בשעה שלא ברור היכן תיעצר ההסלמה בעזה, כשחמאס מחשק את עצמו עם דרישות לא ריאליות, מרחיב את מעגל הירי וישראל מגיבה בהתאם – הנה עשר תובנות ביניים שניתן לגזור מסבב האלימות הייחודי הזה עד כאן.
1. הכשל מתחיל בירושלים
במקום לכבות משבר מבעבע בשיח' ג'ראח לקראת אירועים צפויים וידועים על לוח השנה (הרמדאן, יום ירושלים, יום הנכבה) קברניטי המדינה, בין היתר בצל שיקולים פוליטיים, והמשטרה בהשראתם, רק החריפו אותו. הכתובת הייתה על הקיר. פוטנציאל הנפיצות של ירושלים והר הבית הוכחו כל פעם מחדש בעשור החולף.
אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08
לפני כשנה הגיעו מתנחלי חברון באישון לילה עם כלים הנדסיים והתקינו גג בצדה היהודי של מערת המכפלה. העבודות נעשו ללא תיאום עם הווקף ועם עיריית חברון, שהיא זו שמנהלת את המתחם. אך המתנחלים כן עדכנו את מח"ט הגזרה באותה תקופה, אל"מ ישי רוזיליו. תגובות תקיפות של ירדן והפלסטינים העירו את הדרג המדיני, ששלח את אלוף הפיקוד אבי בלוט לחקור את האירוע. בסופו של האירוע הגג פורק.
השבוע פורסמה בישראל היום ידיעה, שאם היא נכונה מלמדת שממשלת ישראל ניצלה את הכאוס כדי למחוק את המושג סטטוס קוו מהלקסיקון של חברון, ומעתה לא יזדקקו יותר מתנחלי חברון לטובות אישיות מקצינים כמו רוזיליו, ויוכלו להקים את הגג ועוד שורה ארוכה של פעולות שהם רוצים לבצע במתחם בקלות. יש לקוות שכמו בסיפור הקירוי, מישהו בדרג המדיני יתעורר.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
ספרו של אהרן ברק, "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", שראה אור בסדרת "אתגרי דמוקרטיה" של אוניברסיטת רייכמן (2025), עורר שיח ציבורי רחב. הספר זכה לתגובות אחדות, בהן של אביגדור פלדמן בעיתון "הארץ", ושל צבי סדן בערוץ Tov.
דומני כי תגובות אלה, לא רק שחטאו לספר ולברק עצמו, אלא בעיקר ביטאו אי הבנה יסודית – הן באשר למניע של הכותב והן באשר לתוכן הספר ולתכליתו.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
את מי מעניינת הפיסקה האחרונה שכתבת? את מחריבי הדמוקרטיה? מה אכפת להם ממה שכותב ברק? להיפך. הרי הם הציבו אותו כדמון, כבובת וודו, כסמל אותו צריך להחריב.
וזה מה שהם אכן עושים. ובחדווה רבה. ואנחנו, שהפסדנו במאבק על דמותה של המדינה, כותבים ספרים, מאמרים וטוקבקים.
נסעתי אל דפוס אל-הודא בבאקה-אל-גרביה. את דפוס אל-הודא הכרתי כשהדפסתי שם את החשבוניות של העסק שלי כשעדיין היה לי עסק.
חייבת האמת להיאמר: אני אזרח ממושמע, אבל כשהבנתי עד כמה גונבים את המיסים שלנו לעניינים שלא להם נועדו, כאב לי הלב על כל חשבונית שהוצאתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני.
הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות.
תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומציגים את היהודים בנפרד ככאלה שכל צד מעדיף לא לשתף אותו.
הייתם צורחים,שזו אנטישמיות.
תתעורר גזענים!!!
קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות שלהם, הערבים למפלגות שלהם, מי שרחצו את סבא שלו ב-DDT יצביע לליכוד, ורפי השכל לגנץ. ולא משנה שום דבר! אפילו לא זין באוקטובר!
נתניהו יכול להמשיך להיות ראש הממשלה הגרוע בתולדות המדינה, ועדיין בקושי חצי מנדט יזוז מפה לשם. העם היושב בישראל אינו בנוי לדמוקרטיה ולא מבין אותה. מי שמאמין באליל סערות אדומי מסוף עידן הברונזה עוד פחות מכולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך שהם סורים, ומחכים לשובם אל חיקו של אסד.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שלום וביטחון מהווים תמהיל שבמינון נכון הוא נותן למנהיגות אחראית כלים לניהול מדיניות. ללא שלום אין ביטחון וללא ביטחון אין אפשרות לנהל מדיניות של שלום. מי שמגיב על כשלים שהוא עצמו יצר 'באגרוף ברזל' דומה לילד ששיחק בגפרורים, הצית שריפה והוא מנסה לכבות אותה בשמן.
לאמיר לוגסי:
ההתיחסות שלך – ללא הכרת וללא רצון להכיר העובדות.
שיך ג'ראח: זה לא ענין משפטי. מדובר במשפחות ערביות שברחו/גורשו מבתיהם בירושלים המערבית ב 48. הירדנים בנו להם בתים קטנים על שטח שנרכש ע"י יהודים לפני כ 150 שנה. שוב לגרש אותם לאחר מעל 70 שנה, כשאפשר פשוט לפצות את בעלי השטח? מה עוד שהמטרה לישב יהודים בלב שכונה ערבית,ע"מ לקדם דחיקת הערבים משם. זאת סיבה לבעבוע.
שער שכם- מדוע לא לאפשר לצעירים הערביים לשבת שם ללא הגדר המגבילה מאד בערבי הראמאדן כמו בכל שנה? לא ברור שזה יתקבל כהתנכלות?
עובדה שהארועים הנ"ל גרמו למתח ומהומות, מבלי שיתן משהו לאזרחי מדינת ישראל.
מצעד הדגלים- מעבר בהתרסה ברובע הערבי זה יותר מפרובוקציה. ההשוואה למצעד הגאווה מגוחכת- הוא לא עובר ברובע של חרדים.
בהר הבית: "עדיף להיות חכם מאשר צודק" בלאו הכי החרדים מתנגדים לכך ולחילוניים אין רצון לעלות לשם.
הריבונות שלנו במזרח ירושליים מוכרת רק ע"י ישראל וטראמפ. זה כמו שאני אחליט עם עצמי שרכוש שלך שייך לי.
ירושלים היא לא כשל. זו קונספציה מוטעית וחבל שכל התיאוריה נובעת ממנה.
בנוגע ל"בעבוע" שהזכרת שכביכול אמור להנחות את התנהלותה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית – מתקיים הדיון בבית המשפט שעוד לא הוכרע בנוגע לעתידם של מספר בתים מסוימים בשכונת שמעון הצדיק (שייח ג'ראח). האם זה תירוץ לגיטימי להכיל אלימות, תקיפת אזרחים ושריפת סמלי שלטון? לא מדובר על פגיעה בנפש או על פינוי של 8,000 איש (כפי שהיה בגוש קטיף). האם אתה חושב שבית המשפט צריך לפסוק בצורה פוליטית ולא על פי הצדק? האם דיון בבית המשפט פסול מעיקרו בשעה שהוא מרגיז ופוגע באנשים מסוימים?
בנוגע ל"בעבוע" בשער שכם – אפשר לדון בנכונות חסימת מדרגות שער שכם בחודש הרמאדן, אולם מדובר בהחלטה ריבונית ביחס למקום מועד לאלימות ולפיגועים מצד הפלסטיניים (כפי שמראה נסיון העבר). טענה כאילו מדובר בהחלטה חסרת אחריות מזכירה לי את הטענה שמפנים אנשים כלפי נשים מוכות: "מדוע הרגזת אותו, את יודעת שזו תקופה קשה בשבילו. וגם – תנסי להבין את הכעס שלו ותשתקי, הוא רעב, מתוסכל וכ' " – (כפי שאמרת הסיבות הן יום הנכבה, רמאדן וכ')
בנוסף, אפשר לטעון שמצעד הדגלים הוא "פרובוקציה". טענה זו מתעלמת לחלוטין מהיותה של ירושלים עיר המורכבת מפסיפס של אוכלוסיות המתגוררות זו לצד זו. מצעד הדגלים מתקיים פעם בשנה, ועובר דרך מקומות שנמצאים בריבונות ושליטה ישראלית ויהודית. אפשר לדון ביחס כלפיו, אולם טענה זו מזכירה לי את הטענות שהשמיע הרוצח של שירה בנקי ז"ל כנגד מצעד הגאווה "למה אתם צריכים לעבור דווקא בירושלים? אתם יודעים שמדובר בפרובוקציה מכוונת". האם אתה מסכים עם אותו רוצח או שבמקרה של מצעד הדגלים מדובר בפרובוקציה ובמקרה של מצד הגאווה מדובר בחופש הביטוי?
מה לגבי חופש הפולחן היהודי בהר הבית? האם לדעתך הר הבית צריך להשאר מעין "יודנריין" (איזור חופשי מיהודים) בכדי לאפשר שקט ולמנוע את אותה "נפיצות"? האם מטענה זו משתמע שיש חופש פולחן אמיתי רק לדת אחת במדינת ישראל ושאר הדתות צריכות לוותר ולהתכחש לעצמיותן בכדי לשמור על השקט ולא להרגיז? האם אתה מכיר בכך שעצם קיומה של מדינת ישראל ללא קשר לפעולותיה אלא מעצם קיומה פוגעת ב"דאר אל-אסלאם – دار الإسلام" (הרצף במוסלמי)?
כל אחד מוכן בשמחה לוותר על מה שחשוב למחנה שאליו הוא מתנגד: כדאי לחשוב שוב על ההגדרה של ירושלים ככשל וכאיזור נפיץ.
אולי הכשל נמצא דווקא ביחס שלנו כלפי ירושלים כסוגיה בטחונית נפיצה? אולי צריך לחשוב על ירושלים כסוגיה שבגללה יש לנו את הזכות להמשיך ולהיות פה?