לצאת לרחובות, לא לקרוא ולבכות. לצאת לקרב על חיינו כאן. כי לא נוכל עוד זמן רב להמשיך לתמוך בילדינו, לסייע בגידול נכדינו ולהתבונן בקופת הפנסיה המדולדלת שלנו ולתהות אם "יישאר לנו די הצורך" לשנות חיינו הבוגרים.
הספירה החוזרת בליכוד: גילה גמליאל הידרדרה עשרה מקומות מטה ברשימת המפלגה לכנסת
השרה נדחקה מהמקום ה־25 ברשימה למקום ה־35 ● "הוושינגטון פוסט": בכירים בצבא ארה"ב הזהירו את שר ההגנה שהתארכות המערכה באיראן פוגעת ביכולת להתמודד עם איומים אחרים ● גורמים בכירים מטורקיה, ערב הסעודית ופקיסטן ייפגשו מחר לראשונה במסגרת ברית ההגנה החדשה שחתמו ● אף שחלק מהמעורבים בתקיפה בקוסרה תועדו בפנים גלויות, הרשויות לא עצרו איש

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש בלשכתו עם יושב ראש עמך ישראל עופר וינטר והציע לו להשתריין ברשימת הליכוד לכנסת, כך דיווח הערב עמית סגל בחדשות 12.
ייתכן שנתניהו אף הציע לוינטר עוד שריון ברשימה.
וינטר דחה את ההצעה.
בעקבות ספירה חוזרת של חלק מקולות המצביעים בפריימריז של הליכוד שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל נדחקה מהמקום ה־25, השמור לאישה, למקום הבא המשוריין לאישה, המקום ה־35.
את המקום ה־25 תפסה כעת חברת הכנסת אתי עטיה, המקורבת לשר חיים כץ.
לפי המפלגה, עטיה קיבלה 22,210 קולות בספירה המתוקנת, בעוד גמליאל השיגה 21,754 קולות.
בעלה של גמליאל, חובב דמרי, הגיש תלונה במשטרה, בטענה לזיוף והעלמה במרמה, בניסיון למנוע את הספירה החוזרת.
בכך הצטרפה גמליאל לשרים אבי דיכטר, מאי גולן, עידית סילמן, זאב אלקין – וייתכן שגם ניר ברקת – שלפי הסקרים, נדחקו למקומות לא ריאליים.
בעקבות הספירה החוזרת משה סעדה, שהגיע ברשימה הגולמית של הפריימריז למקום ה־11 טיפס למקום העשירי, ודודי אמסלם נדחק מקום אחד מטה.
שלמה קרעי הידרדר מהמקום ה־13 למקום ה־15, בועז ביסמוט עלה מהמקום ה־14 למקום ה־13, ודוד ביטן טיפס מהמקום ה־15 למקום ה־14.
יושב ראש מפלגת זהות, משה פייגלין, התייחס הערב למשא ומתן שמנהלת מפלגתו עם מפלגת הציונות הדתית לגבי האפשרות שהשתיים יתמודדו בבחירות לכנסת ברשימה אחת: "אנחנו במשא ומתן מאוד מתקדם, ממש בישורת האחרונה".
בסרטון שפרסם בחשבונותיו ברשתות החברתיות אמר פייגלין: "בעזרת השם, אנחנו מאוד־מאוד מקווים שזה יצא לפועל ועושים הכול כדי שזה יצא לפועל".
עדכון חשוב! pic.twitter.com/UHwDdPzXTK
— משה פייגלין Moshe Feiglin (@moshefeiglin) August 30, 2026
לפי הניתוחים הפנימיים שנערכו בליכוד, המצביעים שתמכו במפלגה בעבר וכעת לא מתכננים להצביע לה בבחירות הם צעירים חילונים, בנים למשפחות ממוצא מזרחי, שגדלו בפריפריה בבתים ליכודניקים, כך דווח הערב בתאגיד השידור כאן.

הרשות לניהול אסונות בנפאל הודיעה שמניין ההרוגים בשיטפונות עלה ל־781.
מחקר ישראלי בדק אם ערוץ 14 עומד בהגדרות המקובלות של עיתונות. החוקרים ניתחו 275 אייטמים תקשורתיים ששודרו בערוץ במהלך 2024 לפי מודל עם ארבעה פרמטרים, שכל אחד מהם נגזר מתפקיד אחר של העיתונות בדמוקרטיה, ומצאו שהערוץ נכשל בכולם.
לפי המחקר, 40.4% מהאייטמים בערוץ הדהדו מסרים של לשכת ראש הממשלה בלי ביקורת ובלי מסגור עיתונאי; שליש מהם כללו קביעות שקריות בנות-הפרכה; ובמדגם כולו לא נמצאה ולו ביקורת אחת על ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומכיוון שהמאמר מנוסח בצורה פופולארית וקלילה, הנה תמצות המסקנות המחקריות בצורה קצת יותר מדעית: ערוץ 14 הוא פויה ופיכסה, וכל מי שצופים בו ומאמינים לו הם בבונים שירדו מהעצים וזורקים קליפות של בננות על האורחים הסמולנים של "הפטריוטים".
אשתי עולה חדשה והיא אוהבת לצפות בערוץ 14. היא אומרת שהיא מבינה הכל. השפה פשוטה, אין ניסוחים מסובכים, כולם מדברים כמו האיש ברחוב, לפעמים אפילו צועקים בקול רם – ככה קל להבין את מה שהם אומרים. היא רק שאלה אותי – האם האנשים בערוץ הם עיתונאים אמיתיים או אנשים מהרחוב ?
ממש לא נכון. בערוץ 14 אני אוהבת לצפות בערוץ הזה לא מעבירים מידע על פי אכילות מביאים הוכחות בשטח ח למשל על מנסור עבאס ראיתי אותו מדבר בכנסים מול קהל ערבים מדבר בשפה בערבית ומה אומר שמענו אותו איך הוא מדבר אחרת נגד מדינת ישראל על ירושלים שהיא של פלסתין ואיך יוצא על הממשלה של ביבי עוינת להם .אהל שמדבר בעברית ממש בשפה לא עוינת כלפי היהודים ברור אם רוצים לדעת מה כוונתו האמיתית צריך לשמוע אותו רק בשפה הערבית. . למשל על קיר היום שמעתי שהיא מצליחה להעביר קניות בתוך אוניברסיטאות והמחקרים לא שומעים קטר אלה הבריטים רק כדי לא לחשוף מי המאמנים אמתיים שמטרתם לחדור לתוך מחקרים ולקבוע עובדות ולעבוד על כולנו. אציין דוב לא רשום על שם קטר הם המתחזים לבריטים. אני מאמינה ממסמן שהם ידם הכל למשל איך זה ערביי ישראל השתלטו על כל בתי מרקחת יהודים כמעט כולם בעלי בית מרקחת הם ערבים. על שמם ! מאוד מסוכן . אני לא סומכת עליהם כי מטרתם רק לשלוט ולקבוע אולי תרופות
קראתי בעניין את המחקר ואת הניסיון לתרגם את המושג "אנטי־עיתונות" למערכת קריטריונים שניתן לבחון באמצעות ניתוח תוכן. בעקבות הקריאה עלו אצלי מספר שאלות מתודולוגיות, בעיקר ביחס למדידת הקטגוריה של "שקרים בני־הפרכה" ולמשמעות שניתן לייחס לשיעור האייטמים שסווגו כך.
שוחחתי על כך עם כותבת המאמר. להלן דעתי:
ראשית, לפי המתודולוגיה המתוארת במאמר, יחידת הניתוח היא האייטם, והשאלה בספר הקידוד היא האם מופיעים באייטם שקרים ברורים הניתנים להפרכה, כאשר הקידוד הוא בעיקרו כן/לא/לא ברור. במסגרת הנתונים לא נאסף מידע על מספר הטענות השגויות בכל אייטם, מרכזיותן באייטם, חומרתן או משך הזמן שהוקדש להן.
הסיבה לחשיבות המידע הזה היא שקידוד בינארי ברמת האייטם עלול ליצור שקילות בין מקרים שונים מאוד. באופן תיאורטי, אייטם ארוך שכל התזה המרכזית שלו נשענת על טענה עובדתית שגויה עשוי לקבל אותו ערך כמו אייטם שבו מופיע פרט עובדתי שגוי אחד ושולי. בכיוון ההפוך, כמה אייטמים קצרים שבכל אחד טעות שולית עשויים להשפיע על השיעור הכולל יותר מאייטם מרכזי וארוך המבוסס כולו על מידע כוזב. לכן חשוב מאוד לשקלל את נפח התוכן השגוי ומרכזיותו, ולא רק את שכיחותו בין יחידות הניתוח.
שנית, לא טופלו מסגור, הסתייגויות והשתמעות. טענה שהוצגה באמצעות ניסוחים כגון "לכאורה", "לפי הטענה", "עולה האפשרות" או כשאלה תיאורטית לא נכללת בקטגוריית השקרים כאשר מכלול האייטם מציג אותה למעשה כאפשרות עובדתית סבירה או מוביל את הצופה למסקנה מסוימת שקרית
באופן תיאורטי, כלי תקשורת יכול להימנע כמעט לחלוטין מקביעות עובדתיות שקריות מפורשות, ובכל זאת ליצור תמונה מטעה באמצעות בחירה סלקטיבית של עובדות, השמטת מידע מהותי, הצמדת עובדות שאינן קשורות סיבתית, שאלות רטוריות, מרכיבים חזותיים וחזרה על טענה מסויגת. מנגד, אייטם שעיקרו מדויק יכול להכיל טעות עובדתית אחת. וספר הקידוד יקודד את האחרון כשקרי ואת הראשון לא
הנזק ההיסטורי שאליו הוביל שלטון הימין הקיצוני עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא אובדן האשראי של מדינת ישראל והעם היהודי.
לא. לא אשראי כלכלי. לא ירידת ערך השקל או דירוג האשראי בעולם. מדובר על האשראי שצברה מדינת ישראל מאז הקמתה.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודיכוי הצבעה זה לא רק חקיקה, זה גם מנגנון בירוקרטי. מתברר שקיימים קווי דמיון בולטים בין השיטות המשמשות להגבלת השתתפות פוליטית של מיעוטים בארצות הברית (על ידי המפלגה הרפובליקאית) לבין המדיניות המיושמת בישראל כלפי האוכלוסייה הערבית. במיוחד בנגב.
אסתי סגל מכורה לנתונים ולביג דאטה ומנגישה אותם באינפוגרפיקה והדמיית נתונים (data story telling), אקטיביסטית שלא מפסיקה לנסות לשנות את העולם. חיה בתל אביב אצל פצפונת וסוזנה החתולות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותם עידן האוטונומיה הכורדית בסוריה
סוריה החדשה מתאחדת, ובישראל ממשיכים לעצום עיניים ● כדי לחנוק את איראן כלכלית, טראמפ חייב את שיתוף הפעולה של סין וטורקיה ● מצרים משפרת את מעמדם של ילדים שנולדו כתוצאה מאונס ● והשבוע לפני 36 שנה: סדאם חוסיין מחיל ריבונות עיראקית על כווית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון
חלק הארי
"תחרויות הן כמו דינוזאורים: הן יתרבו עד שייכחדו", אומר חתן פרס ישראל ויו"ר חבר השופטים המיתולוגי של תחרות רובינשטיין, אריה ורדי, שחוגג השנה 90 ● בריאיון מיוחד לזמן ישראל הוא מסביר למה ארתור רובינשטיין אולי לא היה מנצח בתחרות, מספר איך שכנע את דניאל בארנבוים לבטל את החרם על ישראל – ולמה מנע מתלמידו המפורסם ביותר, יפים ברונפמן, לגשת לתחרויות
"תחרויות הן כמו דינוזאורים: הן יתרבו עד שייכחדו", אומר חתן פרס ישראל ויו"ר חבר השופטים המיתולוגי של תחרות רובינשטיין, אריה ורדי, שחוגג השנה 90 ● בריאיון מיוחד לזמן ישראל הוא מסביר למה ארתור רובינשטיין אולי לא היה מנצח בתחרות, מספר איך שכנע את דניאל בארנבוים לבטל את החרם על ישראל – ולמה מנע מתלמידו המפורסם ביותר, יפים ברונפמן, לגשת לתחרויות
לכתבה המלאה עוד 3,043 מילים ו-1 תגובותמי צריך להתמודד עם בעיות חיינו כאן ועכשיו, אם אפשר להפנות את המבט אל העבר, לשכתב אותו לצורכינו ואז להשתמש בו כקלף מנצח בוויכוח שאותו אנחנו ממילא מנהלים רק בינינו לבין עצמנו?
סיוט הבחירות של 1992 חוזר לרדוף את נתניהו
הטענות הקשות של השרה גילה גמליאל על גניבת קלפיות לטובת אנשי חיים כץ מהוות עדות מבפנים לשחיתות הממסדית שפשתה בליכוד ● הסיאוב - יחד עם הפחד העמוק של נתניהו ממפלגות ימין קטנות - מזכירים את המפולת של 1992 ● אם ההיסטוריה אכן חוזרת, ראש הממשלה הבא שוב יהיה רמטכ"ל לשעבר שיקים ממשלה צרה בתמיכת המפלגות הערביות ● פרשנות
עם 6 מנדטים, וינטר מפיל את סמוטריץ' מתחת לאחוז החסימה
ימים ספורים אחרי השקת עמך ישראל, המפלגה מקבלת 6 מנדטים בסקר חדש של יוסי טאטיקה - על חשבון הציונות הדתית, שנופלת אל מתחת לאחוז החסימה ● אולם איחוד בין עוצמה יהודית והציונות הדתית יציל את סמוטריץ', ואף יחזק את גוש תומכי נתניהו בשני מנדטים
| ישר בראשות איזנקוט | הליכוד | ביחד בראשות בנט | ישראל ביתנו | ש″ס | יהדות התורה | הדמוקרטים | חד″ש-תע″ל-בל″ד | עוצמה יהודית | עמך ישראל בראשות וינטר | רע″ם | הציונות הדתית | בית ציוני עם הנדל וטרופר | כחול-לבן | אחדות עם ארדן ואדלשטיין |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 26 | 22 | 14 | 10 | 9 | 8 | 8 | 6 | 6 | 6 | 5 | 0 (2.8%) | 0 (2.4%) | 0 (1.4%) | 0 (0.8%) |
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם

























































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו