JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ביבי מחכה לביידן, איי איי איי | זמן ישראל

ביבי מחכה לביידן, איי איי איי

אחרי שלושה שבועות של התעלמות חסרת תקדים, בישראל ובארה"ב תוהים האם החלטת ביידן לא להתקשר עד כה לנתניהו היא השפלה קטנונית - או רמז לאופן שבו הממשל החדש מתכנן להתייחס לאזור ● פרשנות

בנימין נתניהו וסגן נשיא ארצות הברית דאז ג'ו ביידן בירושלים, 9 במרץ 2010 (צילום: אמיל סלמאן/מאגר/פלאש 90)
אמיל סלמאן/מאגר/פלאש 90

אחרי שלושה שבועות של התעלמות חסרת תקדים, בישראל ובארה"ב תוהים האם החלטת ביידן לא להתקשר עד כה לנתניהו היא השפלה קטנונית - או רמז לאופן שבו הממשל החדש מתכנן להתייחס לאזור ● פרשנות

אחרי שלושה שבועות, כבר קשה להתעלם מהטלפון שלא מצלצל במשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתיקה שמהדהדת חזק יותר מכל שיחה שיכול היה לנהל בשלב זה עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.

אחרי שלושה שבועות של שתיקה מכיוון אמריקה, התעלמות מבת בריתה הקרובה ביותר באזור ושותפתה החיונית בהתייצבות נגד השאיפות ההרסניות של איראן, חלק מהישראלים מתחילים לדאוג.

מספר גדל של משקיפים לא מתייחסים לשיחה שלא מגיעה כהשפלה זעירה, צעד לא מזיק במשחקים הדיפלומטיים. ההתעלמות הפכה עבורם לסיבה להתחיל לתהות ביחס לגישתו של הממשל החדש אל האזור, והנכונות שלו להתגבר על משקעי העבר במטרה לפתור את הסוגיות הבוערות של ההווה.

בהתחלה, זאת לא בהכרח הייתה בעיה בכלל. שיחות הטלפון של ביידן למנהיגי העולם במהלך השבוע הראשון שלו נבעו מהסוגיות הבוערות ביותר על שולחנו: הגירה וסחר (מקסיקו, קנדה), גיוס ברית נאט"ו נגד רוסיה (בריטניה, צרפת, גרמניה, המזכיר הכללי של נאט"ו, רוסיה), ואיתותים לסין ולקוריאה הצפונית, עם שיחות לקוריאה הדרומית ולאוסטרליה.

לאף אחד – לא בירושלים ולא בוושינגטון – היו אשליות שישראל תהיה בראש הרשימה של ביידן. אבל איש לא האמין שביידן ימשוך שלושה שבועות בלי אפילו שיחת נימוסין לנתניהו או למנהיג אחר במזרח התיכון.

ואם לא די בכתף הקרה של ביידן, מצטרפת החלטתו להשמיט התייחסות לישראל או לבני ברית נוספות בנאומו מרכזי על מדיניות החוץ ב-4 בפברואר. הוא נגע במזרח התיכון בהקשר של מלחמת האזרחים בתימן והאיום על ערב הסעודית – וזהו.

הנשיא ג'ו ביידן חותם על הצהרת השבועה עם כניסתו לתפקיד, 20 בינואר 2021 (צילום: Jim Lo Scalzo/Pool Photo via AP)
הנשיא ג'ו ביידן חותם על הצהרת השבועה עם כניסתו לתפקיד, 20 בינואר 2021 (צילום: Jim Lo Scalzo/Pool Photo via AP)

נתניהו ניסה להפחית את חשיבות העניין ביום שני, ואמר שהוא מצפה שביידן יתקשר אליו בקרוב. נתניהו אמר שביידן מתקשר למנהיגי העולם "לפי ראות עיניו", וצפה שהם ידברו כשהוא יתחיל ליצור קשר עם מנהיגי המזרח התיכון.

מעטים קונים את הניסיונות של נתניהו להתעלם מההתעלמות הבוטה הזאת.

"אני מפרש את זה כסימן ברור לאי-שביעות רצון", אומן דני דיין, לשעבר הקונסול בניו יורק והיום מתמודד לכנסת מטעם מפלגת תקווה חדשה. הוא מזכיר שנתניהו וביידן לא יוצאים לדרך עם דף חלק, בהינתן מערכת היחסים הצוננת בין ראש הממשלה לנשיא ברק אובמה, שנחשפה לציבור לעיתים קרובות.

"אני מקווה שזה רק עניין סמלי שבו הם מפגינים את חוסר שביעות הרצון שלהם, ושלא יהיה לזה השלכות פוליטית משמעותיות על תהליך קבלת ההחלטות", אומר דיין, שהשקיע מאמצים רבים בבניית הקשרים עם נציגים רשמיים של המפלגה הדמוקרטית במהלך כהונתו בניו יורק.

דני דיין: "אני מפרש את זה כסימן ברור לאי-שביעות רצון. אני מקווה שזה רק עניין סמלי שבו הם מפגינים את חוסר שביעות הרצון שלהם, ושלא יהיה לזה השלכות פוליטית משמעותיות על תהליך קבלת ההחלטות"

גם אם זהו מהלך סמלי, עשויות להיות לו השלכות הרסניות. עצם העובדה שעדיין לא התקיימת שיחת הטלפון יכולה להתפרש על ידי שחקנים חורשי רע כסימן לכך שארה"ב כבר לא מגבה את ישראל, אומרת דניאל פלטקה, חוקרת בכירה למדיניות חוץ וביטחון ב-American Enterprise Institute, צוות חשיבה שמרני בוושינגטון.

ברק אובמה, ולצידו ג'ו ביידן, מכריז על ההסכם עם איראן ב-14 ביולי 2015 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
ברק אובמה, ולצידו ג'ו ביידן, מכריז על ההסכם עם איראן ב-14 ביולי 2015 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

"לא ברור למה הנשיא ביידן רוצה לאותת לכל אויבי ישראל שארצות הברית לא עומדת לצד בת הברית החשובה ביותר שלה במזרח התיכון", אומרת פלטקה. היא מתארת את הלא-שיחה כהתנהגות "ביזארית, לא ראויה, לא בוגרת".

ישראל היא לא המדינה היחידה באזור שמודאגת מהגוסטינג של הבית הלבן.

העיתון הלבנוני אלאח'באר דיווח בשבת שמנהיגי המפרץ מודאגים מגישתו של הנשיא ביידן למזרח התיכון. הדיווח מצטט מקור מצרי שמביע חוסר נחת מהעובדה שביידן מתמהמה כל כך ביצירת קשר עם מנהיגי המזרח התיכון, וטוען שהבית הלבן נחוש לפתור את העימות שלו עם איראן סביב עסקת הגרעין של 2015 לפני שיצלול למים העמוקים של המזרח התיכון.

"לוושינגטון יש בעיה עם כל המשטרים הערבים תחת חסותה – מצרים, איחוד האמירויות וערב הסעודית", אומר משה אלבו, היסטוריון של המזרח התיכון בעת המודרנית וחוקר במרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית. "מצד אחד, אלה בני ברית מרכזיים, ומצד שני, הפעולות שלהם מנוגדות לעמדת הממשל בנוגע לזכויות אדם ואזרח".

"לוושינגטון יש בעיה עם כל המשטרים הערבים תחת חסותה – מצרים, איחוד האמירויות וערב הסעודית. מצד אחד, אלה בני ברית מרכזיים, ומצד שני, הפעולות שלהם מנוגדות לעמדת הממשל בנוגע לזכויות אדם ואזרח"

ביידן מרכיב בזהירות גישה מאוזנת, אומר אלבו, אבל בנות הברית הסוניות של אמריקה מקטרות. "הן רוצות תמיכה לא מסויגת, בראש ובראשונה נגד האיום האיראני. הן מבינות שיש בעיה עם הממשל בהקשר הזה".

Mideast Israel Palestinians US (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)
Mideast Israel Palestinians US (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)

בינתיים, אתגרי המזרח התיכון לא הולכים לשום מקום. איראן ממשיכה לקדם את תוכנית הגרעין שלה. השליחים של טהרן מבריחים פנימה נשק שעשוי לשמש נגד ישראל או בתקיפות של כוחות אמריקאים. ארגוני טרור מסוכנים עדיין מבצעים פיגועים קטלניים ומגייסים לוחמים חדשים. המעצמות האזוריות, טורקיה ומצרים, נאבקות על עמדתן ברחבי המזרח התיכון, ומאיימות לערער את היציבות האזורית אף יותר.

"הנשיא טראמפ הקטין את בנות הברית ואת שותפיה של ארה"ב, חתר תחתן ולפעמים פשוט נטש אותן", כתב המועמד דאז ביידן ב-Foreign Policy במרץ האחרון. "מדיניות החוץ שלי תחזיר את ארצות הברית לראש השולחן, בעמדה שממנה היא תוכל לעבוד ביחד עם שותפותיה כדי לייצב את הפעילות הקולקטיבית מול האיומים הגלובליים".

"הנשיא טראמפ הקטין את בנות הברית ואת שותפיה של ארה"ב, חתר תחתן ולפעמים פשוט נטש אותן. מדיניות החוץ שלי תחזיר את ארצות הברית לראש השולחן"

עד כה, במזרח התיכון, זה התבטא בעיקר בניסיון להבין איך לחזור להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. בנושא הזה, ובנושאים רבים שקשורים אליו, ארה"ב וישראל אמורות לעבוד ביחד, או לפחות לאותת לעולם שזה מה שהן עושות.

על אף שייתכן שעמדתו של ביידן משקפת את חוסר הרצון של הציבור האמריקאי להישאב לבעיות במזרח התיכון, אחרי המלחמות בעיראק ובאפגניסטן, ניתן להניח שביידן בכל זאת יקדיש זמן ומאמץ לאתגרים הקיימים במזרח התיכון, ועל אלו שיפלסו דרכם בכוח לסדר היום שלו במהלך שנות כהונתו.

ג'ו ביידן, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)
ג'ו ביידן, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

הנושאים האלה יכולים להיות הפעילויות המערערות של איראן ועד לנוכחות הצבא הרוסי במלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה, דרך המתחים במזרח הים התיכון סביב משאבי הגז, בנוסף למה שנותר מהמדינה האסלאמית, העימותים בלוב ובתימן, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוד.

לגבי כמעט כל הנושאים ברשימה, ארה"ב תצטרך לתאם את פעולותיה בצורה הדוקה יותר עם ישראל. וזה אומר שביידן יצטרך להרים את הטלפון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 886 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 26 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

צה"ל תקף בעזה את ראש הזרוע הצבאית החדש של חמאס

דיווח: ארה"ב הזהירה את ישראל שלא לתקוף בביירות, מחשש לפגיעה בהסכם עם איראן ● האופוזיציה דורשת לכנס מיידית את ועדת הכנסת לקידום פיזור הכנסת ● מבקר המדינה: הממשלה לא ערוכה למתקפות סייבר, מערכות רגישות היו חשופות ● דיווח: בריטניה מעכבת את אישור מינויו של צחי ברוורמן לשגריר על רקע ההליך המשפטי נגדו

לכל העדכונים עוד 46 עדכונים

אהרן ברק - "כיפת הברזל" של הדמוקרטיה הישראלית

דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.

בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,195 מילים ו-2 תגובות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים
אמיר בן-דוד

אנושיות בלב הכאוס - על העומדים בפרץ בפרעות הפרהוד

במרחב הציבורי העכשווי, הנטייה לשקוע אל תוך פריזמה קוטבית של "שחור ולבן" הופכת דומיננטית מתמיד. השנאה הנספגת בשיח האינטנסיבי אינה מותירה מקום למורכבות, והכללות גורפות מחליפות לעיתים קרובות את הדיון המושכל באחריות ובמוסר.

כמי שמרכז עיסוקה המקצועי הוא צמצום האלימות וקידום הסובלנות, אני מוצאת כי חיוני להאיר את אותם צמתי הכרעה מוסריים שבהם נשמר צלם האדם דווקא בשעות האפלות ביותר.

לילי הלפרין היא חוקרת, מרצה וראש "מרכז אמת" לקידום הסובלנות וצמצום האלימות. מאמריה עוסקים בסוגיות הבוערות של החברה והחינוך בישראל מתוך תפיסה המחברת בין אירועי העבר לאתגרי השעה והיא שותפה למאבקים חברתיים וחינוכיים לשיפור פניהם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 579 מילים

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

האבולוציה לא עצרה לרגע

האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת. אנחנו נוטים לחשוב על האבולוציה האנושית כעל סיפור עתיק שהסתיים כאשר האדם המודרני הופיע לפני מאות אלפי שנים. בתודעה הציבורית, האבולוציה שייכת לעידן המערות, לציידים-לקטים ולשלדים מאובנים.

אך מחקר חדש ומסקרן שפורסם בשנת 2026 בכתב העת המדעי היוקרתי Nature מציע תמונה שונה לחלוטין: האבולוציה האנושית לא רק שלא נעצרה, אלא האיצה באופן משמעותי דווקא בעשרת אלפים השנים האחרונות.

ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מאמר מאוד מעניין! אבולוציה מעצם מהותה היא תהליך של שינוי בהתאם לסביבה, ולכן אם הסביבה משתנה באופן דרסטי, גם האבולוציה אמורה להשתנות באופן דרסטי. מצד שני, גם אם הסביבה קפואה לחלוטין ו... המשך קריאה

מאמר מאוד מעניין!

אבולוציה מעצם מהותה היא תהליך של שינוי בהתאם לסביבה, ולכן אם הסביבה משתנה באופן דרסטי, גם האבולוציה אמורה להשתנות באופן דרסטי. מצד שני, גם אם הסביבה קפואה לחלוטין ואינה משתנה, האבולוציה רק תאט אבל לא תעצור לחלוטין: תמיד יהיה תהליך מסויים של שינויים בזמן לפי איזורים מקומיים בסביבה (הקפואה), לפי ההיסטוריה האינדבדואלית של הפרט ומשפחתו, ולפי הבדלים בתוך אותו מין ביולוגי. הרי אנחנו שונים זה מזה והדנ"א שלנו אינו זהה לחלוטין.

בעצם אפשר לתאר את תהליך האבולוציה כמו סימולציה עם רעש, שנע בשני צירים במקביל: רעש אחד הוא התפלגות סטטיסטית מסויימת – לצורף העניין גרדיינט נמוך כלשהו. והוא תמיד קיים סביב הממוצע. רעש שני קשור למרחק שבין אותו ממוצע לבין האופטימליות מבחינת הסביבה. דהיינו, אם האופטימליות מבחינת הסביבה היא A והממוצע הוא B, אז הרעש הוא פונקציה של המרחק ביניהם.

לצורך העניין, ננסה לכתוב זאת בצורה פיסיקלית. נניח שיש לנו טבלה שמכילה את כל בני האדם שחיו אי פעם בעולם; כל שורה בטבלה היא בנאדם אחד. הטבלה מכילה את העמודה T, שמייצגת את הזמן שאותו אדם נולד בו; את העמודה E שמכילה את תנאי הסביבה המסויימים שאותו אדם חי בה; את העמודה E_opt שמכילה את האסטרטגיה הביולוגית המתאימה ביותר לסביבה המסויימת הזאת (אני צריך לחשוב איך אפשר למדל דבר כזה); ואת העמודה X, שהיא ערך מספרי מסויים שמייצג את הפיזור של הדנ"א של אותו אדם ביחס לאחרים. את זה אני הייתי מחשב בעזרת אלגוריתם KNN עם 20 אלף מימדים – מספר הגנים שיש באדם. זה יצא ערך כמו (x1_1, x1_2, x1_3 …. x1_20000). ושיהיה בהצלחה עם המעבד של המחשב שלכם.

כעת נבנה מדד שמתאר תהליך אבולוציוני ונקרא לו UDI. הוא יחושב בצורה הבאה:
UDI(T=t) = func(abs(E_opt – mean(X))) + constant

זה מדד שמייצג את הלחץ על האוכלוסייה לעבור שינוי אבולוציוני. דהיינו, את "האנרגיה הפוטנציאלית" שחבויה בתוך הדנ"א של האוכלוסייה. ככל ש-UDI יותר גבוה, כך האבולוציה תהיה מהירה יותר. ומכאן נוכל להשוות את תהליך האבולוציה. למשל אם UDI(T=1) < UDI(T=2) אז האבולוציה תתרחש מהר יותר בזמן 2 מאשר בזמן 1.

אבל האם זה נכון? ובכן, זה לא באמת נכון. כי הרי אותו constant הוא לא באמת קבוע, אלא פונקציה מורכבת להחריד שתלויה במין הביולוגי הספציפי, ומן הסתם גם ב-E; ואותו E_opt אינו חד ערכי וייתכנו כמה וכמה E_opt עבור כל ערך E; ואותו X אינו באמת בר-חישוב, כי הגנים בוודאות קשורים איכשהו זה לזה. אבל מי יודע? יש מצב שזה יעבוד. אולי יום אחד אצליח לעשות דוקטורט…. חח

לפוסט המלא עוד 936 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

תגובות אחרונות

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-2 תגובות

ישראל הפכה לשק החבטות של הקמפיינים המקומיים בארה"ב

מדמוקרטית בטקסס שמציעה לסרס "ציונים אמריקאים" ועד ציר רפובליקאי בקנטקי שלועג ליריבו על קשרים עם איפא"ק: שאלת הסיוע לישראל הפכה למטבע עובר לסוחר בבחירות האמצע בארה"ב ● עם תמיכה צונחת בקרב צעירים משני צידי המתרס הפוליטי, המועמדים מגלים שהדרך הקלה ביותר למשוך תשומת לב היא לתקוף את בת הברית במזרח התיכון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

נראה שבישראל השלימו עם העובדה שאם אכן יושג הסכם מול טהרן, נושא הגרעין יידחה לסוף המשא ומתן ● בזמן שהאיראנים דורשים "הפסקת אש אזורית" שתגן על חזבאללה ומפשירים מיליארדים מקטאר, בירושלים מתמקדים בניסיון לוודא שארצות הברית תוציא את כל האורניום המועשר ● במקביל, רצף התאריכים שמתקרב דוחק את הנשיא האמריקאי להשיג שקט בכל מחיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 556 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.