ב-3 בינואר אירחה CAMERA בקמפוס אירוע מקוון עם המומחה הנודע למשפט בינלאומי, פרופסור יוג'ין קונטורוביץ'. הסמינר המקוון, שזכה לתמיכה של ימינה באוניברסיטת בן גוריון, כחול לבן באוניברסיטת בן גוריון, אם תרצו במכללת ספיר ו-StandWithUs, נועד לחשוף את הסטודנטים לעובדות המשפטיות על ישראל.

לוטם שחר, ראש ימינה באוניברסיטת בן גוריון, הדגיש את החשיבות שסטודנטים ישראלים יבינו את המשפט הבינלאומי ביחס לישראל. לדברי שחר, עובדות משפטיות בינלאומיות הן כלים שימושיים בארסנל הפעילים הפרו ישראלים, ומהוות השלמה יעילה לאקטיביזם המבוסס בעיקר על נרטיבים.

בתוך שלושים דקות בלבד הסביר פרופסור קונטורוביץ' את המורכבויות של גבולות ישראל, את מקורם בוועידת סן רמו בשנת 1920, וכיצד עובדות נשכחות אלה הן קריטיות בהבנת טענותיה המשפטיות של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. ואכן, הוא הבהיר כי בהתאם לדוקטרינה המשפטית הנקראת uti possidetis juris (שפירושה "כפי שאתה מחזיק במסגרת החוק"), מדינת ישראל יורשת את גבולות הגורם השולט הקודם – במקרה זה, המנדט הבריטי.

בתוך 30 דקות בלבד הסביר פרופ' קונטורוביץ' את המורכבויות של גבולות ישראל, את מקורם בוועידת סן רמו בשנת 1920, וכיצד עובדות נשכחות אלה הן קריטיות בהבנת טענותיה המשפטיות של ישראל בגדה וברצועה

הפרופסור ציין, עם זאת, כי ניתן לטעון כי ייתכן שישראל הפסידה את טענותיה בנוגע לעזה כשנסוגה מהשטח בשנת 2005. פרופסור קונטורוביץ' דן גם בחשיבות ההשוואה למדינות אחרות שהוקמו עם גבולות מנדט קודמים, בדומה לישראל, בכדי להכיר בצביעותן של ההאשמות המופנות נגד ישראל.

הפרופסור דיבר על מעמדן החוקי של ההתנחלויות היהודיות בגדה המערבית וסיפק טענה נגדית לקביעה הנשמעת לעתים קרובות כי התנחלויות אלה אינן חוקיות.

טענות שההתנחלויות הישראליות הן בלתי חוקיות, ושמדובר בשטחים שנכבשו באופן בלתי חוקי, ניתן לשמוע לא רק בכלי תקשורת בולטים ובאולמות האו"ם, אלא גם בקמפוסים ובמכללות על ידי תנועות אנטי-ישראליות כגון סטודנטים לצדק בפלסטין (SJP). למרבה הצער, מונחים אלה הפכו לחלק מהשפה המקובלת כאשר דנים בסכסוך.

בהרצאה הדגיש פרופסור קונטורוביץ' את הסטנדרט הכפול ששופטים בו את ישראל. דוגמה לכך היא עיראק, שגבולותיה נקבעו במהלך ועידת סן רמו, והיא גם ביתם של מיעוט כורדי גדול עם שאיפות להגדרה עצמית. הוא הבהיר שלמרות שעיראק וישראל חולקות קווי דמיון רבים, עיראק אינה נתפסת ככובשת של אדמת כורדים, והקהילה הבינלאומית אינה טוענת כי גבולות עיראק אינם לגיטימיים.

לעומת זאת, ישראל גונתה על ידי האסיפה הכללית של האו"ם 17 פעמים רק בשנת 2020 (לעומת 6 בסך הכל בשאר העולם) עקב פעילות התיישבותית או פעולות שנערכו בגדה המערבית ובעזה. פרופסור קונטורוביץ' הסביר כי הטלת ספק בתוקף של גבולות שמקורם במנדטים בעבר יוצרת מדרון חלקלק שיכול להוביל לגבולות שנויים במחלוקת במדינות רבות אחרות במזרח התיכון.

הרצאה קצרה זו ביססה את התפיסה שידע הוא כוח. באמצעות מידע מוטעה, שימוש לרעה בז'רגון משפטי וסטנדרטים כפולים, ישראל מוצגת כישות עוינת שקיומה אינו לגיטימי. לכן, קריטי שהסטודנטים ילמדו את העובדות על תביעותיה המשפטיות של ישראל על הארץ וידעו לערוך השוואות עם מדינות אחרות העומדות בפני נסיבות דומות.

פרופ' קנטורוביץ' הבהיר שלמרות שעיראק וישראל חולקות קווי דמיון רבים, עיראק אינה נתפסת ככובשת של אדמת כורדים, והקהילה הבינלאומית אינה טוענת כי גבולות עיראק אינם לגיטימיים

היום, כאשר פעילים פרו-ישראלים בקמפוסים מתמודדים עם שורה ארוכה של תעמולה אנטישמית, מידע מטעה וטרמינולוגיה משפטית שגויה, ייתכן שיהיה צורך בשינוי האסטרטגיה. למרות שנרטיבים הם מרכיב חשוב להבנת הסכסוך, פרופסור קונטורוביץ' מספק גישה משכנעת נוספת. ניתן להשתמש באסטרטגיה זו, המתמקדת בחוק הבינלאומי, כדי לחזק את הסטודנטים ברחבי העולם באקטיביזם שלהם נגד אנטישמיות ואנטי ציונות בקמפוס. עכשיו יותר מתמיד, חשוב שפעילי ישראל יקבלו את כל הכלים הדרושים להם בשביל לדבר בביטחון ובגאווה על האמת והעובדות.

שרה היא פעילה בארגון CAMERA on campus במכללת ספיר, שם היא בשנה הראשונה בלימודי משפטים. היא בוגרת של תכנית ההכשרה של ארגון 'מילואימניקים בחזית' ובעלת תואר ראשון בלימודי מזרח-תיכון וניהול ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב