המומחים הזהירו, העיתונאים התריעו, התושבים המקומיים הביעו דאגה מפני ההתלקחות המממשת ובאה, ועדיין אף גורם לא השקיע שום מאמץ בהרגעת הרוחות ובתכנון אסטרטגי שנועד למנוע את המלחמה הנוכחית בעזה, מלחמת ברירה לכל דבר ועניין.
הפירומנים משני הצדדים היו רבים. בחמאס השקיעו מאמצים כבירים במהלך השנים האחרונות כדי להצית אינתיפאדה חדשה בירושלים. הארגון לא הסתיר את כוונותיו ובישראל ידעו היטב אלו גורמים מסוכנים פועלים באל-אקצא ובמזרח העיר, אך התעלמו מכל תמרור אזהרה ומכל התרעה אפשרית.
לא תמיד אפשר למנוע הסלמה, אך במקרה הזה גם אף אחד לא ניסה; אף אחד לא ניסה להחליש את חמאס ולחזק את המתונים. למעשה ישראל כל כך פחדה מנוכחות של פת"ח בירושלים, עד שאפשרה לגורמים הכי קיצוניים ואלימים לפעול בעיר בחופשיות.
גם הכהניסטים לא הסתירו את הרצון שלהם להתסיס ולהצית את השטח. מי שעודדה במהלך השנים האחרונות את הקמת ההתנחלויות היהודיות בלב השכונות הערביות סילוואן ושייח' ג'ראח הייתה לא אחרת מאשר ממשלת ישראל.
![ח"כ איתמר בן גביר לצד בנצי גופשטיין בלשכה הזמנית שהקים בשייח' ג'ארח, 6 במאי 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/05/F210506OF20-1-1024x640.jpg "ח"כ איתמר בן גביר לצד בנצי גופשטיין בלשכה הזמנית שהקים בשייח' ג'ארח, 6 במאי 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)")
ומי שדאג להכניס את איתמר בן-גביר לכנסת היה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הוא דאג רק להישרדות פוליטית שלו, לא לשלומם של אזרחי ישראל שייפגעו במהלך ההתנגשויות האלימות בין יהודים לערבים, או מרקטות שיפגעו בבתיהם.
למתכון הרעיל הזה היו מרכיבים רבים – חוק הלאום המסוכן והגזעני, אדישות ביחס לאלימות בתוך החברה ערבית, כאוס ואנרכיה שהתפשטו במהלך כל השנים הללו שם, הסתה מכוונת וארסית כנגד השמאל והערבים, התעלמות ממקרי תג מחיר שרק הלכו והתרבו.
"הסערה המושלמת" שישראל חווה עכשיו היא תוצאה של כל התהליכים המסוכנים עליהם התריעו במהלך כל השנים הללו האנשים ההגונים, אוהבי ישראל שהיו מודאגים מעלייה ברמת הגזענות ומאובדן שליטה על המצב.
"הסערה המושלמת" שישראל חווה עכשיו היא תוצאה של כל התהליכים המסוכנים עליהם התריעו במהלך כל השנים האנשים ההגונים, אוהבי ישראל שהיו מודאגים מעלייה ברמת הגזענות ומאובדן שליטה על המצב
קל להאשים את הערבים שמתפרעים ומבצעים פוגרומים באין מפריע. נכון שהמנהיגים שלהם צריכים לעשות יותר כדי למגר את האלימות ולהפוך אותה למוקצה. אך אי אפשר לדבר על האחריות של המנהיגים הקהילתיים והדתיים במגזר הערבי ולא לדבר על הכישלון האדיר של המשטרה בטיפול באלימות בחברה הערבית.
קל לדבר על חמאס שמשגר מאות רקטות על ערי ישראל, אך אי אפשר להתעלם מכך שישראל מאז 2009 עושה כל דבר אפשרי על מנת לחזק את חמאס ולהחליש את ההנהגה הפלסטינית בגדה ומתנערת מכל ניסיון לחדש את המו"מ. ראש הממשלה מעדיף לתחזק את חמאס ולצ'פר אותו מעת לעת, בין הסבבים שהולכים והופכים לאלימים יותר ויותר, מאשר להשקיע מאמץ מינימלי במציאת פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אין פתרונות קלים ופשוטים לאף אחד מהמשברים איתם מתמודדת ישראל בימים אלה. אך ברור כי לאחר שיירגעו הרוחות, ישראל לא יכולה להמשיך לצעוד באותו הנתיב שהביא אותה למבוי הסתום הנוכחי.
אין פתרונות קלים ופשוטים לאף אחד מהמשברים איתם מתמודדת ישראל בימים אלה. אך ברור כי לאחר שיירגעו הרוחות, ישראל לא יכולה להמשיך לצעוד באותו הנתיב שהביא אותה למבוי הסתום הנוכחי
חייבים שינוי כיוון: מהסתה להידברות, מלחימה למו"מ, ממדינת שבטים, אוטונומיות שאינן רואות ואינן מכירות זו בזו, לאומה ישראלית מאוחדת ומלוכדת. לפני 73 שנים, הכריזה מדינת ישראל על עצמאותה. היא שרדה והתחזקה למרות כל האתגרים שהיו בדרך. עכשיו הגיע הזמן לדבר לא רק על עצמאות וריבונות – אלא על ישראליות שיש בה מקום לכולם.
חזבאללה אינו מעוניין להצטרף למערכה. בינתיים
למרות הרטוריקה הזועמת והמאיימת, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אינו מעוניין להצטרף למערכה של החמאס. אמנם משטחה של לבנון נורו שלשום (חמישי) מספר טילים לכיוון ישראל, אך הארגון מיד הכחיש כל מעורבות בירי הזה והתנער ממנו.
קודם כל, חזבאללה לא נלחם עבור הפלסטינים – לא בעזה, לא בגדה, ולא בעד הפליטים הפלסטינים שמתגוררים בלבנון. מדובר בארגון פרו-איראני לבנוני שקודם כל מקדם את האג'נדה האיראנית באזור וגם בונה לו כל הזמן בסיס כוח והשפעה משמעותי בלבנון. חזבאללה אוהב לדבר על הפלסטינים, אך בכל הסבבים הצבאיים של ישראל וחמאס מאז 2006, הוא לא עשה דבר כדי לאחד את הכוחות ולסייע לחמאס מצפון.
חזבאללה אוהב לדבר על הפלסטינים, אך בכל הסבבים הצבאיים של ישראל וחמאס מאז 2006, הוא לא עשה דבר כדי לאחד את הכוחות ולסייע לחמאס מצפון
מדובר בהרבה יותר מאשר יריבות היסטורית בין סוניים ושיעים שבישראל אוהבים לדבר עליה. העניין הזה כלל לא מפריע לארגוני טרור שמשתפים פעולה ביניהם כאשר יש בכך צורך ממשי.
חמאס הסונית מקבלת מימון מאיראן השיעית, אנשי אל-קאעידה שסולדים משיעים מוצאים מקום מסתור באיראן, וכן הלאה. אך מבחינה אסטרטגית, בחזבאללה יודעים שגרירת לבנון אל תוך המערכה הצבאית מול ישראל עלולה לעלות לארגון ביוקרה, אהדה והשפעה.
לבנון הפכה בשנים האחרונות ל"מדינה כושלת", ולחזבאללה יש חלק משמעותי בכך, לצד המפלגות הלבנוניות האחרות. מגפת הקורונה מחד והמשבר הכלכלי מאידך הופכים את החיים בארז הארזים לבלתי אפשריים. אם מוסיפים לקוקטייל הנפיץ הזה גם מלחמה של אחרים, שלבנון כלל לא מעוניינת בה, ייתכן שהפיצוץ יביא לקריסת המדינה וגם לפגיעה משמעותית בחזבאללה עצמו.
לכן, גם החיזבאללה וגם המדינה הלבנונית עושים כל מאמץ אפשרי על מנת למנוע את ירי הרקטי על מנת לא ליצור עילה שתגרור את לבנון למלחמה עם ישראל.
במדינות המפרץ מודאגים מהתמשכות המבצע
אחרי הסכמי אברהם רבים דיברו על המזרח התיכון החדש שנוצר בעקבות התחזקותה של איראן והחשש של המדינות הערביות מכך, אשר גרם להן להתקרב לישראל. "הפלסטינים לא מעניינים את הערבים יותר", הכריז נתניהו במספר הזדמנויות.
אולם עתה מתברר שההתחממות ביחסים עם המפרץ, מרוקו וסודן אינה רלוונטית למציאות המדממת של הסכסוך, וההתבלטות לגבי בחירת המלון היפה ביותר בדובאי התחלפה בבחירת המקלט הקרוב ביותר למקום המגורים.
כיצד מגיבים בארצות המפרץ לאירועים האלימים בירושלים, בערי ישראל ובעזה?
קודם כל, כל המדינות הצטרפו לגינוי הפעילות הישראלית, בדיוק כמו לפני הנורמליזציה. ואם תהיה הצבעה בעניין הזה באו"ם, אף אחת מהן לא תימנע. הן יצביעו בעד הגינוי, לא יתמכו בישראל ולא יימנעו. אך כמובן שבעמדה הזו יש לא מעט ניואנסים.
האמירתים סולדים מחמאס (ארגון שקשור בחבל הטבור לתנועת האחים המוסלמים) ומגלים הבנה מסוימת למצוקותיה של ישראל, כי כשהם רואים את הטילים הפלסטיניים עפים לכיוון תל אביב, הם חושבים גם על הטילים האיראניים שעלולים לפגוע בדובאי ואבו דאבי. הם עדיין מגנים את ישראל, אך בין השורות מגנים גם את חמאס שלדידם מנצל את המצב לצרכים ציניים פוליטיים.
כווית תמיד הייתה ועודנה המדינה הכי פרו-פלסטינית מבין כל המפרציות – שם הורו במסגדים להתפלל לשלומם של הפלסטינים הפצועים ומביעים תמיכה גורפת בעמדתם. בעומאן – השוויץ של מזרח התיכון – מעדיפים לשתוק; בבחריין מגנים, בעיקר על מנת למנוע מהאופוזיציה השיעית והפרו-פלסטינית לתקוף את השלטון ולהאשימו בכך שהוא "בגד באינטרסים הערביים".
וכרגיל, המדינה החשובה ביותר בכל הסיפור הזה היא ערב הסעודית. שם התחילו לגנות במתינות ונתנו למשרד החוץ להסביר את העמדה של הממלכה, ורק לאחר כמה ימים של אלימות, המלך סלמאן הביע גינוי פומבי ל"אלימות של הכיבוש הישראלי". הבן שלו, יורש העצר מוחמד בן סלמאן, עדיין שותק.
בן סלמאן הצעיר, על פי הדיווחים, היה הגורם הפעלתן ביותר שדחף להתקרבות ונורמליזציה עם ישראל, הוא אמר למיליארדר היהודי חיים סבן שאילו לא היה חושש לחייו, היה גם הוא חותם על הסכמי השלום עם ישראל. כמו-כן, היה זה בן סלמאן שדיבר על הצורך להאדיר את מכה ומדינה – קודשי האסלאם הראשיים הנמצאים בערב הסעודית – על פני מסגד אל אקצא בירושלים.
הגורמים הידידותיים לישראל במפרץ היו מעדיפים שההסלמה הנוכחית לא הייתה מתרחשת. ככל שהמבצע הצבאי יימשך או יסתבך, כך יהיה להם קשה יותר להגן על עמדתם.
הגורמים הידידותיים לישראל במפרץ היו מעדיפים שההסלמה הנוכחית לא הייתה מתרחשת. ככל שהמבצע יימשך או יסתבך, כך יהיה להם קשה יותר להגן על עמדתם
ההסלמה הנוכחית היא גם מבחן רציני להסכמי אברהם. תמיד ידענו שזה יבוא, אך לא ידענו שהמבחן יגיע כל כך מהר – פחות משנה מאז שבאבו דאבי הכריזו על המוכנות לנרמל את היחסים עם מדינת ישראל.
היום הזה בתולדות מזה"ת: הסכמי סייקס-פיקו
ב-16 במאי 1916 נחתם הסכם סודי בין בריטניה, צרפת והאימפריה הרוסית שקבע את אזורי השליטה של צרפת ושל בריטניה בשטחי האימפריה העות'מנית לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. ההסכם הזה קיבל את השם "סייקס-פיקו" על שם של הנציג של משרד החוץ הבריטי מארק סייקס והנציג של המשרד החוץ הצרפתי פרנסואה ז'ורז' פיקו.
ההסכם התפרסם לאחר המהפכה הבולשביקית ברוסיה, ורוסיה עצמה פרשה מההסכם. בריטניה קיבלה את השליטה בפלסטינה-ארץ ישראל, עיראק, עבר הירדן ומצרים; צרפת זכתה בצפון אפריקה, סוריה ולבנון.
היה זה הסכם ציני בין המעצמות שניכסו לעצמן שטחים רבים והתעלמו מהאינטרסים של העמים, המחלוקות השבטיות, קשרים דתיים, משפחתיים וחברתיים שהיו קיימים בשטח העצום הזה. ניתן לומר שהסכמי סייקס-פיקו אף הולידו מספר סכסוכים ארוכי שנים שהתפרצו בשטח הזה מאז חתימתם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם