גנץ סופג בצדק את המגיע לו. אבל גנץ לא לבד באשמה המוטלת כיום על האחראים לכאוס אליו הדרדרה ישראל. גנץ מנהל מו"מ על המו"מ וההסכם שבו נתניהו לא עמד. שאותו נתניהו הפר במודע ובכוונה תחילה.

כמה חסר חוליות פריך וסמרטוט מושפל הוא יכול להרשות לעצמו להיות?

אבל בואו.
בואו לא נשכח.
גנץ לא לבד.

לא נשכח את 11 שופטי בג"ץ שהכשירו בפחדנות את כהונתו של נאשם בתיקי שוחד, מרמה והפרת אמונים כראש ממשלה.

כמה חסר חוליות הוא יכול להיות? אבל בואו. בואו לא נשכח. גנץ לא לבד. לא נשכח את 11 שופטי בג"ץ שהכשירו בפחדנות את כהונתו של נאשם בתיקי שוחד, מרמה והפרת אמונים כראש ממשלה

גם כשהתנו את כהונתו בחתימה על הסכם ניגוד עניינים, הם לא הקציבו זמן ולא התנו את כניסתו לתפקיד בחתימה על ניגוד העניינים. ככה הם השאירו לנתניהו את מרחב הפשע, הפרת ההסכם והזלזול בחוק ובבג"צ עצמו, ביועמ"ש ובאזרחי ישראל כולם, שאיש מהם לא היה מתמנה למנהל מחלקת קוראי מד המים, אם היו לו אותם כתבי אישום.

לא נשכח את חברי הכנסת של כחול לבן שהצביעו בניגוד מוחלט להבטחות הבחירות שלהם למליון ורבע בוחרים. לא נשכח שהם התמנו לממשלה תחת נאשם בפלילים וזחלו אל תפקידיהם המיניסטריאלים בעליבות דומה לזו של גנץ.

לא. לא נשכח את נשיא המדינה שהטיל על נאשם בפלילים את הזכות לעמוד בראשות ממשלה. במקום לייצג את ערכיה של מדינת ישראל, את דגלה וסמליה ואת מגילת העצמאות שלה. את אזרחי המדינה ישרי הדרך ושומרי החוק. לא נשכח שהוא בחר, הנשיא, האזרח מספר 1, להטיל את התפקיד הבכיר ביותר במדינה על שקרן, נוכל, נאשם בפלילים, המפר כל התחייבות.

לא נשכח. לא נשכח את חברי הכנסת של המפלגות הדתיות. רוממות ההלכה והיהדות בגרונם, אך אצבעם הולכת אחרי הכסף והתפקידים. אחרי תקציבי הישיבות והאולפנות, הפטורים ותמיכות. מוסר יהודי? עשרת הדיברות? נביאי ישראל? לא בעולמן של המפלגות הדתיות. מפלגות שהתיימרו לייצג יהדות, מייצגות שת"פ עם ההיפך מהמוסר היהודי.

לא נשכח את מפלגת העבודה שנציגיה המעטים ריסקו את שארית אמונם של בוחריה ואת ההיסטוריה המפוארת של מפלגה שבנתה את המדינה והנהיגה אותה עשרות שנים. חבורה עלובה ושקרנית, מעלה גם היא באמון בוחריה, שיתפה גנבת קולות מימין באיצטלה חברתית וברחה גם היא לתמיכה בנאשם בפלילים.

לא נשכח את חברי הליכוד. מפלגת ההוד וההדר. חבורת לקקני נתניהו, נאמניו, עבדיו, שתקניו היושבים בכנסת בחסדו וממלאים כל גחמה מטורללת שהוא ובני ביתו מעלים על דעתם.

גנץ לא לבד.
לא נשכח את מי שסייע לו.

לא נשכח את שומרי הסף החנפנים, הבוגדים בציבור ורומסים בגסות את מחויבויותיהם לאזרחי המדינה. את מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, את קציני המשטרה המתעללים במפגינים, את הפרקליטים שלא רואים בשלטי ההסתה הסתה, את שופרי השלטון הרקוב בכלי התקשורת השוטפים את מוחו של הציבור למען הנאשם.

לא נשכח את שומרי הסף החנפנים, הרומסים בגסות את מחויבויותיהם לאזרחי המדינה. את מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, את קציני המשטרה המתעללים במפגינים, את הפרקליטים שלא רואים הסתה בשלטי ההסתה

גנץ לא לבד.

אבל גנץ היה תקוותם של מאות אלפים במשך שלוש מערכות בחירות והוא פשוט מעל בגד שיקר לבוחריו, לאנשיו לעצמו.

גנץ הרס תקווה בת שנות אלפיים להיות עם חופשי בארץ ציון ירושלים. אבל לא גנץ לבדו הרס את התקווה הזו.

ותוספת אישית לבני גנץ אחרי שאמרנו שהוא לא לבד:

גנץ, גם להיכנע בכבוד צריך לדעת.

שבויי מלחמת יום הכיפורים, האמיצים, שותתי דם, אחרי אבדן חבריהם וימי מלחמה קשים מנשוא, ידעו לצאת בכבוד כשאפסה התקווה לנצח, להרים ידיים, להניח את הנשק, להיכנע ולשמור על צלם האדם, על כבוד המדינה וכבודו של צה"ל.

ואתה, אתה היית רמטכ"ל. היית צריך להיות מפקדם של כל החיילים, של כל האזרחים שהצביעו בעדך ובעד הבטחותיך. כשלת. הפסדת במאבק הפוליטי. אינך מסוגל יותר לשמור על שום הבטחה ושום ערך.

לפחות תיכנע בכבוד.
לפחות צא לציבור, תתנצל, תודיע שאתה מפנה את מקומך והולך לבחירות כדי שהציבור יבחר במישהו ראוי ממך.

לפחות תלמד לכבד את הדגל שבשמו קראת למפלגתך ועליו שילמו אלפי חיילים ואזרחים בחייהם לאורך ההיסטוריה. לפחות תשמור על אותו ערך של רעות, וברגע הזה שבו הפסדת את חייך הפוליטיים, תעשה זאת באופן מכובד.

היית רמטכ"ל, לפחות תיכנע בכבוד. צא לציבור, תתנצל, לך לבחירות כדי שהציבור יבחר במישהו ראוי ממך. לפחות כבד את הדגל שבשמו קראת למפלגתך ועליו שילמו אלפי חיילים ואזרחים בחייהם לאורך ההיסטוריה

תפסיק להתבזות. תפסיק להשפיל את עצמך. תפסיק לשקר לבוחריך, לחבריך, לעצמך. אמור את האמת על הנוכל שעימו חתמת על הסכם ולך.
תיכנע בכבוד ולך לדרכך לאחרית הימים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

"אני לא מספיק רזה", "לא מספיק שרירי", "רחוקה מהאידיאל" – אלו רק חלק מהאמירות הנפוצות שמהדהדות בקרב רבים בקהילה הלהט"בית, המשקפות את הלחץ החברתי הנרחב בנושא דימוי הגוף. חודש הגאווה השנה היה אמור להביא איתו צבעוניות, שמחה וחגיגה של נראות – אך המלחמה השאירה את כולם במרחבים המוגנים מאימת הטילים האיראניים.

גם בימים כתיקונם, ללא ההסתגרות במקלטים ובממ"דים שחווינו במלחמה מול איראן, ישנם רבדים פנימיים עמוקים של התמודדות עם דימוי גוף ומשקל, המשפיעים באופן משמעותי על הבריאות הנפשית והפיזית של הקהילה.

ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.

מתחילת השנה נרצחו בישראל 20 נשים על רקע של אלימות במשפחה. האלימות המשתוללת אינה פוסחת על נשים מאף קבוצה בישראל, ולרוצחים לא משנה גיל הקורבן, ההשתייכות החברתית או המיקום הגיאוגרפי.

אחת הנרצחות האחרונות היא קוותר זיתאווי בת ה-60 מאום אל-פחם, שנדקרה למוות בידי בנה. הוא ניסה לרצוח בדקירות גם את אשתו ההרה. בשבת לפניה נרצחה דניאלה יעקובוביץ', בת 67 מנהריה, שבנה דקר אותה למוות. כמה ימים לפני כן נרצחה ילנה גאלובסקי, בת 51 מבת ים, כשבן זוגה דקר אותה לעיני בתם והתאבד. הרשימה האיומה והמדממת הזו הולכת ומתארכת, שתיקת הרשויות רועמת וברור לכולנו שהרצח הבא הוא רק עניין של זמן.

עו"ד מרים זלקינד היא מנהלת הקליניקה למשפט ומגדר במכללה למנהל, בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות במדיניות ציבורית.

שובל גל היא סטודנטית למשפטים במכללה למנהל, משתתפת בקליניקה למשפט ומגדר ומתנדבת במקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.