נתונים חדשים חושפים כי בישראל קיימת כמות דירות בסדר גודל של עיר שלמה, רובן מאזורי הביקוש, ולמרות זאת איש לא גר בהן.
על פי דוח טרי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאמור להתפרסם בקרוב, נמצא כי מספר הדירות הריקות בישראל הוכפל בין השנים 2001 ל-2019 ועומד כיום על 180.3 אלף דירות ריקות. למרות הטענה החוזרת ונשנית שנשמעת מפי כלכלנים, פוליטיקאים או קבלנים על ירידה בהיצע הדירות, מדובר בגידול של כעשרת אלפים דירות ריקות יותר מאלה שהיו בשנה קודם לכן.
על פי הדוח, 21.3% מכלל הדירות הריקות הן דירות נופש או מקלט השייכות לאנשים אמידים מחו"ל או לאזרחים אחרים שמשתמשים בדירותיהם מדי פעם כדירה שנייה. 10.8% הן דירות הרוסות, אטומות או נטושות. 6.1% מכלל הדירות האלו שייכות לבעלים שנפטרו או עברו למוסד. כל השאר הן דירות בשלב שיפוצים, בנייה או כאלה שטרם אוכלסו.
כלומר, מדובר בקרוב ל-70 אלף דירות, שמהוות סדר גודל של עיר שלמה בישראל, שבעזרת התמריץ הממשלתי הנכון ניתן להוציאן באופן מיידי לשוק מבלי שיהיה צורך שיעברו דרך ועדות אישור, תכנון והקמה. כל זה בזמן שכל התשתיות סביב אותן דירות, כולל שירותים קהילתיים ומוסדות חינוך, קיימות וכל מה שצריך הוא רק לקחת מפתח ולהיכנס אליהן.
ביקורת מרכזית נגד תכנון הבנייה בישראל בשנים האחרונות היא שחלק גדול מהקרקעות שווקו בעיקר לאזורי פריפריה, שם הביקוש לדירות קטן יחסית. כתוצאה מעיוות זה, נוצרו שכונות רפאים מחוץ לאזורי הביקוש ויזמים הביעו חוסר נכונות להשתתף במכרזים על הקרקע שבינתיים נותרה יתומה. הממשלה הסבירה זאת במחסור בשטחים לבנייה באזורי הביקוש עצמם.
אולם על פי הלמ"ס, רוב הדירות הריקות מקורן דווקא באותם אזורים מבוקשים: כרבע מהן ממחוז תל אביב, כ-20% באזור השרון והשפלה, ו-9.2% מאזור ירושלים.
אף על פי ששחרור כל כך הרבה דירות ריקות בבת אחת לשוק יכול להשפיע באופן דרמטי על מחירי הנדל"ן באזורי הביקוש ולתת מענה מיידי לבעיית ההיצע שם, כל הניסיונות בעבר למסות את הדירות האלו על מנת לעודד את בעליהן לשחרר אותן החוצה אל שוק דירות יד שנייה או להשכרה, נכשלו.
הראשונה לפעול בכיוון הייתה ועדת טרכטנברג שהמליצה ב-2011 על מיסוי דירות רפאים במסגרת מסקנותיה. שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, העדיף פשוט להתעלם מההמלצה ולא עשה דבר. הממשלה החליטה אמנם ב-2012 להעביר החלטה לגבות ארנונה כפולה עבור דירות ריקות, אולם רק ב-2013 השרים דאז גדעון סער ויאיר לפיד, מחליפו של שטייניץ, פעלו לאשר את התקנות בוועדת הכספים.
בדיקה שערך מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא בשנת 2019, העלתה כי התקנות האלו אמנם עברו אך מוסמסו על ידי משרדי הממשלה והרשויות. רק תל-אביב, ירושלים וחיפה פעלו בנושא, וגם את זה עשו בצורה חלקית בלבד ללא סיוע או מעקב ממשלתי.
משה כחלון, שכיהן אחרי לפיד כשר האוצר, אף הגדיל לעשות והציע במצע מפלגתו "כולנו" למסות כל דירה ריקה, שלא מושכרת או נמכרת, במס כבד של 3% מערך הדירה בכל שנה. מיד כשנכנס לכסאו במשרד האוצר חזר בו מהתוכנית, וטען שעניין המיסוי של דירות רפאים הוא בכלל בתחום אחריות העיריות.
משה כחלון אף הגדיל לעשות והציע במצע מפלגתו "כולנו" למסות כל דירה ריקה, שלא מושכרת או נמכרת, במס כבד של 3% מערך הדירה בכל שנה. מיד כשנכנס לכסאו במשרד האוצר חזר בו מהתוכנית
נראה שגם לעיריות וגם לממשלה אין מוטיבציה גדולה במיוחד כדי להטיל סנקציות נגד בעלי דירות ריקות. לעיריות לא אכפת להעשיר את קופתן מארנונה שמשולמת על ידי אזרח שלא מתגורר בתחומה (ולכן אין צורך להעניק לו שירותים), וכל זה מבלי להשקיע כספים ומשאבים במאמץ לאיתור אותן דירות.
מבחינת הממשלה, שחרור בבת אחת של כ-70 אלף דירות זמינות לשוק, בזמן שחסרות בענף 40 אלף דירות בלבד, עלול לטלטל את כל סקטור הנדל"ן ובעצם לסכן את הענף עליו הוא והמערכת הבנקאית יושבים.
נושא זה לא נראה שמטריד או הטריד במיוחד גם את שר האוצר הנוכחי וראשי המפלגות שמכהנות בכנסת ומתמודדות לכנסת הבאה.
אף אחד לא יופתע, לפיכך, אם האבסורד יימשך ונשבור שיא חדש נוסף במספר הדירות הריקות בישראל גם בשנה הבאה, בזמן שזוגות צעירים ימשיכו למשכן את עצמם לכל חייהם בקרב על הדירה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכתבה כמעט מצויינת, אם לא היית נופל שוב עם הספין השקרי שלש "המחסור".
אז שני דברים.
לא יכול להיות מחסור כלשהו כשיש כל כך הרבה דירות ריקות. זה פשוט לא מסתדר.
שנית, אם יש מחלסור כלשהו, היכן בדיוק מתגוררים כל אלה שאים להם דירות לגור?
כלומר, חסור של 40 אלף דירות זה אומר שיש (כביכול) 132,800 אנשים שאין להם איפה לגור.
האם יש הומלסים ברחובות כי אין להם דירות לגור בהם.
הדבר הכי מעניין זה איך אנשים אינטלגינטיים נופלים פעם אחר פעם בספינים השקריים של המחסור, וגם כאשר רואים 183,300 דירות ריקות, הם ממשיכים לחשוב שיש מחסור.