המחאה ההמונית על מותו של אהוביה סנדק ז"ל התפרצה מיד באותו יום שבו סנדק נהרג.

למרות זאת, חלק ממובילי המחאה טוענים שמה שהצית את הזעם לא היה אירוע המוות עצמו, אלא התנהלות המשטרה לאחריו – ומה שנתפש כעיניהם כנסיונות ברוטליים לטייח את הארוע.

פעילים אחרים אומרים שהזעם נגד המשטרה ומוסדות המדינה בחוגי הימין הקיצוני הצטבר כבר הרבה קודם, ומותו של סנדק רק הצית אותו.

הרג של צעיר בידי שוטרים הצית בשנים האחרונות מחאות רבות, כמו מחאת Black Lives Matter בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד בארה"ב, מחאות מהגרים באירופה והריגתו של סלמון טקה – שהציתה אשתקד את מחאת בני העדה האתיופית.

אבל המחאה בארה"ב פרצה לאחר שפורסם סרטון שבו נראה בבירור שהשוטר חונק את פלויד למוות; סנדק לעומת זאת נהרג בתאונה בזמן מרדף שבו נמלט מפני החוק. הטענה ששוטרים גרמו להתנגשות במכוון היא בינתיים רק טענה.

שלטי הזמנה להפגנות במחאה על מותו של אהוביה סנדק (צילום: ארגון חוננו)

הגרעין הקשה של פעילי נוער הגבעות, שסנדק עצמו השתייך אליו, הגיב בזעם מהרגע שבו נודע על מותו. מבחינתם של חבריו, היה ברור מהרגע הראשון שסנדק נרצח, כביכול, בידי המשטרה. אבל נראה שרבבות המפגינים הצטרפו למחאה רק אחרי שנכחו בהתנהלות המשטרה בעקבות האירוע – וגם זה קרה מהר מאוד.

"התנהלות אחרת הייתה מרגיעה את המחאה"

בינתיים, להפגנות אין מנהיג, הנהגה או גוף מסודר שמוביל אותה. בהפגנות משתתפים עשרות ארגונים שונים ורוב המוחים אינם שייכים לשום ארגון. במטה המאבק חברים 16 פעילים מארגונים שונים שאינם מתואמים ביניהם.

אחד הגופים המובילים את המחאה הוא ארגון "חוננו". הארגון מייצג את משפחתו של סנדק, הגיש בשמה את התלונה נגד השוטרים בשטח, ופעיל בארגון משתתפים גם בהפגנות.

הארגון שלח לשטח מיד אחרי האירוע עורך דין ורשם תנועה, ואלה התלוננו מייד שהמשטרה מנעה מהם להיכנס לזירה. פעילי הארגון מציגים מסכת ארוכה של נסיונות מצד המשטרה לטייח את המקרה – ומראים כיצד, כרגיל, הנסיונות להסתיר מידע ולהשתיק מחאה הביאו לתוצאה ההפוכה.

"המחאה התפרצה בעקבות התנהלות המשטרה באירוע והניסיונות השקופים, הבוטים והלא-חוקיים שלה לטייח ולהסתיר אותו", אומר לזמן ישראל אורי קירשנבאום, פרויקטור תיק אהוביה סנדק ב"חוננו".

סנדק נהרג מעט אחרי 12:00 בצהריים. גופתו התגלתה במכונית תוך זמן קצר, תוך כדי מאמצי הטיפול בחבריו הפצועים והפינוי שלהם. האירוע התפרסם ועורר מהומה בקבוצות של מתנחלים ופעילי ימין ברשתות החברתיות תוך פחות משעתיים, וכבר באותו ערב התקיימה הפגנה גדולה מול משרדי מח"ש בהר חוצבים בירושלים.

"הכול קרה מאוד מהר, דברים קורים היום מאוד מהר בשטח וברשתות החברתיות, וקשה לשים את האצבע מתי הבלגן הגדול התחיל, אבל כשמסתכלים על מה שקרה באותו יום בצהריים רואים שכל שלב במסכת הטיוחים הסלים את המחאה", אומר קירשנבאום.

"דברים קורים היום מאוד מהר בשטח וברשתות החברתיות, וקשה לשים את האצבע מתי הבלגן הגדול התחיל, אבל כשמסתכלים על מה שקרה באותו יום בצהריים רואים שכל שלב במסכת הטיוחים הסלים את המחאה"

מיד לאחר האירוע החלו להגיע לזירה חבריו וקרוביו של סנדק, פעילי "חוננו", פעילים פוליטיים וחברי כנסת. המשטרה הכריזה על האזור כשטח צבאי סגור ואסרה עליהם להיכנס.

למרות זאת, חלק מהנוכחים, ביניהם ח"כ בצלאל סמוטריץ', הצליחו להיכנס, או שהעלו רחפנים לאוויר, והצליחו לצלם תמונות, והחלו להפיץ ברשתות החברתיות תמונות ודיווחים של שתי המכוניות שהתנגשו ושל השוטרים שחסמו את דרכם.

עד לשעה 14:00, האירוע כבר הפך לשיחת היום בקרב מתנחלים, פעילי ימין ומכריו של סנדק ברשתות החברתיות.

בזמן שהמידע מהשטח התפשט ברשתות, הוציאה המשטרה הודעה, לפיה הרכב שבו נסעו סנדק וחבריו התנגש ב"תאונה עצמית" כתוצאה מאיבוד שליטה. הודעת המשטרה לא הזכירה את העובדה שהרכב התנגש במכונית משטרתית ואת ההנחה הסבירה שנפגע בהתנגשות הזאת.

במלים אחרות: מאות אלפי גולשים קיבלו מידע אמיתי מהשטח, בזמן שכתבים קיבלו מדוברות המשטרה מידע שסתר את המציאות.

"כשאנשים שומעים על משהו שקרה מחברים שלהם בוואטספ, בטוויטר, בפייסבוק, בתחנות רדיו עצמאיות, ואחר כך רואים ב-ynet ובערוץ 12 הודעות שקריות של המשטרה, הם מבינים שיש כאן ניסיון לטייח", אומר קירשנבאום.

"כשאנשים שומעים על משהו שקרה מחברים שלהם בוואטספ, בטוויטר, בפייסבוק, בתחנות רדיו עצמאיות, ואחר כך רואים ב-ynet ובערוץ 12 הודעות שקריות של המשטרה, הם מבינים שיש כאן ניסיון לטייח"

"מאז האירוע, במשטרה כבר הודו שהייתה התנגשות בין הרכב המשטרתי והרכב שלהם ושזה מה שהרג את אהוביה ופצע את החברים שלו. מה גרם להם לספר מהתחלה סיפור כל כך מופרך, כל כך מסריח? הם רק גרמו לעצמם להיראות כאילו הם מסתירים משהו.

"בתרחיש שבו המשטרה הייתה גורמת למותו במרדף אבל לוקחת אחריות ומתנהלת אחר כך בהגינות ובשקיפות, ייתכן שאפשר היה למנוע את המחאה – או שהיא הייתה הרבה פחות רחבה וסוערת".

אבל נראה כי המהלך שעורר את זעמם של הפעילים, עוד יותר מהפצת המידע השגוי, היה החלטת המשטרה לחסום את הכניסה לשטח. בנוסף לח"כים שלא הורשו להיכנס – תוך התעלמות לכאורה מחסינותם – ולפעילים הפוליטיים, מנעו השוטרים גם את כניסתם של אנשי זק"א שביקשו לטפל בגופה ולקחת אותה משם, ושל קרוביו וחבריו האישיים של סנדק.

אהוביה סנדק ז"ל (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"זאת הייתה התעללות במשפחה", אומר קירשנבאום, "בשתיים כל המדינה ידעה שהוא זה שנהרג, וההורים שלו יושבים בבית וקוראים ושומעים הכול, ורק בחמש או שש מגיעים אליהם ומודיעים להם שהבן שלהם מת. עד היום שום גורם רשמי מטעם המשטרה ומח"ש לא יצר קשר עם המשפחה ולא דיבר איתם".

"בשתיים כל המדינה ידעה שאהוביה שנהרג, וההורים שלו יושבים בבית וקוראים הכול, ורק בחמש או שש מגיעים אליהם ומודיעים להם שהבן שלהם מת. עד היום שום גורם רשמי מהמשטרה ומח"ש לא יצר קשר עם המשפחה"

במשטרה טוענים שהם ניסו למנוע מאזרחים להפריע לחוקרים בשטח שעסקו באיסוף ראיות. ב"חוננו" טוענים שמדובר בניגוד אינטרסים מצד המשטרה, שהיא בגדר חשודה באירוע. זאת, במיוחד לאור טענתם שהמשטרה עיכבה גם את כניסתם של חוקרי מח"ש לזירה.

קירשנבאום: "המשטרה, שחסמה את הגישה, היא עצמה החשודה בעבירה! תחשוב שמישהו גורם לתאונת דרכים שנהרג בה מישהו, ויש חשד שהוא פגע בו בכוונה, ועורך דין ובוחן תנועה מטעמו רוצים לבוא ולבחון את השטח, ובאותו זמן החשוד עצמו מנהל את הזירה, מטפל לבד בראיות, מחזיק את הגופה, מנקה את השטח ומסדר את הכול איך שנוח לו. זה חמור מאוד!

"ובאותו זמן שזה קורה, אנשים נמצאים בשטח ומתעדים הכול ומעלים תמונות ועדויות לרשתות. פלא שהציבור שומע את זה ואנשים רותחים ומתפוצצים מכעס?"

לכן מח"ש חוקר את האירוע. וגם החקירה של הנערים עברה לימ"ר תל אביב כדי למנוע ניגוד אינטרסים, אם שוטרי מחוז ש"י יחקרו אירוע שהשוטרים שלהם היו מעורבים בו. למה זה לא מספק אתכם בינתיים, לפחות עד שתראו אם החקירה מתנהלת בצורה רצינית ואם בודקים את החשדות והטענות החמורות שלכם נגד השוטרים?
"אנחנו קיווינו שהטירוף ייעצר מהרגע שמח"ש נכנסה לתמונה. אבל בינתיים גם ההתנהלות של מח"ש נראית כמו ניסיון להסיר מהמשטרה אחריות ולהעביר אותה אל הקורבנות. במקום למקד את החקירה בשוטרים, מח"ש מגבה את המשטרה שנטפלת לחברים שלו, הפצועים".

אהוביה סנדק ז"ל וחבריו היו חשודים בעבירה חמורה של זריקת אבנים על אזרחים. אתה לא מסכים שבמקביל לחקירת השוטרים שהיו מעורבים בתאונה שבה נהרג, צריך לחקור את העבירות שהם לכאורה ביצעו ושהם ברחו מהמשטרה בזמן שניסתה לחקור אותן?
"אני מסכים בהחלט, אבל המשטרה לא חוקרת רק את זה שהם זרקו אבנים, היא מחפשת את עבירות התנועה שלהם ומנסה להוכיח שהם סיכנו את עצמם. הכול כדי להסיר את האחריות והאשמה מהשוטרים שפגעו בו במכוון".

"חוננו" הגישו בשם המשפחה תלונה למח"ש בטענה לרצח. הסעיף שעליו הם מבססים את טענתם לפיה השוטרים ביצעו לכאורה רצח, הוא תיקון 300 לחקיקה בנושא פגיעות גוף בחוק העונשין, משנת 2019, לפיו "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם – דינו מאסר עולם".

שוטר ומפגין מתעמתים במחאה על מותו של אהוביה סנדק בצפת, 22 בדצמבר 2020 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

יועציו המשפטיים של הארגון טוענים כי פעולה שנעשית במודע וביודעין וגורמת למוות, כמו התנגשות מכוונת בין מכוניות, גם אם אין בה כוונה להרוג, מהווה רצח. על בסיס הסעיף הזה ייתכן שיוגש כתב אישום בגין רצח נגד אריה שיף, תושב ערד, שירה למוות באדם שניסה לפרוץ את מכוניתו.

אלא שבניגוד לשיף, שלחץ על ההדק וכיוון את נשקו אל הגנב, בתאונה שבה נהרג סנדק לא ידוע על פעולה מכוונת מצד השוטרים במטרה לפגוע, ובינתיים זוהי רק טענה של קרובי משפחתו ופעילי המחאה. וגם הם נזהרים מלקבוע שהמשטרה ניסתה לרצוח את הנערים, ומעדיפים לטעון שהפגיעה נעשתה במטרה לעצור את מכוניתם ולתפוש אותם.

"אני לא אומר שהמטרה של ההתנגשות הייתה לרצוח או לפצוע את אהוביה", אומר קירשנבאום. "להערכתי, הם פגעו במכונית רק כדי לעצור את הנערים. אבל לפי החוק, פגיעה מכוונת שנגמרת במוות היא רצח, ולכן השוטר רצח אותו. אני אישית מתקשה להאמין שהמטרה הייתה רצח. אבל יש לנו ראיות מאוד ברורות שהייתה התנגשות מכוונת, שמבוססות על צילומים שהמשטרה ניסתה להסתיר".

"לפי החוק, פגיעה מכוונת שנגמרת במוות היא רצח. אני אישית מתקשה להאמין שהמטרה הייתה רצח. אבל יש לנו ראיות מאוד ברורות שהייתה התנגשות מכוונת, שמבוססות על צילומים שהמשטרה ניסתה להסתיר"

"ולמה בכלל נסעו כל כך צמוד אליהם ובפראות כזאת?", הוא ממשיך. "השוטרים ידעו שהם נסעו בכביש חד-סטרי שנגמר בבסיס, לנערים לא היה סיכוי לברוח. למה לא לנסוע אחריהם עד שהם ייעצרו בכניסה לבסיס, או להזעיק תגבורת ולשים מחסום בהמשך?

"אלה הטענות שלנו, ויש לנו זכות מלאה לדרוש חקירה שקופה והגונה שלהן. וכל עוד זה לא קורה, כל עוד ממשיכים להסתיר ולטייח, שיהיו בטוחים שהמחאה תימשך".

מחאה על מותו של אהוביה סנדק בכיכר רבין, 29 בדצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

העובדה שראש הממשלה והשר לביטחון פנים הביעו הזדהות, התקשרו להורים, הגיעו לבקר, לא מרגיעה אתכם? לא גורמת לכם להרגיש שהמדינה לוקחת אחריות ותבדוק את המקרה?
"זה לא מעניין אותנו בכלל. זאת תקופת בחירות. הם יתקשרו לאן שנושבת הרוח. אנחנו רוצים לראות שינוי בהתנהלות בשטח, לא מחוות של פוליטיקאים. הפוליטיקאים מדברים, אבל מבחינת המשטרה היחס לקורבן זה כאילו נהרג זבוב".

הטענות שלכם על ההתנהלות הדורסנית והאטומה של המשטרה, ההכרזה על המקום כעל שטח צבאי סגור, טיוח של חשדות על התנהלות השוטרים ושל ראיות והזלזול בחיי אדם, נשמעות כמעט זהות לטענות של הפלסטינים ביהודה ושומרון כנגד המשטרה, השב"כ, משמר הגבול וצה"ל והיחס שלהם לאוכלוסייה הזאת.
"יכול מאוד להיות. שאלה טובה. אני ממש לא פוסל את מה שאתה אומר. אין לי שום ספק שיש עוד ציבורים שסובלים מיחס רע של המשטרה וכוחות הביטחון. וזה לא רק הפלסטינים. יש עוד מגזרים, נזכיר למשל את העדה האתיופית".

עלו טענות חמורות דומות על התנהלות המשטרה אל האוכלוסייה הבדואית במהלך פינוי היישוב אום אל חיראן, למשל.
"נכון, עלו טענות רציניות, בהחלט. אני לא מתיימר להכיר, אבל לפי מה שקראתי ושמעתי, התנהלות המשטרה באותו אירוע העלתה שאלות מאוד מטרידות. אבל אדם אצל עצמו הוא גר, ואצל קרוביו והציבור שלו. מה שמעניין אותי הוא הציבור האהוב שאליו אני שייך והאנשים היקרים שנפגעו באירוע החמור הזה".

חברי נוער הגבעות ידידיה שליסל, יהושע למביאסי ויצחק אטינגר (צילום: תצלום מסך / יוטיוב)

"המחאה הייתה פורצת בכל מקרה"

"נערי הגבעות", שעליהם נמנה סנדק עצמו, מדברים אחרת מפעילי "חוננו" וגופים "ממסדיים" יותר המשתתפים איתם בהובלת המחאה. מבחינתם, המחאה לא פרצה בגלל מותו של סנדק או בגלל התנהלות המשטרה בעקבותיה, אלא בגלל שרשרת של עימותים רבים בינם לבין המשטרה וכוחות הביטחון.

הצעירים הללו ממילא נמצאים בהתכתשות מתמדת עם כוחות הביטחון על הגבעות שבהם הם מתגוררים, ולדידם, מותו של סנדק וההפגנות ההמוניות של השבועיים האחרונים הם רק המשך והסלמה של אותו עימות והרחבה שלו לזירות חדשות – ההתנחלויות הוותיקות והמדינה שבתוך הקו הירוק.

אלישע ירד, חברו בן ה-21 של סנדק, נמנה כיום על המובילים והדוברים של ההפגנות. ירד התגורר יחד עם סנדר במאחז גבעת מעוז אסתר. ירד ובת זוגו היו הזוג הנשוי הראשון שנכנס לגור במאחז, לצד קבוצה של נערים שסנדק בן ה-16 היה אחד מהם.

"היינו קרובים, כן, כמובן", אומר ירד. אבל מותו של סנדק אינו נתפש על ידו כטרגדיה אישית חד-פעמית, תאונה או פשע מצד שוטר ספציפי שסרח, אלא חלק ממה שהוא רואה כמסכת בלתי פוסקת של התנכלויות מצד כוחות הביטחון.

אלישע ירד (צילום: באדיבות המרואיין)

לכן, עבור ירד, לא מדובר במחאה נגד התנהלות נקודתית מקוממת כזאת או אחרת של המשטרה, אלא בחולייה בשרשרת של מאבק ארוך כנגד כל חוק או רשות שמנסים למנוע מהם להתיישב על אדמת המולדת.

"המחאה לא התפרצה פתאום משום מקום", אומר ירד, "הזעם שלנו לא נולד אתמול והוא מתבשל בשטח כבר הרבה זמן. הרדיפה אחרי אהוביה והחברים שלו וההתנגשות והרצח שלו הם שיא של רדיפה אובססיבית כלפינו, נערי הגבעות.

"חוקרים ועוצרים אותנו על תיקים מגוכחים, שולחים יחידות עלית בתקציבי עתק ומשקיעים משאבים מופרכים כדי לרדוף אותנו. אז עכשיו זה התפוצץ. כשאהוביה נהרג אנשים התעוררו והבינו מה קורה סביבם".

"חוקרים ועוצרים אותנו על תיקים מגוכחים, שולחים יחידות עלית בתקציבי עתק ומשקיעים משאבים מופרכים כדי לרדוף אותנו. אז עכשיו זה התפוצץ. כשאהוביה נהרג אנשים התעוררו והבינו מה קורה סביבם"

אם המשטרה הייתה מתנהלת בשקיפות ובהגינות, מאפשרת למח"ש, לזק"א, לסמוטריץ' ול"חוננו" להיכנס לזירה, מעדכנת את המשפחה ומשחררת את הגופה, מודה בעובדות ומאפשרת לחקור אותן, הזעם לא היה נרגע, והמחאה הייתה מגיעה למימדים המוניים כאלה?
"המחאה הייתה פורצת בכל מקרה. ההתנהלות של המשטרה אחר כך הייתה בבחינת חטא על פשע, ניסיון לטייח פשע שכבר נעשה, רצח. ההתנהלות ליבתה את המחאה, אבל המחאה תיפסק רק אחרי שתופסק הרדיפה של נערי הגבעות".

אם הטענה תיחקר כיאות, ואם יתברר שמדובר בתאונה שקרתה בשוגג, או שבמקרה שיתברר שנעשו עבירות מצד השוטרים והם יישפטו, לא תפסיקו למחות?
"זה לא יקרה. אני לא יודע מה הם רצו באירוע הזה, אבל ברור שהדם שלנו זול בעיניהם. יש עדות של חובש איחוד הצלה שהגיע ראשון לשטח, לטפל בפצועים, ולא נתנו לו להתקרב אליהם, רצו קודם לבדוק שהוא לא מתנחל מהאזור שבא לעזור להם. בזבזו זמן יקר בזמן שהם דיממו כדי לבדוק אותו במקום לטפל בהם".

גורמים במשטרה מכחישים מכל וכל את הטענה על עיכוב בטיפול בפצועים.

תושבי יצהר במפגן תמיכה בעד חיילי צה"ל – ונוער הגבעות. 20 באוקטובר 2019 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

את הטענה שלך על עיכוב בטיפול בפצועים מכחישים, לא רק במשטרה אלא גם בארגון "חוננו". האם במחאה שלכם אין היסחפות של אנשים אחרי שמועות שווא שמופצות ברשתות החברתיות?
"לא אכפת לי מה אומרים ב'חוננו' ומה אומרים במשטרה. ההתנהלות של המשטרה שם הייתה מובילה לרצח בכל מקרה. המשטרה רודפת את נוער הגבעות. אתה שואל מה יגרום לנו להפסיק להפגין? שישנו את היחס כלפינו".

למה אתה מתכוון כשאתה אומר שרודפים אתכם ומתנכלים לכם?
"אני מתכוון, למשל, למה שקרה לגיסי, דוד צבי עטיה ממאחז עוז ציון. הגיע בלש ודיבר איתו, גיסי אמר איזה משהו מעליב לבלש, משהו על סבתא שלו, והבלש אומר לו, מה אמרת על סבתא שלי? והבלש התחיל לנבל את הפה ופירק את גיסי במכות. הוגש כתב אישום והרשיעו את השוטר, מקרה נדיר, ומה קרה? קיבל כמה שעות לתועלת הציבור.

"אני מתכוון לזה שאנשים שבונים צריף בהיאחזות נעצרים על סעיף אבסורדי של 'הפרת צו שטח צבאי סגור'. אחי, נער בן 14, ישב עם שני אחים שלו במאחז גאולת ציון. מגיעים בעשר בלילה עשרות שוטרים עם אקדחים שלופים, אמצעים לראיית לילה, ממוגנים מהראש עד הרגליים, עוצרים אותם, חוקרים אותם, מטרטרים אותם לניידת ולתחנה, וכל זה על כלום, בסוף הם משוחררים בלי כלום. זאת רדיפה".

מבחינת המדינה מדובר בהיאחזויות לא חוקיות, לעצור ולחקור אדם על כך שהוא גר בהיאחזות כזאת זאת רדיפה?
"כן, זאת רדיפה. זה שהתיישבות של יהודים בארץ ישראל היא 'לא חוקית' כביכול, זאת רדיפה".

"מגיעים בעשר בלילה עשרות שוטרים עם אקדחים שלופים, אמצעים לראיית לילה, עוצרים אותם, חוקרים אותם, מטרטרים אותם לניידת ולתחנה, וכל זה על כלום, בסוף הם משוחררים בלי כלום. זאת רדיפה"

הערבים שגרים סמוך אליכם, ביהודה ושומרון, טוענים גם הם להתנכלויות מצד צה"ל וכוחות הביטחון. הייתכן שגם אתם וגם הם סובלים מהעובדה שאתם חיים תחת משטר צבאי?
"אין שום דמיון. הצבא מתייחס לערבים בכפפות של משי. חברים שלי מותקפים וחוטפים מכות מבדואים, זורקים אבנים על מכוניות שלנו, והצבא לא עושה כלום. החיילים רועדים מפחד, לא מתקרבים לערבים. תראה את אלאור אזריה, הרג מחבל, מחבל! ותראה מה עשו לו".

ובכל זאת יש הרבה מאוד הרוגים ערבים בהיתקלויות עם כוחות הביטחון, חלקם נערים שהיו חשודים בזריקת אבנים כמו אהוביה סנדק.
"אין שום דמיון".

אז למעשה המחאה הנוכחית תיפסק רק כשהצבא והמשטרה יפסיקו להפריע להיאחזויות הלא-חוקיות, לא משנה מה יקרה עם החקירה של אהוביה סנדק? הרג אהוביה סנדק היה רק מה שהצית את המחאה ולא מה שיכבה אותה?
"המחאה תיפסק רק כשיפסיקו לצוד ולרדוף את נוער הגבעות".

האם הבחירות המתקרבות לא מלבות את המחאה? האם אין כאן מעורבות של גורמים פוליטיים שמנסים לחזר אחרי הקול שלכם?
"אין שום מעורבות פוליטית. הפוליטיקה לא קשורה לזה בכלל. הבחירות לא מעניינות אותנו, והמחאה תימשך גם אחרי הבחירות, עד שהמדיניות בשטח תשתנה".

מתנחלים רעולי פנים תוקפים טנדר בבעלות פלסטינית בכביש הראשי בצפון הגדה המערבית בסמוך להתנחלות קדומים. יוני 2009 (צילום: Kobi Gideon/Flash90)

המשטרה: הזירה נחסמה כי החוקרים אספו ראיות

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לטענות שעלו נגדה בכתבה: "חקירת האירוע עודנה מתנהלת בימ"ר ת"א ובמחלקה לחקירות שוטרים.

"לעניין הטענה כי לא הורשו גורמים להיכנס לזירה, נציין כי במשך מספר שעות עסקו גורמי חקירה באיסוף ממצאים מהזירה וגורמים שלא עוסקים בחקירה לא הורשו להיכנס בזהה לכל אירוע אחר בשעה בה עוסקים הכוחות במלאכת איסוף הראיות.

"חקירת האירוע כולו עברה לימ"ר ת"א בכדי למנוע ניגוד עניינים, ובדיקת התנהלות השוטרים מתבצעת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים.

"היחידה המרכזית של מחוז ש"י תמשיך לפעול יחד עם כל כוחות השיטור והביטחון הנוספים ולהיאבק בכל תופעות הפשיעה החמורה באזור והכל במטרה לאכוף את החוק, למצות את הדין עם העבריינים ועם מחוללי הפשיעה ולשמור על שלום הציבור ובטחונו".