יש מצב שרון חולדאי יתמקם בראשות העבודה ויפיח בה רוח חיים, תוך שלפתע היא תעבור את אחוז החסימה בסקרים. ואז יגיע החיבור עם מפלגתם החדשה של עופר שלח ורועי כהן. בצמרת רשימה משולבת זו יכול להשתלב גם אבי ניסנקורן. חברי מפלגה זו חייבים להיות גם נשים, מזרחים וערבים.

המשמעות של חיבור בין חולדאי, שלח וניסנקורן יכולה להיות 10-12 מנדטים. לא כוח שלטוני (אין שום כוח שלטוני אפשרי משמאל) אבל כוח בעל משמעות שיש להתחשב בו. כוח שיבטא עמדות ליברל-דמוקרטיות בתחום האזרחי, תוך מחויבות להתנגד לכיבוש, להיאבק למען שוויון לאזרחים הערבים, לפעול לביצור שלטון החוק המהותי ולהבטחת עצמאות מערכת המשפט, וכמובן להגן בתקיפות על זכויות האדם והאזרח.

המשמעות של חיבור בין חולדאי, שלח וניסנקורן יכולה להיות 10-12 מנדטים. לא כוח שלטוני (אין שום כוח שלטוני אפשרי משמאל) אבל כוח בעל משמעות שיש להתחשב בו

זו יכולה להיות רשימה שתירתם למען עיקרון השוויון לפני החוק, שתילחם נגד ריסוק השירות הציבורי, שתדרוש מעמד עצמאי לשומרי הסף ושתפגין עמדות סוציאל-דמוקרטיות בתחום הכלכלי:

השקעות מסיביות של המדינה בתשתיות, רווחה, חינוך ובריאות על פי תבחינים אוניברסליים שמושתתים על כבוד האדם ולא על לחצים מטעם סקטורים ובעלי הון, ומיסוי משמעותי על הון העתק להבדיל מהמיסוי החונק והבלתי מוצדק על העבודה.

בקצרה: רשימה שהיא אלטרנטיבה מוחלטת לחורבן השיטתי שממיט שלטון היחיד של נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית ועל זכותם של הישראלים והפלסטינים לחיות ברווחה ובכבוד.

רשימה זו חייבת לשתף פעולה בפרלמנט עם הרשימה המשותפת. במקביל היא תשתף פעולה בנושאים שונים עם חבריה ההגונים של יש עתיד: רם בן ברק, יואב סגלוביץ', קארין אלהרר ואחרים.

היא גם תשתף פעולה מטבע הדברים עם מרצ, בהנחה שמרצ לא תשתלב ברשימה זו אלא תשמור על עצמאותה ותעבור את אחוז החסימה.

השאלה היא אם רשימה דמוקרטית שכזו תוכל לקלוט קולות של מאוכזבי כחול-לבן הגוועת ואולי אפילו של אנשי מרכז-שמאל ששוקלים (למרבה החרפה) לתת את קולותיהם לאנשי האפרטהייד המחויטים סער ובנט, או שמא תגזול רשימה זו קולות דווקא ממרצ (עד כדי ריסוקה אל מתחת לאחוז החסימה), או תגלח קולות מסויימים מהרשימה המשותפת (כלומר תשאב קולות אזרחים ערבים, אשר נרתעים מהקלקולים ברשימה המשותפת ובמיוחד מתפיסת עולמו החשוכה של מנסור עבאס האנטי-להט"בי, שמוכן לסגור דילים במחשכים עם הפוליטיקאי הגזען והמסית נתניהו שהוא גם הפוליטיקאי הכי ציני, הכי שקרן והכי מסוכן במדינת ישראל). ואולי גם מרשימת יש עתיד.

זו יכולה להיות רשימה שהיא אלטרנטיבה מוחלטת לחורבן השיטתי שממיט שלטון היחיד של נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית ועל זכותם של הישראלים והפלסטינים לחיות ברווחה ובכבוד

אם אכן מדובר ברשימה שתניב 10-12 מנדטים שייקלטו ממאוכזבי כחול-לבן, אך לא תשאב יותר מדי קולות מתומכי מרצ וממאוכזבי הרשימה המשותפת, מדובר כמובן בדבר מבורך. 10-12 מנדטים לרשימת חולדאי-שלח-ניסנקורן בשילוב 10-12 מנדטים לרשימה המשותפת בתוספת 5-6 מנדטים למרצ ולצד 15-16 מנדטים של יש עתיד – פירושם 40 עד 46 מנדטים פוטנציאליים בכנסת הבאה לגוש המרכז-שמאל (אף שלא מדובר בגוש של ממש).

ואם ייקלטו ברשימה כזו גם קולות שעלולים להגיע כיום לסער ובנט, ייתכן שגוש המרכז-שמאל אף יוכל להגיע לסף ה-50 מנדטים. רשימה זו יכולה להגיע ל-15 עד 16 מנדטים ובכך להפוך לרשימה הגדולה באופוזיציה. הגדולה ביותר לבדה או הגדולה ביותר לצד יש עתיד.

זהו כנראה סף המקסימום של הפוטנציאל האלקטורלי של המרכז והשמאל. כרגע אני מתקשה לראות כיצד אפשר בכלל לחלום על 55-60 מנדטים לגוש זה. על כיבוש השלטון בשלב זה כמובן אין מה לדבר.

אך דבר אחד חייב להיות ברור: בניגוד ליש עתיד שתצטרף לממשלת סער-בנט-ליברמן (אך לא לממשלת נתניהו-חרדים), חייבת רשימה סוציאל-דמוקרטית זו להישמר מכל משמר מפני כל משא ומתן לכניסה לממשלת ימין.

לא משא ומתן עם נתניהו הרעיל אך גם לא עם סער ובנט. אלו שמזועזעים מהתבטאויות לא מנומסות שבוקעות מספסלי הליכוד אך פועלים לרדיפת פליטים ומבקשי מקלט, מנציחים את העליונות האתנית היהודית במדינת ישראל ומצדדים באפרטהייד לכל דבר בגדה.

רשימה כזו חייבת להיות אופוזיציה מובהקת. להעמיד אלטרנטיבה קבועה לימין הלאומני. לא למצמץ. לא לרמוז. לא לפלבל בעיניים. לא לפלרטט בכלל עם המחשבה על ישיבה בממשלת ימין.

רשימה כזו חייבת להיות אופוזיציה מובהקת. להעמיד אלטרנטיבה קבועה לימין הלאומני. לא למצמץ. לא לרמוז. לא לפלבל בעיניים. לא לפלרטט בכלל עם המחשבה על ישיבה בממשלת ימין

רק כך יש סיכוי – בטווח הארוך יותר – למילוי החלל שנוצר עם קריסת מפלגת העבודה (להבדיל מקריסת קדימה או כחול-לבן שהולידה חלל שנתפס במידה רבה בידי יש עתיד) ואולי אף להחלפת השלטון הימני-לאומני בשלטון סוציאל-דמוקרטי וליברל-דמוקרטי בעתיד הרחוק יותר.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

כמה מילים בשבחה של גילה גמליאל השרה להגנת הסביבה. מאז הגיעה לתפקיד יש הרגשה שיש לסביבה קול מסביב לשולחן הממשלה, וזה בוודאי דבר מבורך. הצעת המחליטים שהיא מקדמת בימים אלו לזירוז המעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה שיפור משמעותי מהצעות קודמות בנדון. בין הסעיפים הראויים לציון:

1. קיצוץ פליטות גזי חממה מישראל בלפחות 27% עד 2030, וב-85% עד 2050 יחסית לרמתן ב-2015.
2. אנרגיה מתחדשת תספק לפחות 40% מהחשמל ב-2030 ולפחות 95% ב-2050.

הצעתה של גמליאל באה על רקע החרפת משבר האקלים שמורגשת גם בישראל. במזרח התיכון הטמפרטורות עלו כבר במעלה וחצי בממוצע לאורך השנה, יחסית לרמתן לפני מאה שנה. כל התחזיות צופות שהמזרח התיכון ימשיך להתחמם בקצב שעולה על הממוצע העולמי.

הטמפרטורות הממוצעות לאורך השנים במזרח התיכון וכן הממוצע העולמי.נלקח מתוך פירסומים של cyprus Institute Climate and atmosphere research in the Eastern Mediterranean and Middle East region

יש המתנחמים בכך שירדו בשנה האחרונה גשמים לא מעטים, אך הנחמה הזאת נובעת מטעות בהבנה. באופן כללי ההתחממות גורמת לאידוי מוגבר מהאוקיינוסים. מה שעולה חייב לרדת, ולכן ביבשות בכללותן יורדים יותר גשמים. אך תהליך ההתחממות מקצר את החורף בישראל ולכן צפי הגשמים בה בהמשך עגום אם תהליך ההתחממות לא ייעצר, ומהר.

החרפת משבר האקלים שמורגשת גם בישראל. במזה"ת הטמפרטורות עלו כבר במעלה וחצי בממוצע לאורך השנה, יחסית לרמתן לפני מאה שנה. התחזיות צופות שהמזה"ת ימשיך להתחמם בקצב שעולה על הממוצע העולמי

לחזור לעניין הצעתה של גמליאל. ההצעה כוללת מספר סעיפים. ברצוני להתייחס בפרט כאן לנושא יעדים של אנרגיות מתחדשות ומדוע הן כה קריטיות.

בישראל נפלטים מדי שנה בשנה כשמונים מיליון טון גזי חממה, פחמן דו חמצן וגזי חממה נוספים, לפי הנתונים הרשמיים. בפועל המספר כנראה גבוה יותר, אך אין מידע מבוקר על היקף הפליטות מתשתיות הגז בפרט, ולכן הנתון של כ-80 מיליון טון נכון בערבון מוגבל.

ייצור חשמל אחראי במדינת ישראל לכמחצית מהפליטות, בסביבות 40 מיליון טון בשנה. לכן כל שאיפה לצמצם פליטות מישראל חייבת להתחיל מתחום החשמל.  אך המרכזיות של אופן ייצור החשמל חורגת ממחצית הפליטות.

שריפת דלקים פוסיליים לכלל השימושים כולל חשמל, תחבורה ותעשיה – היתה אחראית לכ-63 מיליון טון ב-2018 או כ-80% מסך הפליטות. היות שאנחנו יודעים איך להפסיק פליטות מייצור חשמל – מעבר לאנרגיות מתחדשות ואגירה בשילוב עם התייעלות אנרגטית, נפתחה האפשרות להפסיק כ-80% מהפליטות מישראל על ידי מעבר ייצור החשמל לאנרגיות מתחדשות ומעבר תחבורה ותעשיה לחשמל.

אך בכדי שכל זה יקרה אנחנו צריכים להעביר ייצור חשמל בישראל לאנרגיות מתחדשות ולאגירה. במידה מסוימת זה התחיל לקרות, עם ייצור של כ-8% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות השנה. אך שאלת השאלות כאן היא קצב המעבר ואיך זה ישפיע על הפליטות בשנים הקרובות.

נכון להיום הממשלה קיבלה החלטה לפני כחודשיים אשר עיקרה הוא שעד שנת 2030, 30% מייצור החשמל יבוא מאנרגיות מתחדשות, בעיקר מאנרגיה סולארית עם מעט רוח. זה נשמע טוב עד שעושים את חשבון הפליטות.

בישראל הביקוש לחשמל עלה בממוצע ב-3.4% בחמש השנים האחרונות. המשמעות היא, שבהנחה סבירה שהביקוש ימשיך לגדול באותו קצב, ב-2030 הביקוש לחשמל יהיה גבוה בערך ב-40% יחסית לביקוש ב-2020, ויגיע לכ-105 טרה וואט בשנה. אם ייצור המתחדשות יספק 30% מהביקוש, ייצור חשמל מגז יספק כ-70% מסך הביקוש, או כ-73 טרה וואט בשנה, נתון  מעט גבוה יותר מהייצור מגז ופחם ביחד כיום, והפליטות בהתאם. תהיה ירידה חד פעמית בפליטות עקב מעבר מייצור חשמל מפחם לייצור מגז, אך בכל מקרה יעד המתחדשות לא יביא לירידה בפליטות.

נכון להיום הממשלה קיבלה החלטה לפני כחודשיים, שעיקרה הוא כי עד 2030, 30% מייצור החשמל יבוא מאנרגיות מתחדשות. בעיקר מאנרגיה סולארית עם מעט רוח. נשמע טוב עד שעושים את חשבון הפליטות

מעבר לכך, יש סבירות שהביקוש לחשמל אף יעלה בשנים הקרובות עקב עליית הטמפרטורות בקיץ, וכן מעבר אפשרי של תחבורה לחשמל. במקרה של עליית ביקוש של 4% בשנה, הביקוש לחשמל יגיע לאזור 111 טרה וואט בשנה, ופליטות גזי החממה יהיו בהתאם.

ניתן לראות זאת בצורה גרפית:

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 3.4 בשנה

הקווים בגרף מיצגים פליטות ישירות צפויות עם גידול ביקוש של 3.4% בממוצע כל שנה. ניתן לראות שבשנים הקרובות צפויה ירידה בפליטות הישירות עקב החלפת ייצור בפחם עם ייצור בגז, אך, הצפי מעבר לכך תלוי במידה רבה בקצב המעבר למתחדשות. הקו העליון ממחיש את הצפי עם המתווה הנוכחי של משרד האנרגיה. העברה של כ-2% של סך הייצור כל שנה בכדי להגיע ל-30% בשנת 2030. במקרה הזה הפליטות יעלו בצורה מתונה מ-2025 עד 2035 לערך, ורק אז יתחילו לרדת. הקווים מתחת מבטאים מעבר מהיר יותר למתחדשות בקפיצות של חצי אחוז מסך הייצור כל שנה. לכן הקו העליון כאמור מבטא יעד מתחדשות 30% ב-2030, הקו השני מבטא יעד 35% מתחדשות ב-2030, הקו השלישי מלמעלה מבטא יעד מתחדשות 40% ב-2030 בהתאם להצעת המחליטים של המשרד להגנת הסביבה, ועוד שני קווים מלמטה מייצג יעד של 50% ב-2030 בהתאם להצעתה של מרכז השל לקיימות ואירגוני סביבה נוספים.

ניתן לראות בצורה דומה המשמעות של גידול ביקוש של 4% בממוצע בשנה:

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 4 בשנה

במקרה זה הגידול בפליטות כמתווה משרד האנרגיה אף גבוה יותר. בכדי לקצץ פליטות מייצור חשמל במהירות יהיה צורך לאמץ יעדים אף שאפתניים יותר מזה של המשרד להגנת הסביבה.

אך יותר חשוב מהפליטות השנתיות זה סך הפליטות עד להפסקת הפליטות:

סך הכל פליטות גזי חממה צפויות-גידול ביקוש 3.4 אחוז בשנה- בתרחישים שונים

כפי שניתן לראות יש משמעות רבה לקצב ולתזמון המעבר למתחדשות. עם גידול ביקוש של 3.4% בשנה, סך הפליטות הישירות מייצור חשמל עד 2065 יגיעו לאזור 1.3 מיליארד טון. לעומת זאת, בהצעת המשרד להגנת הסביבה יגיעו לאזור 800 מיליון טון. קצת יותר מחצי ממתווה משרד האנרגיה. אם ניקח מתווה מרכז השל לקיימות ואירגוני סביבה נוספים הפליטות יסתכמו בערך ב-500 מיליון טון.

בישראל הביקוש לחשמל עלה בממוצע ב-3.4% בחמש השנים האחרונות. המשמעות היא, שבהנחה סבירה שהביקוש ימשיך לגדול באותו קצב, ב-2030 הביקוש לחשמל יהיה גבוה בערך ב-40% יחסית לביקוש ב-2020

יש עוד היבטים לנושאי פליטות ומתחדשות, אתייחס אליהם בהמשך, אך זו הסיבה המרכזית לכך שישראל צריכה לאמץ יעדים למתחדשות גבוהים באופן משמעותי מהמתוכנן כיום.

לסיום, כמה מילים על התמורות הפוליטיות. עד לבחירות האחרונות אירופה הצטיינה בגישה רצינית למשבר האקלים והציבה יעד של קיצוץ פליטות ב-50% עד 2030 יחסית לרמתן ב-1990. ארה"ב לעומת זאת זלזלה בכל הנושא כידוע. הבחירות העלו את הדמוקרטים לשלטון עם מחוייבות לקיצוץ מהיר בפליטות ולהפסיק אותן כליל עד 2050.

בנסיבות אלו ישראל לא תוכל להמשיך עם צעדים מינוריים בלבד בנושא פליטות.

אחת השאלות שעלו בהתכתבות מול האוצר זו שאלת המחיר. זו שאלה לגיטימית ואתייחס אליה כאן בקצרה.

העלות בפועל של חשמל מאנרגיה מתחדשת משתנה בהתחשב במספר גורמים. בתנאים טובים, וכפי שבא לידי ביטוי במכרז האחרון של רשות החשמל, העלות  של חשמל מאנרגיה סולארית עם קיבולת אגירה היא כ-18 אג' לקווט"ש, נמוך בהרבה מעלות חשמל מגז, שעולה בסביבות 30 אג' לקווט"ש, כולל עלויות הקמה ותפעול התחנות. אך בהתקנות קטנות על גגות העלויות גבוהות יותר. לכן העלות בפועל של סולארי תלוי במידה רבה בתמהיל המקורות. ויש לקחת בחשבון גם את עלויות הולכה בכל התחשיבים האלו.

לאחרונה רשות החשמל חישבה בעצמה את המשמעות מבחינת עלות החשמל בהעלאת יעד מתחדשות ב-2030 מ-17% ל-30%. הרשות הגיעה למסקנה שאין בהעלאת היעד עלות משמעותית. מה שמתבקש זה שהרשות תחשב בעצמה את המשמעות הכספית של העלאת היעד ב-2030 לאחוזים גבוהים יותר. הרשות או האוצר לא יכולים לטעון שיש לכך עלות גבוהה כל עוד הם נמנעים מלחשב את העלות בתמהילים או מודלים שונים.

במקור מאנגליה, יעקב גלאוזיוס עוסק בנושא סביבה בשנה האחרונה

במדינה דמוקרטית מותר למשטרה לזמן לחקירה משתי סיבות:

1. זימונו של עד לצורך מסירת עדות במסגרת חקירה רגילה (חקירה פתוחה). חובתו של אזרח להתייצב למסירת עדותו ולמסור את האמת. זכותו לשתוק רק אם הוא נשאל שאלה שהתשובה עליה עלולה להפלילו בעבירה.

2. או זימון חשוד לצורך גביית הודעתו לאחר שהוזהר באיזו עבירה הוא חשוד, לאחר שהוענקה לו האפשרות להתייעץ עם עורך דין בטרם חקירה, לאחר שהובהרה לו זכותו לשתוק ולא לענות לשאלות, וכן לאחר שהובהר לו כי שתיקה כזו עלולה לחזק את החשד נגדו.

אלו 2 הסיבות האפשריות לצורך זימון למשטרה. זימון עד או זימון חשוד. נקודה.

בשבוע שעבר נקרא יונתן מאיר הצעיר מת"א לירושלים, מטעם חוקר במשטרת מרחב מוריה, שדרש ממנו להתייצב באותו היום. לא נמסר לו מדוע.

יונתן שומר החוק ציית ונסע במהירות מת"א לירושלים, תוך שהוא מתייעץ עמי בטרם הגעתו לתחנת המשטרה.

בשבוע שעבר נקרא יונתן מאיר הצעיר מת"א לירושלים, מטעם חוקר במשטרת מרחב מוריה, שדרש ממנו להתייצב באותו היום. לא נמסר לו מדוע. יונתן שומר החוק ציית ונסע במהירות לירושלים, תוך שהוא מתייעץ עמי

הוא חשש שמא ייחקר כחשוד, אף שלא ביצע שום עבירה פלילית אלא רק השתתף במספר תהלוכות מגשר המיתרים בירושלים למתחם בלפור מול מעון ראש הממשלה.

הזימון לחקירה של יונתן מאיר

הוא הגיע לתחנת המשטרה לאחר ששוחח עמי.

למרבה התדהמה, הוא לא נחקר כחשוד בביצוע עבירה וגם לא נחקר כעד לביצוע עבירה מטעם חשוד אחר.

יונתן לא נחקר כחשוד ולא נחקר כעד. הוא פשוט זומן לחקירת הפחדה. שימו לב לזה: החוקר אמר לו שהוא דומיננטי מאד בתהלוכות.

יונתן ההמום אמר לו שכאשר שירת בשטחים (לצערו), כך נהג הצבא כדי לדכא הפגנות לא אלימות של פלסטינים: נעצרו מפגינים דומיננטיים ובולטים שלא עברו שום עבירה ולא נקטו בשום אלימות, אבל עצם מעצרם וחקירתם נועדו להרתיע אותם מארגון הפגנות או מהתמקמות דומיננטית בלב תהלוכות.

חקירת ההפחדה המדהימה והמופרכת הזו אינה מקרה יחיד. הגיעו אליי מקרים נוספים.

זה חמור בצורה מופלגת:

דרישת חוקר משטרה מאזרח חף מכל חשד שלא עשה דבר פלילי, לנסוע בבהילות באמצע היום מת"א לתחנת משטרה בירושלים כדי להיחקר, לא לצורך מסירת עדות ולא לצורך גביית הודעת חשוד מטעמו, אלא סתם כדי לנסות להרתיעו מלממש את זכותו הדמוקרטית והאזרחית להפגין נגד השלטון ואף להיות דומיננטי בהפגנות ולקרוא קריאות באמצעות המגפון, היא ביטוי לריקבון אנטי-דמוקרטי עמוק.

אוציא כמובן מכתב דרישה חד משמעי לקטוע מידית את הפרקטיקה המטורפת הזו ולמצות את הדין המשמעתי עם מי שאחראים לזימונו של יונתן לחקירת סרק מפחידה.

המכתב יישלח למפקד משטרת מחוז ירושלים הנכנס, ליועצת המשפטית של משטרת ישראל ולמפכ"ל המשטרה החדש. במקביל אמליץ ליונתן גם להגיש תביעת פיצויים נגד משטרת ישראל.

יונתן ההמום אמר לחוקר, שכששירת בשטחים (לצערו), כך נהג הצבא לדיכוי הפגנות לא אלימות של פלסטינים: נעצרו ונחקרו מפגינים דומיננטיים ובולטים שלא עברו שום עבירה ולא נקטו בשום אלימות, לצרכי הרתעה

אבל מכתבי דרישה ותביעות פיצויים אינם מספיקים. חייבת לקום זעקה גדולה.

כפי שציין ההיסטוריון הדגול פרופסור שאול פרידלנדר שחקר את גרמניה הנאצית והתמחה בהיסטוריה של השואה: דמוקרטיות אינן קורסות פתאום ודיקטטורות אינן מופיעות לפתע בעקבות חציית קו אדום אחד ויחיד.

מדובר בתהליך הדרגתי של חציית קו ורוד ועוד קו ורוד ועוד קו ורוד. ולפתע: הקו האדום נחצה.

אפעל משפטית. אבל כולנו חייבים לפעול ציבורית. זו חרפה מסוכנת. זו חרפה מסוכנת מאד.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.