הוא לוחם שחיתות עם קבלות, רודף צדק, יהיר ועצבני ● הוא הצביע בעבר ללפיד ("כי אין לו כתבי אישום") אבל לא מבין מאיפה מצא "79 בעלי הון שמימנו אותו" ● בנט "פאשיסט", מרצ "שמאל קיצוני" ● כפיית חיסונים זה פגיעה בדמוקרטיה - אבל קריסת עסקים יותר ● בגיל 50, ירון זליכה משוכנע שיהיה שר האוצר - בסיבוב הזה או הבא ● "אני היחיד שיכול לעצור את האסון, ולסובב את הספינה"
ההחלטה למנות את מוחמד מג’אדלה לפרשן קבוע בחדשות 12 היא התנהגות חריגה ומבורכת של גוף תקשורת ישראלי גדול. למעשה מאז ימיה של לוסי אהריש לא כבש אף ערבי את שעת הפריים טיים. מג’אדלה, שבולט בכישרונו ורהיטותו, הגיע על כנפי הלגיטימציה שהעניק ביבי לערבים להיות חלק מהקואליציה. לגיטימציה שממשלת בנט ידעה למנף יפה. התקשורת הגיבה בהתאם לרוח הפוליטית החדשה, אך קשה לדעת האם מדובר בשינוי אד הוקי או שינוי מהותי, והאם במקרה שהקואליציה לא תשרוד בהרכבה הנוכחי מג'אדלה ישאר במקומו.
מג’אדלה, שבולט בכישרונו ורהיטותו, הגיע על כנפי הלגיטימציה שהעניק ביבי לערבים להיות חלק מהקואליציה. אך קשה לדעת האם מדובר בשינוי מהותי, והאם במקרה שהקואליציה לא תשרוד מג'אדלה ישאר במקומו
אזרחי ישראל הערבים מהווים כ-20% מהציבור הישראלי, אבל שיעור ההופעה שלהם בתקשורת עומד על אחוזים בודדים בלבד. למרבה הצער, למרות פתיחתו של שוק התקשורת והמינוף שנתנו הרשתות החברתיות לקולן של קבוצות מיעוט, עדיין הזירה המרכזית מונחית על ידי עוד מאותו דבר. המנחים המרכזיים הם לא ערבים, וגם לא רוסים או מזרחים. אלו בדרך כלל צריכים להוכיח כישרון יוצא דופן כדי להשתחל במקרה הטוב ככתבים וכפרשנים.
בהשתלמויות לאנשי תקשורת שנערכו במכון "זולת" בנושא זכויות אדם בתקשורת, אמר מג’אדלה:
”נשים וגברים המשתייכים לקבוצות מיעוט בדרך כלל לא יופיעו בתקשורת כמומחים לנושאים שאינם קשורים להשתייכותם הסטריאוטיפית”.
כך, למשל, בעת משבר הקורונה הארוך כמעט שלא מרואיינים רופאים ערבים ישראלים. התקשורת נוטה להתמקד באזרחי ישראל הערבים כמעט אך ורק כשהדברים נוגעים לטרור ולפשיעה – וכתוצאה מכך מחזקת את הסטריאוטיפים השליליים ומגביהה עוד יותר את חומת החשדנות בין יהודים לערבים.
הבעיה של העדר ייצוג בתקשורת המיינסטרים היא בעלת השלכות חברתיות אך גם אזרחיות-פרסונליות. המיינסטרים התקשורתי יוצר תמונה מעוותת של "הנורמלי", ומי שאינו נחשף לבני דמותו או שבני דמותו מקובעים על המרקע רק בהקשרים מסוימים ומוטים, יתקשה לפלס דרכו בחברה מחוץ להשתקפויות אלו.
החשיבות של מג'אדלה על המרקע היא כפולה. ראשית במישור המקצועי, כמי שמהווה חלק מהחברה הערבית ומעורה בפוליטיקה שלה עד דק, איש אינו יכול לחלוק על הבנתו המעמיקה את התחום אותו הוא מסקר ומפרשן.
ברמה החברתית, הופעתו מאפשרת ליהודים, כמעט לראשונה, להכיר את הפוליטיקה ואת החברה הערבית באופן בלתי מתווך ובלתי סטריאוטיפי. הוויכוחים שלו בפאנל מול אנשי ימין ובכלל מפשיטים את הדמוניזציה המלווה בדרך כלל את המחלוקות בין יהודים לערבים ומקהים את המתח שהורגלנו בו שנים.
הופעתו מאפשרת ליהודים להכיר את הפוליטיקה והחברה הערבית באופן בלתי מתווך ולא סטריאוטיפי. ויכוחיו מול אנשי ימין ובכלל מפשיטים את הדמוניזציה המלווה בד"כ מחלוקות בין יהודים לערבים
יש לקוות שנוכחותו של מג’אדלה בפריים טיים לא תהיה בגדר אופנה רגעית וחולפת ושהוא ישרוד בפריים טיים גם ללא קשר להרכב הקואליציה. בהמשך לכך יש לקוות שיתפנו מקומות נוספים לכישרונות חדשים מקבוצות שונות ומגוונות בחברה הישראלית, אשר ירעננו את ההרכבים המשמימים ולא אחת הרדודים שאנו נאלצים לצפות בהם מדי ערב.
השוויון בייצוג התקשורתי הוא ערך חשוב בפני עצמו וגם אמצעי לשיכוך מתחיה של החברה הישראלית המפולגת. אם שר התקשורת יועז הנדל אכן , כפי שהוא מצהיר לא אחת, מעוניין לאחות את הקרעים הוא חייב לפעול למען שוויון זה.
ד”ר רויטל עמירן ריכזה את פרויקט השתלמויות העיתונאים במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. עמירן, ד"ר במדע המדינה והייתה חברה בוועדות ציבוריות שונות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
כל אחד זוכר את האולימפיאדה הראשונה שהוא זכה לראות. אף אחד לא יודע מתי תהיה האולימפיאדה האחרונה בחייו
שרת התחבורה מרב מיכאלי הודיעה לפני ימים אחדים על דחייה בהחלת תקנה, שתחייב להתקין בכלי רכב מערכת נגד שכחת ילדים. זאת עקב בעיות שעלו ודרישה למענה נכון יותר. על פי אותה תקנה שנדחתה, לא יוכל אדם להסיע ברכבו ילד מתחת לגיל ארבע, אלא אם כן מותקנת בו מערכת מסוג זה.
שרת התחבורה מיכאלי הודיעה: החובה להתקין מערכת נגד שכחת ילדים ברכב – תידחה עד יוני 2022@sharonidan pic.twitter.com/MxkdrsvZb5
— כאן חדשות (@kann_news) July 20, 2021
שרת התחבורה היוצאת מירי רגב הגיבה כדרכה במתינות מופלגת:
"החלטה מסוכנת ועלולה לעלות, לצערי, במחיר חייהם של פעוטות חסרי ישע. כל פעוט שימצא את מותו הטראגי ברכב החל מאוגוסט יהיה רשום על שמך, השרה מיכאלי. איך לא רעדו לך הידיים לדחות את התקנות מאוגוסט השנה ליוני שנה הבאה?".
ההחלטה של שרת התחבורה מיכאלי מסוכנת, ועלולה לעלות לצערי במחיר חייהם של פעוטות חסרי ישע, שימצאו את מותם הטראגי ברכבים הלוהטים.
כל פעוט שימצא את מותו הטראגי ברכב החל מאוגוסט יהיה רשום על שמך, השרה מיכאלי.
איך לא רעדו לך הידיים לדחות את התקנות מאוגוסט השנה ליוני שנה הבאה? https://t.co/FPfk4jSrbs— מירי רגב (@regev_miri) July 20, 2021
הייתי רוצה להתעכב רגע על דבריה של השרה היוצאת: האם יש קצה לדמגוגיה נבזית? האם האחריות לחייו של פעוט חסר ישע אכן תלויה בהחלטה כלשהי בכנסת? האין זו אחריות בסיסית, ראשונית של כל הורה שבחר לגדל ילד?
נראה לי שמוכרח להיות ברור לכול שיש דבר אחד שאינו פוליטי, המחויבות הפנימית של הורים לילדיהם.
הייתי רוצה להתעכב רגע על דבריה של השרה היוצאת רגב: האם יש קצה לדמגוגיה נבזית? האם האחריות לחיי פעוט חסר ישע תלויה בהחלטה כלשהי בכנסת? האין זו אחריות בסיסית של כל הורה שבחר לגדל ילד?
תינוק אינו חפץ שנשכח במכונית. לכל תינוק יש זכות לחיים, ועד שיגדל ויוכל לדאוג לעצמו הוא באחריות ההורים.
אין לי ספק שאף הורה או בן משפחה לא שוכח תינוק במזיד ברכב לוהט, אבל חשוב להבין שזו לא גזירה משמים.
האם בעתיד שבו לכולם יהיו מכשירים כאלה, אנחנו צפויים לשמוע משפטים כמו: "זאת לא אשמתי ששכחתי את הילד. המכשיר התקלקל"? אולי במקרים כאלה גם יתבעו את היצרן, כי הוא שנושא באחריות.
הדרך להגן על תינוקות חסרי ישע מפני רשלנות פושעת אינה באמצעות חיישנים וכל מיני פטנטים, אלא בחינוך הציבור ובתגובה ערנית על גילויים של רשלנות הורית.
הורים הם בני אדם. לפעמים משהו מסיח את דעתם, לפעמים אינם פנויים בגלל אלף טרדות החיים וגירויים שונים שהטכנולוגיה פתחה בפניהם. מוטב היה להשקיע בכל דרך אפשרית בתודעה ההורית שמבקשת השגחה ותשומת לב מלאה בכל רגע ורגע במיוחד כשמדובר בפעוטות חסרי ישע, ולא רק. מניפולציה רגשית שיסודותיה נטועים בהתקוטטות פוליטית לא תגן על אף ילד.
כל אדם שגדל במקום הזה יודע שילודה היא דבר מקודש. יש מחלות ומלחמות, יש קטל בדרכים, ויש עוד תופעה – שכחת פעוטות ברכב. אפשר לתקן קלקולים בגידול הילד אך אי אפשר להשיב חיים לתינוק שנשכח לכוד לבד במכונית. והוא בוכה וקורא לעזרה, את הייסורים הללו עלינו למנוע בכל דרך. מי שבחר להיות הורה מוכרח לזכור את זה ללא הרף.
האם בעתיד שבו לכולם יהיו מכשירים כאלה, אנחנו צפויים לשמוע משפטים כמו: "זאת לא אשמתי ששכחתי את הילד. המכשיר התקלקל"? אולי במקרים כאלה גם יתבעו את היצרן, כי הוא שנושא באחריות
אחי הקטן, מוישיק מונדלק, נהרג עקב רשלנות של שכן. אני הייתי אז ילדה. ובכל זאת אין יום שבו אינני חושבת איך יכולנו להגן עליו.
רבקל'ה מונדלק היא הבת של יהודית ויאיר, אחות של מוישיק. מחברת הספרים: "ילדתי" ו"שמורת נפש". כותבת מאמרים שעוסקים בזכויות של ילדים. מנהלת הצגות במוזיקה עם נגיעות בתיאטרון.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם