הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טרנר ומרידור סיפקו דרמה, אבל התחקיר נשאר בחוץ

קרן טרנר אייל ושאול מרידור סיפקו ל"עובדה" את הסחורה באומץ ראוי להערכה ● אולם מכאן ועד להציגם כשני גיבורים שנלחמים בכוחות האופל המרחק גדול ● הפרק ששודר בחמישי הציג תחקיר לקוי ומניפולציות עריכתיות, והזכיר לעתים יותר תוכנית ריאליטי מאשר תוכנית תחקירים ● אם נשפוט אותם לפי הישגיהם במציאות, טרנר ומרידור הם לא בהכרח עובדי הציבור להם אנחנו מייחלים

קרן טרנר אייל ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
צילום מסך, ערוץ 12
קרן טרנר אייל ב"עובדה", 21 בינואר 2021

על דבר אחד אין ויכוח: התנהלות ממשלת ישראל במהלך המשבר הכלכלי, כפי שחשפו ביום חמישי האחרון בתוכנית "עובדה" שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, ומנכ"לית האוצר לשעבר קרן טרנר אייל, היתה לא פחות ממחדל.

הבזבוז המשווע של מיליארדים מתקציב המדינה בתוכניות פופוליסטיות והצעות מופרכות הוא עוול שנשלם עליו עוד כמה דורות קדימה. העדר תקציב משיקולים פוליטיים של ראש ממשלה הנאשם בפלילים הוא כבר לא פחות מפשע כלפי הציבור.

עם זאת, הניסיון של עובדה להפוך את הסיפור הזה באמצעות עריכה מגמתית ותחקיר בעייתי לסיפור הגבורה של החבר'ה הטובים מול הרעים, מתאימה יותר לפרקטיקות שנהוגות בתכניות ריאליטי מאשר בתוכנית תחקירים רצינית שאמורה להביא לעיני הצופה את הסיפור המלא.

אילנה דיין אפילו דאגה למסגר את זהות הגיבורים למקרה שלא נשים לב כבר בפתיח. "בדיוק כאלה חבר'ה אנחנו רוצים לראות בשירות הציבורי" – אמרה על טרנר ומרידור בהערצה בלתי מוסתרת. האמנם?

נתחיל מהתחלה: ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט בתחילת משבר הקורונה שלא לשפוך כספים להצלת עסקים ואזרחים, במה שהתגלה בדיעבד כטעות גדולה. הוא לא הסתיר את זה ואף התגאה במהלך שנועד להציג אותו כמר כלכלה אחראי ושקול.

בראיונות שקיים אז בתקשורת נתניהו סיפר שהוא, בניגוד למדינות אחרות, חושש מהתפתחות היפראינפלציה כמו שייתה בגרמניה בשנות ה-20 במאה הקודמת. רק כשקולות המצוקה הגיעו עד לביתו בבלפור הוא נזכר, כמה שבועות מאוחר מידי, שצריך להזרים כסף.

נתניהו ביקש אז לשפוך כספים על האזרחים ורק אז לשבת על בניית תכנית כלכלית מסודרת. פקידי האוצר לעומתו ביקשו קודם תכנית מסודרת ורק אז להעביר כסף בצורה מבוקרת.

מי שצפה ב"עובדה" יכול היה לחשוב שנוצר פה מאבק בין שומרי הסף המקצועיים מהאוצר לגוזלי הקופה הפופוליסטים מבית בלפור, אבל האמת היא שכולם טעו פה.

שאול מרידור ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
שאול מרידור ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

כמו נתניהו, גם מרידור נכשל בזיהוי עומק המשבר בשלב מוקדם. כגורם המקצועי הבכיר הוא זה שהיה צריך להיות הראשון שדופק על השולחן ומתריע מפני הסערה שקרבה. אבל בניגוד לרוב הקולגות שלו ממשרדי האוצר ברחבי העולם, זה לא קרה.

