אמיר אוחנה ואביחי מנדלבליט בכנס המשפט השנתי, 3 בספטמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90

המלחמה המתמשכת בין מנדלבליט לאוחנה על סמכויות היועמ"ש מתקרבת להכרעה

בשנתיים האחרונות, אוחנה מנצל כל הזדמנות כדי להתנגש עם מנדלבליט ולערער על סמכויותיו ● הסבב האחרון הגיע אחרי שהשר לביטחון פנים החליט לחרוג מהוראות משרד הבריאות לחסן אסירים ● אחרי עתירות לבג"ץ, אוחנה התקפל - אבל מנדלבליט לא מוותר וחותר לפסק דין שיכריע בשאלת מעמדו אחת ולתמיד ● בהתחשב בהרכב השופטים שקיבל, לא בטוח שישיג את מבוקשו ● פרשנות

אם לא יהיו הפתעות, אמורה הפרקליטות לשגר מחר (שני) לבית המשפט העליון הודעת עדכון, שבה היא תאשר ככל הנראה כי בהתאם לתכנון, עד יום חמישי האחרון קיבלו כל האסירים בבתי הסוהר, העומדים בהנחיות התיעדוף שגיבש משרד הבריאות, את מנת החיסון הראשונה נגד קורונה.

זאת, במסגרת בירורן של שלוש עתירות שהוגשו לבג"ץ ונדונו לפני כשבוע, נגד החלטתו של השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לחרוג מהוראות משרד הבריאות ולא לחסן את האסירים עד שכלל סגל הסוהרים ואנשי השב"ס יקבלו את מנת החיסון הראשונה.

הנחייתו של אוחנה עוררה תגובה נזעמת מכיוון היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ומשרד המשפטים בכלל, ובסופו של דבר נאלץ השר להתקפל, בעקבות העתירות שהוגשו והודעת היועץ כי בכוונתו לתמוך בעמדת העותרים. אך נראה שעצם ההיקלעות לעימות נוסף עם היועץ, היה בדיוק מה שאוחנה רצה להשיג.

אמיר אוחנה (צילום: דוד כהן/פלאש90)
אמיר אוחנה (צילום: דוד כהן/פלאש90)

זו אינה תקופה קלה למנדלבליט באופן אישי, ולמוסד היועץ המשפטי לממשלה באופן לאומי. ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל זה תקופה ארוכה בשלל דרכים כדי לכרסם במעמדו ולפגוע בו, בשעה שהתביעה הכללית, בהנהגתו של מנדלבליט, מתכוננת לתחילת שלב ההוכחות במשפטו של נתניהו, שאמור להתחיל במהלך חודש פברואר.

סנגוריו של נתניהו מציפים את בית המשפט בטענות ובקשות במטרה לעכב שוב ושוב את שמיעת העדים; חלק משרי הממשלה, כמו שרת התחבורה מירי רגב, ממונים על תיק השלכת האחריות על היועץ המשפטי, שכביכול מונע נקיטת צעדים חיוניים במסגרת המאבק בקורונה.

אוחנה, עוד מתקופת כהונתו כשר המשפטים, הופקד על גזרת הפעילות שעניינה הפיכת הנחיות הייעוץ המשפטי לעצות בלתי מחייבות. נראה שהמשימה שניתנה לו היא למצוא את כל ההזדמנויות האפשריות להתנגש עם היועץ, לפעול בניגוד להנחיותיו ואז להשמיע טרוניות נגד האימפריאליזם המשפטי.

נראה שהמשימה שניתנה לאוחנה היא למצוא את כל ההזדמנויות האפשריות להתנגש עם היועמ"ש, לפעול בניגוד להנחיותיו ואז להשמיע טרוניות נגד האימפריאליזם המשפטי

השרים החליטו בניגוד לעמדת היועץ

מסלול ההתנגשות בין אוחנה למנדלבליט החל זמן קצר לאחר מינויו לשר המשפטים בתקופת ממשלת המעבר הבלתי נגמרת, בשנת 2019, עם החלטתו של אוחנה למנות לממלאת מקום פרקליט המדינה את עו"ד אורלי בן-ארי, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז (פלילי), בניגוד מוחלט לעמדת היועץ. הדבר משול להחלטת שר הביטחון למנות אחד מאלופי המשנה לרמטכ"ל, תוך הקפצתו מעל לכלל הגנרלים בפורום מטכ"ל.

אורלי בן-ארי (מימין) ואמיר אוחנה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אורלי בן-ארי (מימין) ואמיר אוחנה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

המינוי נמנע רק בשל החלטתה של בן-ארי ברגע האחרון לחזור בה מהסכמתה לקבל את המינוי הזמני, שהיה מכניס אותה למלחמת עולם גם עם הפרקליטות שתחתיה וגם עם היועץ שמעליה. מי שלא נרתע מכך הוא עו"ד דן אלדד, שאוחנה בחר למנות לתפקיד לאחר שבן-ארי נסוגה.

במשך חודשים אחדים הוא שימש ממלא מקום פרקליט המדינה, תקופה קצרה וטראומטית שהולידה קרבות פומביים בינו לבין מנדלבליט, הודעות בדבר הקמתה לתחייה של בדיקה בהקשר הפלילי נגד היועץ המשפטי, ותסיסה גדולה בשורות הפרקליטות. במשרד המשפטים קוראים לזה מצב בלתי אפשרי. אך אפשר לנחש שנתניהו ואוחנה הרשו לעצמם להגניב חיוך קטן.

ואז הגיעה סאגת הקמתה של ועדת בדיקה לחקר מח"ש, שממשלתו היוצאת של נתניהו החליטה בפברואר 2020 כי היא הדבר הדחוף ביותר על סדר יומה. מנדלבליט הודיע לממשלה כי יש מניעה משפטית להקים ועדת בדיקה בזמן ממשלת מעבר, אבל השרים אישרו את הקמתה פה אחד. עתירות שהוגשו לבג"ץ הביאו להקפאת פעולתה של הוועדה, והיועץ עצמו הודיע לבג"ץ כי הוא תומך בעמדת העותרים כי יש לבטל את הוועדה.

אוחנה זכה לייצוג משפטי נפרד בבית המשפט, וזה נוצל על מנת לקדם את המטרה הכללית, הרבה מעבר לוויכוח המקומי בעניין מח"ש: קבלת פסק דין הקובע כי הייעוץ המשפטי לממשלה אינו מחייב, וכי לדרג הפוליטי מותר לפעול כאוות נפשו, גם כאשר הגורמים המשפטיים אומרים שמדובר בדרך בלתי חוקית.

המחלקה לחקירות שוטרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
המחלקה לחקירות שוטרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שלב ההכרעה בין אוחנה למנדלבליט

נראה שהסיבוב הנוכחי, הנוגע לחיסוני האסירים, מסמן את שלב ההכרעה בדו-קרב הזה שבין מנדלבליט לאוחנה. ואם לשפוט לפי הסגנון האגרסיבי שהחליט היועץ לנקוט במכתביו לאוחנה ובהודעותיו לבג"ץ בסבב הנוכחי, נראה כי גם הוא חותר להכרעה.

אף שאוחנה התקפל עוד בטרם הגשת תשובת המדינה לעתירות לפני כשבוע – ובדרך כלל במצבים כאלה טוענת המדינה כי מאחר שהנושא נפתר הרי שדין העתירות להימחק או להידחות – תמך הפעם מנדלבליט דווקא במתן פסק דין נגד המדינה, כדי שמצבים כאלה, שבהם שר עושה ככל העולה על רוחו, באופן המנוגד לדין ותוך פגיעה בזכויות אדם, לא יחזרו על עצמם.

אף שאוחנה התקפל עוד בטרם הגשת תשובת המדינה לעתירות, תמך הפעם מנדלבליט דווקא במתן פסק דין נגד המדינה, כדי שמצבים כאלה, שבהם שר עושה ככל העולה על רוחו, לא יחזרו על עצמם

"עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שההנחיה שהוציא השר לביטחון פנים לשירות בתי הסוהר, לפיה אין לחסן עצורים ואסירים בטרם יחוסנו הסוהרים, ניתנה בחוסר סמכות ומכאן שאין היא יכולה לעמוד", נכתב בתשובה לבג"ץ.

"היועץ המשפטי הבהיר לשר כי החלטתו ניתנה בניגוד להוראות הדין ואינה ניתנת להגנה משפטית, וכי היה מקום להעניק חיסון לאסירים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו על ידי הגורמים המוסמכים, ללא כל התניה שנקבעה על ידי השר לבט"פ שלא כדין".

אביחי מנדלבליט (צילום: Amir Cohen/Pool via AP)
אביחי מנדלבליט (צילום: Amir Cohen/Pool via AP)

במקרה הזה, ההתקפלות של אוחנה הייתה מפוארת. מה שהתחיל במעין עשיית שריר כוחני, תוך אזכור שמם של רוצחים מוכרים המרצים מאסרי עולם, כמי שיהיו זכאים לחיסון לפני אחרים בציבור – הפך בהמשך למעין נימוק פרקטי על כך שהסוהרים, הנכנסים ויוצאים מבתי הסוהר, חשופים יותר מאחרים להידבקות. פסק דינו של בג"ץ יינתן השבוע.

לא בטוח שמנדלבליט ישבע נחת אם שהשופטים יחליטו להקדיש מילים במקרה הנוכחי לסוגיית כוחו של הייעוץ המשפטי מול השר: העתירות נדונו בפני הרכב בראשות השופט נעם סולברג.

עמדתו של סולברג בנושא הזה מפרשת את כוחו של היועץ בהתאם לאמור בדו"ח שמגר, שעסק בהגדרת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, דווקא באופן מצמצם. אם כי, לצידו ישבו בתיק השופטים דפנה ברק-ארז ומני מזוז, שבוודאי יחזיקו בעמדה שונה.

עוד 840 מילים
סגירה