יונתן קימל נפצע מסילון של מכת"זית אשר הותז בכינון ישיר לעבר פניו בליל ה- 23.7 מול מעון ראש הממשלה בבלפור. בתמונה שהפכה ויראלית נראה קימל כשהוא סופג מטח עז של הנוזל הכחול היישר לפרצופו, במרחק של 7-8 מטרים לכל היותר, וראשו נהדף לאחור. רק בדרך נס הוא לא שבר את מפרקתו.

התיעוד בסרטונים מראה בבירור כיצד המכת"זית מתקדמת לעבר המפגינים ויורה מטחים של מים כחולים ממרחק של מטרים ספורים, לעיתים לא יותר משלושה מטרים, בניגוד מפורש לנהלים.

קימל ספג באותו הלילה פגיעה ישירה בראשו אשר הוטח לאחור. עור התוף באוזנו נקרע והוא נפצע פצע עמוק בראשו וגופו נחבל. בימים שלאחר מכן סבל גם מכאבים בגבו ובצווארו.

"עמדתי קרוב למכת"זית ורק התחלתי לשמוע את הרעש שלה", סיפר בעדותו בפני ועדת הפנים והסביבה של הכנסת. "זה פגע לי בראש, עפתי אחורה. איבדתי את ההכרה והתעלפתי. קמתי ואז פגע בי הזרנוק השני. כמה מפגינים עזרו לי כי כבר לא הייתי מחובר למה שקורה. ותוך כדי השוטרים לא נותנים לנו לצאת מהיציאות ואומרים 'לכו למקום אחר'".

"זה פגע לי בראש, עפתי אחורה. איבדתי את ההכרה והתעלפתי. קמתי ואז פגע בי הזרנוק השני. כמה מפגינים עזרו לי כי כבר לא הייתי מחובר למה שקורה. ותוך כדי השוטרים לא נותנים לנו לצאת מהיציאות"

בסרטון קשה נוסף שהוצג בפני הוועדה נראים המפגינים כשהם מתחבאים מפני המכת"זית שפוגעת בהם ללא אבחנה וצועקים "תנו לנו לצאת, אנחנו נכנעים".

קימל תיאר כיצד חשו לכודים: "מצד אחד שוטרים שדוחפים אותנו באגרסיביות ומצד שני מכת"זית שמורידה את האנשים שעומדים על המדרכה, מתחבאים מאחורי מכוניות. אפשר ממש להרגיש את הזרנוקים של המים שלא מנסים לפזר, אלא פוגעים מלמעלה ומלמטה, מנסים ממש לפגוע במפגינים.

"אחר כך ראיתי בסרטונים שהמכת"זית עשתה קדימה ואחורה ברוורסים. פשוט היינו כלואים שם. לא הבנתי את הרמה שהאלימות המשטרתית יכולה להגיע אליה, וגם לא הבנתי שבאמת נהלים כאלה יכולים לעבור".

באותו דיון תהה קימל, כמו כמה מחברי הכנסת ומשתתפים נוספים, מה גרם לשוטרים לנהוג באלימות בוטה כל כך: "הרי ברור שזה לא בא על דעת השוטרים או לפחות השוטרים שהיו שם, אפילו שהם פעלו בצורה אלימה ושאני מאוד לא מכבד, אבל זה לא בא משם וזה הדבר שבאמת הטריד אותי. זה מגיע ממקום אחר ומבחירה מודעת".

משחקים עם התאריכים

אולי התשובה לשאלה "מה גרם לשוטרים להתנהג כך" טמונה בהתנהלות של משטרת ישראל מאז האירוע המטריד: במקום לקחת אחריות על הפגיעה המיותרת בחפים מפשע, במקום לחקור כיצד מתקבלות החלטות מנוגדות לחוק ולכללים פעם אחר פעם, במקום להסיק לקחים לעתיד – במשטרה מנסים שוב ושוב להתחמק.

תחקיר זמן ישראל אשר בחן את המסמכים הרלוונטיים ולוחות הזמנים, חושף כיצד המשטרה משחקת עם תאריכי פרסום סביב נהלי הפעלת המכת"זית.

ייתכן כי מטרת ההטעיות היא לנסות ולייצר מצג שווא לפיו הנהלים החדשים להפעלת מכת"זית – אשר נוסחו בנוהל מחודש בספטמבר במסגרתו קוצר המרחק המותר לשימוש ישיר במכת"זית למ-20 מטרים ל-13 בלבד – נכנסו לתוקף ימים ספורים לפני שקימל נפגע. זאת על אף שהנוהל שהיה תקף בזמן פגיעת המכת"זית הורה על שמירת מרחק של 20 מטר מגופו של אדם ו-25 מטר מפגיעה ישירה בראשו.

מכת"זית המשטרה פוגעת בראשו של יונתן קימל בהפגנה בבלפור, ב-24 ביולי 2020 (צילום: אור ברנהולץ)

בדיקת זמן ישראל מעלה כי המשטרה סיפקה לקימל באופן רשמי מסמך נהלים שנראה כי אינו תקף. המסמך המדובר מתוארך באופן תמוה לאמצע יולי, מועד הקודם למהומות בבלפור במהלכם נפגעו קימל ומפגינים נוספים.

אולם כאשר נשאלה המשטרה על ידי עורכי דינו של קימל להעביר להם את המסמך ללא השחרות, התעלמה המשטרה מקיומו והמציאה מסמך חדש המתוארך לספטמבר, מבלי לספק הסברים באשר להטעיה סביב המסמך הראשון.

המסמך הראשון והמסתורי שהוגש לפרקליטיו של קימל כחלק מהליך חקירה שביצעו לפני הגשת תביעה בעניינו, גם לא הוצג בפני חברי הכנסת במהלך הדיונים שעסקו בנוהלי הפעלת המכת"זית. הוא מעולם לא פורסם (על אף שתאריך פרסומו מודפס בתחילתו) וככל הנראה נגנז בינתיים.

בתשובתה לשאלת זמן ישראל מודה המשטרה כי המסמך שנשלח לקימל היה בעצם לכל היותר טיוטה, ומאשרת כי התאריכים המופיעים עליו שגויים ומטעים לכל הפחות

"במהלך הדיון הראשון בכנסת שהיה בחודש יולי, הנוהל היה עדיין בהליך עדכון שהושלם רק בתחילת חודש ספטמבר 2020 – אז פורסם הנוהל", מסרה המשטרה בתשובה לשאלה מדוע הוסתר המסמך מחברי הכנסת.

המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-24 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

בתביעה אשר הוגשה היום לבית המשפט השלום נגד משטרת ישראל טוען עורך דין יאיר סקלסקי, עורך דינו של קימל, כי בנוסף לנזקי גוף שנגרמו לקימל בעת פיזור ההפגנה במהלכה נפגע ממתז המכת"זית, על המשטרה לקחת אחריות גם על הפרת הדין באופן שבו פעלה, וכן על תקיפה, כליאת שווא ופגיעה באוטונומיה של קימל ובזכותו החוקית להפגין.

עוד נטען בכתב התביעה כי התנהלות המשטרה לאחר המקרה גורמת נזק לראיות שיכולות לסייע בחקירה, והמשטרה או מישהו מטעמה עסקו, ככל הנראה, ביצירת "נהלים חדשים ו/או המותאמים לאירוע".

המסמך היה תקף לפני שפורסם

עד לאחרונה הוראות המשטרה כללו הגבלות מרחקים ברורות של השימוש במכת"זית לעבר מפגינים לפי המפתח הבא: "אין לבצע התזה לעבר ראשו של אדם מתחת ל-25 מטרים מחזית ואין לבצע התזה מתחת למרחק של 20 מטרים מחזית".

המרחקים האלה נדונו בוועדת הפנים והסביבה שהתכנסה חמישה ימים אחרי האירועים לדיון סוער במיוחד.

תנ"צ סיגל בר צבי, ראש חטיבת השיטור באגף המבצעים של המשטרה הופיעה מול הוועדה באמצעות הזום, ולא הכחישה את הנהלים, שבגלל מדיניות המשטרה לא נחשפו בפני הציבור.

המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-23 ביולי 2020 (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

המדיניות הזו ספגה ביקורת גם מצד חברי הכנסת, מאחר שהיא מסתירה את גבולות האכיפה ומונעת מהמפגינים להימנע מפגיעה. גם לאחר פניית זמן ישראל המשטרה אינה מכחישה כי אלה היו המרחקים הרלוונטיים.

בדיון ניסתה בר צבי לטעון כי המכת"זית הופעלה בלית ברירה, לאחר שקבוצת מפגינים לא נשמעה להוראות המשטרה. בר צבי ספגה אש צולבת מיו"ר הועדה ח"כ מיקי חיימוביץ' שהטיחה בה האשמות קשות על התנהלות הכוחות באותו ערב:

"האם את לא רואה בעיה בדרך שבה המשטרה נקטה באותו לילה, אותו אירוע ספציפי שאני כל הזמן מחזירה אותך אליו ואת לא נותנת לי תשובה עליו. כי כל מה שראינו בתמונות לא עונה בשום נוהל שלכם של הפעלת מכת"זית, שיורה שם בכינון ישיר ומקרוב. איך את מסבירה את זה? איך זה עומד בנוהל אם לא במטרה להפחיד".

במועד קיומו של הדיון, 28.7, הנוהל האחרון שפורסם וחייב את המשטרה  – והוא גם זה ששימש ככל הנראה את השוטרים בעת פיזור ההפגנות – היה הנוהל שגובש לבקשת בג"ץ חודש קודם, במסגרת עתירה של עורך הדין יובל יועז (גילוי נאות: יועז הוא הפרשן המשפטי של זמן ישראל). נוהל זה פורסם לציבור כשחלקים מתוכו מושחרים "מסיבות מבצעיות". בין החלקים המושחרים גם מרחקי השימוש במכת"זית.

למרות ההשחרה, המשתתפים בדיון היו מודעים למרחקים אלה וציינו אותם מספר פעמים בטיעוניהם. בר צבי לא הכחישה שאלה המרחקים הנכונים, והתקשתה להתמודד עם הטענה לפיה קימל נפגע ממרחקים קצרים הרבה יותר.

המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-25 ביולי 2020 (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

בתום הדיון התפזרו הנוכחים עם הבטחה של המשטרה לפרסם נהלים מעודכנים. ואכן, אלה הוצגו בדיון ב- 15.9 ואז באורח פלא הצטמצם המרחק מ-20 מטר לגוף ו-25 מטר לראש למרחק אחיד של 13 מטר. הנוהל החדש, שגם הוא הוצג כשהנתונים המספריים מושחרים, מבהיר כי "אין לבצע התזה לכ-13 מטרים בהתזה ישירה לעבר גופו של אדם".

מתי שונו הנהלים וצומצם הפער מ-20 מטרים ל-13 מטרים? בפני חברי הכנסת בוועדה הוצגה גירסה רשמית: 3 בספטמבר, תאריך פרסומו של מסמך הנהלים החדש. אז נכנסו לתוקפם הנוהלים החדשים ומאותו הרגע הם מחייבים את השוטרים בשטח.

יונתן קימל עם הסימנים על פניו יום אחרי שנפגע ישירות מזרנוק המים של המכת"זית המשטרתית בבלפור, 24 ביולי 2020

אלא שבהליך המשפטי שמנהל קימל מספקת משטרת ישראל נרטיב ומיסמוך שונה ומטעה.

ב-4 באוגוסט פנה קימל באמצעות בא כוחו למשטרת ישראל, וביקש את הנהלים לפיהם פעלו השוטרים בלילה שבין ה-23 ל-24 ביולי, במהלכו נפגע קימל מהמכת"זית.

במועד ההוא עדיין לא הופעלו הנהלים החדשים, כך אישרה גם המשטרה, ולפיכך הנוהל התקף הוא הקודם שנוסח בבג"ץ – מינימום 20 מטר מרחק בכיוון אל גופו של אדם, ומינימום 25 מטרים. קימל, כזכור, חטף זרנוק ישיר לראש ממרחק הרבה יותר קרוב.

למרות זאת, המשטרה שלחה לבא כוחו של קימל נוהל אחר, זהה למסמך שפורסם בספטמבר, הכולל לכאורה את אותם הנהלים המפורטים. הסעיף המגביל את המרחק ממנו מותר להשתמש במכת"זית הושחר, בהתאם למדיניות המשטרה לא ליידע את הציבור לגבי המרחקים. מספרו של הנוהל זהה לאותו אחד שפורסם בספטמבר: 220.010.012.

אך מסמך זה כולל תאריכים שונים מאלה שהוצגו בפני חברי הכנסת חודש אחר כך. הוא נושא את הכותרת "נוסח 1" ותאריך תקפותו הוא 16 ביולי 2020. התאריך הזה מוזר. יומיים אחריו התרחשה התקרית הראשונה עם המכת"זיות בבלפור, במהלכה תועד הצילום שפורסם בעולם כולו, ובו נראה נמרוד גרוס כורע ברך בניסיון להתחמק ממטחי המכת"זית ובידו דגל ישראל הסופג את מכות המים.

המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-18 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

שבוע אחרי נפצע קימל – בתקרית שבה תועדה המשטרה כשהיא משתוללת עם המכת"זית ומטווחת מפגינים ללא אבחנה ממרחק קצר מאוד, כולל כאלה המתחבאים מאחורי רכבים או מנסים להימלט ללא הצלחה.

מדוע טרחה המשטרה וכתבה נוהל חדש, חודש אחרי הנוהל הקודם, ללא סיבה נראית לעין כבר ב-16.7? האם צפתה את הבלגן, הזעם והתביעות המשפטיות מראש? מדוע לא הציגה נוהל זה בפני הכנסת, בדיון שהתקיים רק עשרה ימים מאוחר יותר? האם הסתירה מהמחוקקים את הנוהל החדש במהלך דיון כה רגיש וקריטי?

לפני שעונים על השאלה הזאת, צריך להדגיש נקודה תמוהה נוספת: "תאריך הפרסום" המתנוסס במסמך שהגיע אל קימל הוא 22 ביולי, שישה ימים אחרי התאריך שבו נכנס המסמך לתוקף.

"תאריך הפרסום" הוא זה שבו מסמך הופך לרשמי ומופץ לשוטרים בשטח. רק אז הם הופכים מודעים לו, ולפיכך תאריך הפרסום צריך להופיע אחרי תאריך התוקף. לא סביר שמסמך יהפוך להיות "תקף" עוד לפני ש"פורסם". אגב, תאריך הפרסום המוזר הזה מקדים ביום אחד בלבד את תאריך הפגיעה הפגיעה בקימל.

המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-14 ביולי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אולם כאמור, מסמך זה בכלל לא פורסם, מכיוון שעל פי כל הסימנים מעולם גם לא היה תקף ומשום כך גם לא הוצג בפני הכנסת. כך, כאמור, גם אישרו במשטרה בתשובה לשאלת זמן ישראל מדוע מסמך זה לא הוצג בפני הח"כים? התגובה המשטרתית: "במהלך הדיון הראשון בכנסת בחודש יולי, הנוהל היה עדיין בהליך עדכון שהושלם רק בתחילת חודש ספטמבר 2020, אז פורסם הנוהל".

לסיכום: המשטרה הציגה בפני הכנסת ובפני קימל מסמכים מתאריכים שונים, המספרים לכאורה סיפור שונה. בפני הכנסת הוצג מסמך המעיד כי הכללים שונו רק בדיעבד. על פי מסמך זה אין כל ספק שהמשטרה עברה על החוק והשתמשה באופן בלתי תקין ומסכן חיים במכת"זית.

לעומת זאת, בפני קימל ועורכי דינו הוצג מסמך המתוארך באופן חשוד למועד הקודם לפגיעה בקימל. במסמך זה מושחרים הנתונים, והתאריכים לפרסומו בלתי סבירים בעליל. וכאמור, אחרי ששלחה אותו לקורבן העבירה והעלתה את תמיהותינו – מתנערת המשטרה ממסמך זה כליל, כאילו מעולם לא חובר או פורסם.