פתיחת הנציגות הישראלית הרשמית של ישראל באבו דאבי השבוע מסמלת שלב חשוב בתהליך הנורמליזציה עליו הוכרז באוגוסט 2020. כינון היחסים הרשמיים בין ישראל ואיחוד האמירויות עושה רושם עד כה של הצלחה מרשימה. אנשי עסקים, ארגוני חברה אזרחית משמאל ומימין, גורמי ממשל ופוליטיקה, תיירים ועוד, כולם עולים בחודשים האחרונים לרגל מישראל לדובאי.

פתיחת הנציגות הישראלית הרשמית של ישראל באבו דאבי השבוע מסמלת שלב חשוב בתהליך הנורמליזציה. כינון היחסים הרשמיים בין ישראל ואיחוד האמירויות עושה עד כה רושם של הצלחה מרשימה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הטרנד לא פסח גם על הממלכתיים ביותר בשרשרת ההנהגה הישראלית, החל ממעורבות פעילה של נשיא המדינה באירועים ומפגשים עם אמירתים וכלה בהקמת דסקים מיוחדים לפיתוח קשרים עם מדינות המפרץ במשרדי ממשלה שונים. שגרירות ישראל באיחוד האמירויות נכנסת לפעולה, לאחר שגורמים רבים בכל הסקטורים כבר רצו קדימה ופיתחו שותפויות ויחסים. אם כן, מה תפקידה של השגרירות החדשה במצב זה?

אמירתים היום בבית הנשיא. pic.twitter.com/Vles0UP8WV

— arik bender (@arikbender) December 14, 2020

בעבר, תפקיד שגרירות היה לשמש שליח בין הממשלות, ובנוסף להנגיש באמצעות דיפלומטיה ציבורית את עמדות הממשלה שהשגרירות מייצגת. בעידן המודרני, ברוב מדינות העולם הצטמצם משמעותית הצורך בתיווך שכזה, ושגרירויות אמורות ליזום שיתופי פעולה ברמות הממשלתיות וגם במגזרים העסקי והאזרחי.

שגרירות חדשה שמוקמת צריכה גם ללמוד את מדינת היעד על התרבות שלה, האידיאולוגיה שלה, גורמי הכוח שבה והתחומים הפוטנציאליים לשיתופי פעולה עמה. השגרירות אמורה לפתח מומחיות שכזאת גם בכדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה השולחת בהקשר של מדינת היעד.

על אף הרושם שעולה מכמות הציוצים בטוויטר, ובהם אמירתים וישראלים לוחצים יד עם מסמך בידם, הבה נגלה לכם סוד; מרבית הפרויקטים הנרקמים מסתכמים בשלב זה בתמונות, בניירות ובכוסות קפה בלובי של מלון.

על מנת לקדם שיתופי פעולה משמעותיים נדרש לרוב אישור מגורמי ממשל שיושבים במעלה ההיררכיה. וכך, יוזמות רבות נתקלו עד כה בחסמים של אישורים שבוששו לבוא. אפילו שרי ממשלת ישראל נתקלו לעיתים בהססנות של מקביליהם כשהשיחות הגיעו לשלב יישומי. הסיבה לכך נעוצה בפערים המבניים שבין ישראל והאמירויות בהיררכיה, בביורוקרטיה ובמנגנון קבלת ההחלטות.

על אף הרושם שעולה מכמות הציוצים בטוויטר, ובהם אמירתים וישראלים לוחצים יד עם מסמך בידם, הבה נגלה לכם סוד; מרבית הפרויקטים הנרקמים מסתכמים בשלב זה בתמונות, בניירות ובכוסות קפה בלובי של מלון

באיחוד האמירויות, משרדי הממשלה השונים נדרשים לעבור דרך משרד החוץ שלהם לצורך יצירת שיתוף פעולה בינלאומי חדש או ייחודי. הציפייה היא כי תהליך מקביל יתרחש בישראל, וכי משרדי הממשלה השונים יפנו אל מקביליהם דרך משרד החוץ הישראלי ובכתב. ולכן, תפקיד מרכזי של השגרירות החדשה יהיה להעביר בקשות מצד לצד כצינור מרכזי דרכו מועברים מסרים, ולהמליץ לגבי תעדוף או אף דחיית הבקשות.

תפקיד השגרירות ככתובת מרכזית להעברת מסרים והגשת בקשות אינו מסתכם בסקטור הממשלתי בלבד. אנו רגילים להתייחס לסקטור הפרטי, הציבורי והממשלתי כנפרדים במידה רבה זה מזה, אולם באיחוד האמירויות, המדינה קשורה ומעורבת גם בזירות אלו כחלק ממנגנוני השליטה שבה ואופיה הריכוזי. ולכן, היוזמות הרבות שהושקו עד כה יזדקקו ברוב המקרים לשירותיה של השגרירות.

הממונה הנבחר להוביל את השגרירות, איתן נאה, הוא דיפלומט מנוסה וחרוץ והוא בוודאי מודע לכך שלצד השאיפות של רבים לקדם שיתופי פעולה מהירים עם האמירתים, תפקידו המרכזי יהיה בביסוס יחסים לטווח ארוך. הוא מודע לכך שחשוב שיעסוק רבות בכלכלה, ביוזמות של חברה אזרחית, בתיירות ובניהול משברים. אולם, עליו גם לחדש את התפקיד המסורתי של שגרירים ולהיות ערוץ ישיר בין המדינות. ערוץ ישיר לדיונים אסטרטגיים על היחסים בין המדינות ועל המתרחש באזורנו.

אם יאפשרו לו זאת בירושלים, הוא יוכל להשפיע – יחד עם מטה משרד החוץ בירושלים – על קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל באופן מושכל. יכולתו לקחת בחשבון את התרבות והאינטרסים המקומיים ולזהות הזדמנויות, כמי שנטוע בשטח, היא חסרת תחליף. הוא יצטרך גם להיות ערוץ ישיר בחיבור בין מערך החדשנות של ישראל לכלכלה האמירתית, מתוך ראייה מתכללת ולא מתוך אינטרס קצר טווח של חברה זו או אחרת.

אם יאפשרו לו זאת בירושלים, הממונה על השגרירות יוכל להשפיע על קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל באופן מושכל, כמי שנטוע בשטח ויכול לקחת בחשבון את התרבות והאינטרסים המקומיים ולזהות הזדמנויות

התרבות הייחודית של איחוד האמירויות הערביות מטילה אחריות ייחודית על השגרירות, שכן למרות כל היוזמות הפרטיות שכבר נרקמות ועוד ירקמו יש צורך בגורם רשמי שהינו מתווך במובן המסורתי של הדיפלומטיה, וגם מי שמסוגל לראות את התמונה הגדולה ולקדם את האינטרסים הבילטרליים והאזוריים של ישראל מול איחוד האמירויות באופן אסטרטגי ומושכל.

ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.