במהלך השנים 2018-2012 ניהלה מדינת ישראל מאמץ יוצא דופן של סיוע הומניטרי לתושבי הכפרים הסורים הסמוכים לגבול שסבלו, בשל מלחמת האזרחים במדינה, מנחת זרועו של המשטר הסורי ומכנופיות ג'האדיסטיות ובראשן מחוז חוראן של המדינה האסלאמית.

במהלך 2018-2012 ניהלה ישראל מאמץ יוצא דופן של סיוע הומניטרי לתושבי הכפרים הסורים הסמוכים לגבול שסבלו, בשל מלחמת האזרחים במדינה, מנחת זרועו של המשטר הסורי ומכנופיות ג'האדיסטיות

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הושטת היד הישראלית, במסגרת שהתמסדה תחת מנהלת "שכנות טובה" באוגדה 210, כללה מאמצים הומניטריים בתחומי הרפואה, התשתיות ותחומים אזרחיים נוספים. ישראל העמידה סיוע רפואי לפצועים, כולל בבתי חולים בישראל, והעבירה ציוד רפואי, מזון ודלק לשטח הסורי.

מעבר לציווי המוסרי של סיוע לאזרחים בלחימה, למבצע "שכנות טובה" נועדה גם תכלית אסטרטגית. הרחקת איומים מאזור הגבול הסורי-ישראלי, מגורמי ג'האד וציר שיעי-איראני שרצו לנצל את חולשת תושבי הכפרים כדי להגביר השפעתם באזור – כולל הצבת אמל"ח ויצירת איום משמעותי על ישראל מאזור דרום סוריה.

בראייה ארוכת טווח, יוזמי המהלך קיוו כי הסיוע יוביל למרקם יחסים משופר בין תושבי שני עברי הגבול ושיפור היחס לישראל בעולם הערבי בכלל, שעקב אחר הסיוע הישראלי דרך כלי התקשורת.

בתום עשור למלחמת האזרחים בסוריה, המשטר שב למרבית השטח בחזית רמת הגולן, המדינה האסלאמית נדחקה, והצורך בסיוע הישראלי פחת. ביחס למטרות המבצע, מטרותיו המיידיות (צמצום איומים) התממשו, אך קיים קושי לאמוד אם אכן חל השיפור ביחס הבסיסי לישראל.

המלחמה בתימן

בשש השנים האחרונות מתנהלת מלחמה עקובה מדם בתימן בין השבטים החות'ים נתמכי איראן והציר השיעי לבין ערב הסעודית ושותפותיה (איחוד האמירויות ומדינות נוספות). המלחמה גבתה עד כה מעל 233 אלפי הרוגים (מאה אלף מלחימה ישירה) ומתוכם מעל 18 אלפי אזרחים שנפצעו או נהרגו. בנוסף, דו"חות האו"מ מונים כ-4 מיליוני עקורים.

מזה 6 שנים מתנהלת מלחמה עקובה מדם בתימן בין השבטים החות'ים לבין ערב הסעודית ושותפותיה. המלחמה גבתה עד כה מעל 233 אלפי הרוגים וכ-4 מיליוני עקורים על פי דוח"ות האו"ם

המלחמה העמיקה את המשבר הכלכלי החריף ממנו סבלה המדינה ממילא והולידה את "המשבר ההומניטרי הקשה ביותר כיום על פני כדור הארץ". כדי לסבר את האוזן, תימן ממוקמת במקום ה-177 מתוך 189 במדד הפיתוח העולמי (2019). 24 מיליוני תושבים (מעל שני שליש מתושבי המדינה) זקוקים לסיוע הומניטרי דחוף, ומתוכם מעל 20 מיליון המצויים בסכנת רעב.

בנוסף, מעל שני שלישים מהאוכלוסייה אינה נגישים למקורות מים הראויים לשתייה או לשירותים רפואיים בסיסיים. כפועל יוצא, תימן חוותה התפרצויות חמורות של מגפת כולרה (2016 ו-2021) ולהערכת מומחים קיימת גם תחלואת קורונה רחבה (אך לא מתועדת בשל פער בדיקות).

המשבר ההומניטרי בתימן (צילום: World Health Organization)

נוכח המשבר קיימת התגייסות אזורית ובינלאומית להגשת סיוע לתימן, אך לרוב קיים קושי בהעברת סיוע ראוי למרבית האוכלוסייה. זאת בשל פיזור האוכלוסין, פיצול המדינה בין הצדדים הנצים, הקרבות הנמשכים ותקופות המצור על נתיבי הכניסה למדינה (נמל התעופה עדן, נמל הים חדידה).

השיקול ההומניטרי אף עמד במוקד החלטת נשיא ארה"ב ביידן לבטל את הכללת התנועה החות'ית ברשימת הארגונים תומכי הטרור (הכרזה של ממשל טראמפ בימיו האחרונים). הכללת החות'ים ברשימה הייתה מונעת מארגונים אמריקנים להמשיך להעביר סיוע לעשרת מיליוני התושבים החיים בשטחים הנשלטים על ידי החות'ים.

ההקשר הישראלי

המלחמה בתימן רחוקה פיזית מישראל אך משפיעה עליה ועל אינטרסיה:

• איום חות'י-איראני ישיר – החות'ים כשחקן אנטי-ישראלי, המפתח יכולות בסיוע איראן לפגיעה בישראל ישירות ובאינטרסים ישראליים במרחב. הכלים: ירי טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים לטווחים שיגיעו לגבולות ישראל, או ירי לעבר ספינות ישראליות באזור מיצרי באב אל מנדב.
• התעצמות אזורית איראנית – תימן כזירה נוספת בה איראן מחזיקה נכסים, פועלת נגד סעודיה ושותפותיה, בונה כוח ומשכללת אמל"ח ושיטות לחימה.
• השת"פ הישראלי-סוני – מושפע מנכונותה או חוסר נכונותה של ישראל לקיים שיתופי פעולה צבאיים עם סעודיה ושותפותיה למערכה.

המלחמה העמיקה את המשבר הכלכלי והולידה את "המשבר ההומניטרי הקשה ביותר כיום על פני כדור הארץ". מעל 20 מיליון בסכנת רעב ומעל 2/3 מהאוכלוסייה ללא גישה למקורות מים ראויים לשתייה

חרף ההבדלים, קיים קו מחבר בין שתי המלחמות – היכולת האיראנית לנצל את פגיעות האוכלוסייה להתבססות, ולבניין כוח והשפעה. בשתי הזירות ניתן לזהות שחקנים מקומיים אשר שינו נאמנויות בהתאם לסיוע שקיבלו או לאיומים שספגו. בכלל כך, ניתן אף לזהות היפוכים בנאמנויות (ממשטר אסד לדאע"ש בסוריה; מאלקאעדה לדאע"ש ומסעודיה לחות'ים בתימן).

המלצות

כשם שהגשת סיוע הומניטרי לתושבי הכפרים ברמת הגולן הסורית סייעה לצמצם השפעה איראנית וג'האדיסטית ולמנוע הפעלת כוח משטח הכפרים כלפי ישראל, גם באזורים מסוימים בתימן ניתן "לקנות" השפעה ולצמצם השפעה איראנית-חות'ית במדינה.

כל זאת, כמובן מעבר לשיקול ההומניטרי-ערכי הבסיסי של צורך בהגשת כתף לאוכלוסיות המצויות במצוקה עמוקה.

בהתאם, מוצע כי ישראל תיזום ותקיים מהלך של הגשת סיוע הומניטרי ישראלי בתימן, כולל לתושבים החיים באזורים הנשלטים על ידי החות'ים:

• המהלך יקודם באמצעות גורמי חברה אזרחית ישראליים (NGOs) במימון והכוונה ממשלתי (משרדי החוץ והביטחון, המועצה לביטחון לאומי ועוד).
• המהלך יתואם ובמידת האפשר ישולב עם מאמצי הסיוע הבינלאומיים והאזוריים, ובראש ובראשונה מצד סעודיה ואיחוד האמירויות. מעבר לרגישויות המדיניות, תיאום יאפשר גמישות לוגיסטית בהעברת סיוע למדינה מרוחקת המצויה בעימות פנימי אלים.
• ריכוזי מאמץ באזורים גיאוגרפיים מוגדרים שייבחרו משיקולים אסטרטגיים.
• מיקוד בשלב ראשון בסיוע של רפואה דחופה ומונעת ובהתמודדות עם מחסור במזון ומים.
• סיקור תקשורתי רציף לשם השפעה על קהלים בזירה הבינ"ל, הערבית והתימנית.

