מה שאבד בדיונים הסוערים המתנהלים בימים האחרונים על הספרים הגזעניים של סופר הילדים האהוב ד"ר סוס, הוא העובדה שהכותב והמאייר האיקוני השיק את הקריירה שלו בקריאה נגד השאיפות הטריטוריאליות של גרמניה ובתקיפה של גזענים ואנטישמיים אמריקאים.

עבור תאודור סוס גייזל, שמוכר יותר כדוקטור סוס, השנים שלפני מלחמת העולם השנייה סיפקו הזדמנויות יצירתיות רבות ומגוונות. ביומון הניו יורקי עם הנטיות הליברליות PM, הוא צייר למעלה מ-400 קריקטורות פוליטיות שנועדו לעודד את האמריקאים לצאת למלחמה שרוב האנשים לא חפצו בה.

"הקריקטורות שלו יצאו נגד ריאקציונרים ומתבדלים כמו צ'רלס לינדברג, ובמקרים מסוימים הוא לעג לאנטישמיות באמריקה", אומר רפאל מיידוף, היסטוריון ואחד ממחברי הספר Cartoonists Against the Holocaust (בתרגום חופשי: "קריקטוריסטים נגד השואה").

קריקטורה של תאודור סוס מייזל בעיתון היומי PM

"רבות מהקריקטורות של סוס לועגות להיטלר ולנאצים, אבל רק אחת מהן מתייחסת למצוקת היהודים באירופה", אומר מיידוף בריאיון לזמן ישראל. "זה היה אחד הייצוגים הגרפיים ביותר של השואה בקריקטורות באותה תקופה. באיור היו גופות של יהודים תלויות מעצים בצרפת הכבושה על ידי הנאצים".

בעוד שהקריקטורות של גייזל הציגו לעיתים את חוליי הגזענות, הוא גם שרבט קריקטורות גזעניות של אזרחים יפנים אמריקאים ושל יפן. בקריקטורה ידועה לשמצה מ-1942, יפנים אמריקאים נראים בשורה כ"גיס חמישי", כשכל אחד מהם מקבל בלוק של דינמיט.

"(הקריקטורה הזאת, שתומכת) בהחלטה של הנשיא רוזוולט לכלוא את כל היפנים אמריקאים, מתארת אותם כגיס חמישי מלוכסן עיניים, כטרוריסטים", אומר מיידוף, שהוא גם המנהל של מכון דייויד ס. ויימן ללימודי שואה בוושינגטון הבירה.

קריקטורה של תאודור סוס מייזל בעיתון היומי PM

"זאת הייתה הגנה ראויה לגנאי על מדיניות נשיאותית ראויה לגנאי", אמר מיידוף על הקריקטורה האנטי-יפנית. "למרבה הצער, זה אופייני לקריקטוריסטים הפוליטיים בזמנו. במחקר המתמשך שלי, עוד לא מצאתי קריקטורות שמתנגדות למדיניות המעצר ההמוני של רוזוולט".

"המשימה שלך בגרמניה"

עבור גייזל ואמנים נוספים, הכניסה של אמריקה למלחמה סיפקה אינספור הזדמנויות ליצירתיות.

כקריקטוריסט הראשי של PM מ-1941 ועד 1943, 400 הקריקטורות של גייזל עודדו את האמריקאים לצאת למלחמה נגד מדינות הציר. הוא תיאר את תנועת "אמריקה תחילה" כ"בת יענה בדלנית", ויצא נגד גזענות ואנטישמיות.

בתור אמריקאי דור שלישי, שארבעת סביו וסבותיו נולדו בגרמניה, גייזל גילה עניין רב במתרחש באירופה. בשנים שבין המלחמה הוא ביקר באירופה וגיבש דעות על הפאשיזם בעקבות מפגשים מיד ראשונה.

קריקטורה של תאודור סוס מייזל בעיתון היומי PM

בעקבות ההצלחה הרבה של גייזל בעיתון PM, חיל האוויר האמריקאי בתבונתו חטף אותו למען המאמץ המלחמתי. גייזל יצר סדרה של פוסטרים לטובת החזית הביתית, שהפצירו באמריקאים להתגייס ולקנות אג"חים. אבל היצירות הכי זכורות שלו כוונו דווקא אל החיילים המגויסים.

ב-1944 עזר גייזל ליצור את "המשימה שלך בגרמניה", סרט תיעודי שנועד להנחות חיילים איך להתנהג ככובשים. "המפלגה הנאצית אולי נעלמה, אבל החשיבה הנאצית, ההכשרה הנאצית והתכסיסים הנאצים נותרו", מזהיר הקריין. "תאוותה של גרמניה לכיבושים לא מתה".

במהלך הסרט הקצר נסקרות שלוש המלחמות הכושלות של גרמניה מאז 1870, לצד אזהרה לחיילים לא להאמין לגרמנים שהם רוצים שלום. "כל גרמני הוא מקור אפשרי לצרות", אומר הקריין, ומצביע על "המעגל האכזרי של מלחמה, שלום מזויף ושוב מלחמה", עם קולות פיצוצים ברקע.

קריקטורה של תאודור סוס מייזל בעיתון היומי PM

גייזל עבד גם עם הבמאי ההוליוודי האגדי פרנק קפרה על הסדרה "למה אנחנו נלחמים", והיה שותף ליצירתם של 30 פרקים מצוירים של "הטוראי סנאפו" (מוכר גם כ"טוראי בלגן"). בסדרה המצוירת למדו חיילים על הסכנות של נושאים חשובים, כמו למשל התרועעות עם גרמנים ומלריה.

בתחילת 1945 יצא גייזל לאירופה כדי להקרין סרטי תעמולה חדשים לגנרלים. בעודו שם, הוא נתקע מאחורי קווי האויב בקרב על הבליטה, וחולץ על ידי חיילים בריטים. היתרון: אייזנהאואר אמר לגייזל שהוא אישר את סרט התעמולה האחרון שלו.

אחרי תבוסתו של היטלר עבד גייזל על הסרט "דע את האויב – יפן", כדי ללמד את החיילים על הכיבוש המתקרב של האומה היפנית. ביום שבו נקבעה הקרנת הסרט לחיילים הופלה פצצת האטום על הירושימה, והגנרל מקארתור הורה לגנוז את הסרט.

קריקטורה של תאודור סוס מייזל בעיתון היומי PM

עבור שלוש שנות שירותו הצבאי הוענק לגייזל אות לגיון ההצטיינות. בעשורים מאוחרים יותר, ספריו יכללו דוגמאות לפאשיזם, רדיפה ואפליה, חלק מניסיונותיו של גייזל להעניק לילדים חינוך ערכי ומוסרי.

לדעתו של מיידוף, כמה מספרי ד"ר סוס יכולים להרוויח מהערה של המוציאים לאור בתחילתם. הוא מתייחס, למשל, ל"המלך צב צב" (כך בתרגום של לאה גולדברג, ובתרגום של אבירמה גולן מ-1991 נקרא "יאצק הצב: הזנב של יוכבד שרגיל". במקור: Yertle the Turtle), וקורא לסיפור "משל עדין על הסכנות שבציות למנהיגים פאשיסטים חדורי שאיפות".

עטיפת הספר "המלך צב צב וסיפורים אחרים" מאת ד"ר סוס, בתרגום של לאה גולדברג

ב"המלך צב צב וסיפורים אחרים", צב צב, מלך הביצה לכאורה, עומד על גבי צבים אחרים כדי להיות גבוה יותר מהירח. בסופו של דבר, הצב בתחתית משהק שיהוק שמרעיד את ערימת הצבים, משחרר אותם ומפיל את צב צב מכסאו הרם.

"גם הספר הזה יכול להיות כלי חינוכי מצוין", אומר מיידוף.

להערכתו של מיידוף, הסטריאוטיפים הגזעניים שמזוהים עם ספריו הנוספים של גייזל, כמו גם הקריקטורות שלו, צריכים להיבחן לפי זמנם, ותפקיד המוציאים לאור להתייחס אליהם בהקשרם.

"המיעוטים שמוצגים בספרים האלה של סוס בצורה פוגענית כועסים בצדק – בדיוק כמו שיהודים רבים מחו לאורך השנים כשקריקטוריסט פוליטי השתמש בדימויים אנטישמיים כדי להציג את היהודים או את ישראל", אומר מיידוף.

יחד עם זאת, כדי להפוך את זה לרגע לימודי, הוא אומר, המוציאים לאור יכולים להוסיף פנייה להורים ולמורים, "ולעודד אותם להשתמש בדימויים בספר בצורה שמסבירה מה לא בסדר עם הסטריאוטיפים האלה".

תאודור סוס מייזל, ד"ר סוס