ההסכם המתגבש כמעט לכדי חתימה בין ישראל ולבנון סביב הגבול הימי מציף שאלה מרכזית, שאנו נדרשים לה לעתים תכופות (מדי) בשנים האחרונות, אך לרוב לא מקבלת תשומת לב ציבורית: מהן סמכויותיה של ממשלת מעבר בקבלת החלטות פוליטיות־מדיניות בכלל, ובמישור יחסי החוץ והביטחון הלאומי בפרט?

למרות שמדובר בעיתוי טעון פוליטית, ערב הבחירות המתקרבות, אנו סבורים שהעסקה בין ישראל ולבנון עומדת בקריטריונים של "צורך חיוני" לביטחון הלאומי של ישראל, וכי המשמעות שלה עולה בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים של ישראל.

ד"ר אלדד בן אהרון הוא היסטוריון של יחסים בינלאומיים ומומחה ליחסי ישראל-טורקיה ולמלחמה הקרה במזרח התיכון. מחקריו מתמקדים במדיניות החוץ של ישראל, בביטחון לאומי ולוחמה בטרור. כיום משמש כעמית מחקר במכון לחקר שלום ועימותים בפרנקפורט (PRIF). טוויטר: EldadBenAharon@

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

ההפוגה במסעות לפולין נכפתה על משרד החינוך בשל מגפת הקורונה. כעת, עם החזרה לשגרת לימודים מסוימת במהלך החיים בצל המגפה, חוזרת ועולה מחדש שאלת הנחיצות של המסעות הללו. כותב שורות אלו משוכנע שהם צריכים להפסיק להתקיים במתכונת שהייתה נהוגה עד כה. הדברים מופנים בעיקר לגבי מסעות בני נוער ותלמידי תיכון אך גם לסטודנטים לתואר ראשון.

ההפוגה במסעות לפולין נכפתה על משרד החינוך בשל מגפת הקורונה. כעת, עם החזרה לשגרת לימודים מסוימת במהלך החיים בצל המגפה, חוזרת ועולה מחדש שאלת הנחיצות של המסעות הללו

ד"ר אלדד בן אהרון הוא היסטוריון של יחסים בינלאומיים ומומחה ליחסי ישראל-טורקיה ולמלחמה הקרה במזרח התיכון. מחקריו מתמקדים במדיניות החוץ של ישראל, בביטחון לאומי ולוחמה בטרור. כיום משמש כעמית מחקר במכון לחקר שלום ועימותים בפרנקפורט (PRIF). טוויטר: EldadBenAharon@

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

מקור הלגיטימציה בדמוקרטיה הישראלית הוא אזרחי המדינה, המעניקים לכנסת זכות זמנית לנווט את הדרך. קיום הבחירות הוא הדרך לממש את זכותם של אזרחי ישראל לקבוע מי יהיו נציגיהם בכנסת. אולם כשהבחירות מתקיימות בפעם הרביעית בתוך פחות משנתיים, ניתן לתהות האם רצון העם הוא כה קפריזי או שמישהו אחר עושה בו שימוש.

בחירות הן הדרך לממש את זכותם של אזרחי ישראל לקבוע את נציגיהם בכנסת. אך כשהבחירות מתקיימות בפעם ה-4 בפחות משנתיים, ניתן לתהות האם רצון העם הוא כה קפריזי, או שמישהו אחר עושה בו שימוש

ד"ר אלדד בן אהרון הוא היסטוריון של יחסים בינלאומיים ומומחה ליחסי ישראל-טורקיה ולמלחמה הקרה במזרח התיכון. מחקריו מתמקדים במדיניות החוץ של ישראל, בביטחון לאומי ולוחמה בטרור. כיום משמש כעמית מחקר במכון לחקר שלום ועימותים בפרנקפורט (PRIF). טוויטר: EldadBenAharon@

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

רג'פ טאיפ ארדואן הוא מנהיג שנוי במחלוקת. לאחרונה הוא עושה שימוש מגמתי בזיכרון השואה ובאנטישמיות כדי למצב עצמו כמנהיג המוסלמי המוביל. לשם בנייה ושימור מורשתו, הוא משתמש בשואה ובזיכרון טראומת מלחמת העולם השנייה כדי ללחוץ לאירופאים על הכפתורים הרגישים. תקוותו היא שהתקוממותם של האירופאים תמצב אותו כמגן האסלאם. בשורה תחתונה: זה ממש לא עובד לו.

לשם בניית ושימור מורשתו, ארדואן משתמש בשואה וטראומת מלחמת העולם ה-2 כדי ללחוץ לאירופאים על הכפתורים הרגישים. תקוותו היא שהתקוממות האירופאים תמצב אותו כמגן האסלאם

ד"ר אלדד בן אהרון הוא היסטוריון של יחסים בינלאומיים ומומחה ליחסי ישראל-טורקיה ולמלחמה הקרה במזרח התיכון. מחקריו מתמקדים במדיניות החוץ של ישראל, בביטחון לאומי ולוחמה בטרור. כיום משמש כעמית מחקר במכון לחקר שלום ועימותים בפרנקפורט (PRIF). טוויטר: EldadBenAharon@

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

הטורקים מנסים להשיג בסבב העימות הנוכחי בקווקז מטרות אסטרטגיות ותומכים באזרים במלוא העוצמה. אנקרה עושה זאת תוך שימוש מעוות במושג "לוחמה בטרור". שימוש זה איננו חדש. הוא החל כבר לפני חמישה עשורים.

 סבב האלימות הנוכחי בחבל נגורנו קראבך

מסוף חודש ספטמבר החל סבב לחימה נוסף בין ארמניה לאזרבייג'ן בחבל נגורנו קרבך. אין זה העימות הראשון בין שתי המדינות בשנים האחרונות. הסכסוך בין אזרבייג'ן לארמניה הוא מהבולטים ביותר באזור הקווקז שהחל בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות בתום המלחמה הקרה.

ד"ר אלדד בן אהרון הוא היסטוריון של יחסים בינלאומיים ומומחה ליחסי ישראל-טורקיה ולמלחמה הקרה במזרח התיכון. מחקריו מתמקדים במדיניות החוץ של ישראל, בביטחון לאומי ולוחמה בטרור. כיום משמש כעמית מחקר במכון לחקר שלום ועימותים בפרנקפורט (PRIF). טוויטר: EldadBenAharon@

עם התקדמות קמפיין crime minster ומחאת הדגלים השחורים, ניתן להבחין כי קבוצות הפייסבוק ושאר המדיה החברתית גועשים בשבועות האחרונים בעקבות החלטות של חלק מהחברים בהן לקיים הפגנות תמיכה בקהילות ישראליות בבירות ברחבי העולם, בעוד חלק מהחברים מתנגד באופן חד משמעי ליוזמה.

המוחים הצטרפו למחאת הדגלים השחורים והפגינו נגד הידרדרות המשטר הדמוקרטי בישראל ועושים זאת במספר אתרים מקומיים או שגרירויות ישראל ברחבי העולם. מחאה שלוותה בסיקור תקשורתי גדול היתה על גשר שער הזהב המפורסם בסן פרנסיסקו, שהצטרף לכ-300 הגשרים בהם נערכת המחאה בארץ.

ד"ר אלדד בן אהרון הוא היסטוריון של יחסים בינלאומיים ומומחה ליחסי ישראל-טורקיה ולמלחמה הקרה במזרח התיכון. מחקריו מתמקדים במדיניות החוץ של ישראל, בביטחון לאומי ולוחמה בטרור. כיום משמש כעמית מחקר במכון לחקר שלום ועימותים בפרנקפורט (PRIF). טוויטר: EldadBenAharon@