בשלהי כהונתו, שר החוץ הפורש גבי אשכנזי זוכה לקחת חלק בביקור היסטורי בקהיר. אשכנזי לבטח היה בוחר נסיבות אחרות לביקור הזה, ולא כשישראל נתפסת בעיני רבים בעולם הערבי כמי שלא יכלה לחמאס, צבאית ומדינית. זו הסיבה להקשחת התנאים מצד ישראל לקראת תחילת המגעים העקיפים, כשארצות הברית פוקחת עין מאחורי הקלעים.
מצרים משקיעה במהלך הזה הרבה מאמץ. מעבר לפגישת שרי החוץ בקהיר, ינחת הבוקר בישראל ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל לשיחות עם הדרג המדיני. מבחינת ישראל מדובר במהלך חיובי מאד המעיד כי למצרים אוזן קשבת לישראל – כל שכן לנוכח התחממות היחסים השנים האחרונות – ותעיד על כך העובדה שמצרים לא לחצה את ישראל בעימות האחרון, למרות ביקורת חריפה מבית.
ישראל מנסה לשנות את המשוואה מן היסוד: שיקום עזה בתמורה להחזרת השבויים והנעדרים. חמאס דוחה זאת על הסף ולמעשה מבקש לחזור לנוסחה הישנה של דיונים על תהדייה (הפסקת אש ארוכה) בתמורה לשיקום ופתיחת מעברים.
את עניין השבויים והנעדרים הנהגת חמאס משאירה לזרוע הצבאית של הארגון, שמנסה למקסם את המחיר ככל האפשר בשחרור אלפי אסירים. בישראל דחו זאת על הסף מספר פעמים כחלק מניסיון לייצר דו-שיח אחר בעניין שבויים – ברוח מסקנות ועדת שמגר.
בהקשר הזה צריך לזכור שגם חמאס בלחץ גדול מבית. מאות משפחות מפנות אליו אצבע מאשימה על כך שלא כלל את שחרור בניהן בעסקת שליט. זו בטן רכה מאוד מבחינת הארגון, הדוחקת אותו להקשחת עמדות.
בנוסף לכך, על מנת להגביר את הלחץ על חמאס, ישראל ביצעה גל מעצרים חדש של פעילים ביהודה ושומרון. מהלך דומה שנעשה מיד אחרי רצח שלושת הנערים ב-2014, היה ונשאר קלף מיקוח חזק בידי ישראל ותעיד על כך העובדה שחלק גדול מעצורי הגל ההוא עדיין נמצא בכלא הישראלי.
בינתיים המתיחות בין הצדדים נמשכת. הלחץ הכלכלי שמפעילה ישראל מעורר עצבנות רבה ברצועה לנוכח שטחי הדיג שלא הורחבו והמעברים שלא נפתחו. מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד נח'אלה אמר בסוף השבוע בלבנון כי הארגון מוכן להמשיך לפעול אם ישראל לא תעמוד בתנאי הפסקת האש, וזו גם רוח הדברים שחמאס ככל הנראה מתחיל לאותת בשטח.
לטענת תושבי עוטף עזה, השרפות בשבוע האחרון הן תולדה של בלוני תבערה. בישראל הרשמית מתעקשים שלא כך הדבר. נראה שמקבלי ההחלטות בירושלים מנסים להרוויח זמן לקראת השיחות בקהיר ולא להיקלע למצב שבו חייבים להגיב על ההפרות עד כה. יש שיכנו זאת פרשנות מקלה.
לטענת תושבי עוטף עזה, השרפות בשבוע האחרון הן תולדה של בלוני תבערה. בישראל הרשמית מתעקשים שלא כך הדבר. נראה שמקבלי ההחלטות בירושלים מנסים להרוויח זמן לקראת השיחות בקהיר
הרושם הוא שבישראל אין עדיין החלטה ברורה למבחן הרקטה הראשונה. אחת הסיבות לכך היא אולי חילוקי הדעות בין אמ"ן לשב"כ. עיתון "הארץ" פירסם בסוף השבוע כי כל אחד מהגופים הללו הציג תזה הפוכה בסיום הלחימה.
אמ"ן טוען כי פניו של יחיא סנוואר להסדרה ואילו שב"כ מזהיר מפני עימות נוסף. ברור שהתנפלות על חמאס תביא לגל לחימה חדש, כשישראל במקרה הזה בעמדת נחיתות מובהקת מבחינת דעת הקהל הבינלאומית.
הצד השני של המשוואה הוא מבחן ההרתעה: אי-תגובה יכולה להביא למדרון חלקלק של טפטוף ירי בכל פעם שחמאס לא מרוצה ממשהו.
לכן נראה שישראל אולי תבליג בטווח הקצר כדי להמתין להזדמנות מבצעית. הזדמנות כזו יכולה להיות רק סיכול ממוקד של אחד מראשי חמאס. זה ההישג שהיה חסר לישראל בעימות האחרון, ולכן סביר להניח שהיא תרצה להגיע אליו כמהלך פתיחה של סבב לחימה חדש.
ישראל אולי תבליג בטווח הקצר כדי להמתין להזדמנות מבצעית. הזדמנות כזו יכולה להיות רק סיכול ממוקד של אחד מראשי חמאס. זה ההישג שהיה חסר לישראל בעימות האחרון
הדילמה תיווצר אם וכאשר זה יקרה במהלך מגעים בחסות מצרית. מנוף הלחץ החשוב הזה יכול להיפגע, ולהעמיד את מצרים במצב מביך של משתפת פעולה עם ישראל ולא מתווכת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם