בערבו של יום שני, 2 בינואר 2017, הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על החלטתו לאשר את חקירתו באזהרה של בנימין נתניהו.
הפלא ופלא: באותו יום שבו הודיע מנדלבליט על החלטתו זו, נתניהו כבר נחקר באזהרה ע"י חוקרי להב 433 בפרשה, שבהמשך זכתה לכינוי "תיק 1000". בהודעת משרד המשפטים נמסר כי החקירה התקיימה כמובן באישורו של מנדלבליט, ובחשד לכך שנתניהו קיבל טובות הנאה מאנשי עסקים.
אמנם, באותו שלב כבר היה ידוע כחצי שנה לפחות על מהלכי "בדיקה מקדימה" שנערכים בעניינו של נתניהו במישור הפלילי, ובכל זאת היה משהו מתעתע בהודעה הזו. ברור הרי שהחלטתו של מנדלבליט לעבור מ"בדיקה מקדימה" לחקירה פלילית מלאה לא התקבלה באותו ערב, דקות או שעות אחדות לפני שהחוקרים הגיעו למעון ראש הממשלה. היה צורך לתאם את הדבר מראש.
ברור שהחלטתו של מנדלבליט התקבלה לפחות כמה ימים, או שבוע-שבועיים, לפני אותו מועד. נתניהו ידע מכך – הרי תיאמו את החקירה איתו. אבל לציבור המשיכו לא לספר את האמת כל אותו זמן.
אפילו באותו ערב נוסחה ההודעה באופן מבלבל: למעשה הודיע מנדלבליט בעת ובעונה אחת, גם על ההחלטה לעבור מ"בדיקה מקדימה" לחקירה מלאה, וגם על ההחלטה לאשר שבמסגרת אותה חקירה – יזומן החשוד הראשי לחקירה באזהרה.
חוקרי משטרה מנוסים יודעים כי חקירתו באזהרה של החשוד המרכזי איננה בהכרח הפעולה החקירתית הראשונה הנעשית במסגרת חקירה. אבל במקרה של נתניהו זו הייתה יריית הפתיחה של החקירה.
ומדוע להידרש כעת למעמד פתיחת החקירה הפלילית של נתניהו? מאחר שבשלב הנוכחי של המשפט, לקראת תחילת שלב ההוכחות, מתעקשים סנגוריו של ראש הממשלה – ובצדק מתעקשים – לוודא שהיועץ המשפטי פעל כדין בשלבים הראשונים של הבדיקה והחקירה. החקירה הרשמית אמנם נפתחה בינואר 2017, אך לאורך כל שנת 2016 בוצעו פעולות חקירה כאלה ואחרות, במסגרת "בדיקה מקדימה".
בשלב הנוכחי של המשפט, לקראת תחילת שלב ההוכחות, מתעקשים סנגוריו של ראש הממשלה – ובצדק מתעקשים – לוודא שהיועץ המשפטי פעל כדין בשלבים הראשונים של הבדיקה והחקירה
למעשה, אפילו זה לא ברור. ההליך הקרוי "בדיקה מקדימה" כידוע אינו מעוגן בחוק סדר הדין הפלילי, אך לאחרונה ניתן בעניינו פסק דין מקיף המנסה להסדיר את גבולותיו, ובעיקר את הבחירה הנתונה בידי רשויות האכיפה, מתי לפתוח בחקירה ומתי רק בבדיקה. במהלך שנות הדיון בעתירה נאלץ היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחייה בעניין בדיקה מקדימה כמה וכמה פעמים.
כעת הולך ומתברר שפעולות החקירה שנעשו ב-2016 בוצעו או במסגרת "בדיקה מקדימה" או תחת כנפיו של הליך אחר. על "בדיקה מקדימה" נגד נתניהו הודיע רשמית היועץ ב-10 ביולי 2016, אך פעולות החקירה החלו עוד קודם.
במכתב ששיגר מנדלבליט לח"כ יואל חסון ב-26 במאי 2016, הוא כותב כי "בעקבות פניותיו של מבקר המדינה בחודשים מאי 2015 ודצמבר 2015, נמצאים כיום חומרים בבחינה, ועל כן לא ניתן לפרט בשלב זה בדבר טיב החומר ומשמעותו המשפטית". במילים אחרות – במאי 2016 נוהל הליך חקירתי כלשהו בעניינו של נתניהו, שטיבו לא ברור גם היום.
ומדוע כל זה חשוב בכלל? התשובה מצויה בסעיף 17(א) לחוק יסוד הממשלה, הקובע כך:
"לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".
בדיוק כפי שהיועץ צריך להיות זה המאשר הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה, כך הוא הגורם היחיד הרשאי להחליט על כל אחת מהתחנות הקודמות בתהליך: פתיחת חקירה, וכפועל יוצא מזה גם פתיחת בדיקה מקדימה, זימון לשימוע, הסדר טיעון – הכול.
אגב, מנדלבליט עצמו הפגין לאורך שנותיו בתפקיד גישה הפכפכה לסוגיית הבדיקה המקדימה. ב-18 ביולי 2016, כשבוע לאחר שהודיע על הבדיקה בעניין נתניהו, התארח היועץ בוועדת החוקה של הכנסת, ובתשובה לשאלתו של ח"כ אלעזר שטרן, שאמר "אין מצב ביניים, יש או חקירה או כלום", השיב היועץ:
"נכון. זו תהיה טעות וזה יביא נזק גדול כי זה יכול להביא למצב שאני פשוט לא אבדוק. יש מצבים שאני עוד לא שם, אבל יש פוטנציאל שאני אהיה שם. יגידו לא לבדוק, אז אני לא אבדוק. אני חושב שזו טעות, צריך גם להסיר את העננות".
אבל בניגוד לדברים אלה, דווקא יש מצב ביניים בין חקירה לבין "כלום" – והוא הליך הבדיקה.
חורים פרוצדורליים
בשלב הטענות המקדמיות במשפט נתניהו, מנסים סנגוריו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור ועמית חדד להתיש את התביעה ולנסות למצוא חורים פרוצדורליים שיביאו לביטול כתב האישום. זה תפקידם.
מבחינתם, אם בוצעו פעולות חקירה לפני שהיועץ המשפטי לממשלה נתן אישור, בהתאם לחוק יסוד הממשלה, הרי שמדובר בחקירה בלתי חוקית שתוצריה צריכים להיפסל, וכפועל יוצא מכך – יש לבטל את כתב האישום כולו.
מובן שמדובר בטענות מרחיקות לכת. אפשר גם להתנבא בזהירות, שגם בהקשר הזה כתב האישום לא יבוטל, המשפט יתקיים, ושלב ההוכחות יתחיל במועדו. מה גם, שידוע היטב כי מנדלבליט שלט שליטה הדוקה על כל מהלכי הבדיקה והחקירה בכל השלבים שבהם חוקרי המשטרה אספו ראיות. במידה רבה של ודאות אפשר לקבוע – לא הייתה ולו פעולה אחת שלא נעשתה באישור מראש של היועץ המשפטי, שנהג בפרשות אלה כאילו היה ראש צוות החקירה.
אבל בניגוד לגישה השאננה של הפרקליטות, שופטי בית המשפט המחוזי הבהירו בימים האחרונים כי הטענות בנוגע לאישורים שנתן היועץ המשפטי לפעולות החקירה יילקחו ברצינות גמורה. הסנגורים טענו כי "אישורים כדין לא ניתנו, ובכל מקרה – אישורים כלשהם, אם ניתנו, ניתנו לאחר ביצוע פעולות חקירה מרובות ומהותיות".
שני המועדים שבהם נמסרה הודעה לציבור – פתיחת בדיקה ב-10 ביולי 2016 ומעבר לחקירה פלילית ב-2 בינואר 2017 – משמשים עבור סנגוריו של נתניהו נקודות עיגון לטענתם.
בחומרי החקירה שקיבלו, הם מצאו שבוצעו פעולות חקירה רבות לפני אותם מועדים. אף שהם מודעים היטב להליך הקרוי "בדיקה מקדימה", מבחינתם מדובר בפעולות חקירה, לא "פעולות בדיקה". ואם ההחלטה על פתיחת חקירה נעשתה רק לאחר מכן, הרי שמדובר בפעולות חקירה שאינן כדין.
הפרקליטות השיבה שאישורי היועץ אינם בגדר "חומר חקירה" שהחוק מחייב להעביר לעיון הנאשם, וכי חוק היסוד אינו מגדיר את הפורמט שבו היועץ צריך לתת את אישורו או הסכמתו לביצוע פעולות חקירה נגד ראש ממשלה: "החוק אינו מחייב שאישור כאמור יתועד בכתב".
מהודעת הפרקליטות עולה שאין כל תיעוד כתוב לאישורים שנתן היועץ בשלבים השונים של ה"בחינה" וה"בדיקה" בשנת 2016, ואלה ניתנו בעל פה, במהלך דיונים עם אנשי אגף החקירות.
מהודעת הפרקליטות עולה שאין כל תיעוד כתוב לאישורים שנתן היועץ בשלבים השונים של ה"בחינה" וה"בדיקה" בשנת 2016, ואלה ניתנו בעל פה, בדיונים עם אנשי אגף החקירות
הפרקליטות הודתה, עם זאת, כי הקלטות השיחות בין נתניהו לנוני מוזס, המצויות בלב תיק 2000, הגיעו לידיה בחודש פברואר 2016, וכי בתחילת חודש מרץ "הנחה היועץ לערוך בדיקות שהתחייבו נוכח חשדות שעלו נגד ראש הממשלה".
זה היה ארבעה חודשים תמימים בטרם פורסמה הודעה לציבור בדבר "בדיקה מקדימה" בעניין נתניהו. חודשים של חקירה באפילה. ההחלטה לעבור לחקירה מלאה התקבלה לטענת הפרקליטות ב-25 בדצמבר 2016, שבוע ימים בטרם נמסרה הודעה לציבור.
השופטים החליטו להיענות לבקשת הסנגורים, והורו לתביעה להעביר לידי ההגנה בתוך שבוע ימים את האישורים שנתן היועץ לחקור, בכל פורמט שהוא. "אנו סבורים", כתבו השופטים השבוע, "כי עומדת לנאשם 1 הזכות הדיונית לקבלת האישורים, בהיותם מסמכים רלוונטיים החוסים תחת 'חומרי חקירה' בהתאם לחוק".
הנה היבט תקדימי נוסף שיידון במסגרת משפט ראש הממשלה: מה דינן של פעולות חקירה שנעשו במסגרת "בדיקה מקדימה", מבחינת זכויות הנאשם ומבחינת תקינות עצם ביצוע הפעולות.
גילוי נאות: עו"ד יובל יועז ייצג את העותר בבג"ץ 5023/16 שעסק בהליך הבדיקה המקדימה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם