JavaScript is required for our website accessibility to work properly. האיש שרצה להגיע למאדים: חייו ומותו של מהנדס לוויין הספוטניק | זמן ישראל
משמאל - אנטולי דווידוביץ' דרון; מימין למעלה - דגם של לוויין הספוטניק 1, מימין למטה - משגר ווסטוק, מהסוג ששימש את יורי גגרין, כששוגר לחלל. (צילום: נחלת הכלל, סוכנות AP ובאדיבות המשפחה)
נחלת הכלל, סוכנות AP ובאדיבות המשפחה
חייו ומותו של מהנדס לוויין הספוטניק

האיש שרצה להגיע למאדים

הוא נמלט מהנאצים והתמודד עם אנטישמיות בברית המועצות ● הוא חי בדוחק וחלק חדר עם אשתו, בתו ואמו ● אבל באותה עת, אנטולי דרון הגה את הרעיון שאיפשר לשלוח אדם לירח ואת הלוויין הראשון לחלל ● בקיץ האחרון מת בגיל 94 ללא כל אזכור בתקשורת מחוץ לרוסיה ● כעת מבקשים קרוביו להנציח את זכרו של המדען היהודי-הסובייטי הצנוע

שמו של המהנדס היהודי-סובייטי אנטולי דווידוביץ' דרון אולי לא מוכר כמו זה של הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגרין או מהנדס הטילים סרגיי קורולב, אבל בלי המנוע שתכנן דרון, לא היה טיל רוסי שישלח את האדם הראשון לחלל ב-1961 – ולא את הלוויין הראשון, הספוטניק, ב-1957.

דרון, שמת ביוני האחרון, מאירוע לבבי, בגיל 94, היה המתכנן הראשי של המנוע ששלח את הלוויין הראשון לחלל.

"הוא היה מהנדס, מדען, מעצב, שמצא פתרון יצירתי להפליא לבעיה מאוד מסובכת", אומר אסיף סידיקי, פרופסור באוניברסיטת פורדהם בניו יורק, שמתמחה בהיסטוריה של תוכנית החלל הסובייטית. "הוא אחת הדמויות הפחות מוכרות בהיסטוריה של המירוץ לחלל".

ורה טמקינה-דרון ואנטולי דווידוביץ' דרון (צילום: באדיבות המשפחה)
בני הזוג ורה טמקינה-דרון ואנטולי דווידוביץ' דרון (צילום: באדיבות המשפחה)

מותו של דרון פורסם בסוכנות הידיעות הגדולה ביותר ברוסיה, TASS, כמו גם על ידי סוכנות החלל הרוסית, רוסקוסמוס. יחד עם זאת לא נכתב עליו הרבה באנגלית, למרות העובדה שמת בארצות הברית – למעט מודעת אבל באתר של בית הקבורה היהודי בבוסטון.

אלמנתו של דרון, ורה טמקינה-דרון, שחיה בבוסטון, זוכרת היטב את ה-4 באוקטובר, 1957, היום שבו שוגר הלווין ספוטניק. חייה מעולם לא חזרו להיות אותו הדבר אחרי היום הזה, סיפרה לזמן ישראל בשיחה טלפונית.

לפני השיגור חיה משפחת דרון בדירה קומונלית, משותפת. דרון תכנן את המנוע שאיפשר את הטיסה לחלל בעודו גר בחדר קטן עם אשתו, בתו בת החמש ואמו. המשפחה חלקה את המטבח ואת חדר השירותים שם שתי משפחות נוספות.

"הוא אחת הדמויות הפחות מוכרות בהיסטוריה של המירוץ לחלל", מספר עליו אסיף סידיקי, שמתמחה בהיסטוריה של תוכנית החלל הסובייטית

"איך הסתדרנו?", מהרהרת טמקינה-דרון, "איכשהו כולנו הסתדרנו, אחד עם השני וכולנו עם השכנים".

אמו של דרון הייתה עזרה משמיים: היא עשתה את עבודות הבית ושמרה על הילדה, כך שדרון לא "הוכבד ממטלות היומיום", מספרת טמקינה-דרון.

רק אחרי שהספוטניק טס לחלל הציעה הממשלה הסובייטית למשפחת דרון דירה בת שני חדרים, עם מרפסת ומטבח. הממשלה איפשרה לדרון לקנות מכונית, מקרר ומכשיר טלוויזיה.

העתק של הלוויין ספוטליק, ששיגרה ברית המועצות לחלל, בבריסל שבבלגיה, 15 באפריל 1958 (צילום: AP)
העתק של הלוויין ספוטליק, ששיגרה ברית המועצות לחלל, בבריסל שבבלגיה, 15 באפריל 1958 (צילום: AP)

"מהאושר הבלתי צפוי הזה, חמותי כמעט חטפה התקף לב", אומרת טמקינה-דרון. "בזמנו, דירה חדשה הייתה שוות ערך לנס. נבנו מעט מאוד בתים חדשים, ורכישת דירה ממישהו אחר הייתה בלתי אפשרית".

היא זוכרת גם שדרון חשב על הרעיון של מנוע לטיל כשהיה חולה ושכב במיטה במשך שלושה שבועות, עם חום גבוה וגרון כואב. מהמיטה המשיך לחשוב איך לבנות את הטיל – מספרת טמקינה-דרון – עד שלבסוף מצא פתרון.

"שיטת הקירור החדשה איפשרה להגיע לטמפרטורות גבוהות יותר, בלי חימום יתר של הכלי", מסבירה טמקינה-דרון, פרופסור לכימיה. "עד היום, רק המנועים האלה משמשים להטיס בני אדם לחלל".

"מאות אנשים עבדו על המנוע הזה, אבל דרון עמד בראש צוות של עשרה מהנדסים שעיצבו את התוכנית הבסיסית של המנוע. הרעיון הראשוני היה שלו", מספר סידיקי.

למרות הצלחתו ב-1957, חייו של דרון לא התקדמו על מי מנוחות.

אנטולי דווידוביץ' דרון בצעירותו (צילום: באדיבות המשפחה)
אנטולי דווידוביץ' דרון בצעירותו (צילום: באדיבות המשפחה)

כמה שנים קודם לכן, גל של אנטישמיות פופולרית שטף את ברית המועצות, אחרי שרופאים יהודים הואשמו בכך שקשרו קשר לרצוח את יוזף סטאלין. קריקטורות אנטישמיות התפרסמו בעיתונים, רופאים יהודים נעצרו ומהנדסים יהודים פוטרו ממקומות העבודה שלהם, במה שנודע לימים כ"משפט הרופאים".

"הוא איבד את עבודתו. הוא ניסה להשיג עבודה אחרת והיה מובטל זמנית", מספר סידיקי. "רק אחרי שסטאליו מת הוא הצליח לקבל את עבודתו בחזרה. אם סטאליו היה חי, יכול להיות שדרון מעולם לא היה עושה את מה שעשה".

אבל זה לא היה הדבר הכי גרוע שקרה לו.

מפגש עם המוות

דרון נולד באודסה שבאוקראינה, וכילד אהב מוזיקה ולנגן בפסנתר. כולם חשבו שהוא יהפוך למוזיקאי, מספרת טמקינה-דרון. אבל בגיל 12 הוא קרא ספר על מהנדס הטילים הרוסי קונסטנטין ציולקובסקי והתחיל לחלום על היום שבו יבנה טיל ויטוס למאדים. "הוא תמיד אמר שהוא מוכן לטוס למאדים ולא לחזור לעולם", היא אומרת.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה נמלט דרון מאודסה במעבורת וברכבת, והצטרף לאביו בעיר קיסלובודסק, שם עבד האב כרופא בבית חולים צבאי. זו הייתה בריחה מתוזמנת היטב: אחרי שפשיסטים רומנים כבשו את אודסה, הם רצחו את כל האוכלוסייה היהודית שנותרה בעיר.

אחרי שהספוטניק טס לחלל הציעה הממשלה הסובייטית למשפחת דרון דירת שני חדרים, עם מטבח. "מהאושר הבלתי צפוי הזה, חמותי כמעט חטפה התקף לב", מספרת אלמנתו

בשנת 1942 הוא ברח מהנאצים פעם נוספת, והצליח לסיים את התיכון בדרך. טמקינה-דרון מספרת את הסיפור בפרטי פרטים.

בדיוק כשהכוחות הרומנים והגרמנים התקדמו לקיסלובודסק, דרון סיים את בחינות הגמר של התיכון. הוא הצליח לקבל ציון מושלם בבחינה האחרונה וקיבל את תעודת הסיום שלו, בזמן שהתחילו לפנות את בית החולים הצבאי. החיילים הפצועים הועמסו על עגלות רתומות לסוסים, בזמן שהרופאים והאחיות צעדו לידם.

טיל ווסטוק על משגר מהסוג ששיגר את יורי גגרין לחלל ב-12 באפריל 1961 (צילום: AP)
טיל ווסטוק על משגר מהסוג ששיגר את יורי גגרין לחלל ב-12 באפריל 1961 (צילום: AP)

"תעודת הסיום שלו היא מזכרת חשובה במשפחה שלנו – היא כתובה ביד על פיסת נייר שנקרעה ממחברת של בית ספר, עם חתימות וחותמות. אנטולי בקושי הצליח לתפוס את ההורים שלו, שברחו משם ברגל", מספרת אלמנתו.

נשק גרעיני

מנקודת המבט של התקשורת ברוסיה, דרון היה מדען מבריק שאיפשר את הטיסות לחלל. אבל היסטוריונים אמריקאים ממהרים להצביע על כך שהטיל שאת המנוע שלו הוא עיצב נועד בתחילה למטרות צבאיות.

"טיל R7 שעליו הוא עבד היה מתוכנן להוביל את הפצצה הגרעינית אל האויב – אמריקה. הוא עיצב את המנוע של ראש החץ הגרעיני", מספר סידיקי. "ב-1957, מספר מדענים סובייטים אמרו להנהגה הסובייטית שהם יכולים להשתמש באותו טיל כדי לשגר לוויין. הלוויין היה בגודל של כדורסל. הם שיגרו אותו על גבי טיל שפותח כדי לשגר פצצת מימן לארצות הברית".

אנטולי דרון (צילום: באדיבות המשפחה)
אנטולי דרון (צילום: באדיבות המשפחה)

לפי האתר של נאס"א, לספוטניק היו מספר מטרות מדעיות, ביניהן בדיקת האפשרות של מיקום לוויין במסלול מסביב לכדור הארץ, כדי שיספק מידע על צפיפות האטמוספירה, יבדוק שיטות מעקב אופטיות ולווייניות, ויברר את ההשפעות של ריבוי גלי רדיו דרך האטמוספירה.

רק אחרי שספוטניק שוגר יכלו בני האדם, לראשונה בהיסטוריה, לחשב את הגודל המדויק של כדור הארץ, כך אומר היסטוריון החלל האמריקאי רוג'ר לוניוס.

"ספוטניק השפיע על אמריקה במידה רבה, בגלל שהם התחילו להקדיש כסף למחקר חלל, והם הקימו את סוכנות החלל האמריקאית, את נאס"א", מספרת טמקין-דרון. "כמה אסטרונאוטים אמריקאים אמרו לאנטולי – 'אם לא היית אתה, לא הייתי הופך לאסטרונאוט'".

המתקת העונש האמריקאי

ב-1998 הורשה דרון להגר לארצות הברית מטעמים הומניטריים, אחרי התקף לב רציני. הרופאים במוסקבה הניחו שיש לו שנה לחיות, מספרת טמקינה-דרון, והוא טס לארצות הברית בתקווה לעבור ניתוח לב. הרופאים האמריקאים הצליחו להאריך את חייו ב-21 שנים נוספות, בלי ניתוח.

רק אחרי שספוטניק שוגר יכלו בני האדם, לראשונה בהיסטוריה, לחשב את הגודל המדויק של כדור הארץ – כך אומר היסטוריון החלל האמריקאי רוג'ר לוניוס

לאנטישמיות היה תפקיד משמעותי בהחלטה של בני הזוג להגר לאמריקה, אומרת אלמנתו. "עברנו את הריאיון בשגרירות האמריקאית ושאלו אותנו למה אנחנו רוצים להגיע לאמריקה. ענינו שאנחנו חיינו את משפט הרופאים. אחרי זה לא היו להם עוד שאלות", מספרת טמקינה-דרון. "כל החיים שלנו היינו צריכים להתגבר על מכשולים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 988 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 27 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

דיווח באיראן: לפי טיוטת ההסכם, מצר הורמוז ייפתח והמצור הימי יוסר

ילדה בת שבע נורתה למוות בערערה; המשטרה עצרה מספר גורמים שלפי החשד קשורים לירי ● כמה רחפני נפץ של חזבאללה פגעו בצפון הארץ, בקרבת גבול לבנון ● צה"ל קרא לאוכלוסייה בלבנון להתפנות מהעיר צור ומאתרים בסביבתה ● ההצבעה בקריאה ראשונה על פיזור הכנסת תיערך ביום שני הקרוב; טרם נקבע מועד הבחירות

לכל העדכונים עוד 26 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים

פסילוסיבין ככיוון מבטיח לטיפול ב-PTSD בארץ

מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מתמודדים לא רק עם שיקום בתים וקהילות, אלא גם עם שיקום נזק בלתי נראה: שיקום התודעה.

הנתונים שמצטברים מהשטח מציירים תמונה מוכרת מדי למי שעוסקים בבריאות הנפש – גל מתמשך של הפרעות דחק פוסט־טראומטיות, דיכאון וחרדה, שמאתגר את המערכות הקיימות ודורש מענה רחב, מהיר ומדויק.

פרופסור איל פרוכטר הוא שותף מייסד ומנהל תחום רפואה ומדע קולקטיב עיקר - השותפות לחוסן בישראל.

ד"ר נדיה ליסובודר היא יועצת קלינית CRO, מייסדת ומנכ"לית של גליל מחקר ביו-רפואי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 849 מילים
אמיר בן-דוד

מדינה במבצע חיסול

ספק אם יש מישהו במדינה שמסוגל לדקלם את שמות כל "ראשי הנחש" שישראל חיסלה מאז השבעה באוקטובר. והלילה חיסלנו – בפעם המי יודע כמה – את ראש הזרוע הצבאית של חמאס ● וגם: הווטו האמריקאי בצפון ● האיום הדרמטי של רוסיה ● התפנית המעודדת בגוש עציון ● מבזק ספורט ● ועוד...

הרמטכ״ל אייל זמיר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ בדיון בקריה ב-26 במאי 2026 (צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
מעיין טואף/ לע״מ

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

להקים את הסנהדרין

ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 632 מילים ו-1 תגובות

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.