בן גוריון מתהפך בקברו, ראש ממשלה חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים חלף על פניו בערמומיות טראמפית ומסתער על עוד קדנציה כאילו אין דין ואין יוע"מש. ואין יוע"מש. יש פוליטיקת ביבים.

גם מפלגת העבודה ההיסטורית שהקימה פה מדינה רכשה לעצמה קבר אחים, אללה ירחמה. מפתיע שפרץ לא נתן לאורלי לוי את ראשות המפלגה יחד עם שאריות כבודו של בן גוריון, והכי מוזר שלא העניק את המפלגה אז איז לנתניהו. באמת מפלגה טובה, יד שניה ממתאבד.

זה רגע היסטורי.

בן גוריון הכריז ונתניהו החריב, כל כך מרגש.

השדה הפוליטי בוער, מפלגות מתכווצות ונעלמות ואופורטוניסטים נודדים בלהקות ממפלגה למפלגה. קחו את בנט, שקד ואורלי לוי שבבחירות האחרונות הראו להם את הדלת והם חוזרים מהחלון.

אורלי לוי נדבקת עם מפלגת מדף שהציעה לכל עובר ושב עד שנחתה על הנדיב המפתיע, בנט ושקד מנסים לפרוץ למעגל שהקיא אותם. כחלון נספג בליכוד ולא הוסיף אפילו מנדט בודד לחללית האב המתעלל, להפך, הוריד שניים.

מפלגות זעירות מקבלות כוח-על מטורף בגלל מנהיג חשוד בפלילים שבורח ממשפט ומשעבד מדינה לצורך זה. לראות את בנט, שקד ואורלי לוי מתראיינים לחדשות בחשיבות של רוק סטאר כאילו לא נבעטו אל מחוץ לפוליטיקה כי לא עברו את אחוז החסימה.
לקום אתמול בבוקר.

רק החרדים שמחים בחלקם.

ייקחו מזה וייקחו מזה ולמי לא ישאירו?

נכון.

מהצד השני של פוליטיקת הלא-ייאמן, מפלגת כחול לבן שעמדה בדרכו של נתניהו לניצחון ובכל זאת הפכה לרוח רפאים פוליטית בסיוע פושע של תקשורת רדודה ובזכות ראשיה הרופסים שמאמינים בקרב הוגן של רוגטקה מול תותח שקרים וספינים של חשוד בפלילים שאין לו מה להפסיד.

ועל גנץ עוד העלילו שחשף, אתם יודעים מה, מול ילדה בפנימיה. לא רק שלא היה עולה בדעתו מעשה נבלה כזה, תחשבו רגע בתוך הקופסה: הרי עד שהיה מוריד את המכנסיים, מנער מהם חול, מחפש בכיסים אולי נשאר אסימון, מקפל יפה ותולה בארון, הילדה כבר היתה עוברת לדיור מוגן.

אז גנץ ומלחמת בחירות? המשפט הכי מרושע שתוציאו מגנץ זה שנתניהו בחור טוב, אולי מעד קצת, ארבע צוללות, מסכן, קומבינת 'בזק', רכבת המתנות, הון שלטון עיתון ארנון. תנו לישון בשקט!

מה עם מצביעי שמאל אתם שואלים. ובכן, השמאלן טרוד כרגע בסוגיה מוסרית: למה ברק עשה עסקים עם היהודי הסוטה התורן. הכל כאן כל כך מוסרי, קחו דוגמה מבנימין שוחד, מרמה והפרת אמונים (בכפוף לשימוע), שבטח עושה את כל זה רק בגלל צדקת הכסף, כמאמר הגשש.

למה, למה אהוד ברק לא לומד ממנו להיות מושחת בלי להסריח?

העם מתרועע עם חשוד בפלילים לאורך קדנציות שערורייתיות, התקשורת מתרועעת איתו, יש לו עיתון חינמי שהוא עורך לכאורה מהבית. הוא פוליטיקאי שמרכז בידיו כוח להשחית.

אבל אהוד ברק.

וכל פסטיבל ההתחסדות הזה קורה כשצוללת כזזזאת גדולה עוברת לעם מוסרי ותקשורת מזויפת בין הרגליים בדרך לעוד קדנציה מושחתת.

מרוץ עכברי הכנסת במדינת נתניהו בעיצומו, פוליטיקאים מפרפרים בחכה שהחשוד לופת, רשת ביטחון נפרשת תחת ישבנו של ראש הממשלה ובעלה והילד. יש להם מטרה קדושה ופוליטיקאים צינים מושחתים שיודעים עד האחרון בהם, סליחה שאני מצטטת שוב מערכון של הגשש, ש'אם לא ניבחר זה יהיה הסוף שלנו, נצטרך להתחיל לעבוד'.

רק עכשיו קנינו לבן גוריון החדש, בנימין בן-קוריוז, מטוס מנהלים: אייר פורץ 1. בפ'א רפויה. מאוד רפויה.
כמו המדינה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.

אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא  פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.

למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.

מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)

מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".

בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.