10  תובנות על ההסלמה בעזה

דגלי חמאס ומחאה נגד פינוי תושבים בשיח ג'ראח בהר הבית, 7 במאי 2021 (צילום: Jamal Awad/Flash90)
Jamal Awad/Flash90
דגלי חמאס ומחאה נגד פינוי תושבים בשיח ג'ראח בהר הבית, 7 במאי 2021

בשעה שלא ברור היכן תיעצר ההסלמה בעזה, כשחמאס מחשק את עצמו עם דרישות לא ריאליות, מרחיב את מעגל הירי וישראל מגיבה בהתאם – הנה עשר תובנות ביניים שניתן לגזור מסבב האלימות הייחודי הזה עד כאן.

1. הכשל מתחיל בירושלים

במקום לכבות משבר מבעבע בשיח' ג'ראח לקראת אירועים צפויים וידועים על לוח השנה (הרמדאן, יום ירושלים, יום הנכבה) קברניטי המדינה, בין היתר בצל שיקולים פוליטיים, והמשטרה בהשראתם, רק החריפו אותו. הכתובת הייתה על הקיר. פוטנציאל הנפיצות של ירושלים והר הבית הוכחו כל פעם מחדש בעשור החולף.

במקום לכבות משבר מבעבע בשיח' ג'ראח, קברניטי המדינה, בין היתר משיקולים פוליטיים, והמשטרה בהשראתם, החריפו אותו. פוטנציאל הנפיצות של ירושלים והר הבית הוכחו כל פעם מחדש בעשור החולף

2. מה קרה לחמאס?

לתנועה אין אינטרס להיכנס למלחמה, אבל היא בכל זאת קיבלה החלטה מחושבת לכפות סבב אלים, כשהיה ברור שישראל לא תיענה לאולטימטום שהיא הציבה. כנראה שחמאס סברה כי תוכל לשלוט בהסלמה בעיקר על רקע המשבר הפוליטי בו שקועה ישראל, וכי הרווחים מבחינתה עולים על הסיכונים.

על רקע האיגרת החריגה של מחמד דף נראה שהיה כאן גם לחץ לא מתון של הזרוע הצבאית, בעידוד משעל מקטר, על ההנהגה הפוליטית בעזה ללכת להסלמה. סנואר אמנם התגלה כמנהיג שקול מהרגע שקיבל את עול האחריות על הרצועה, אבל בסוף הוא איש שההתנגדות היא חלק מזהותו וזורמת בעורקיו.

3. הרווחים של חמאס

השתלטות על סדר היום בזירה הפלסטינית והערבית-אסלאמית, על חשבון הרשות (אחרי ביטול הבחירות), וערעור היציבות בגדה בניסיון להצית שם התפרצות רחבה. אוהבים לקשור לראשה של חמאס כתרים על יצירת "משוואה חדשה" בין עזה לירושלים, אבל בעתיד זו עלולה להתברר גם כמשקולת מבחינת התנועה.

4. פוליטיקה בישראל

נדמה שההישג המשמעותי ביותר של חמאס כרגע הוא דווקא בזירה הפוליטית הישראלית בדמות עצירת המומנטום בדיונים על הקמת ממשלת השינוי.

רווחי החמאס: השתלטות על סדר היום בזירה הפלסטינית והערבית-אסלאמית, על חשבון הרשות, וערעור היציבות בגדה. נדמה שההישג המשמעותי כרגע הוא בזירה הפוליטית הישראלית: עצירת המומנטום בדיוני הקמת ממשלת השינוי

5. לאן זה הולך?

שני הצדדים לא מעוניינים לגלוש למלחמה. אבל הדינמיקה עלולה להיות חזקה מהם ולדרדר את המצב יותר משתכננו. המתח בו מצויה ישראל: בין תגובה עוצמתית דיה כדי לשוב ולבסס הרתעה לבין תגובה מדודה דיה כדי שהמצב לא יצא משליטה. כיפת ברזל שבה והוכיחה כי היא מספקת לישראל מרחב תמרון יקר מפז מול עזה. לא בטוח שהוא יספיק בעימות נגד חזבאללה.

6. מדינות ערב

האירועים הם מבחן לרמת הרגישות בעולם הערבי לסוגיה הפלסטינית ולחוסן הסכמי הנורמליזציה. חרף הגינויים המתחייבים נדמה שבינתיים אין הישג אסטרטגי לחמאס. אבל המבחן בעיצומו.

