בן 49, תושב רעננה ואב לארבעה. לשעבר שר הביטחון, שר החינוך ושר הכלכלה. הגיע לפוליטיקה לפני עשור אחרי שהיה מנכ"ל מועצת ישע בין השנים 2010-2012 וראש מטה ראש האופוזיציה של בנימין נתניהו בין השנים 2005-2008. שירת בסיירת מטכ"ל כלוחם וקצין ובהמשך עבר למגלן, עד לשחרורו בשנת 1996. עוד קודם לכן היה מנכ"ל חברת סיוטה, שנמכרה בשנת 2005 לחברת RSA תמורת 145 מיליון דולר. בהמשך עשה אקזיט נוסף בחברת סלוטו.

עמדות מדיניות: עם כניסתו של בנט לפוליטיקה, הוא הציג את "תכנית ההרגעה" לסיפוח מלא חד-צדדי של כל שטח C תוך מתן אזרחות לכ-100 אלף פלסטינים. במקביל, בשטחי A ו-B, מתן אוטונומיה פנימית לתושבים הפלסטינים ואיסור מלא של זכות שיבה פלסטינית לכל האזורים.

עמדות כלכליות: בהשראת תוכניות כלכליות שמרניות של תאצ'ר (בריטניה) ורייגן (ארה"ב), במערכת הבחירות לכנסת ה-24 בנט הציג תוכנית של הורדה חדה של מס הכנסה בשיעור של 15% פחות לכל דרגת מס, הורדת מס חברות, מלחמה כוללת בהון השחור, קיצוץ הוצאות הממשלה, צמצום מספר משרדי הממשלה, תוך תוספת תקנים של רופאים, עובדים סוציאליים, מורים ושוטרים במטרה ליצור 400 אלף מקומות עבודה. כמו כן תומך בהגבלת כוחם של ועדים במגזר השירותים החיוניים.

ניסיון מיניסטריאלי: משרד הביטחון, החינוך, הכלכלה.

סדין אדום: הקפאת בנייה בהתנחלויות או מסירת שטחים לרשות הפלסטינית לא יעברו תחת שלטונו של בנט.

קשרים מובהקים: הזוגיות הפוליטית של בנט ואיילת שקד הפכה לשם דבר. היחסים ביניהם ידעו עליות ומורדות, אך שני הפוליטיקאים שכבשו את המפד"ל/הבית היהודי ביחד ב-2012, התאמצו כל השנים להסתיר מעין הציבור את המחלוקות ביניהם.

לבנט גם ברית מפורסמת עם לפיד, כאשר עם הקמת ממשלת נתניהו בשנת 2013 סירב בנט להיכנס ללא לפיד, תוך שהצמד דוחקים אל מחוץ לממשלה את ש"ס ויהדות התורה.

קשר שלילי קיים בין בנט לבין שר האוצר שלו, אביגדור ליברמן. כזכור, ליברמן היה שר הביטחון שהתפטר ועזב את הקואליציה של נתניהו בנובמבר 2018, וכמה חודשים לאחר מכן מינה נתניהו את נפתלי בנט לשר הביטחון וזאת כדי שבנט לא יקיים מו"מ קואליציוני עם כחול לבן. במהלך כל השנים הללו, הן כשליברמן כיהן כשר ביטחון וגם לאחר מכן, עפו בין השניים ניצוצות. ליברמן כינה את בנט "שקרן עלוב" ועוד מגוון אמירות בוטות.

בן 57, תושב תל-אביב ואב לשלושה. בנו של איש התקשורת והפוליטקאי יוסף (טומי) לפיד והסופרת שולמית לפיד, שירת בעיתון "במחנה" ומיד אחר שחרורו החל לפרסם שירים וטורים בעיתון מעריב. שימש כעורך "עיתון תל-אביב" ולאחר מכן כבעל טור ב"ידיעות אחרונות".

החל מ-1993 הגיש תוכניות אירוח פופולריות בטלוויזיה, ומ-2008 את "אולפן שישי" של ערוץ 2. במהלך שנותיו בתקשורת, כתב סדרות טלוויזיה, ועשרה ספרים. ב-2012 הודיע על הקמת מפלגת יש עתיד ואחרי בחירות 2013 הצטרף לממשלת נתניהו כשר האוצר. מ-2015, לפיד מכהן כח"כ באופוזיציה ובשנה האחרונה כיו"ר האופוזיציה. היה מבין מייסדי מפלגת כחול-לבן בראשית 2019.

עמדות מדיניות: לפיד מאמין בהיפרדות מהפלסטינים, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. לדבריו, ישראל צריכה להיות בצד היוזם של המהלך, מתוך הבנה שסיפוח הוא סכנה לאופייה היהודי של המדינה. הוא מתנגד למתן זכות שיבה לפלסטינים ומאמין שאסור לישראל לבצע מהלכים חד-צדדיים.

עמדות כלכליות: לפיד מאמין בצמצום המגזר הציבורי ולכן לחץ להקמת ממשלה עם 18 שרים, דבר שכמובן נכשל בו לחלוטין בכינון הממשלה החדשה. לשיטתו, יש להקפיא את השכר במגזר הציבורי ל-3 שנים, לצמצם ולייעל יחידות ממשלתיות, להשקיע הון בתשתיות בעיקר בהיבט של חדשנות, להציב יעד של 25% מועסקים בענפי ההייטק בישראל, לדחוף לתוך שוק התעסוקה את הגברים החרדים והנשים הערביות ולהעביר הרבה יותר סמכויות לממשל המקומי לניהול עצמי.

ניסיון מיניסטריאלי: משרד האוצר.

סדין אדום: לפיד מקפיד על מינוי נשים בכירות בסביבתו המיידית ולא ייכנס לתפקיד בצוות על בסיס גברים בלבד.

קשרים מובהקים: בין לפיד לליברמן מתנהל ציר שקט ונאמן מאוד בשנים האחרונות. לפיד, למשל, לא היה מסכים להשליך את ישראל ביתנו תמורת כניסת יהדות התורה וש"ס לממשלה כדי שהיא תורחב ולא תהיה ממשלה צרה. בין לפיד לגנץ עבר חתול שחור בשנת 2020, כאשר גנץ פיצל את כחול-לבן ונכנס לשבת עם נתניהו, אולם נכון לעכשיו, ניכר כי השניים הצליחו לגבור על המשקעים.

בן 61, תושב ראש העין ואב לארבעה. הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בין השנים 2011-2015. במסגרת הקריירה הצבאית הממושכת שימש גנץ כמפקד שלד"ג, מח"ט הצנחנים, מפקד יחידת הקישור ללבנון, מפקד אוגדת איו"ש, אלוף פיקוד צפון, נספח צה"ל בוושינגטון ועוד.

אחרי שהשתחרר עמד בראש חברת הממד החמישי, אשר הצליחה לגייס הון רב, אך כשלה מבחינה עסקית. בסוף 2018 החליט להיכנס לזירה הפוליטית, הקים את מפלגת "חוסן לישראל" וחבר ליש עתיד ולמפלגתו של שר הביטחון לשעבר משה יעלון, תל"ם.

במשך שלוש מערכות בחירות התמודדה כחול-לבן עם גנץ בראשה והגיעה להישגים מרשימים בקלפיות. במרץ 2020 התפצל גנץ מלפיד ויעלון ונכנס לממשלת נתניהו בתפקיד שר הביטחון וראש הממשלה החליפי.

עמדות מדיניות: גנץ הביע עמדות מעומעמות בנושאי יחסי ישראל והפלסטינים, אך במהלך חלק ממערכות הבחירות ציין שהוא בעד סיפוח בקעת הירדן וגושי ההתנחלויות, בלי לציין את המהלך המדיני המשלים.

עמדות כלכליות: גם בנושא הכלכלי, גנץ לא הרבה להתבטא, אולם צירף למפלגתו את יו"ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן, מהלך שהבהיר כי גנץ לא יאפשר חקיקה מגבילה של ארגוני עובדים. במספר ראיונות גנץ העיד על עצמו שבעוד שהוא נוטה ימינה בעמדותיו המדיניות, בהיבט הכלכלי הוא נמצא יותר בשמאל.

ניסיון מיניסטריאלי: משרד הביטחון.

סדין אדום: לגנץ אין סדינים אדומים ניכרים לעין. הוא איפשר לנתניהו לרמוס אותו עד עפר במהלך שלוש מערכות בחירות ואחרי שספג אינסוף השפלות והשמצות בקמפיינים, הצטרף לנתניהו כשותף בכיר ושוויוני לכאורה, שם המשיך לספוג הונאות ואי-עמידה בהתחייבות קואליציונית.

קשרים מובהקים: בין לפיד לגנץ יש קשר מתוח, אך השניים נכנסו יחדיו לקואליציית השינוי. גנץ מתחזק מערכות יחסים נעימות ואדיבות עם רוב שותפיו החדשים – ואף עם ראש הממשלה היוצא, נתניהו, שמר גנץ על יחסים טובים. מספר שרים בכירים במפלגתו, כמו חילי טרופר ומיכאל ביטון, הם האנשים הנאמנים לו ביותר.

בן 62, תושב נוקדים ואב לשלושה. יליד קישינב, מולדובה, עלה לארץ בגיל 20. החל את דרכו הפוליטית בתא סטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית וכמנכ"ל הליכוד עם בחירתו של נתניהו ליו"ר המפלגה ב-1993. שירת בממשלות נתניהו, במסגרת מפלגת ישראל ביתנו כשר החוץ, שר הביטחון, שר התשתיות, התחבורה ועוד.

נכון לעת הקמת ממשלת השינוי, ליברמן הוא הפוליטיקאי המנוסה ביותר בקואליציה. בשנים 2012-2013 הועמד ליברמן לדין בגין חשדות למרמה והפרת אמונים בפרשיית מינוי שגריר ישראל בבלארוס. ליברמן זוכה בדין.

עמדות מדיניות: ליברמן נע ונד בעמדותיו הפוליטיות לכיוונים רבים. בהתמודדויות מוקדמות שלו דבק ברעיון הטרנספר ולאחר מכן בדרישת נאמנות מערביי ישראל. בהמשך כיוון את הקמפיינים שלו לנושאים אזרחיים יותר, לרבות גישות אנטי-חרדיות, ובמערכות הבחירות המרובות ב-2019-2021, נשא ליברמן את דגל הדחת נתניהו מתפקיד ראש הממשלה.

עמדות כלכליות: ליברמן הרבה להתבטא בנושא שוק העבודה, שילוב חרדים, קיצוץ קצבאות למשפחות מרובות ילדים והתמודדות עם סוגיית הפנסיות של עולים יוצאי מדינות חבר העמים. הוא פעל לאפשר הפעלת אזורי מסחר בשבתות בריכוזים של אוכלוסיות חילוניות, וזאת בניגוד לתפיסת השבת של מפלגות חרדיות.

ניסיון מינסטריאלי: סגן ראש הממשלה תחת אהוד אולמרט, משרד הביטחון, החוץ, שר לנושאים אסטרטגיים, משרד התשתיות, התחבורה, יו"ר ועדת חוץ וביטחון.

סדין אדום: קשריו המעולים עם אריה דרעי הפכו לשנאה גלויה וליברמן, שנהג לגנוב סוסים עם ש"ס, אינו מדבר יותר עם דרעי.

קשרים מובהקים: בשנים האחרונות מתחזק ליברמן קשרים עמוקים עם לפיד. באשר לשאר השותפים הקואליציוניים, ליברמן הוא חשדן ולאחרונה לא היסס להשתלח פומבית בגנץ, למרות שהם אמורים לשבת בקואליציה יחדיו.

בן 54, תושב תל-אביב, אב לארבעה. צמח בנוער התחייה בתל-אביב, למד משפטים ועבד בצעירותו כעיתונאי ולאחר מכן כעו"ד בפרקליטות המדינה. ב-1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה ובהמשך מזכיר הממשלה בממשלת שרון.

ב-2003 נבחר לכנסת מטעם הליכוד ובהמשך מונה לתפקיד שר החינוך החל מ-2009 ושר הפנים החל מ-2013. ב-2017 יצא לפסק זמן של כמה שנים מהפוליטיקה והתמודד שוב בפריימריז של הליכוד ב-2019. שנה אחר כך, התמודד על הנהגת הליכוד מול נתניהו והפסיד. בבחירות האחרונות, פרש מהליכוד והקים את תקווה חדשה.

עמדות מדיניות: סער נמצא בימין מבחינת התפיסה של סיפוח. הוא שיבח את תכנית השלום של טראמפ שהוצגה ב-2020 וקרא להחיל באופן מידי את הריבונות על יהודה ושומרון, בקעת הירדן וצפון ים המלח. במהלך שנותיו כשר החינוך ושר הפנים קרא לחיזוק חינוך למורשת ודחף לסיורי תלמידים בחברון ומערת המכפלה.

עמדות כלכליות: העמדות הכלכליות של סער כפי שהוצגו במצע תקווה חדשה היו כלליות למדי וכוללות הקלות לעסקים, רשת בטחון סוציאלי לעצמאיים, חיזוק תשתיות במדינה והפחתת רגולציה.

ניסיון מינסטריאלי: מזכיר הממשלה (פעמיים, אצל נתניהו ואצל שרון), משרד החינוך, משרד הפנים.

סדין אדום: למרות דרישות מרובות של סער לשינויים במערכת המשפט – כולל בדיני הראיות, תהליכי מינוי שופטים וגם פיצול תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה – הקו האדום של סער עובר בהשתלחות מילולית בראשי מערכת אכיפת החוק ושופטי העליון.

קשרים מובהקים: סער מטפח במשך שנים קשרים חזקים עם הרב קנייבסקי ובני ביתו, הרב החשוב ביותר בקרב הציבור החרדי-ליטאי, המיוצג בכנסת על ידי ח"כ משה גפני.

בת 54, תושבת תל-אביב. שדרנית, פובליציסטית, כוכבת טלוויזיה וכותבת טורים. התמודדה לכנסת ה-19 במפלגת העבודה ומכהנת מאז 2013 כח"כית. חברה בוועדת חוץ וביטחון. פעילה בכנסת בחקיקה בתחומים מגדריים, תעסוקתיים, חברתיים. התנגדה לכניסת מפלגת העבודה לממשלת נתניהו במאי 2020 ובינואר2021 ניצחה בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה.

עמדות מדיניות: מאמינה בפתרון שתי המדינות ובצורך להיפרד מהפלסטינים. מוכנה לשלם מחירים של החזרת שטחים כדי להוביל לפתרון מדיני. לדבריה היא "רביניסטית בתפיסותיה".

עמדות כלכליות: מיכאלי בעלת תפיסות סוציאל-דמוקרטיות, הגדלת הוצאות הממשלה (לרבות הרחבת יעד הגירעון) כדי לספק שירותים ממשלתיים לאוכלוסיות נזקקות, שוויון מגדרי מלא, קידום זכויות קהילת להט"ב.

ניסיון מינסטריאלי: אין.

סדין אדום: למיכאלי שפה מגדרית מיוחדת משלה ולא אוהבת שמכתיבים לה איזה מילים לבחור.

קשרים מובהקים: קשר פוליטי-חברתי טוב עם ראשי הסיעות החרדיות בכנסת. היכרות ארוכת שנים על לפיד.

בן 56 תושב תל-אביב, עיתונאי ופובליציסט, עורך חדשות חוץ בערוץ 10 וכתב עיתון "הארץ" בוושינגטון. הוביל סיקור חדשני בתחום הגנת הסביבה כאשר התחום היה בחיתוליו. נבחר לכנסת לראשונה ב-2009 והיה פעיל בוועדות חוץ וביטחון, עובדים זרים, פנים והגנת הסביבה.

הורביץ חי בזוגיות להט"בית גלויה והיה למחוקק מוביל ופעיל בתחום קידום זכויות להט"ב. ב-2013 התמודד מטעם מרצ על ראשות עיריית תל אביב והפסיד לרון חולדאי. נבחר לראשות מרצ לקראת הבחירות לכנסת ה-22.

עמדות מדיניות: בעד פתרון מדיני שייתן זכות הגדרה ומדינה לפלסטינים, לרבות חלוקת ירושלים. הורביץ מאמין בדו-קיום בין ערבים ליהודים בתוך המדינה וחתר להגביר את הייצוג לחברה הערבית במרצ.

עמדות כלכליות: כלכלה סוציאל-דמוקרטית, לרבות חיזוק ארגוני עובדים, התמודדות עם משבר האקלים, הגנה על אזרחים מפני זיהומים (במפרץ חיפה ובמקומות אחרים בארץ), חופש פרט, וזכויות ליברליות בהיבט של השבת ומעמד אישות.

ניסיון מינסטריאלי: אין.

סדין אדום: חקיקה שתפגע בזכויות להט"ב.

קשרים מובהקים: במהלך מערכת בחירות לכנסת ה-24 נוצרה ברית חזקה בין לפיד להורביץ.

בן 69, תושב מבשרת ציון ואב לארבעה. לשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרה ושליח משטרת ישראל בוושינגטון. הצטרף ליש עתיד עם הקמתה בשנת 2012 ונבחר לכנסת ה-19. שימש כסגן שר במשרד האוצר, וח"כ בוועדת הכספים של הכנסת.

עמדות מדיניות: בתקופתו כמפקד מחוז ירושלים התמודד עם גל הפיגועים והטרור הקשים ביותר שידעה עיר הבירה, עם מספר פיגועי ההתאבדות הגדול ביותר. יחד עם זאת, לוי חבר ביש עתיד, מפלגה בה דוגלים בהיפרדות מן הפלסטינים.

עמדות כלכליות: לוי שימש כמרכז האופוזיציה בוועדת הכספים וניהל ויכוחים ערים עם יו"ר הוועדה הוותיק משה גפני. התנגד לחקיקה המיטיבה עם קק"ל (בניגוד לעמדות של מפלגת העבודה והאיחוד הלאומי, דאז), העביר חוקים בתחומי ביטוח לאומי, איסור פיצויים למשפחות מחבלים ועוד.

ניסיון מינסטריאלי: אין, אך לוי נודע בשל יכולת הפיליבסטר הממושכות שלו. יש לו יכולת לעמוד ולנאום בכנסת במשך שעות רצוף ללא הפסקה.

סדין אדום: ללוי נטייה לאמירות שנויות במחלוקת ("החרדים הם טפילים") עליהן הוא מתחרט בהמשך.

קשרים מובהקים: חברות עמוקה ושיתופי פעולה עם ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד.

בת 45, תושבת תל-אביב ואם לשניים. לשעבר מנהלת לשכת נתניהו כאשר היה יו"ר האופוזיציה ומייסדת הארגון "ישראל שלי". ביחד עם נפתלי בנט, הצטרפה למפד"ל/הבית היהודי בפריימריז פתוחים בשנת 2012 ובשנת 2013 נבחרה לכנסת לראשונה. אחרי בחירות 2015 מונתה לשרת המשפטים.

עמדות מדיניות: שקד תמכה בסיפוח שטח C ומתן אזרחות לכ-100 אלף פלסטינים, שאפה כשרת המשפטים לתקן פערי חקיקה בנוגע למעמד יישובי יו"ש, ראתה בעובדים הזרים החיים בישראל כאיום דמוגרפי על המדינה.

עמדות כלכליות: עמדותיה ימניות שמרניות לרבות שאיפה לצמצום כוחם של ארגוני עובדים, טיפוח כלכלת שוק, פירוק מונופולים והפחתת רגולציה. מובילה במשך שנים מהלכים למינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, מתנגדת לאקטיביזם שיפוטי.

ניסיון מינסטריאלי: משרד המשפטים.

סדין אדום: לא מוכנה לוותר על מקום בוועדה למינוי שופטים.

קשרים מובהקים: מערכת יחסים טובה עם אביגדור ליברמן, אשר בזכות התנגדותו לממשלת נתניהו ב-2015 זכתה שקד בתפקיד שרת המשפטים.

בת 48, תושבת זיכרון יעקב ואם לשלושה. ד"ר לחינוך מאוניברסיטת חיפה, בעברה חברת מועצת העיר קריית שמונה, העיר בה נולדה וגדלה. בתחילת הקריירה שלה עבדה כמורה ולמדה תואר ראשון ושני בתחום ניהול מערכות חינוך. בהמשך שימשה כמרצה בתחום החינוך. הופיעה כזמרת והוציאה שלושה סינגלים.

ב-2014 מונתה לסגנית נשיא מכללת אוהלו להכשרת מורים ושימשה כחברת דירקטוריון במכללה הטכנולוגית תל-חי. ב-2015 נבחרה לכנסת במסגרת מפלגת כולנו. בשלהי 2018 מונתה לשרת השיכון, תפקיד בו כיהנה במשך שנה בשל ממשלות המעבר.

ב-2019 עברה עם כולנו לתוך הליכוד וכיהנה כיו"ר ועדת הקורונה, תפקיד שבו התעמתה רבות עם ראש ממשלה נתניהו ותומכיו. בבחירות לכנסת ה-24 עברה למפלגת תקווה חדשה.

עמדות מדיניות: עמדות ימניות לאומיות, התואמות את השקפת העולם של הליכוד ושל מפלגת כולנו.

עמדות כלכליות: שאשא ביטון עסקה בעיקר בחוקים בתחום החינוך, כאשר המפורסם מביניהם הוא חוק חובת מצלמות בפעוטונים. הייתה מזוהה עם מפלגת כולנו ועם החקיקה הכלכלית-חברתית, לרבות תכנית מחיר למשתכן להורדת מחירי הדיור בישראל.

בת 58, תושבת תל-אביב ואם לשלושה. לשעבר ראשת אכ"א וחברת המטכ"ל, האישה היחידה שהגיעה לדרגת אלופה. גדלה במשפחה בעוני מחפיר, כולל שנים בהם הייתה מחוסרת בית (כילדה). ב-2019 הצטרפה ליש עתיד ובשנתיים שחלפו השתתפה בארבע מערכות בחירות, כשהפעילות הפרלמנטרית כמעט ולא הייתה קיימת.

האישה הראשונה שמונתה לעמוד בראש ועדת חוץ וביטחון. עסקה רבות בנושא גיוס חרדים לצה"ל וכתוצאה מכך הובלת תהליך שילוב חרדים בתעסוקה.

בת 39, תושבת פתח תקווה, אם לשניים. ילידת מחוז גונדר, אתיופיה, שעלתה לארץ בגיל 3 במבצע משה. עורכת דין לשעבר ועיתונאית ברשות השידור, מובילת מאבקים ציבוריים בנושא אפליית תרומות הדם של העדה האתיופית, ואפליה נגד אתיופים במערכת החינוך.

הצטרפה ליש עתיד ב-2012 ונבחרה לכנסת ב-2013. אחרי הבחירות לכנסת ה-23, עזבה את יש עתיד ועברה לכחול-לבן כדי להיכנס לממשלה ה-35 בתפקיד שרת העלייה והקליטה.

עמדות מדיניות: תמנו שאטה העידה על עצמה שהיא חלק מהימין. בפעילותה בכנסת הייתה פעילה בשדולת ארץ ישראל השלמה.

בן 65, תושב דימונה, אב לשלושה. יליד מוגדור, מרוקו, עלה לישראל בגיל 6 וצמח בדימונה. עבד כמורה ומחנך, ומנהל תיכון. בעל תואר שני בפילוסופיה יהודית מאוניברסיטת בן גוריון, ותואר שני במדעי היהדות ממכון שכטר.

ב-2003 נבחר לראשות עירית דימונה מטעם ישראל ביתנו. ב-2013 נבחר לכנסת ה-19 מטעם יש עתיד וכיהן כשר הרווחה עד לשנת 2015. בתקופתו כשר רווחה אושרה תוספת של מיליארד ש"ח לרווחת ניצולי השואה.

עמדות מדיניות: למרות שצמח דרך ישראל ביתנו, עמדותיו המדיניות מזוהות עם יש עתיד, כלומר פתרון שתי המדינות. בעבר קרא לפנות חד-צדדית חלק מההתנחלויות.

עמדות כלכליות:  יזם את הקמת ועדת אלאלוף לבחינת מצב העוני בישראל, הוביל את תיקון חוק הסעד להרחבת המונח "נזקק", עסק בצרכים ובדרישות של ערי הפריפריה.

בן 67, גר בכוכב יאיר, אב לשלושה. בר-לב היה מפקד סיירת מטכ"ל בין השנים 1984-1987. במהלך שירותו הצבאי היה מבין המפקדים על הפריצה למלון סבוי ומבין מפקדי מבצע אנטבה ובכוח הפריצה לקו 300. היה בין מקימי תנועת "שלום עכשיו".

לאחר שהשתחרר מהצבא בדרגת אל"מ, הקים חברה בתחום המיכשור הרפואי והקים את תנועת "אחריי" להכנת בני נוער לשירות צבאי וצמצום פערים בפריפריה. נבחר לכנסת ה-19 בשנת 2013 מטעם מפלגת העבודה.

עמדות מדיניות: בר-לב הציג תכנית ליוזמת מו"מ מול הפלסטינים, כאשר הדגש הוא על הובלה ישראלית לפתרון שתי המדינות ושלום אזורי.

קשרים מובהקים: בוגרי סיירת מטכ"ל בכנסת כוללים את מתן כהנא, נפתלי בנט, רם בן ברק וכמובן בנימין נתניהו. מבין כולם, בר-לב הגיע לתפקיד הבכיר ביותר בסיירת.

בת 45, תושבת תל-אביב, אמא לשתיים. לשעבר העוזרת הפרלמנטרית של רן כהן ממרצ וחברת מועצת עירית תל-אביב מטעם מפלגת מרצ. לכנסת הגיעה בשנת 2013, ומאז ישבה תמיד באופוזיציה.

בראשית 2019 התמודדה על ראשות מרצ וניצחה, אך תוצאת הבחירות הייתה מאכזבת וזנדברג הוחלפה בהורביץ בבחירות שאחרי. עמדה בראש הוועדה למאבק בנגע הסמים ועסקה במשך השנים בלגליזציה של הקנאביס, בתחבורה ציבורית ובזיהום מפרץ חיפה.

עמדות מדיניות: עמדות מסורתיות של מרצ – הגנה על זכויות פלסטינים, חלוקת ירושלים ושמירה על קשר רציף עם אבו מאזן וגורמים נוספים ברשות הפלסטינית.

סדין אדום: לא תיגע בבשר, דוגלת בטבעונות

קשרים מובהקים: אחוות הטבעוניים בכנסת כוללת גם את ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) וח"כ שרן השכל (תקווה חדשה).

בן 50, תושב פסגת זאב, אב לחמישה. נולד בחרקוב, רוסיה, ועלה לארץ בגיל 19 אחרי פעילות בבני עקיבא בקהילייה היהודית. למד מתמטיקה והיסטוריה של עם ישראל והחל את דרכו הציבורית כיועץ למנכ"ל הסוכנות וחבר מפלגת הליכוד.

נבחר לכנסת ה-17 ב-2006 ועם פרסום תכנית ההתנתקות עבר עם אריאל שרון למפלגת קדימה. לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-18 שב לליכוד ומונה על ידי נתניהו לתפקיד יו"ר הקואליציה ובהמשך לשר העלייה והקליטה, השר לענייני ירושלים ומורשת, שר הגנת הסביבה ועוד.

עמדות מדיניות: למרות שתמך בהתנתקות, אלקין נחשב לבעל עמדות נציות וכתומך התנחלויות. היה שותף לחקיקת חוק שקיפות עמותות (תמיכה על ידי מדינה זרה), חוק החרם, תיקון מס הכנסה באופן שיעודד התנחלויות, חוק ערוץ 20 ועוד.

עמדות כלכליות: בתקופת היותו השר להגנת הסביבה התעמת עם ארגוני הגנת הסביבה. גם בתקופה הקצרה בה שימש כשר להשכלה גבוהה נרשמו עימותים עם ראשי האוניברסיטאות עד כדי אזהרה של נשיא אוניברסיטת תל-אביב מפני התדרדרות ברמת ההשכלה בישראל.

קשרים מובהקים: במשך שנים נודעו יריב לוין וזאב אלקין כצמד "אלווין" בשל הרוטציה שעשו על תפקיד יו"ר הקואליציה וקרבתם לנתניהו, הובלתם יחדיו את המו"מ הקואליציוני.

בן 46, תושב נס הרים ואב לארבעה. בוגר שייטת 13, שירת בתפקידים ביטחוניים עד גיל 29 והתקדם במילואים עד לדרגת סגן אלוף. עמד בראש מערך ההסברה של נתניהו לפני עשור ונפלט מלשכת נתניהו לאחר חשיפת פרשת נתן אשל.

בעל דוקטורט בהיסטוריה מאוניברסיטת תל-אביב, עמד בראש המכון לאסטרטגיה ציונית. נבחר לכנסת ה-21 במפלגת תל"ם של משה יעלון ופרש ממנה במאי 2020, עם כניסת כחול-לבן לממשלת נתניהו. כיהן כשר התקשורת.

סדין אדום: בעבר לא הסכים לעמוד על הבמה בהפגנה לצדו של יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, אך היום שותף קואליציוני של יו"ר רע"ם מנסור עבאס.

קשרים מובהקים: הנדל הולך שנים אחורה עם צבי האוזר, עוד מהעת ששירתו יחדיו בלשכת נתניהו (בדומה לצמד בנט-שקד). אחרי הקמת הממשלה יתפטר כדי לאפשר את כניסת האוזר בחזרה לכנסת, לפי החוק הנורווגי.

בן 48, תושב מושב בית גמליאל, אב לארבעה. כהנא שירת כלוחם בסיירת מטכ"ל בצוות יחד עם נפתלי בנט ולאחר שסיים את המסלול ואת השירות הקרבי יצא לקורס טיס והפך לטייס קרב ומפקד טייסת F16. השתתף במבצעים עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן והשתחרר בדרגת אלוף משנה. הצטרף למפלגת הימין החדש בראשות בנט ושקד בינואר 2019 והתמודד עמם במשך ארבע מערכות בחירות.

עמדות מדיניות: עמדותיו המדיניות תואמות את מפלגת ימינה, עם שאיפה לסיפוח שטחי C והענקת אוטונומיה מוגבלת לפלסטינים.

עמדות כלכליות: דוגל בשוק חופשי, כלכלה ליברלית, צמצום כוחם של ועדי עובדים. בתעמולת בחירות תקף את ההסתדרות והציע לחוקק חוקים שיאסרו שביתה בגופים חיוניים. בנוסף, פעל בעבר לביטול חזקת הגיל הרך במסגרת ויכוחי משמורת בין הורים גרושים, אך הצעתו הזו לא התקבלה.

בת 43, תושבת ראשון לציון, אם לשניים. מתמודדת עם מחלת ניוון שרירים מגיל צעיר, למדה משפטים והובילה את הקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם מוגבלויות בבר-אילן. נבחרה מטעם יש עתיד לכנסת ה-19, ושימשה כיו"ר ועדת ביקורת המדינה ויו"ר ועדת הכנסת (הוועדה המסדרת).

ב-2014 הובילה את הועדה לחקיקת החוק שסגר את רשות השידור ופתח את תאגיד "כאן". במהלך שנותיה בכנסת עסקה רבות בחקיקת חוקי זכויות חולה, חנייה לנכים, שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

קשרים מובהקים: אלהרר אינה חברת הכנסת הראשונה עם מוגבלויות ולאורך השנים שיתפה פעולה בתחום זכויות אנשים עם מוגבלויות עם אילן גילאון, וכן עם מיקי רוזנטל. בקרוב, באמצעות החוק הנורווגי, אלהרר תקבל חיזוק משירלי פינטו בימינה, החירשת הראשונה שתכהן בכנסת.

בת 37, תושבת ירושלים, אמא לשלוש. שירתה בגלי צה"ל וככתבת לענייני כלכלה ב-Ynet. עבדה כדוברת במשרד ראש הממשלה תחת שרון במהלך תקופת ההתנתקות. ייסדה את מטה המאבק בעושק קשישים, ושימשה כמנכ"לית ארגון הצרכנים "אמון הציבור".

החל מ-2011 שימשה כחברת מועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת התעוררות והובילה מאבקים חברתיים בירושלים. התמודדה לכנסת ה-19 מטעם סיעת התנועה של ציפי לבני, אך לא נבחרה. נכנסה לכנסת ה-21 מטעם סיעת כחול-לבן ומונתה לשרת לשוויון חברתי במאי 2020. אחרי קריסת הממשלה ה-35, עברה ליש עתיד.

עמדות כלכליות: עסקה בנושאים עירוניים, לרבות התנגדות לפטור ארנונה אוטומטי למשפחות חרדיות, התמודדות עם תופעת נכסים נטושים, וחוקי הלוואות לדיור לצעירים בירושלים. עיקר העיסוק שלה היה בטיפול בקשישים, בעבירות נגדם.

קשרים מובהקים: חלק מן המאפיה הירושלמית בכנסת הכוללת גם את ראש העיר לשעבר ניר ברקת ואת המתמודד על ראשות העיר ושר ירושלים לשעבר זאב אלקין.

בן 40, תושב נתניה, אב לשתיים. יליד בירוביג'ן, רוסיה. עלה לישראל בגיל 11, בעל תואר ראשון במנהל עסקים ומימון ובעל תעודת הסמכה כמאמן ג'ודו. ספורטאי אולימפי ולשעבר אלוף ישראל בג'ודו וקפטן נבחרת הג'ודו של ישראל. שימש כחבר מועצת העיר נתניה ואחרי ההיכרות שלו עם יאיר לפיד על רקע אימונים משותפים, הצטרף ליש עתיד ונבחר לכנסת ה-19 ב-2013.

רזבוזוב עסק בחקיקה בתחום הספורט, הכפלת שכר ספורטאים וכן הוביל חקיקה בתחום ההגנה על קורבנות עבירות מין. בנוסף הוביל מאבק ציבורי לקבורה אזרחית וטיפל בזכויותיהם של ווטרנים. שימש כיו"ר ועדת עלייה וקליטה.

בן 57, תושב כפר קאסם ואב לשבעה. רואה חשבון במקצועו. עם מינויו לתפקיד שר בממשלה יהיה לשר המוסלמי השני מאז קום המדינה (הראשון היה שר התרבות, מדע וספורט ראלב מג'דלה, שכיהן כשר בממשלת אולמרט ב-2007).

פריג' הצטרף למרצ בתקופת היותו סטודנט באוניברסיטה העברית. שימש כחבר מזכירות שלום עכשיו, חבר מועצת יוזמת ז'נבה וחבר דירקטוריון צוותא, הקים הפורום לעידוד יזמות עסקית יהודית-ערבית. נבחר לראשונה לכנסת ה-19 ב-2013.

בן 74, תושב מבשרת ציון, אב לשלושה. עיתונאי "במחנה נח"ל" וקול ישראל בעברו ובהמשך דובר משלחת ישראל לאו"ם ויועץ תקשורת בשגרירות ישראל בוושינגטון. ב-1985 מונה למפקד גלי צה"ל ולאחר מכן שירת כדובר צה"ל במלחמת המפרץ הראשונה ונתפס אז כ"מרגיע הלאומי".

בהמשך שימש כמנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, יו"ר חברת החדשות של ערוץ 2, יו"ר רשות השידור ומנכל ארגון UJC, הפדרציות היהודיות. בעל תואר דוקטורט בתקשורת מאוניברסיטת בר אילן.

ב-2008 הצטרף למפלגת קדימה ונבחר לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 ב-2013 עבר למפלגת העבודה. התמקד בנושא זכויות קשישים, בדידות, עוני וצרכים של אוכלוסיית הגיל השלישי.

בן 43, תושב נס הרים ואב לארבעה. שירת כלוחם בדובדבן ולאחר שחרורו התנדב כמדריך נוער רחוב בירושלים. עבד כסמנכ"ל בתנועת "אחריי" (שהוקמה על ידי עמר בר-לב) בשילוב נוער מהפריפריה בהכנה לצבא ובהמשך כמנהל אגף החינוך, רווחה ותרבות בעירית ירוחם. היה מנהל בית הספר לנוער בסיכון ברנקו-וייס ברמלה.

בעברו התמודד בפריימריז במפלגת העבודה ולא נכנס לכנסת. בבחירות לכנסת ה-21 שולב ברשימת כחול-לבן ואחרי שלוש מערכות בחירות וכניסת כחול-לבן לקואליציה עם הליכוד, מונה טרופר לשר התרבות.

בת 50, תושבת ירושלים ואם לארבעה. עורכת דין בהשכלתה, עם התמחות בבית המשפט העליון ובהמשך עבדה כשכירה במשרד עורכי הדין מלכו-שמרון. המשיכה כעורכת דין ברשות להגבלים עסקיים וכיועצת המשפטית של רשות החשמל ולאחר מכן מונתה ליו"ר רשות החשמל.

במהלך תפקידה התריעה מפני העדר תחרות בתחום וב-2015 הודחה מתפקידה אחרי שהתנגדה למתווה הגז בהיותו מונופוליסטי. ב-2019 הצטרפה לכחול-לבן, ועם כניסת כחול-לבן לממשלה ה -5 מונתה לשרה לנושאים אסטרטגיים ובהמשך לשרת התיירות.