ממשלת ישראל קיבלה באחרונה החלטה חשובה המציבה למדינת ישראל יעדים במסגרת של מאמץ למעבר לכלכלה דלת פחמן. החלטה זו גם קיבלה ביטוי בחוק התקציב שיונח לאישור הכנסת בקרוב. ברקע ההחלטה, הבנה כי מדינת ישראל צריכה לשפר משמעותית את היערכותה למשבר האקלים, ויותר מכך, היא נדרשת לסייע למאמץ העולמי לצמצם את היקף משבר האקלים.
כשנתיים דיונים של משרדי הממשלה עם הארגונים והציבור ועוד כשבעה חודשים של התכתשויות והתגוששויות פנימיות בין משרדי הממשלה, גם בימי הממשלה הקודמת וגם בתקופת הנוכחית, הולידו החלטה לקדם את ישראל לעבר כלכלה דלת פחמן, שתונח לאישורה של הממשלה מחר. בשורות טובות? לא! ציפינו להרבה יותר מזה. pic.twitter.com/eEut1JqHql
תומר ברק הינו סגן אלוף במילואים. שירת כראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצהל וכקצין בכיר באגף התכנון. מתמחה בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובתכנון אסטרטגי. בעל תואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
במהלך השנים 2018-2012 ניהלה מדינת ישראל מאמץ יוצא דופן של סיוע הומניטרי לתושבי הכפרים הסורים הסמוכים לגבול שסבלו, בשל מלחמת האזרחים במדינה, מנחת זרועו של המשטר הסורי ומכנופיות ג'האדיסטיות ובראשן מחוז חוראן של המדינה האסלאמית.
במהלך 2018-2012 ניהלה ישראל מאמץ יוצא דופן של סיוע הומניטרי לתושבי הכפרים הסורים הסמוכים לגבול שסבלו, בשל מלחמת האזרחים במדינה, מנחת זרועו של המשטר הסורי ומכנופיות ג'האדיסטיות
תומר ברק הינו סגן אלוף במילואים. שירת כראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצהל וכקצין בכיר באגף התכנון. מתמחה בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובתכנון אסטרטגי. בעל תואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ההתפתחויות החיוביות ביחסי ישראל ומדינות "הסכמי אברהם" הציפו בחודשים האחרונים עיסוק בשאלה אסטרטגית עמוקה ופוליטית: האם אכן ניתן "להפוך סדרי עולם" – לקיים נורמליזציה עם העולם הערבי ללא פתרון קודם לסוגיה הפלסטינית?
ואם להמשיך את המהלך המחשבתי: האם רעיון כזה יוביל בתורו להבנה של ההנהגה הפלסטינית כי היא נותרת מאחור ועל כן מוטב לה להתגמש כדי לקדם את יעדיה הלאומיים?
תומר ברק הינו סגן אלוף במילואים. שירת כראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצהל וכקצין בכיר באגף התכנון. מתמחה בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובתכנון אסטרטגי. בעל תואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.
הסכמי אברהם הובילו לרנסנס של שיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לבין איחוד האמירויות. זאת, תוך מאמץ של שתי הממשלות לעודד ולתגמל חברות שיניעו מהלכים כלכליים משותפים, ומתוך הבנה כי החיבורים הכלכליים מניעים חיבור מדיני חזק ומאפשרים גם פיתוח של יחסי שלום בין העמים.
הסכמי אברהם הובילו לרנסנס של שיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לאיחוד האמירויות, תוך מאמץ של שתי הממשלות לתגמל חברות שיניעו מהלכים כלכליים משותפים, כמנוע לחיבור מדיני חזק שיאפשר פיתוח יחסי שלום
תומר ברק הינו סגן אלוף במילואים. שירת כראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצהל וכקצין בכיר באגף התכנון. מתמחה בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובתכנון אסטרטגי. בעל תואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.
יוחאי גויסקי הינו סגן אלוף במילואים. שירת במגוון תפקידים בתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי בצהל ובמשרד הביטחון. מתמחה ביחסים בינלאומיים, המזרח התיכון ותכנון אסטרטגי.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
מתקפת "עם כלביא" תפסה את כלל השחקנים באזור, ואיראן בראשם, בהפתעה. אמנם בשבועות האחרונים תופי המלחמה החלו להישמע, בעיקר מצד ישראל, אולם הקולות מוושינגטון והמשך המו"מ המתוכנן בין איראן וארה"ב, הצליחו להטעות את כולם.
כיצד נראית התמונה בשעה זו ומהן האפשרויות שאפשר ומסתמנות?
מבחינת איראן מדובר במכה אנושה, לנוכח ההשפלה הכרוכה במה שאירע, בנזק שככל הנראה נגרם למתקנים לא מעטים, כמו גם חיסול בכירים איראנים רבים. על רקע זה, היא לא יכלה להרשות לעצמה שלא להגיב כפי שעשתה.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
אם יש אמת אחת שנחשפה במערומיה מאז השבעה באוקטובר, הרי היא זו: המזרח התיכון אינו רק מגרש משחקים לדיפלומטיה, אלא גם ובעיקר שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד. ישראל, בעל כורחה ואולי גם ברצונה, הופכת לכוח משחרר במרחב הזה.
לאחר שדה-פקטו שיחררה את הלבנונים מידי חזבאללה, כתוצאה מכך – את הסורים מידי בשאר אסד ולאחר שייצרה את התנאים שיובילו אולי בעתיד גם לשחרורם של תושבי עזה מידי חמאס – ישראל נמצאת כעת בעיצומו של מה שיכול בהחלט להפוך למלחמת שחרור איראנית. לא נגד העם האיראני, אלא אפילו בעדו. בעד העתיד שלו.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הסבר אלטרנטיבי. המוטיבציה העיקרית היא ארצית, המשך השילטון שהיא מעל ומעבר ומבטלת רעיונות נשגבים עם שמות מרשימים כמו גיאו פוליטיים וכיו"ב. כאשר צעדים משמעותיים והסיכון שהם נושאים היו סיכון להמשך השילטון נמנע מלעשותם. לאחר שסינואר העמיד את הממשלה במערומיה ביצוע של פעולות דרמטיות רק הם עשוי לסייע לשימור השילטון. בחירה בעל תעשה ואל תיקח סיכונים מבטיח הפסד שילטון. וזה מה שרואים היום. שום שינוי באסטרטגיה שכולה שימור שילטון. הבחירה באיפוק או במלחמה באירן היא טקטיקה שמשרתת האסטרטגיה. זה ותו לו. ולהזכיר. טראמפ הודיע פעם אחר פעם כי ארה"ב לא תאפשר התחמשות אטומית באירן. אם סומכים על טראמפ אז ההסבר אינו חיסול הגרעין כי אם שימור השילטון.
שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד.
לידיעתך מנדי, אנחנו במחנה השני. לא הראשון. השני. החלק ש'צועד לעבר הקדמה' במדינת ישראל מנהל מלחמת מאסף נגד הביביזם, המשיחיות, הלאומנות, הדת והפרימיטיביות. אנחנו במחנה השני. לא הראשון כפי שהיית רוצה להתגאות!
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מענין. השאלה היא האם המהלך יעלה כסף וישפר את מצב האקלים או שגם ישפר את מצב האקלים וגם יחסוך כסף.
למרות שלכאורה זה מהלך שישירות אמור להגדיל עלויות, הצבא הוא גוף כל כך גדול ואיטי שכל מהלך שיוביל לחידוש תשתיות, הפחתת בזבוז וחשיבה מדידה יותר יכול לייצר רווח כפול – גם הפחתת פליטות וגם התייכלות כלכלית ישירה.
יתר על כן, המשמעות של השקעות גדולות מטעם הצבא מאפשרול לחלק עלויות מחקר ופיתוח שאחרת היו "נופלות". רק על התעשייה.