כשם שסיוע הומניטרי לתושבי הכפרים ברמת הגולן הסורית סייע לצמצם השפעה איראנית וג'האדיסטית ולמנוע הפעלת כוח משטח הכפרים כלפי ישראל, גם בתימן ניתן "לקנות" השפעה ולצמצם השפעה איראנית-חות'ית

קו המדיניות המוצע יסייע בקידום אינטרסים ישראליים:

• צמצום איומים ודחיקת השפעה איראנית על ידי קניית השפעה בקרב אוכלוסיות ממוקדות באזורים ספציפיים (למשל בחוף התימני המערבי) והתניית הסיוע בדחיקת נוכחות איראנית מהמרחב.
• סיוע לשותפות (סעודיה, אמירויות) המתגאות אף הן בהגשת סיוע הומניטרי בהיקפים גדולים. נכונות ישראלית להשתלב בפומבי במאמציהן יחזק את השותפויות הנרקמות תחת "הסכמי אברהם".
• השפעה על תפיסת ישראל בקרב ציבורים במזה"ת גם אם פוטנציאל השינוי של הסנטימנט האנטי-ישראלי העמוק במרחב הערבי מוגבל ביותר.
• שיפור מעמד ישראל כמי שתומכת במאמץ הומניטרי בינ"ל.

ברם, בקו המדיניות המוצע קיים גם איום – מעורבות ישראלית בזירה בפרופיל גבוה עלולה לעורר את החות'ים לפעול באופן ישיר באלימות נגד ישראל תוך סימונה כמטרה לגיטימית לפגיעה. לשם המחשה, במספר הזדמנויות בשנים האחרונות, בכירים ישראליים התבטאו ביחס לתימן באופן שעורר שיח תגובה חות'י ועלייה בעוצמת האיומים הרטוריים שלהם כלפי ישראל.

חרף העלייה הפוטנציאלית באיום, נראה כי הצמרת האיראנית והחות'ית כבר מצויות תחת הרושם שישראל פועלת בתימן באופן נרחב, כולל פעילות סיכולית כנגדם. גם תחת תודעה זו, החות'ים בשלב זה נמנעים מהפעלת כוח ישיר נגד ישראל ומסתפקים בהצהרות איום בלבד. על כן, מהלך הומניטרי-פומבי לא ישנה מן היסוד את תפיסת היריב כלפי ישראל ולא יעבירו את הרף להחלטה לתקוף את ישראל.

החות'ים בשלב זה נמנעים מהפעלת כוח ישיר נגד ישראל ומסתפקים בהצהרות איום בלבד. על כן, מהלך הומניטרי-פומבי לא ישנה מן היסוד את תפיסת היריב כלפי ישראל ולא יעבירו את הרף להחלטה לתקוף את ישראל

בשורה התחתונה

מדינת ישראל מרבה להתבסם בערכיה האוניברסליים ובנכונותה להגיש סיוע רב לאזרחי העולם בעתות מצוקה – כולל במדינות עוינות ומאתגרות לישראל (לבנון, תורכיה וכו'). המשבר ההומניטרי החמור בתימן מחייב את מדינת ישראל לדבוק בערכיה ולהשתלב במהלכים הבינ"ל להקלה על הסבל של האוכלוסייה. לא רק שאין בדבר איום להעמקת האתגר הביטחוני כלפי ישראל מהזירה, אלא שיש בו אף הזדמנות למינוף לצמצום (מוגבל) של האיום ולהגדלת שיתופי הפעולה האזוריים החיוביים – וגם בכך יהיה שכרה של ישראל.

תומר ברק הינו סגן אלוף במילואים. שירת כראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצהל וכקצין בכיר באגף התכנון. מתמחה בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובתכנון אסטרטגי. בעל תואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.