בשעה שהרשתות החברתיות נוקטות בצעדים לחסימת ביטויים של הכחשת שואה, פרויקט בין-תחומי רותם את הבינה המלאכותית למלחמה באנטישמיות מקוונת.

"מפצחים אנטישמיות" ("Decoding anti-semitism") הוא שיתוף פעולה בין קינגס קולג' בלונדון לבין המרכז לחקר אנטישמיות באוניברסיטה הטכנית של ברלין. הפרויקט ממומן על ידי קרן אלפרד לנדקר. לפי סוכנות הידיעות הגרמנית DPA, הקרן משקיעה 3 מיליון אירו בפרויקט.

קרן לנדקר נוסדה בשנה שעברה על ידי החברה הגרמנית ג'אב אחזקות (JAB Holding Company). בעידן הנאצי, החברה, בבעלותה של משפחת ריימן הידועה, השתמשה בלפחות 838 עובדי כפייה במהלך המלחמה. כיום, בין החברות הבנות של ג'אב אחזקות נמנות הרשתות האמריקאיות פנרה ברד וקריספי קרים.

ראש החברה בשנות המלחמה, אלברט ריימן הבן, היה נאצי אדוק, שניהל מערכת יחסים ממושכת עם בתו של גבר יהודי – אלפרד לנדקר. הרומן הסודי הוליד שלושה ילדים. לנדקר נלקח על ידי הגסטפו לגטו באיזביצה, פולין, שם אבדו עקבותיו. ההנחה היא כי הוא נשלח למחנה ריכוז ונספה שם.

ב-2016 משפחת ריימן החלה לחקור את שורשיה הנאציים. "אולם משפחת ריימן לא הסתפקה בחשיפת עברה בלבד. יורשי החברה אף תומכים בניצולי שואה, וכלקח שנלמד מההיסטוריה לימינו, פועלים לקידום דמוקרטיה וזכויות אדם למען שימורה והרחבתה של חברה פלורליסטית", נכתב באתר האינטרנט של קרן לנדקר.

"ללמוד באופן ישיר מהאנושי"

משימתה העיקרית של קרן לנדקר היא ללמד את ההיסטוריה של השואה ולהיאבק באנטישמיות, בייחוד ברשת. במסגרת הפרויקט שלה, "מפצחים אנטישמיות", נבנה כלי גילוי בקוד פתוח המותאם לפלטפורמות המדיה החברתית, אומר המעצב הראשי דיוויד אלינגטון.

מפעל בנקיסר, בבעלות משפחת ריימן, הבעלים הנוכחיים של ג'אב אחזקות. בתקופת השלטון הנאצי השתמש המפעל ב-175 עובדי כפייה (צילום: באדיבות קרן אלפרד לנדקר)

"לניסיונות מתמשכים כמו אלה של פייסבוק וטוויטר להיאבק בדברי שנאה ברשת יש כוונות טובות, אבל הם לא מספקים", אומר אלינגטון, מרצה בכיר לבינה מלאכותית חברתית ותרבותית בקינגס קולג' בלונדון.

"הגישה שלנו שונה [מזאת של פייסבוק וטוויטר] בכך שאנחנו נשתמש לא רק בבינה מלאכותית אלא גם בעזרתם של היסטוריונים, בלשנים ומומחים מתחומים אחרים כדי לזהות ביטויי אנטישמיות", אומר אלינגטון בשיחה עם זמן ישראל.

"לניסיונות כמו אלה של פייסבוק וטוויטר להיאבק בדברי שנאה ברשת יש כוונות טובות, אבל הם לא מספקים. הגישה שלנו שונה בכך שאנחנו נשתמש לא רק בבינה מלאכותית אלא גם בעזרתם של היסטוריונים ומומחים"

ה"מורכבות" של ביטויים אנטישמיים ברשת מצריכה גישה בין-תחומית, אומר אלינגטון. לדוגמה, בריטניה ידעה גל של תיאוריות קונספירציה שהאשימו יהודים ביצירת והפצת נגיף הקורונה. הרבה מהביטויים ומהדימויים הם "מקודדים", הוא אומר, ומובעים באמצעות מונחים אחרים, פחות מוכרים.

על פי מומחית הבינה המלאכותית קטי הול, ישנן מגבלות משמעותיות בשימוש בבינה מלאכותית כדי לזהות דברי שנאה ולהילחם בהם. חלק מהמגבלות האלה מקורן במערכות הנתונים של חברות ביג-טק, לדבריה.

קטי הול, המייסדת והמנכ"לית של Claira

"גברים ונשים וקבוצות גזעיות ואתניות שונות מתארים את עצמם בצורות שונות", אומרת הול. "אנחנו יודעים שהקבוצות השונות האלה פשוט משתמשות בשפה בצורות שונות, ורוב הנתונים ההיסטוריים נוצרים על ידי קבוצות מסוימות של אנשים – לבנים ובעלי השכלה גבוהה".

כמייסדת והמנכ"לית של מערכת גיוס העובדים קליירה (Claira), המבוססת על בינה מלאכותית, הול עוזרת לחברות למצוא מאגרים מגוונים יותר של מועמדים למשרותיהן.

"אנחנו מנסים ליצור משחק הוגן, ולהיות שקולים וזהירים בהסרת הטיות", אומרת הול בשיחה עם זמן ישראל.

נכון לעכשיו, מערכות הנתונים נשענות במידה רבה על ניתוח טקסטים כתובים, אומרת הול. מעטים האלגוריתמים שהותאמו, למשל, לשיחות שמע או למפגשים מצולמים. עם זאת, לדבריה, יש "תנועה לקראת שילוב קול, שיחות וצילומי וידיאו במערכות הנתונים".

נכון לעכשיו, מערכות הנתונים נשענות במידה רבה על ניתוח טקסטים כתובים. מעטים האלגוריתמים שהותאמו, למשל, לשיחות שמע או למפגשים מצולמים

לדברי הול, "צריך ללמוד באופן ישיר מהאנושי. זה הרגע המתאים – אם אנחנו רוצים למצוא דרך לגלות הטיות או לא. האנושות כל כך מגוונת, ומערכות המידע מפגרות הרחק מאחור".

"להילחם עם יד אחת מאחורי הגב"

הפרויקט "מפצחים אנטישמיות" הוא לא הניסיון הראשון להילחם בדברי שנאה ברשת. בשנים האחרונות עשרות קרנות וארגונים ניסו להתמודד עם העלייה בפרסום דברי שנאה נגד יהודים וקבוצות אחרות.

"יהיו אשר יהיו דרכי הפעולה של הארגונים האלה, הן לא עובדות", אומר אנדראס אברהרדט, המנהל המייסד והמנכ"ל של קרן אלפרד לנדקר.

"זו הסיבה לכך שאימצנו גישה שיתופית כזאת, ובמהלך השבועות, החודשים והשנים הבאות השותפות הזאת תכלול מנתחי שיח, בלשנים חישוביים והיסטוריונים שמתאגדים ומשלבים את תחומי המומחיות שלהם למען מטרה אחת משותפת", אומר אברהרדט בשיחה עם זמן ישראל.

אנדראס אברהרדט, המנהל המייסד והמנכ"ל של קרן אלפרד לנדקר (צילום: באדיבות המצולם)

"שיתוף פעולה כזה הוא הדרך היחידה להשיג התקדמות בנושא, אחרת זה יהיה כמו להילחם עם יד אחת מאחורי הגב", אומר אברהרדט, שכבר עמד בראש כמה קרנות המוקדשות ליחסי גרמנים ויהודים ולזיכרון השואה.

לדבריו של אלינגטון מקינגס קולג', רוב דברי ההשמצה נגד יהודים ברשת מתפרסמים "ללא סנקציות". אבל לפני שניתן יהיה להטיל עליהם סנקציות צריך לזהות אותם, הוא אומר.

"ברגע שדברי השנאה ייחשפו, כפי שהפרויקט שלנו מקווה לעשות, אז היקף העניין יתבהר, ואותם ארגונים שנמצאים בעמדה להסיר תכנים כאלה – הרשתות שבהן הם מתפרסמים – יהיו מחויבים לפעול, ואנחנו נפעיל עליהם לחץ לעשות את זה", אומר אלינגטון.

"ברגע שדברי השנאה ייחשפו, אז היקף העניין יתבהר, ואותם ארגונים שנמצאים בעמדה להסיר תכנים כאלה – הרשתות שבהן הם מתפרסמים – יהיו מחויבים לפעול, ואנחנו נפעיל עליהם לחץ לעשות את זה"

מפיגועי הטרור האנטישמיים בצרפת ועד לירי בבית הכנסת בפיטסבורג ב-2018, הוכח כי דברי שנאה ברשת יכולים להוביל לאלימות בעולם האמיתי.

"אנחנו רואים שדברי שנאה ברשת ופשעי שנאה בחיים האמיתיים תמיד קשורים אלה באלה במידה מסוימת", אומר מתיאס בקר, בלשן מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, שמוביל את פרויקט "מפצחים אנטישמיות".

"כדי למנוע הקצנה של יותר ויותר משתמשים ברשת, חשוב לזהות את הממדים האמיתיים של האנטישמיות – להביא בחשבון גם את הצורות המרומזות שיכולות להפוך למפורשות יותר עם הזמן", אומר בקר.