אחרי שלושה שבועות, כבר קשה להתעלם מהטלפון שלא מצלצל במשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתיקה שמהדהדת חזק יותר מכל שיחה שיכול היה לנהל בשלב זה עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.
אחרי שלושה שבועות של שתיקה מכיוון אמריקה, התעלמות מבת בריתה הקרובה ביותר באזור ושותפתה החיונית בהתייצבות נגד השאיפות ההרסניות של איראן, חלק מהישראלים מתחילים לדאוג.
@POTUS Joe Biden, you have called world leaders from#Canada#Mexico#UK#India#France#Germany#Japan#Australia#SouthKorea#Russia
Might it now be time to call the leader of #Israel, the closest ally of the #US?
The PM's number is: 972-2-6705555 pic.twitter.com/OYgPvVga6F— Ambassador Danny Danon | דני דנון (@dannydanon) February 10, 2021
מספר גדל של משקיפים לא מתייחסים לשיחה שלא מגיעה כהשפלה זעירה, צעד לא מזיק במשחקים הדיפלומטיים. ההתעלמות הפכה עבורם לסיבה להתחיל לתהות ביחס לגישתו של הממשל החדש אל האזור, והנכונות שלו להתגבר על משקעי העבר במטרה לפתור את הסוגיות הבוערות של ההווה.
בהתחלה, זאת לא בהכרח הייתה בעיה בכלל. שיחות הטלפון של ביידן למנהיגי העולם במהלך השבוע הראשון שלו נבעו מהסוגיות הבוערות ביותר על שולחנו: הגירה וסחר (מקסיקו, קנדה), גיוס ברית נאט"ו נגד רוסיה (בריטניה, צרפת, גרמניה, המזכיר הכללי של נאט"ו, רוסיה), ואיתותים לסין ולקוריאה הצפונית, עם שיחות לקוריאה הדרומית ולאוסטרליה.
לאף אחד – לא בירושלים ולא בוושינגטון – היו אשליות שישראל תהיה בראש הרשימה של ביידן. אבל איש לא האמין שביידן ימשוך שלושה שבועות בלי אפילו שיחת נימוסין לנתניהו או למנהיג אחר במזרח התיכון.
ואם לא די בכתף הקרה של ביידן, מצטרפת החלטתו להשמיט התייחסות לישראל או לבני ברית נוספות בנאומו מרכזי על מדיניות החוץ ב-4 בפברואר. הוא נגע במזרח התיכון בהקשר של מלחמת האזרחים בתימן והאיום על ערב הסעודית – וזהו.
נתניהו ניסה להפחית את חשיבות העניין ביום שני, ואמר שהוא מצפה שביידן יתקשר אליו בקרוב. נתניהו אמר שביידן מתקשר למנהיגי העולם "לפי ראות עיניו", וצפה שהם ידברו כשהוא יתחיל ליצור קשר עם מנהיגי המזרח התיכון.
מעטים קונים את הניסיונות של נתניהו להתעלם מההתעלמות הבוטה הזאת.
"אני מפרש את זה כסימן ברור לאי-שביעות רצון", אומן דני דיין, לשעבר הקונסול בניו יורק והיום מתמודד לכנסת מטעם מפלגת תקווה חדשה. הוא מזכיר שנתניהו וביידן לא יוצאים לדרך עם דף חלק, בהינתן מערכת היחסים הצוננת בין ראש הממשלה לנשיא ברק אובמה, שנחשפה לציבור לעיתים קרובות.
"אני מקווה שזה רק עניין סמלי שבו הם מפגינים את חוסר שביעות הרצון שלהם, ושלא יהיה לזה השלכות פוליטית משמעותיות על תהליך קבלת ההחלטות", אומר דיין, שהשקיע מאמצים רבים בבניית הקשרים עם נציגים רשמיים של המפלגה הדמוקרטית במהלך כהונתו בניו יורק.
דני דיין: "אני מפרש את זה כסימן ברור לאי-שביעות רצון. אני מקווה שזה רק עניין סמלי שבו הם מפגינים את חוסר שביעות הרצון שלהם, ושלא יהיה לזה השלכות פוליטית משמעותיות על תהליך קבלת ההחלטות"
גם אם זהו מהלך סמלי, עשויות להיות לו השלכות הרסניות. עצם העובדה שעדיין לא התקיימת שיחת הטלפון יכולה להתפרש על ידי שחקנים חורשי רע כסימן לכך שארה"ב כבר לא מגבה את ישראל, אומרת דניאל פלטקה, חוקרת בכירה למדיניות חוץ וביטחון ב-American Enterprise Institute, צוות חשיבה שמרני בוושינגטון.
"לא ברור למה הנשיא ביידן רוצה לאותת לכל אויבי ישראל שארצות הברית לא עומדת לצד בת הברית החשובה ביותר שלה במזרח התיכון", אומרת פלטקה. היא מתארת את הלא-שיחה כהתנהגות "ביזארית, לא ראויה, לא בוגרת".
ישראל היא לא המדינה היחידה באזור שמודאגת מהגוסטינג של הבית הלבן.
העיתון הלבנוני אלאח'באר דיווח בשבת שמנהיגי המפרץ מודאגים מגישתו של הנשיא ביידן למזרח התיכון. הדיווח מצטט מקור מצרי שמביע חוסר נחת מהעובדה שביידן מתמהמה כל כך ביצירת קשר עם מנהיגי המזרח התיכון, וטוען שהבית הלבן נחוש לפתור את העימות שלו עם איראן סביב עסקת הגרעין של 2015 לפני שיצלול למים העמוקים של המזרח התיכון.
"לוושינגטון יש בעיה עם כל המשטרים הערבים תחת חסותה – מצרים, איחוד האמירויות וערב הסעודית", אומר משה אלבו, היסטוריון של המזרח התיכון בעת המודרנית וחוקר במרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית. "מצד אחד, אלה בני ברית מרכזיים, ומצד שני, הפעולות שלהם מנוגדות לעמדת הממשל בנוגע לזכויות אדם ואזרח".
"לוושינגטון יש בעיה עם כל המשטרים הערבים תחת חסותה – מצרים, איחוד האמירויות וערב הסעודית. מצד אחד, אלה בני ברית מרכזיים, ומצד שני, הפעולות שלהם מנוגדות לעמדת הממשל בנוגע לזכויות אדם ואזרח"
ביידן מרכיב בזהירות גישה מאוזנת, אומר אלבו, אבל בנות הברית הסוניות של אמריקה מקטרות. "הן רוצות תמיכה לא מסויגת, בראש ובראשונה נגד האיום האיראני. הן מבינות שיש בעיה עם הממשל בהקשר הזה".
בינתיים, אתגרי המזרח התיכון לא הולכים לשום מקום. איראן ממשיכה לקדם את תוכנית הגרעין שלה. השליחים של טהרן מבריחים פנימה נשק שעשוי לשמש נגד ישראל או בתקיפות של כוחות אמריקאים. ארגוני טרור מסוכנים עדיין מבצעים פיגועים קטלניים ומגייסים לוחמים חדשים. המעצמות האזוריות, טורקיה ומצרים, נאבקות על עמדתן ברחבי המזרח התיכון, ומאיימות לערער את היציבות האזורית אף יותר.
"הנשיא טראמפ הקטין את בנות הברית ואת שותפיה של ארה"ב, חתר תחתן ולפעמים פשוט נטש אותן", כתב המועמד דאז ביידן ב-Foreign Policy במרץ האחרון. "מדיניות החוץ שלי תחזיר את ארצות הברית לראש השולחן, בעמדה שממנה היא תוכל לעבוד ביחד עם שותפותיה כדי לייצב את הפעילות הקולקטיבית מול האיומים הגלובליים".
"הנשיא טראמפ הקטין את בנות הברית ואת שותפיה של ארה"ב, חתר תחתן ולפעמים פשוט נטש אותן. מדיניות החוץ שלי תחזיר את ארצות הברית לראש השולחן"
עד כה, במזרח התיכון, זה התבטא בעיקר בניסיון להבין איך לחזור להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. בנושא הזה, ובנושאים רבים שקשורים אליו, ארה"ב וישראל אמורות לעבוד ביחד, או לפחות לאותת לעולם שזה מה שהן עושות.
על אף שייתכן שעמדתו של ביידן משקפת את חוסר הרצון של הציבור האמריקאי להישאב לבעיות במזרח התיכון, אחרי המלחמות בעיראק ובאפגניסטן, ניתן להניח שביידן בכל זאת יקדיש זמן ומאמץ לאתגרים הקיימים במזרח התיכון, ועל אלו שיפלסו דרכם בכוח לסדר היום שלו במהלך שנות כהונתו.
הנושאים האלה יכולים להיות הפעילויות המערערות של איראן ועד לנוכחות הצבא הרוסי במלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה, דרך המתחים במזרח הים התיכון סביב משאבי הגז, בנוסף למה שנותר מהמדינה האסלאמית, העימותים בלוב ובתימן, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוד.
לגבי כמעט כל הנושאים ברשימה, ארה"ב תצטרך לתאם את פעולותיה בצורה הדוקה יותר עם ישראל. וזה אומר שביידן יצטרך להרים את הטלפון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם