זה לקח יותר מעשור של תכנון ובנייה, אבל החורף זה קרה: מוזיאון חדש נחנך בסוביבור, במקום בו הפעילה גרמניה הנאצית מחנה השמדה.

סוביבור היה אחד משלושת מחנות המוות שהוקמו בפולין ב-1942 במסגרת מבצע ריינהרד, ומעריכים כי נרצחו בו 180,000 יהודים. המחנה זכור בזכות המרד שהתרחש באוקטובר 1943, במהלכו הצליחו עשרות יהודים לברוח מהמחנה. הנאצים ששירתו בסוביבור נודעו באכזריות יוצאת דופן. ג'ון איוון דמיאניוק הורשע בגרמניה באשמת סיוע לרצח של 29,000 איש בעת ששירת במקום.

שביל השקר

"זה הישג מזהיר של יוזמה שהתחילו פולין, הולנד, סלובקיה וישראל ב-2008", אומרת דוברת המוזיאון, אניז'קה קובאלצ'יק-נובאק. "תצוגת הקבע, שנחנכה באוקטובר, תאפשר לחנך את דור העתיד באשר להיסטוריה של השמדת ההמונים בסוביבור".

המוזיאון בסוביבור (צילום: באדיבות המוזיאון הממלכתי במיידנק)

חלל התצוגה משתרע על פני 323 מטרים רבועים, והוא גדול מתצוגות דומות בבלז'ץ ובטרבלינקה, מחנות המוות הנוספים שהיו חלק ממבצע ריינהרד. מיליון וחצי יהודים נרצחו בשלושת המחנות עד סוף 1943.

אתר סוביבור, ובין השאר המוזיאון, מנוהל על ידי המוזיאון הממלכתי במיידנק. לפני תחילת הבנייה ב-2017, חלקים נרחבים של אתר המחנה נחפרו על ידי ארכאולוגים. לפני שלוש שנים כוסה שדה קברי האחים בחיפוי בד ובשברי שיש.

המוזיאון, שתוכנן בקווים מחוספסים עם נגיעות של עץ, נועד להזכיר את תחנת הרכבת שפעלה במחנה. מרכז המבקרים והמוזיאון נבנו במקום שבו עמדו הצריפים, שם נדרשו האסירים להתפשט לפני שייכנסו למקלחות – השקר שהמציאו הגרמנים כדי להוביל את הנידונים למוות בתאי הגזים.

המוזיאון בסוביבור, אוקטובר 2020 (צילום: באדיבות המוזיאון הממלכתי במיידנק)

המוזיאון מחולק ל-16 אזורים, על פי נושאים, שמגוללים את ההיסטוריה של סוביבור ושל השואה בפולין הכבושה. מבעד לחלונות האופקיים ניתן לראות את השטח בצורה פנורמית, כולל את האזור שבו הרגו אסירים את קציני האס-אס בתחילת המרד.

סוביבור היה אחד משלושת מחנות המוות שהוקמו בפולין ב-1942, ומעריכים כי נרצחו בו 180,000 יהודים. המחנה זכור בזכות המרד שהתרחש באוקטובר 1943, במהלכו הצליחו עשרות יהודים לברוח מהמחנה

"האדריכלות ועיצוב המוזיאון מסייעים ביצירת האווירה, מדגישים את התוכן ואת המסר. הם מסייעים ליצור את הזיכרון הוויזואלי של המקום", אומרת קובאלצ'יק-נובאק. אחרי פתיחתו באוקטובר, נסגר המוזיאון בגלל התפשטות הקורונה באירופה. מאז התקיימו שיעורי אונליין לסטודנטים מקומיים.

במאי מתכננים במוזיאון לארח את הסמינר "מזיכרון של מקומות להוראת הזיכרון". מחנכים מפולין, ישראל, הולנד, סלובקיה וגרמניה יזכו להכיר את התערוכה באופן שיאפשר להם לשלב את התכנים המופיעים בה בשיעורים שלהם.

הנראטיב של האימה

אחד מרגעי השיא של התערוכה הוא הדגם המפורט של מחנה המוות. במשך עשורים התווכחו היסטוריונים באשר למיקומים המדויקים של מאפיינים מסוימים בסוביבור, ביניהם תאי הגזים. "הדגם של המחנה הוא מרכיב חשוב בתצוגה", אומרת קובאלצ'יק-נובאק. "הוא משחזר את הטופוגרפיה של המחנה בצורה הכי מדויקת, ונותן תחושה מוחשית של קשר עם העבר".

טבעת נישואים שהייתה שייכת לאחד הקורבנות (צילום: מאט ליבוביץ', זמן ישראל)

לראשונה, אלמנטים של המחנה שנמצאו בחפירות שנערכו בשנים האחרונות, מוצגים בצורה מדויקת בדגם סוביבור. אחד מהם, שנקרא "שלוח", הוא הדרך המפותלת והמגודרת בין צריפי ההתפשטות לבין תאי הגזים. "הכביש לגן עדן", קראו לו אנשי האס-אס. הארכאולוגים, ווייטק מזורק ויורם חיימי (שבני משפחתה של אימו נרצחו במחנה ההשמדה), הם שאיתרו את הריסות השביל.

בלב המוזיאון – תצוגה של 700 פריטים, שכמעט כולם נחשפו אחרי שנת 2000. הפריטים האישיים של קורבנות סוביבור סודרו על משטח והם מוארים מלמטה. הפריטים, המונחים על במת התצוגה שאורכה 25 מטרים, עוקבים אחרי המסע מהחירות ואל המוות – כך מספרים אוצרי המוזיאון. הם מקובצים בקבוצות שמתייחסות להיבטים מסוימים של חיי הקורבנות.

בקצה אחד של השולחן נמצאים החפצים שקשורים אל הבית, כמו מפתחות ושלטי כתובת משפחתיים. בהמשך מופיעים החפצים שקשורים לנסיעות, כמו מטבעות, ארנק, ותיק צד קטן.

המוזיאון בסוביבור

החלק שמוקדש לטואלטיקה ולתרופות כולל מוצרים של מותגים מוכרים, כמו קרמים של ניוואה או אספירין של באייר. יש כאן מברשות שיניים, קופסת איפור מצופה בניקל, והמון קופסאות קטנות של כדורים מרחבי אירופה.

חלק מהפריטים האחרונים מהם נפרדו הקורבנות היו קשורים למקצוע שלהם, כמו מספריים גדולים ששימשו חייטים. באדמת סוביבור נמצאו גם אצבעונים, שעונים וכלי כתיבה. היו כאן גם תכשיטים עם סמלים יהודיים וכיתובים בעברית, ביניהם טבעות נישואים ותליוני חי.

המוזיאון מחולק ל-16 אזורים, לפי נושאים, שמגוללים את ההיסטוריה של סוביבור ושל השואה בפולין. מבעד לחלונות ניתן לראות את השטח בצורה פנורמית, כולל האזור שבו הרגו אסירים קציני אס-אס בתחילת המרד

מעט מאוד מהחפצים במוזיאון קושרו לבעלים המקוריים שלהם. במהלך החפירות, נחשפו כמה לוחיות שמיות ממתכת, שהיו שייכות לילדים. במקרה אחד אותרו צאצאיהם של קרובי משפחתה של ילדה הולנדית יהודיה, שנרצחה ב- 1943. האוצרים של סוביבור הצליחו להשיב לוחית לבעליה המקוריים, אחרי שעל הפריט הופיע הסימון "האג, 1888".

לוחית מתכת ועליה שמה של אני קפר בת ה-13 מאמסטרדם (צילום: באדיבות יורם חיימי/ JTA, סוכנות הידיעות היהודית)

"הפריטים האלה יוצרים נראטיב מקביל שמאפשר לצופים להתעמת עם הדואליות של השואה: המימדים העצומים שלה מחד, והחוויה האישית, מאידך", מסבירה קובאלצ'יק-נובאק.

בבעלות המוזיאון כ-11,000 פריטים שקשורים לסוביבור, ביניהם חפצים שהיו שייכים לגרמנים ולשומרים אוקראינים. יש שם גם גדר תיל ושלט של תחנת הרכבת סוביבור מהימים שאחרי המלחמה.

במהלך 2022-2021 יוקם קיר זיכרון לציון מיקומו של השביל בן 150 המטרים שהוביל מצריפי ההתפשטות לתאי הגזים. בנוסף, האזור שבו פרץ המרד ירוצף.

הארכאולוגים ווייטק מזורק ויורם חיימי בסוביבור (צילום: באדיבות יורם חיימי/ JTA, סוכנות הידיעות היהודית)

הארכאולוגים מוזרק וחיימי הביעו רצון לחזור לסוביבור השנה, ולחשוף את מערת המילוט שאותה התחילו לחפור. הצמד הישראלי-פולני מעוניין לחשוף גם את הרציף של תחנת הרכבת. "אנחנו לא מתכננים עבודות ארכאולוגיות נוספות באתר", אומרת קובאלצ'יק-נובאק. "כל החפירות שבוצעו כאן לפני הבנייה הסתיימו. יחד עם זאת, יכול להיות שיתקיימו כאן מחקרים נוספים בעתיד".