רג'פ טאיפ ארדואן הוא מנהיג שנוי במחלוקת. לאחרונה הוא עושה שימוש מגמתי בזיכרון השואה ובאנטישמיות כדי למצב עצמו כמנהיג המוסלמי המוביל. לשם בנייה ושימור מורשתו, הוא משתמש בשואה ובזיכרון טראומת מלחמת העולם השנייה כדי ללחוץ לאירופאים על הכפתורים הרגישים. תקוותו היא שהתקוממותם של האירופאים תמצב אותו כמגן האסלאם. בשורה תחתונה: זה ממש לא עובד לו.

לשם בניית ושימור מורשתו, ארדואן משתמש בשואה וטראומת מלחמת העולם ה-2 כדי ללחוץ לאירופאים על הכפתורים הרגישים. תקוותו היא שהתקוממות האירופאים תמצב אותו כמגן האסלאם

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בחודשים האחרונים ארדואן מתייחס לבעיית האיסלאמופוביה במערב ובמיוחד באירופה כחלק ממדיניות החוץ האגרסיבית שלו. באחת מההצהרות הבולטות שלו מהשבועות האחרונים, הוא טען כי:

"האיסלאמופוביה באירופה הגיעה לרמות דומות ליחס ליהודים לפני מלחמת העולם השנייה".

זו אמירה מפתיעה, שכן ארדואן לא מרבה להתייחס לעולם היהודי, במיוחד לא על ידי תיאור היהודים כקורבנות. נהפוך הוא, למעשה מאז 2002, עם עליית מפלגתו לשלטון בטורקיה, חלה עלייה בתקריות אנטישמיות נגד יהודי טורקיה. למשל, עם פרוץ המגיפה יהודים הואשמו בערוצי תקשורת פרו-ממשלתיים שהם המפיצים של הקורונה כחלק מתיאוריות קונספירציה על "הרצון של יהודים לשלוט בעולם".

ארדואן הוא דיפלומט פרגמטי שמזהה בחוכמה מגמות ומנסה לנצל אותן במועדן. באופן ספציפי, משבר המגיפה. השימוש ב- COVID19 כמטאפורה להדגמת התפשטות האיסלאמופוביה באירופה הוא דוגמה קלאסית לאופן בו העיתוי ממלא תפקיד במדיניות החוץ הפרגמטית שלו.

יש לציין כי בשני העשורים האחרונים מטפח ארדואן דימוי של מנהיג העולם האיסלמי. דימוי זה בנוי ממספר שכבות:

1. בשכבה הראשונה נמצאת הרמה הלאומית. ארדואן דואג לאינטרסים הלאומיים של טורקיה הבנויים על ערכים איסלמיים, המנוגדים למורשת החילונית מבית מדרשו של אטאטורק, מייסד טורקיה המודרנית.
2. בשכבה שנייה אנו מוצאים את ארדואן התופס עצמו כמנהיג העולם האיסלמי הסוני. ארדואן התומך במשטר האחים המוסלמים במצרים ובשלטון החמאס ברצועה. הוא גם חותר לשחזר את ימי האימפריה העותמאנית במזרח התיכון באזור על ידי ניסיון השתלטות על משאבי טבע, תוך איומים צבאיים על קפריסין ויוון.
3. השכבה שלישית היא ארדואן כמשיח הסוני הראשון, הרוצה להופיע בדפי ההיסטוריה כאיסלמיסט אדוק. כזה שמבקש לנסח מחדש את זהותו המודרנית של האיסלם אל מול הציוויליזציה המערבית. ניתן לראות שבפורומים בינלאומיים, במיוחד בעולם האיסלמי, הוא מקדם שוב ושוב את המנטרה המצדיקה חיזוק ציבליזציה איסלמית המצויה במלחמה מתמדת אל מול ניסיונות ההשתלטות של הציוויליזציה המערבית-נוצרית.

עם עליית מפלגת ארדואן לשלטון בטורקיה חלה עלייה בתקריות אנטישמיות נגד יהודי טורקיה. למשל, עם פרוץ המגיפה הואשמו יהודים בהפצת קורונה, כחלק מתיאוריות קונספירציה על רצונם לשלוט בעולם

מדוע, אם כך, משווה ארדואן בין איסלאמופוביה ואנטישמיות, אשר אינן נתפסות בעולם המוסלמי כזהות? כי הוא רוצה ללחוץ על הכפתורים הרגישים באירופה, להקים עליו את האיחוד האירופי שבוודאי מתנגד להשוואה הזו, ובכך לסמן את האיחוד כאויב האולטימטיבי לאיסלאם המודרני, ולהעצים את דימויו כמנהיג העולם האיסאלמי.

למה דווקא עכשיו? כי עכשיו יש הזדמנות. במסגרת גישתו הפרגמטית ארדואן מנצל כל אירוע שמקדם את האג'נדה שלו. במקרה זה, רצח המורה הצרפתי סמואל פאטי שהציג קריקטורות של מוחמד בכיתתו סיפק הזדמנות מצויינת לארדואן להעצים את הקונפליקט מול האירופאים ולחזק את מורשתו.

וכך ארדואן נכנס לעימות חזיתי עם עמנואל מקרון וטען שהנשיא הצרפתי צריך טיפול נפשי בגלל יחסו לאסלם. הדברים נאמרו לאחר התבטאויות של מקרון, שמוביל קמפיין לחיזוק ערכיה החילוניים של צרפת לאחר רצח המורה הצרפתי.

כך גם עם משבר הקורונה, בו השתמש כדי לדמות את העברת ה"נגיף" האיסלאמופובי לכאורה. אנחנו יכולים לצפות שכל אירוע איסלאמופובי עתידי ביבשת אירופה ינוצל על ידי ארדואן.

המציאות הנוכחית מלמדת, שהניסיונות של ארדואן עולים בינתיים בתוהו.

הסיבה לכך מורכבת מהעובדה שהאירופאים עסוקים במיגור מגפת הקורונה ומכך שבשנים האחרונות פיתחו באירופה חיסון לפרובוקציות של ארדואן וזיהו את ניסיונותיו לנצל אירועים איסלאמופוביים ולגייסם למערך האדיאולוגי שלו. לכן, עכשיו שותקים באירופה ולא "קופצים" על כל התבטאות של ארדואן.

ארדואן משווה בין איסלאמופוביה ואנטישמיות כדי להקים עליו את האיחוד האירופי, שוודאי יתנגד להשוואה זו, ולסמנו כאויב האיסלאם המודרני. אך באירופה פיתחו חיסון לפרובוקציות שלו

ארדואן ימשיך לסקור בזכוכית מגדלת את ההתנהגות האירופאית וינצל כל הזדמנות שתקרה בדרכו כדי להעצים את מורשתו האיסלמיסטית. בינתיים,  האירופים נמנעים מלשחק לידיו.

ד"ר אלדד בן אהרון הוא היסטוריון של יחסים בינלאומיים ומומחה ליחסי ישראל-טורקיה ולמלחמה הקרה במזרח התיכון. מחקריו מתמקדים במדיניות החוץ של ישראל, בביטחון לאומי ולוחמה בטרור. כיום משמש כעמית מחקר במכון לחקר שלום ועימותים בפרנקפורט (PRIF). טוויטר: EldadBenAharon@