונה בהיסטוריה, לחשב את הגודל המדויק של כדור הארץ – כך אומר היסטוריון החלל האמריקאי רוג'ר לוניוס
לאנטישמיות היה תפקיד משמעותי בהחלטה של בני הזוג להגר לאמריקה, אומרת אלמנתו. "עברנו את הריאיון בשגרירות האמריקאית ושאלו אותנו למה אנחנו רוצים להגיע לאמריקה. ענינו שאנחנו חיינו את משפט הרופאים. אחרי זה לא היו להם עוד שאלות", מספרת טמקינה-דרון. "כל החיים שלנו היינו צריכים להתגבר על מכשולים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו