הפעילות הטורקית במזרח הים התיכון מהווה בשנים האחרונות מוקד לדאגה בקרב מרבית השחקנים באזור, כמו גם מצד ישראל. ההסכם שנחתם בין אנקרה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב בנובמבר 2019 ביחס לגבול הימי ביניהן התקבל בזמנו בהפתעה וכצעד, אמנם פרובוקטיבי, שנועד לסכל את פרויקט הצינור ממזרח הימ"ת לאירופה (ה–EAST MED), ולהוסיף קלפי מיקוח לטורקיה במאבק הגאו-אסטרטגי המתנהל במלוא עוזו באזור.

הפעילות הטורקית במזרח הים התיכון מהווה בשנים האחרונות מוקד לדאגה בקרב מרבית השחקנים באזור, כמו גם מצד ישראל. ההסכם בין אנקרה ללוב ב-2019 ביחס לגבול הימי ביניהן התקבל בהפתעה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הזווית הפלסטינית, וליתר דיוק האפשרות שטורקיה תקדם הסכם דומה בינה ובין הרשות הפלסטינית, עולה מעת לעת, אולם לפי שעה ללא צעדים מעשיים. אשתקד, ביוני 2020, השגריר הפלסטיני באנקרה הצליח לייצר כותרת מעניינת לפיה "הרשות הפלסטינית מוכנה ללכת בעקבות ההסכם הלובי–טורקי ולחתום על הסכם גבולות ימי פלסטיני-טורקי". ההצהרה עוררה עניין, אולם לא מעבר לכך. אמנם מספר דוברים פלסטיניים לא דחו אפשרות מעין זו על הסף, אך הרשות הפלסטינית לא קידמה את המהלך, גם בעקבות לחץ אסרטיבי מצידה של מצרים. סביר שזה היה מעין בלון ניסוי טורקי, שנועד לבחון את התגובות.

קולות דומים נשמעים כעת, סביב סבב הלחימה האחרון בין ישראל וחמאס. העיתון הטורקי Yeni Safak דיווח בעמודו הראשי, כי טורקיה עשויה ליישם את "המודל הלובי" באמצעות הסכם בינה לבין שלטון חמאס בעזה. אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, אמר בראיון לערוץ טלוויזיה טורקי ב-25 במאי, כי "כל צעד שהמדינה הפלסטינית תעשה יחד עם טורקיה יהיה לטובתם של שני הצדדים". הנייה התייחס גם בחיוב רב לניסיונות הפיוס בין טורקיה למצרים וסעודיה.

במקביל, האדמירל הטורקי בדימוס, הפרופ' CIHAT YAYCI הדגיש, בראיון לאותו עיתון ב–17 למאי, כי מהלך מעין זה יחזק את הצד הפלסטיני מול ישראל, ויעביר לשליטתם כעשרת אלפים קמ"ר של מים כלכליים. האדמירל, שנחשב לאחד האדריכלים של התפיסה האסטרטגית המכונה "המולדת הכחולה" – BLUE HOMELAND – הוסיף, כי זה גם יגביר את ההכרה הבינלאומית במדינה הפלסטינית. הוא הזכיר, כי טורקיה חתמה על הסכם דומה ב–2011 עם צפון קפריסין (ישות מדינית המוכרת אך ורק על ידי טורקיה). לדבריו, ישראל לא תוכל להוות מכשול, שכן:

"אם פלסטין יכולה להיות חברה בפורום הגז האזורי, היא יכולה (אם כן) לחתום גם על הסכם איתנו. חברותה של פלסטין בפורום הינה אינדיקציה לכך שהיא ישות בינלאומית עם חוף לים התיכון. מהלך מעין זה יכול להסיט את המשחק הנוכחי במזרח הים התיכון לטובתנו. זה יכול להיות מהלך שחמט אסטרטגי עבורנו".

הדברים הללו לא זכו לתגובות מרובות. יצוין עם זאת, כי דיווחים תקשורתיים ביוון טענו שביקורו של שר החוץ היווני בישראל במהלך מבצע "שומר החומות" נועד, בין השאר, לסכל מהלך מעין זה. אגב, מצד הרשות הפלסטינית לא נשמעה תגובה כלשהי.

האדמירל הטורקי בדימוס, פרופ' ג'יהאט יאיג'י הדגיש, כי ישום המודל הלובי יחזק את הצד הפלסטיני מול ישראל, יעביר לשליטתם כעשרת אלפים קמ"ר של מים כלכליים, ויגביר את ההכרה הבינלאומית במדינה הפלסטינית

מדובר, לכל הדעות, במהלך שיכול לסבך את העניינים באזור. המניעים הטורקיים ברורים: יש בכך כדי להוסיף קלף יצירתי, בנוסח זה הלובי, למאבק המתנהל באזור בשנים האחרונות, בו טורקיה חשה כי היא נמצאת בבידוד בולט. זאת ועוד, צעד שיתפרש כמחזק את הפלסטינים, ובמיוחד לאחר סבב הלחימה האחרון בעזה, יציג את טורקיה כמדינה היחידה כמעט שנחלצת לעמוד לצידם (לצד קטר, בת בריתה, שתומכת פיננסית בשלטון החמאס).

בה בעת, מדובר במהלך שאינו נטול סיכונים, ובמיוחד כעת, כאשר ארדואן מנסה לשפר את היחסים עם קהיר וריאד, ועושה מאמץ רב להופיע באור קונסטרוקטיבי וחיובי יותר לקראת פגישתו הצפויה עם הנשיא ביידן בעוד כשבועיים.

האם קיימת היתכנות למהלך מעין זה?

דומה, כי לפחות בטווח הזמן המיידי, התשובה שלילית. כאמור, זה עלול לחבל במאמצים הטורקיים לצאת מן הבידוד בו היא נמצאת, ובעיקר מול ממשל ביידן. הסכם כזה יחייב את הסכמתה של הרשות הפלסטינית, וזו תביט בחשש רב על כל צעד שיכול לחזק את חמאס ברצועת עזה. ברור גם, שמצרים תפעל באסרטיביות רבה, כפי שעשתה בעבר, כדי למנוע את זה.

מבחינת ישראל ברור לחלוטין, כי מדובר יהיה בצעד שלילי, שיסבך עד מאד את המצב בשטח, אף אם מדובר יהיה במהלך שיהיה במהותו הצהרתי. ככלות הכול, ניסיון טורקי לפעול בשטח, על בסיס הסכם כזה, ברוח פעולותיה במימיה הכלכליים של קפריסין, או במים היוונים, יש בו פוטנציאל ברור להסלמה.

המניעים הטורקיים למהלך ברורים, אך הוא אינו נטול סיכונים. במיוחד כעת, כשארדואן מנסה לשפר יחסים עם קהיר וריאד, ועושה מאמץ רב להופיע באור קונסטרוקטיבי וחיובי יותר לקראת פגישתו הצפויה עם ביידן בקרוב

חיוני לעקוב אחר הפעילות בהקשר זה, שכן אין להוציא מכלל אפשרות, כי בנסיבות בהן טורקיה תרגיש, שאין מנוס מצעד מתריס מול יריבותיה, היא תיזום מהלך, ולו הצהרתי בעיקרו, אף בינה ובין חמאס בלבד.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/