7. פלסטין זה כאן

מי שחשב שהסכמים עם מדינות ערב ידחקו את הבעיה הפלסטינית הצדה, התבדה. טקסים נוצצים בוושינגטון וביקורים מתוקשרים במפרץ תוך הזנחת הזירה הפלסטינית מתפוצצים בסוף בפנים.

8. איראן

הפרשנים לא מפסיקים לדבר על חלקה בהסלמה. אז כן, יום ירושלים האיראני צויין בשבוע שעבר אבל פה זה בערך מסתיים. כדאי שלא נעשה לעצמנו הנחות ונתלה את האירועים באיראן. זו בעיה לגמרי שלנו פה בבית, בירושלים, בעזה וביהודה ושומרון.

9. ברמה האסטרטגית

מדיניות חמאס שבה וממחישה מדוע ישראל צריכה לשאוף להסדרה יציבה בעזה ולחיזוק (כן חיזוק!) הרשות הפלסטינית כמערכת שלטונית ביהודה ושומרון. בעזה הוכח שתלות בכסף קטרי היא לא פתרון יציב לטווח הארוך. עדיף למצוא ספונסרים פחות מזוהים עם תנועת האחים המוסלמים וטורקיה, שידעו לנצל את הסיוע גם לריסון חמאס (האמירויות? סעודיה?).

מי שחשב שהסכמים עם מדינות ערב ידחקו את הבעיה הפלסטינית הצדה, התבדה. טקסים נוצצים בוושינגטון וביקורים מתוקשרים במפרץ תוך הזנחת הזירה הפלסטינית מתפוצצים בסוף בפנים

10. הזירה הבינלאומית

העולם אמנם גינה את הרקטות מעזה אבל גם את צעדי ישראל בירושלים. בארה"ב בלטה השפעת האגף הפרוגרסיבי על עמדת הממשל, כשנציגיו בקונגרס (קורטז, סנדרס, וורן ועוד) מבקרים פינוי פלסטינים מבתיהם. נראה כי חלפו הימים בהם וושינגטון נתנה לישראל צ'ק פתוח בזירה הפלסטינית.

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
שלום וביטחון מהווים תמהיל שבמינון נכון הוא נותן למנהיגות אחראית כלים לניהול מדיניות. ללא שלום אין ביטחון וללא ביטחון אין אפשרות לנהל מדיניות של שלום. מי שמגיב על כשלים שהוא עצמו יצר 'בא... המשך קריאה

שלום וביטחון מהווים תמהיל שבמינון נכון הוא נותן למנהיגות אחראית כלים לניהול מדיניות. ללא שלום אין ביטחון וללא ביטחון אין אפשרות לנהל מדיניות של שלום. מי שמגיב על כשלים שהוא עצמו יצר 'באגרוף ברזל' דומה לילד ששיחק בגפרורים, הצית שריפה והוא מנסה לכבות אותה בשמן.

לאמיר לוגסי: ההתיחסות שלך - ללא הכרת וללא רצון להכיר העובדות. שיך ג'ראח: זה לא ענין משפטי. מדובר במשפחות ערביות שברחו/גורשו מבתיהם בירושלים המערבית ב 48. הירדנים בנו להם בתים קטנים על ש... המשך קריאה

לאמיר לוגסי:
ההתיחסות שלך – ללא הכרת וללא רצון להכיר העובדות.
שיך ג'ראח: זה לא ענין משפטי. מדובר במשפחות ערביות שברחו/גורשו מבתיהם בירושלים המערבית ב 48. הירדנים בנו להם בתים קטנים על שטח שנרכש ע"י יהודים לפני כ 150 שנה. שוב לגרש אותם לאחר מעל 70 שנה, כשאפשר פשוט לפצות את בעלי השטח? מה עוד שהמטרה לישב יהודים בלב שכונה ערבית,ע"מ לקדם דחיקת הערבים משם. זאת סיבה לבעבוע.
שער שכם- מדוע לא לאפשר לצעירים הערביים לשבת שם ללא הגדר המגבילה מאד בערבי הראמאדן כמו בכל שנה? לא ברור שזה יתקבל כהתנכלות?
עובדה שהארועים הנ"ל גרמו למתח ומהומות, מבלי שיתן משהו לאזרחי מדינת ישראל.
מצעד הדגלים- מעבר בהתרסה ברובע הערבי זה יותר מפרובוקציה. ההשוואה למצעד הגאווה מגוחכת- הוא לא עובר ברובע של חרדים.
בהר הבית: "עדיף להיות חכם מאשר צודק" בלאו הכי החרדים מתנגדים לכך ולחילוניים אין רצון לעלות לשם.
הריבונות שלנו במזרח ירושליים מוכרת רק ע"י ישראל וטראמפ. זה כמו שאני אחליט עם עצמי שרכוש שלך שייך לי.

ירושלים היא לא כשל. זו קונספציה מוטעית וחבל שכל התיאוריה נובעת ממנה. בנוגע ל"בעבוע" שהזכרת שכביכול אמור להנחות את התנהלותה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית - מתקיים הדיון בבית המשפט שעוד ... המשך קריאה

ירושלים היא לא כשל. זו קונספציה מוטעית וחבל שכל התיאוריה נובעת ממנה.

בנוגע ל"בעבוע" שהזכרת שכביכול אמור להנחות את התנהלותה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית – מתקיים הדיון בבית המשפט שעוד לא הוכרע בנוגע לעתידם של מספר בתים מסוימים בשכונת שמעון הצדיק (שייח ג'ראח). האם זה תירוץ לגיטימי להכיל אלימות, תקיפת אזרחים ושריפת סמלי שלטון? לא מדובר על פגיעה בנפש או על פינוי של 8,000 איש (כפי שהיה בגוש קטיף). האם אתה חושב שבית המשפט צריך לפסוק בצורה פוליטית ולא על פי הצדק? האם דיון בבית המשפט פסול מעיקרו בשעה שהוא מרגיז ופוגע באנשים מסוימים?

בנוגע ל"בעבוע" בשער שכם – אפשר לדון בנכונות חסימת מדרגות שער שכם בחודש הרמאדן, אולם מדובר בהחלטה ריבונית ביחס למקום מועד לאלימות ולפיגועים מצד הפלסטיניים (כפי שמראה נסיון העבר). טענה כאילו מדובר בהחלטה חסרת אחריות מזכירה לי את הטענה שמפנים אנשים כלפי נשים מוכות: "מדוע הרגזת אותו, את יודעת שזו תקופה קשה בשבילו. וגם – תנסי להבין את הכעס שלו ותשתקי, הוא רעב, מתוסכל וכ' " – (כפי שאמרת הסיבות הן יום הנכבה, רמאדן וכ')

בנוסף, אפשר לטעון שמצעד הדגלים הוא "פרובוקציה". טענה זו מתעלמת לחלוטין מהיותה של ירושלים עיר המורכבת מפסיפס של אוכלוסיות המתגוררות זו לצד זו. מצעד הדגלים מתקיים פעם בשנה, ועובר דרך מקומות שנמצאים בריבונות ושליטה ישראלית ויהודית. אפשר לדון ביחס כלפיו, אולם טענה זו מזכירה לי את הטענות שהשמיע הרוצח של שירה בנקי ז"ל כנגד מצעד הגאווה "למה אתם צריכים לעבור דווקא בירושלים? אתם יודעים שמדובר בפרובוקציה מכוונת". האם אתה מסכים עם אותו רוצח או שבמקרה של מצעד הדגלים מדובר בפרובוקציה ובמקרה של מצד הגאווה מדובר בחופש הביטוי?

מה לגבי חופש הפולחן היהודי בהר הבית? האם לדעתך הר הבית צריך להשאר מעין "יודנריין" (איזור חופשי מיהודים) בכדי לאפשר שקט ולמנוע את אותה "נפיצות"? האם מטענה זו משתמע שיש חופש פולחן אמיתי רק לדת אחת במדינת ישראל ושאר הדתות צריכות לוותר ולהתכחש לעצמיותן בכדי לשמור על השקט ולא להרגיז? האם אתה מכיר בכך שעצם קיומה של מדינת ישראל ללא קשר לפעולותיה אלא מעצם קיומה פוגעת ב"דאר אל-אסלאם – دار الإسلام" (הרצף במוסלמי)?

כל אחד מוכן בשמחה לוותר על מה שחשוב למחנה שאליו הוא מתנגד: כדאי לחשוב שוב על ההגדרה של ירושלים ככשל וכאיזור נפיץ.
אולי הכשל נמצא דווקא ביחס שלנו כלפי ירושלים כסוגיה בטחונית נפיצה? אולי צריך לחשוב על ירושלים כסוגיה שבגללה יש לנו את הזכות להמשיך ולהיות פה?

עוד 567 מילים ו-5 תגובות
סגירה