ב"עובדה" הוא לא נשאל אפילו האם משרדו ניצל בכלל את הימים הראשונים של המשבר כדי להיערך מבעוד מועד עם תכנית מגירה כלכלית מסודרת או שסתם ישב והתפלל כמו כל עם ישראל שיהיה טוב. נתון זה היה מספק לצופה את היכולת לשפוט את נכונות הטענה שעלתה אחר כך מפי יועצו של נתניהו, פרופ' אבי שמחון, שלכאורה נתניהו נאלץ לשפוך כספים מיוזמתו כי מרידור וחבריו לא הבינו את גודל האירוע.

וייתכן בכלל שלמרידור היה נוח ליישר קו עם מדיניות נתניהו המרוסנת בתחילת המשבר. אחרי הכל, מדיניות זו תאמה כמו כפפה ליד לאג'נדה שהוביל והיא לחסוך בהוצאת כספים מהקופה הציבורית כל עוד זה אפשרי. מה שנקרא – אין הוצאות, אין דאגות.

מה שמטריד יותר, זה שאותו מרידור שמוצג ב"עובדה" כסוג האנשים שנרצה לראות בשירות הציבורי, לא היסס בעבר ליישר קו עם פרקטיקות בעייתיות של נתניהו על חשבון קופת הציבור כל עוד הן לא הופנו נגדו.

שאול מרידור ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
שאול מרידור ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

כך למשל הוא זה שדחף ליישום מתווה הגז העושק, ששימש כפרויקט דגל של נתניהו ושהייטיב עם מונופול הגז על חשבון הצרכן. מרידור, שהזדעזע ב"עובדה" מחוסר התכנון ששרר בממשלה בעת המשבר האחרון, היה זה שדחף בוועדת צמח לייצוא מוגבר של הגז הישראלי על חשבון עתודות הגז שישארו עבורנו בעתיד. התירוץ שלו לעמדה זו הייתה שהוא לא יודע אם ישראל תתקיים בכלל בעוד 30 שנה.

כלומר, מרידור גילה רק בשנה האחרונה שיש בעיה בהתנהלותו של נתניהו – ורק כשהוא עצמו הפך לקורבן שלה.

שותפה מלאה למחדלי כ"ץ

נראה שרוב עבודת התחקיר ב"עובדה" על תקופת העבודה המשותפת של טרנר כמנכ"לית וישראל כ"ץ כשר במשרד התחבורה התמקדה בשאלה אחת שהופנתה אליה על עברם המשותף. אם היו מקדישים לתחקיר הזה קצת יותר זמן ומשאבים, היו מגלים שלפחות חלק מאותם דפוסים ורעות חולות שתוארו על פעילות כ"ץ באוצר, לא נפלו על טרנר כרעם ביום בהיר אחד באוצר כמו שאולי ניסו להציג בשידור.

כך, למשל, גם בתחבורה כ"ץ הוביל מדיניות פופוליסטית שהעדיפה פרויקטים גרנדיוזים, עתירי תקציב וכותרות על פני טיפול במצוקת אזרחים חלשים שלא זוכים בסיקור תקשורתי.

קרן טרנר אייל ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
קרן טרנר אייל ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

גם שם בלט היעדר תכנון לטווח ארוך. נוסעי הרכבת הרגישו זאת היטב על בשרם כשנמחצו כמו סרדינים בקרונות, בדיוק כמו הנהגים שבילו את מחצית חייהם בפקקים, נכים קשים שסורבו במתן תווי נכה, ומערך תלונות ציבור שמקום הימצאו לא נודע. עד שבצלאל סמוטריץ' נכנס כשר למשרד ונאלץ לפרסם את מספר הטלפון האישי שלו כתחליף זמני לאותו מערך נעלם.

טרנר לאורך כל התקופה שיתפה פעולה והעניקה גיבוי מלא לעוולות והמחדלים האלו של השר כ"ץ. "הייתי מאד גאה בו", אמרה טרנר מבלי שנשאלה שאלה אחת על מחדלי הניהול במשרד התחבורה.

אלא שלנהל את האוצר בזמן משבר כלכלי אדיר זו כבר ליגה אחרת שגדולה על שניהם.

באוצר אי אפשר להסתיר מחדלי ניהול על ידי חניכת קו רכבת חדש. עיכוב בביצוע החלטות עלול להוביל להפגנות מתחת לבית,  וביצוע מדיניות שמנוגדת לאינטרס הציבורי מחליקה פחות טוב בדעת הקהל. את הנקודה החשובה הזו פספסו ב"עובדה", ואלה ממש לא דברים שנכתבים כאן על תקן של חוכמה בדיעבד: כבר בזמן אמת, הזהרנו כי כניסת השניים למשרד האוצר בשעת משבר גדול עלולה להיות בבחינת תאונה צפויה מראש

קרן טרנר אייל ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
קרן טרנר אייל ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

שיהיה ברור: שידור התוכנית היה מוצדק, ועשה שירות חשוב לציבור. גם אי אפשר ואסור להפחית מהאומץ ומהתעוזה שהפגינו טרנר ומרידור. החשיפה שלהם מול המצלמות בפריים טיים זה לא דבר של מה בכך וצריכה לשמש כדוגמה לכל עובד ציבור. אבל מפה ועד להפוך אותם לגיבורי על – המרחק גדול.

מדובר בסיפור מורכב על ממשלה בעייתית שבראשה עומד נאשם בפלילים ובשר אוצר שמשרת אותו על חשבון האינטרס הציבורי. ולמרות זאת גם לבכירים באוצר היה חלק בסיפור הזה והוא לא חלק מחמיא. אמנם לא מדובר בחלק הכי גדול ומשמעותי –  אבל בטח כזה שצופי "עובדה" לא זכו להיחשף אליו, וחבל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הביקורת לא ענינית . המחדל הוא נהול אוצר המדינה על ידי נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בפזיזות ללא תכנון כלומר ללא תקציב תוך חבלה ביכולת המדינה לפעול ולקדם דברים חיו... המשך קריאה

הביקורת לא ענינית . המחדל הוא נהול אוצר המדינה על ידי נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בפזיזות ללא תכנון כלומר ללא תקציב תוך חבלה ביכולת המדינה לפעול ולקדם דברים חיונים בעזרת תקציב מסודר .

עוד 856 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 9 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: ייתכן שבשל הצבעת החולים והמבודדים יוארכו שעות ההצבעה ביום הבחירות

תקציב ועדת הבחירות - כ-675 מיליון שקל ● מספר 4 ברשימת מרצ לכנסת התייחסה בסלחנות לטיפולי המרה - ואז חזרה בה ● לפיד: גם אם יש עתיד תהיה המפלגה הגדולה בקואליציה - לא בטוח שאהיה ראש הממשלה ● גנץ קטע הצבעה על מינוי שרים לאחר שמינוי שר משפטים לא נכלל בה ● ש"ס ויהדות התורה חתמו על הסכם עודפים ● מעבר טאבה ייפתח השבוע לכניסת ישראלים

עוד 40 עדכונים

קניין רוחני, מדע וטכנולוגיה - עידוד המצאות של נשים

רישום פטנטים וסימני מסחר הוא תחום ותיק שנמצא בליבה של תעשיית ההייטק. הפטנטים הראשונים ניתנו כבר ברפובליקה של ונציה ב-1416 ופירנצה ב-1421, וכיום כמעט בכל מדינה בעולם יש רשות פטנטים וחוקים לרישום והגנה על הקניין הרוחני של ממציאים וחברות. עריכת פטנטים היא מקצוע הדורש רישיון של משרד המשפטים, ועורכי פטנטים נדרשים להיות בעלי השכלה מדעית וטכנולוגית. בישראל ישנם כ-500 עורכי פטנטים פעילים במשרדים ובחברות. יושבת ראש אגודת עורכי הפטנטים בישראל בשנים האחרונות היא עורכת דין ועורכת הפטנטים עינב זילבר.

כחמישית מעורכי הפטנטים בישראל הן נשים במגוון תחומי הטכנולוגיה. ישנן נשים שהן שותפות בכירות ומנהיגות של משרדים, מנהלות קניין רוחני ויועצות משפטיות בתפקידים בכירים בחברות. עינב זילבר טוענת ששני המינים יכולים למצוא את עצמם במקצוע הזה:

"המקצוע משלב תחומי ידע שונים – טכנולוגיה, משפט וחשיבה עסקית. התקשורת עם ממציאים ומנהלים היא חשובה ונשים יכולות לבוא לידי ביטוי במקצוע הזה באופן מלא. אם זאת, יכולתי לראות הבדלים בגישה ובהקשבה לי כיועצת שהיא אשה בין תרבויות שונות בהן עבדתי – ישראל, ארה"ב, גרמניה והודו, למשל".

המצאות בולטות של נשים

נשים המציאו לא מעט המצאות מרשימות בעלות עומק מדעי וטכנולוגי. מארי אנדרסון המציאה כבר ב-1903 את המתקן לניקוי חלונות של כלי רכב (המגבים). קתרין בור בלוגט, בעלת תואר דוקטור לכימיה, התמחתה בציפויים דקים בעוביים מזעריים של מספר מולקולות, והמציאה ב-1938 שכבת ציפוי דקה שמנעה החזרה של קרני אור מזכוכית. גרייס הופר, בעלת תואר דוקטור למתמטיקה וקולונל בצבא האמריקאי, המציאה את הקומפיילר הראשון למחשב ואת שפת המחשב העלית הראשונה אחרי מלחמת העולם השנייה, שנמצאת בשימוש עד היום. ויש עוד דוגמאות רבות.

מה שחשוב זה הכשרון הטכנולוגי

באנגלית – טלנט. זה הענין, זה מה שחשוב, זה מה שמקדם את תעשית ההייטק בעולם ובישראל. אנחנו צריכים את הטלנטים שימציאו לנו המצאות חדשות, שיפורים טכנולוגיים, מכשירים חדשים, טובים יותר, חכמים יותר, מהירים יותר, צורכי הספק נמוך יותר, וגם לפעמים זולים יותר, התעשיה הרי תחרותית. הכשרון להמציא לא ניתן רק לגברים. יותר נכון להניח שהוא מתפלג שווה בשווה בין נשים וגברים. לכן לוותר על קידום נשים בתעשיית ההייטק משמעו לוותר על 50% מהפוטנציאל האנושי שלנו, מהקנין הרוחני, מפוטנציאל ההמצאות האפשרי. איזה מנהל או מנהלת בהייטק היה מוותר על 50% מהפוטנציאל של החברה שלו להצליח?

הכשרון להמציא לא ניתן רק לגברים. יותר נכון להניח שמתפלג שווה בשווה בין המינים. לכן ויתור על קידום נשים בתעשיית ההייטק משמעו לוותר על 50% מהפוטנציאל האנושי, מהקניין הרוחני, מפוטנציאל ההמצאות

עו"ד חן בן דורי-אלקן כותבת – יותר נשים ממציאות פטנטים, אך לא מספיק:

"כמחצית מסך הבקשות לפטנט הבינלאומיות שמקורן בקוריאה ובסין, צוינה לפחות אישה אחת כממציאה. ישראל נמצאת במקום העשירי, עם שיעור של כרבע מהבקשות לפטנט הבינלאומיות. נראה, כי בשנים האחרונות ישראל אף שיפרה את מיקומה ביחס למדינות האחרות. ביחס לישראל, במדינות כמו הודו, ארה"ב ובלגיה נמצאו שיעורים גבוהים יותר של בקשות בינלאומיות בהן צוינו נשים ואילו באוסטרליה, יפן, גרמניה, איטליה ואוסטריה נמצאו שיעורים נמוכים יותר".

גיוון משפר ביצועים

עינב טוענת שעל פי מחקרים, גיוון משפר ביצועים של חברות:

"לכן, חברות רבות משקיעות בתוכניות שמשפרות את הגיוון בחברה. ויש תוצאות בשטח – אפשר להיכנס למעלית בחברת טכנולוגיה ושכולן יהיו נשים. זה לא היה בעבר וזה בהחלט משמח. אבל בתחום ההמצאות, הנוכחות של נשים עוד לא גבוהה. שילוב נשים בצוותי פיתוח מהווה מרכיב שהולך וגובר בחשיבותו, אבל המצאות טכנולוגיות מתבססות על רקע טכנולוגי ופה יש עדיין הבדלים במספרים בין נשים לגברים, לצערי".

כיצד אפשר לשנות מציאות זו? על פי עינב:

"מפתח אחד להצלחה הוא, לעודד המצאות של נשים שכבר נמצאות בחברות. מפתח אחר הוא, לעודד תלמידות בתיכון ובאוניברסיטה ללמוד מקצועות טכנולוגיים ומדעיים".

עידוד המצאות של נשים בתעשיה

ישנן חברות שמקדמות פרוייקטים לעידוד, קידום ושילוב נשים ואוכלוסיות תת-מיוצגות בחברה. קידום המצאות של נשים יכול להיות חלק מפרוייקטים כאלה, וישנן חברות שכבר מיישמות תוכניות לקידום המצאות של נשים.

תוכניות כאלו כוללות, בין השאר: בחירת דוברות נשים בכנסים טכנולוגיים פנים-חברתיים, הוקרה לנשים ממציאות, הוקרה למנהיגות טכנולוגית נשית, וקביעת מדדי ביצוע כמותיים כגון מספר ההמצאות של נשים מהנדסות בחברה.  בתהליכי עבודה כמו בחירת נושאים לפטנטים – הרכבת צוותי עבודה בייצוג שוויוני לנשים וגברים.

גם בחברה שבה אני עובד כעורך פטנטים, ווסטרן דיגיטל, מחלקת הפטנטים יזמה השנה פרוייקט קידום המצאות של נשים, במטרה להכפיל את כמות ההמצאות של מהנדסות החברה. החברה מקדמת פרויקטים של גיוון ושילוב אוכלוסיות תת-מיוצגות, כמו למשל שילוב של מתכנתות חרדיות עם עמותת קמא-טק.

כשיהיו בחיל האויר גם טייסות חרדיות ובתעשיית ההייטק מאות ממציאות נדע, שאנחנו חיים במדינה שיוויונית, שמטפחת ומשלבת גם את ההון האנושי של האוכלוסיות התת-מיוצגות בחברה.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 683 מילים

אז כמה אזרחים טרם התחסנו? חוסר התאמה בנתוני משרד הבריאות

בדיקת זמן ישראל לפי המידע שמפרסם משרד הבריאות, כ-1.27 מיליון אזרחים הכשירים להתחסן טרם עשו זאת ● אולם בדיקת זמן ישראל מעלה כי המספר האמיתי קרוב לוודאי עומד על כ-920 אלף איש ● הפערים נובעים, בין השאר, מספירה שגויה של הילדים מתחת לגיל 16 ● משרד הבריאות בתגובה: "מספר האנשים ברי החיסון הנו על פי שנתונים"

עוד 963 מילים

הקבוצה של מוש בן ארי נפסלה במכרז להפעלת חוף המבצר

בעקבות סדרת חשיפות בזמן ישראל אשר הובילו למחאת התושבים בעתלית, המועצה האזורית חוף הכרמל קיימה סוף-סוף מכרז מסודר לניהול ופיתוח "חוף המבצר" ● על אף שאיפתו המוכרזת של ראש המועצה להעביר את השליטה בחוף לידיו של מוש בן-ארי, נפסלה קבוצתו של הזמר במכרז עקב אי-עמידה בתנאי סף ● חברת "אן נכסים", המפעילה חוף בבת ים, זכתה במכרז ותפעיל את החוף

עוד 506 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "בסופו של דבר, זה או בנט או ביבי"

יו"ר ימינה עשוי להיות זה שיכריע איזו ממשלה תוקם אחרי הבחירות בעוד שבועיים, והאם בנימין נתניהו יעמוד בראשה ● בראיון נרחב הוא פורס את משנתו - כלכלה, משפט, הפלסטינים, יהדות ארה"ב, חרדים ועוד - ומבקש לשכנע שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב ● "יש דור שלם שלא מכיר שום דבר אחר חוץ מביבי, וחושב שישראל לא תשרוד בלי ביבי. אין טעות גדולה מזו. לא רק שישראל תשרוד: היא תמריא ביום שאחרי נתניהו"

עוד 5,201 מילים

זר פרחים הבאתי לך, אמא לילד עם צרכים מיוחדים 

היי את, יא אלופה, בלי ששמת לב – שוב הגיע יום האישה. עוד שנה חלפה והנה אותו היום בו את זוכה להרים כוסית בעבודה על ש"עשה אותך אישה", להתכבד בשוקולד לב ליד המקלדת, להיכנס להרצאה, בלעדית כמובן, עם ההיא ששיחקה אותה בענק מעבר לים. בדרך הביתה, תעצרי בסניף הפארם, ודיילות הביוטי ירדפו אחרייך (אפילו יותר מבדרך-כלל) עם דוגמיות לבושם החדש שבדיוק במבצע, כי את הרי "חייבת לפרגן לעצמך, דווקא עכשיו". במרכז המסחרי ליד מוכר הפרחים תגלי תור ארוך של גברים מבולבלים עם ורדים אדומים (מותק, בשבילי פרחי שדה צהובים, תודה), ובשלטי חוצות ועל שערי העיתונים – שוב אותה המנכ"לית, שהיא, הפעם באמת, יחידה בדורה.

הנה היום בו את זוכה להרים כוסית בעבודה על ש"עשה אותך אישה", להתכבד בשוקולד לב ליד המקלדת. בדרך הביתה, תעצרי בסניף הפארם ודיילות הביוטי ירדפו אחרייך (אפילו יותר מבד"כ) עם דוגמיות לבושם החדש

אז נכון שזכיתי בבן-זוג מפרגן שאוהב לראות אותי מאושרת ונאמנה לדרכי, והתמזל מזלי שיש לי את האוויר הדרוש כדי להשקיע זמן ומשאבים בפיתוח עסק משלי – ובכל זאת, אני מבקשת לקחת רגע להתלונן (בפולנית).

להתלונן על הבחירה הקלה והמרתיחה שבלחגוג את היום של היפות, המצליחות, העשירות, מגשימות החלומות, בעוד רבות-רבות שקועות באפור היומיומי; כלואות עדיין, בין אם מטאפורית או פיזית, בתוך קירות ביתן, בגין העבודות השקופות שהן מחויבות להן. לרוב, אלו שקשורות לילדים.

אז אם מושט לי לרגע המיקרופון מעל בימת הטקסט הזאת, אני מבקשת להציע תיקון ליום האישה, ולהגיש הפעם את זר הפרחים, שוקולד הלב וכוס היין המשובח – לאלו שאולי מרגישות יותר מכל נשים פחות מוצלחות ואמהות פחות טובות. אלו הן האמהות לילדים עם צרכים מיוחדים.

כן, אלו שמוצאות עצמן כמעט כל אחר-צהריים בדרכים. תמיד באיחור של עשר דקות לקלינאית התקשורת, המרפאה בעיסוק או המטפלת הרגשית. אלו שרגילות כבר למבטים השופטים או המרחמים בסופר או בגינה, ומשתדלות לענות בחיוך שמסתיר חץ ישיר. אלו שקורעות את הכיס הפרטי ולעיתים גם כיסים נוספים כדי לממן את המשלבת, כיסא הגלגלים או את הבייביסיטר לילדים ה"רגילים", וממש מנסות להספיק תוך כדי לעבוד לפחות 8 שעות ביום ולחוש טיפהל'ה של הגשמה עצמית. אלו הן אנחנו. גם אני.

גם אני, כמו אמהות מיוחדות רבות, ישבתי לפני 8 שנים אצל המאבחנת ושמעתי את המילים "אוטיזם" ו"אורי" במשפט אחד.

גם אני חוויתי לא מעט רגעים של פחד, חרדה, דיכאון וכעס. גם אני עושה הכל למען הילד שלי, למען ההתקדמות, האמונה העצמית, ההשתלבות, הכבוד, ההכלה והקבלה. כמוהן, חושבת דבר ראשון בבוקר על הילד וגם דבר אחרון לפני השינה. גם אני חשתי אינסוף רגשות אשמה, אבל עם השנים והלימודים שהתחלתי כאמא והפכו למקצוע, לשליחות ולעסק עבור משפחות כמונו – למדתי לחיות הרבה יותר בפרופורציה, להיות אישה חזקה, אמיתית, לוחמת ומנצחת. ברגע שהסכמתי וקיבלתי את האבחנה של אורי שלי, שלא הכחשתי, שדיברתי על כך גלוי בכל סביבה – התחלתי להרגיש יכולה. לא פחות מזאת שבפרסומת מלמעלה.

אני מבקשת רגע להתלונן על הבחירה הקלה והמרתיחה שבלחגוג את יום היפות והמצליחות, בעוד רבות-רבות שקועות באפור היומיומי; כלואות בין קירות ביתן בעבודותיהן השקופות, לרוב אלו שקשורות לילדים

אמהות מיוחדות מתפתחות יחד עם המיוחד או המיוחדת שלהן והופכות לנינג'ות, מנכ"ליות, מורות, פסיכולוגיות, קלינאיות ודוקטוריות לאותה האבחנה; משנות סדרי עולם, מנהיגות, שגרירות ומהפכניות – ומי אם לא להן מגיע יום האישה.

לכן, אמא מיוחדת, קחי את היד החזקה וטפחי לעצמך היטב על השכם; עצרי ושבי לשתות את כוס היין ולנגוס בהנאה בשוקולד. כי את בתוכך יודעת שלנהל אופרציה של יציאה מהבית עם ילד מיוחד – לעיתים מאתגרת יותר מלנהל 300 עובדים ברחבי היבשת ותוך כדי מגיפה עולמית, רחמנא לצלן. והאמת, בשנת 2021, הגיע סוף-סוף הזמן שלפחות היום ולפחות הפעם – יזכרו זאת גם השאר.

רויטל אלרון-כץ הנה אם לילד בן 10 על הרצף האוטיסטי (ושניים נוספים, בגילאי 19 ו-15), יזמת חברתית, מנחת הורים ותכניות קידום לילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים. מייסדת ומנהלת את "אופטיזם" - מרכז ידע, ליווי והדרכה אופטימי למשפחות עם צרכים מיוחדים (צילום: יפעת פאר). תוכלו לעקוב אחריה ואחר פעילות אופטיזם כאן: https://www.optism.co.il/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 556 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אם בחמישה סקרים לפני הבחירות לא נעבור את אחוז החסימה, לא נתמודד"

בליכוד מרכיבים כבר בביטחון קואליציה עם החרדים והציונות הדתית, ובעיקר עם ימינה של נפתלי בנט ● זה לא אומר שנתניהו לא ינסה לעזור לציונות הדתית על חשבון בנט, שקד וימינה ● בכחול-לבן מרגישים הקלה גדולה - והלחץ עובר לכיוון מרצ, שם הדילמה גדולה ● וביהדות התורה רועדים מפחד מבצלאל סמוטריץ' והחלו בקמפיין בוטה במיוחד ● פרשנות

עוד 774 מילים

"המומחים ההודים יכולים להפוך את החברות הישראליות לתחרותיות יותר"

לגמרי לא רק מים, חקלאות ובטחון: הסחר עם הודו מגיע כבר ל-5 מיליארד דולר כולל טכנולוגיה פיננסית, סייבר ורפואה ● שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה מסביר איך ממקסמים את הפוטנציאל העסקי העצום ביחסים בין המדינות, שעדיין רחוק ממימוש, ומה צפוי לקרות רגע אחרי שוך המגפה ● וממה הכי חשוב להיזהר כשרוצים להיות גדולים באסיה

עוד 932 מילים

מנדלבליט שוב בורח מאחריות

בני גנץ ביקש בשבוע שעבר תשובה משפטית מוסמכת מהגורם היחיד שמוסמך לתת תשובה כזו, בטרם העניין יגיע לבית משפט ● גנץ ביקש לדעת מה דינה של ממשלת החילופים במקרה שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה ● זו סוגיה מרכזית בעלת משקל - אבל מנדלבליט סירב להשיב עליה ● מעבר למפגן המדהים של חוסר אומץ לב מקצועי, מנדלבליט פשוט טועה בהבנת מהות תפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 801 מילים ו-1 תגובות

ראיון "אני הולך להיות שר אוצר בראס בילעינו הפעם או בפעם הבאה"

הוא לוחם שחיתות עם קבלות, רודף צדק, יהיר ועצבני ● הוא הצביע בעבר ללפיד ("כי אין לו כתבי אישום") אבל לא מבין מאיפה מצא "79 בעלי הון שמימנו אותו" ● בנט "פאשיסט", מרצ "שמאל קיצוני" ● כפיית חיסונים זה פגיעה בדמוקרטיה - אבל קריסת עסקים יותר ● בגיל 50, ירון זליכה משוכנע שיהיה שר האוצר - בסיבוב הזה או הבא ● "אני היחיד שיכול לעצור את האסון, ולסובב את הספינה"

עוד 2,410 מילים ו-3 תגובות

מנהל בחברת ניקיון תובע 300 אלף שקל ממשרד רה"מ

גנץ לנתניהו: "הקריאה לעלות על משרד המשפטים מסוכנת" ● דרעי: "כשממשלת נתניהו תקום גם גדעון יבוא. בנט ודאי" ● לפיד: "יותר חשוב לי להזיז את נתניהו מאשר להיות רה"מ" ● נתניהו בתראבין: אטפל אישית בכל אוכלוסיית הבדואים ● עודה מברך את לפיד שלא פוסל את המשותפת ● הורוביץ: לא נפרוש - פרישה היא תבוסתנות

עוד 46 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הבעיה של ארז דריגס

ארז דריגס הקדיש את החלק הארי בראיון שהעניק אמש לדקדוק בעובדות ● הוא "חש בושה" אבל מבקש לשים דברים בפרופורציה ● הוא "לוקח אחריות" אבל לא מבין למה אומרים שזה "בניגוד לרצונן" ● התוצאה היא ראיון התנצלות עם הרבה מילים נכונות על "אחריות", "שינוי", "הבנה", ו"תיקון" - אבל ללא מילת התנצלות אחת

עוד 1,065 מילים

גנץ: ״שום קמפיין לא מצדיק מתן לגיטימציה לחקירת ישראל״

שקד: ״דברי הורוביץ חרפה - לא נשב עם מרצ״ ● תקווה חדשה: דבריו חמורים ביותר ● הלימודים בכיתות ז'-י' יחודשו מחר בערים ירוקות וצהובות ● כמו כן יפתחו תחת הגבלות מסעדות, מלונות ואולמות האירועים, התרבות והספורט ● גפני ישתתף באירוע של חדשות 12 למרות שהסיעה החליטה להחרים את הערוץ ● דרעי שוחח עם ראש עיריית קלנסווה על רקע ניסיון רצח מנכ״ל העירייה

עוד 17 עדכונים

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה