לפני קצת יותר ממאה שנה נתנו רופאים יהודים למטופליהם מרשמים, שבהם הורו להם לצאת להליכות שקטות ביער ולשתות מי מעיין מבוהמיה. עיירת המרפא והנופש מריאנבד הייתה ערוכה לקלוט את המוני התיירים, רובם דוברי יידיש, שהגיעו לחפש בה מרפא. מריאנבד הייתה אחת משלוש עיירות המרחצאות המפורסמות של צ'כיה שנהנו מביקורים המוניים של יהודים.

מוקפת בעשרות מעיינות שבהם מינון גבוה של מינרלים, זו הייתה העיירה שבה מלומדים גדולים בתורה מפולין התרועעו עם מלך בריטניה אדוארד השביעי או עם זיגמונד פרויד. העיירה, מקושטת במזרקות מפוארות, טיילות ואולמות למפגשים, הייתה מושלמת לוועידות ולכנסים.

גלויה המנציחה את ביקורו של המלך האנגלי אדוארד השביעי במריאנבד (צילום: רשות הציבור)

"במריאנבד כולם התרועעו עם כולם, והרבנים ניסו להשפיע על הציבור באופן יהודי וחיובי, בלי ליצור עוינות", כותב דייוויד לייטנר, מחבר Marienbad & Beyond – ספר העוסק בתפקיד שמילאה משפחתו בעיר המרחצאות בתקופות השיא היהודיות.

האות שבישר על מותה הקרב של מריאנבד היהודית הגיע בליל הבדולח ב-1938. בית הכנסת ובית הקברות הושחתו, ורוב הקהילה נמלטה לפראג. בעיתון המקומי התגאו זמן קצר אחר כך ב"עיר משוחררת מיהודים"

לפני השואה משפחתו החסידית של לייטנר הפעילה את מלון נציונל דייוויד לייטנר, שייסד רב-סבו של המחבר. הם אירחו סלבריטאים ופועלים, וצוות המלון שמע על האירועים שהתרחשו בעולם מהשחקנים עצמם, מספר לייטנר, שמתגורר היום במנצ'סטר שבאנגליה.

למשל, כשהמלכה וילהלמינה מהולנד ביקרה במריאנבד, היא ראתה אלפי אנשים מקבלים את פני הרב צבי הירש שפירא בתחנת הרכבת. המלכה ביקשה להיפגש עם המלומד האגדי – שנודע בכינוי הרבי ממונקאטש – וסיפרה על חוסר יכולתה להוליד יורש. אחרי שמלמל מספר ברכות הבטיח הרבי למלכה שהשושלת תמשיך.

האדמו"ר מבעלז וחסידיו במריאנבד, 1920 (צילום: רשות הציבור)

בתוך חודשים ספורים הרתה המלכה, והביאה לעולם את הנסיכה יוליאנה, היורשת. שנים מאוחר יותר, כשגרמניה הנאצית השתלטה על אירופה, המלכה וילהלמינה התערבה באופן אישי וסייעה לכ-80 רבנים לקבל ויזה להולנד.

מגרש פוליטי

העיירה, ששמה הצ'כי מריאנסקה לאזנייה, פתחה את מרכז הטיפולים הראשון שלה – כדור הזהב – באמצע המאה ה-18. בשנת 1820 הורשו היהודים לגור במריאנבד, מקום שאליו הגיעו ממילא לצרכי טיפול. הקהילה בנתה בית כנסת והפעילה שלל מוסדות, כפי שניתן לראות בעשרות התמונות שאסף לייטנר לספרו.

המסקנה המרכזית של הקונגרס של אגודת ישראל הייתה: "מדינה יהודית שאינה מבוססת על עקרונות התורה היא התכחשות למוצאנו היהודי, מנוגדת לזהותנו ולאופי האמיתי של בני עמנו, וחותרת תחת עצם הקיום של עמנו"

מריאנבד לא הייתה יהודית באופן בלעדי, ולמרות זאת שלוש ערי המרחצאות בבוהמיה – מריאנבד, קרלסבאד (קרלובי וארי) ופרנצנבאד – נקראו לעיתים עיירות יהודיות. הקהילות היהודיות של וינה, פראג וברלין סייעו במימון הקמת בית חולים מקומי במריאנבד, שהנגיש את המעיינות גם לעניים.

דייוויד לייטנר (צילום: באדיבות המצולם)

במלון נציונל, הסטנדרט היה מזון כשר ומים זורמים בכל חדר. בכניסה נתלו שלטים שהעידו על השירותים הזמינים, ביניהם מעלית לקומות הגבוהות וחימום מרכזי. המתקנים הדתיים של המלון כללו מקווה ובית כנסת, שתקרתו נצבעה בכחול כהה. כחלק מהגאווה המקומית, במבואה נתלה פוסטר ועליו 50 דמויות של מלומדים גדולים שביקרו במלון.

להערכתו של לייטנר, ההיבט החשוב ביותר בעבודת המשפחה היה "לברך באופן אישי את מגוון הגדולים שהגיעו ולענות לצרכיהם השונים, ללמוד מהם את האתיקה והאישיות שלהם. המשמעות של זה הייתה שכל אחד יכול ללמוד את הדברים האלה ולהעביר את זה הלאה כחלק מהיידישקייט שלו".

חלק בספרו של לייטנר מוקדש לקונגרס היהודי השלישי, הכנסת הגדולה, שקיימה התנועה האורתודוכסית באמצעות אגודת ישראל ב-1937. קורט לייטנר – אביו של המחבר – היה המזכיר, המארגן והאחראי על התקשורת עם 5,000 נציגים שהגיעו למלונות בעיירה.

הקונגרס של אגודת ישראל ב-1937 שהתקיים במריאנבד (צילום: באדיבות דייוויד לייטנר)

המסקנה המרכזית של הקונגרס ביחס לציונות הייתה: "מדינה יהודית שאינה מבוססת על עקרונות התורה היא התכחשות למוצאנו היהודי, מנוגדת לזהותנו ולאופי האמיתי של בני עמנו, וחותרת תחת עצם הקיום של עמנו". זה היה הקונגרס האחרון של היהדות האורתודוכסית לפני השואה.

צומת דרכים סוער

האות שבישר על מותה הקרב של מריאנבד היהודית הגיע בליל הבדולח ב-1938. בית הכנסת ובית הקברות הושחתו, ורוב הקהילה נמלטה לפראג. בעיתון המקומי התגאו זמן קצר אחר כך ב"עיר משוחררת מיהודים".

הרבי מוויז'ניץ בכניסה למלון נציונל דייוויד לייטנר במריאנבד, 1920 (צילום: באדיבות דייוויד לייטנר)

קורט לייטנר שימש כמזכיר הפדרציה של יהודי צ'כיה במהלך הכיבוש הנאצי. לדברי דייוויד לייטנר, אביו סייע בפרסום המסמך המהותי, רדיפת היהודים בסלובקיה הנאצית, שבו התריעו בפני העולם על שלבי רצח העם שהתחיל להתבצע.

אחרי השואה הייתה שיבה צנועה של חיים יהודיים למריאנבד, אבל ב-1972 נסגרו המוסדות היהודיים המרכזיים בשל היעדר מימון ומעורבות. מאז המקור המרכזי של חיים יהודיים הוא תיירים ישראלים שעוברים כאן בדרך לפראג.

אחרי השואה הייתה שיבה צנועה של חיים יהודיים לעיירה, אבל ב-1972 נסגרו המוסדות היהודיים המרכזיים בשל חוסר מעורבות ומימון. מאז המקור המרכזי לחיים יהודיים הוא תיירים ישראלים שעוברים במקום בדרך לפראג

"הלקוחות היהודים של מריאנבד חסרים והם היו מאוד רוצים אותם בחזרה, מסיבות כלכליות", אומר לייטנר. "רוסים וגרמנים רבים עדיין מבקרים בעיירה הייחודית ואני מבין שהגרמנים קונים שם בתי נופש".

הרבי מגור וחסידיו במריאנבד, 1920 (צילום: רשות הציבור)

בצומת הדרכים בין המזרח למערב, מריאנבד הייתה המקום שבו פרנץ קפקא יכול היה להתהלך ביער עם האדמו"ר מבעלז. למרות שמריאנבד כבר איננה יעד יהודי, לייטנר ביקר בה כמה פעמים. "מריאנבד לא הושחתה על ידי הבידור המודרני", הוא אומר. "אין שם פוסטרים פורנוגרפיים, היא נשארה מקום נקי".