אתמול שאלתי איש בכיר מאד בתקווה חדשה, הרשימה בראשות גדעון סער, מה דעתו על הדשדוש העיקש של המפלגה בסקרים, סביב 13-12 מנדטים. "אני לא האמנתי שנזכה ב-22 מנדטים אחרי שסער הודיע על הקמת המפלגה לפני חודש וחצי", הוא השיב, "והיום אני גם לא מאמין שאנחנו נרד לחד ספרתי, כמו שאנשים מנבאים לנו".

סוער אצל סער. התקווה החדשה לא מצליחה להמריא, להיפך. היא מקורקעת כבר ימים ארוכים והסקרים נראים במגמת ירידה. החשש הגדול ביותר במטה סער הוא לאבד את הבכורה בימין לנפתלי בנט, שמפלגתו ימינה עומדת בסקרים האחרונים על 11-10 מנדטים.

זהו הקרב המעניין ביותר ברגע זה, מי האלטרנטיבה לבנימין נתניהו בימין. בנט טוען בכל הזדמנות כי "סער מאבד מנדט בכל שבוע". אפשר לומר את אותו הדבר על בנט, שהתחיל גבוה מאוד ומאז רק התדרדר. הכניסה של סער למרוץ עשתה בו שמות.

בנט טוען בכל הזדמנות כי "סער מאבד מנדט בכל שבוע". אפשר לומר את אותו הדבר על בנט, שהתחיל גבוה מאוד ומאז רק התדרדר. הכניסה של סער למרוץ עשתה בו שמות

בנט הציב אתמול את רף המינימום: 15 מנדטים. בראיון לחדשות 12, הוא ביקש לחזור למספר הזה בסקרים, כדי שתהיה לו עדיין לגיטימציה להציג את עצמו לראשות הממשלה. בעניין הזה הוא צודק. זהו גם מספר המנדטים המינימלי שסער צריך להגיע אליו, אם הוא לא רוצה שהמועמדות שלו לראשות הממשלה תיראה כמו בדיחה.

בנט, כדרכו, סירב לומר אם יצטרף או לא לממשלת נתניהו, אבל נוכח התשובה אפשר לקרוא את העתיד: פחות מ-15 – כן, יותר – לא. שאלתי את בנט אתמול אם זו כוונתו, והוא הכחיש.

כך או כך, שתי המפלגות מכירות כנראה בפריכות של המצביעים ושל חברי הרשימה היריבה, והאפשרות לתנודות לכל הכיוונים. זהו גם הקמפיין החדש של בנט. אתמול הוא כינה את תקווה חדשה "מפלגת העריקים", וטען כי לפחות שליש מחברי הרשימה הזו יעבור למחנה נתניהו אחרי הבחירות.

בכירים אצל סער טוענים שבנט כבר רשום אצל נתניהו, ואם סער ירכיב את הממשלה, הם יוכלו לפרק את ימינה ולהעביר אליהם חלק מחברי הרשימה של בנט.

בשורה התחתונה: סער ובנט תקועים. שניהם צריכים שינוי כיוון דרסטי. בנט מתקשה היום לקצור את פירות המלחמה שלו בקורונה, אולי בגלל קמפיין החיסונים של נתניהו. סער לא מחדש דבר מאז שיצא לאוויר העולם עם מפלגתו החדשה, אין לו הרבה מה לומר חוץ מאשר "רק לא נתניהו", והמפלגה שלו שוקעת באפרוריות שמשדרים בני בגין, זאב אלקין, צבי האוזר, דני דיין והאחרים.

גדעון סער במטה המרכזי של מפלגתו "תקווה חדשה" בתל אביב, 14 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

בעניין נתניהו, בנט דווקא נזהר. הוא יודע שמצביעי הימין, בעיקר הדתיים-לאומיים, לא שונאים את נתניהו. להיפך. אתמול הוא הציע "לתת לנתניהו לפרוש בכבוד" באמצעות מערך של מפלגות שהוא לא ידע לנקוב בשמן. זה נראה ונשמע תמוה למדי.

גם נתניהו מצליח לבלום בדרכו את סער ובנט. הוא לא מתייחס אליהם. נתניהו מרומם את יאיר לפיד רק כדי להמעיט בערכו הציבורי ובחשיבות של סער. זה ניכר בראיון המדובר של ראש הממשלה אתמול שלשום בערוץ 12. אגב, בתחילת הדרך הוא כינה את סער "בלון נפוח שכל האוויר ייצא ממנו עד הבחירות". ייתכן וצדק.

מה שמעניין אותי במיוחד הוא האם המועמד דני דיין, מקום 11 בתקווה חדשה, יישאר בחוץ. דיין ניסה את מזלו בכל מיני מפלגות – התחייה, הבית היהודי והליכוד – אבל מעולם לא נבחר לכנסת. במקום סער הייתי קצת מודאג. בפוליטיקה צריך גם קצת מזל, ודיין והכנסת נראים כמו ביש מזל.