על דבר אחד אין ויכוח: התנהלות ממשלת ישראל במהלך המשבר הכלכלי, כפי שחשפו ביום חמישי האחרון בתוכנית "עובדה" שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, ומנכ"לית האוצר לשעבר קרן טרנר אייל, היתה לא פחות ממחדל.

הבזבוז המשווע של מיליארדים מתקציב המדינה בתוכניות פופוליסטיות והצעות מופרכות הוא עוול שנשלם עליו עוד כמה דורות קדימה. העדר תקציב משיקולים פוליטיים של ראש ממשלה הנאשם בפלילים הוא כבר לא פחות מפשע כלפי הציבור.

עם זאת, הניסיון של עובדה להפוך את הסיפור הזה באמצעות עריכה מגמתית ותחקיר בעייתי לסיפור הגבורה של החבר'ה הטובים מול הרעים, מתאימה יותר לפרקטיקות שנהוגות בתכניות ריאליטי מאשר בתוכנית תחקירים רצינית שאמורה להביא לעיני הצופה את הסיפור המלא.

אילנה דיין אפילו דאגה למסגר את זהות הגיבורים למקרה שלא נשים לב כבר בפתיח. "בדיוק כאלה חבר'ה אנחנו רוצים לראות בשירות הציבורי" – אמרה על טרנר ומרידור בהערצה בלתי מוסתרת. האמנם?

נתחיל מהתחלה: ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט בתחילת משבר הקורונה שלא לשפוך כספים להצלת עסקים ואזרחים, במה שהתגלה בדיעבד כטעות גדולה. הוא לא הסתיר את זה ואף התגאה במהלך שנועד להציג אותו כמר כלכלה אחראי ושקול.

בראיונות שקיים אז בתקשורת נתניהו סיפר שהוא, בניגוד למדינות אחרות, חושש מהתפתחות היפראינפלציה כמו שייתה בגרמניה בשנות ה-20 במאה הקודמת. רק כשקולות המצוקה הגיעו עד לביתו בבלפור הוא נזכר, כמה שבועות מאוחר מידי, שצריך להזרים כסף.

נתניהו ביקש אז לשפוך כספים על האזרחים ורק אז לשבת על בניית תכנית כלכלית מסודרת. פקידי האוצר לעומתו ביקשו קודם תכנית מסודרת ורק אז להעביר כסף בצורה מבוקרת.

מי שצפה ב"עובדה" יכול היה לחשוב שנוצר פה מאבק בין שומרי הסף המקצועיים מהאוצר לגוזלי הקופה הפופוליסטים מבית בלפור, אבל האמת היא שכולם טעו פה.

שאול מרידור ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

כמו נתניהו, גם מרידור נכשל בזיהוי עומק המשבר בשלב מוקדם. כגורם המקצועי הבכיר הוא זה שהיה צריך להיות הראשון שדופק על השולחן ומתריע מפני הסערה שקרבה. אבל בניגוד לרוב הקולגות שלו ממשרדי האוצר ברחבי העולם, זה לא קרה.

ב"עובדה" הוא לא נשאל אפילו האם משרדו ניצל בכלל את הימים הראשונים של המשבר כדי להיערך מבעוד מועד עם תכנית מגירה כלכלית מסודרת או שסתם ישב והתפלל כמו כל עם ישראל שיהיה טוב. נתון זה היה מספק לצופה את היכולת לשפוט את נכונות הטענה שעלתה אחר כך מפי יועצו של נתניהו, פרופ' אבי שמחון, שלכאורה נתניהו נאלץ לשפוך כספים מיוזמתו כי מרידור וחבריו לא הבינו את גודל האירוע.

וייתכן בכלל שלמרידור היה נוח ליישר קו עם מדיניות נתניהו המרוסנת בתחילת המשבר. אחרי הכל, מדיניות זו תאמה כמו כפפה ליד לאג'נדה שהוביל והיא לחסוך בהוצאת כספים מהקופה הציבורית כל עוד זה אפשרי. מה שנקרא – אין הוצאות, אין דאגות.

מה שמטריד יותר, זה שאותו מרידור שמוצג ב"עובדה" כסוג האנשים שנרצה לראות בשירות הציבורי, לא היסס בעבר ליישר קו עם פרקטיקות בעייתיות של נתניהו על חשבון קופת הציבור כל עוד הן לא הופנו נגדו.

שאול מרידור ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

כך למשל הוא זה שדחף ליישום מתווה הגז העושק, ששימש כפרויקט דגל של נתניהו ושהייטיב עם מונופול הגז על חשבון הצרכן. מרידור, שהזדעזע ב"עובדה" מחוסר התכנון ששרר בממשלה בעת המשבר האחרון, היה זה שדחף בוועדת צמח לייצוא מוגבר של הגז הישראלי על חשבון עתודות הגז שישארו עבורנו בעתיד. התירוץ שלו לעמדה זו הייתה שהוא לא יודע אם ישראל תתקיים בכלל בעוד 30 שנה.

כלומר, מרידור גילה רק בשנה האחרונה שיש בעיה בהתנהלותו של נתניהו – ורק כשהוא עצמו הפך לקורבן שלה.

שותפה מלאה למחדלי כ"ץ

נראה שרוב עבודת התחקיר ב"עובדה" על תקופת העבודה המשותפת של טרנר כמנכ"לית וישראל כ"ץ כשר במשרד התחבורה התמקדה בשאלה אחת שהופנתה אליה על עברם המשותף. אם היו מקדישים לתחקיר הזה קצת יותר זמן ומשאבים, היו מגלים שלפחות חלק מאותם דפוסים ורעות חולות שתוארו על פעילות כ"ץ באוצר, לא נפלו על טרנר כרעם ביום בהיר אחד באוצר כמו שאולי ניסו להציג בשידור.

כך, למשל, גם בתחבורה כ"ץ הוביל מדיניות פופוליסטית שהעדיפה פרויקטים גרנדיוזים, עתירי תקציב וכותרות על פני טיפול במצוקת אזרחים חלשים שלא זוכים בסיקור תקשורתי.

קרן טרנר אייל ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

גם שם בלט היעדר תכנון לטווח ארוך. נוסעי הרכבת הרגישו זאת היטב על בשרם כשנמחצו כמו סרדינים בקרונות, בדיוק כמו הנהגים שבילו את מחצית חייהם בפקקים, נכים קשים שסורבו במתן תווי נכה, ומערך תלונות ציבור שמקום הימצאו לא נודע. עד שבצלאל סמוטריץ' נכנס כשר למשרד ונאלץ לפרסם את מספר הטלפון האישי שלו כתחליף זמני לאותו מערך נעלם.

טרנר לאורך כל התקופה שיתפה פעולה והעניקה גיבוי מלא לעוולות והמחדלים האלו של השר כ"ץ. "הייתי מאד גאה בו", אמרה טרנר מבלי שנשאלה שאלה אחת על מחדלי הניהול במשרד התחבורה.

אלא שלנהל את האוצר בזמן משבר כלכלי אדיר זו כבר ליגה אחרת שגדולה על שניהם.

באוצר אי אפשר להסתיר מחדלי ניהול על ידי חניכת קו רכבת חדש. עיכוב בביצוע החלטות עלול להוביל להפגנות מתחת לבית,  וביצוע מדיניות שמנוגדת לאינטרס הציבורי מחליקה פחות טוב בדעת הקהל. את הנקודה החשובה הזו פספסו ב"עובדה", ואלה ממש לא דברים שנכתבים כאן על תקן של חוכמה בדיעבד: כבר בזמן אמת, הזהרנו כי כניסת השניים למשרד האוצר בשעת משבר גדול עלולה להיות בבחינת תאונה צפויה מראש

קרן טרנר אייל ב"עובדה", 21 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

שיהיה ברור: שידור התוכנית היה מוצדק, ועשה שירות חשוב לציבור. גם אי אפשר ואסור להפחית מהאומץ ומהתעוזה שהפגינו טרנר ומרידור. החשיפה שלהם מול המצלמות בפריים טיים זה לא דבר של מה בכך וצריכה לשמש כדוגמה לכל עובד ציבור. אבל מפה ועד להפוך אותם לגיבורי על – המרחק גדול.

מדובר בסיפור מורכב על ממשלה בעייתית שבראשה עומד נאשם בפלילים ובשר אוצר שמשרת אותו על חשבון האינטרס הציבורי. ולמרות זאת גם לבכירים באוצר היה חלק בסיפור הזה והוא לא חלק מחמיא. אמנם לא מדובר בחלק הכי גדול ומשמעותי –  אבל בטח כזה שצופי "עובדה" לא זכו להיחשף אליו, וחבל.