הדעות שהביע פרופ' אבי שמחון לאורך תקופתו כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הזכירו לא פעם את דף המסרים שיצא מבית הדפוס בבלפור.
אלא ששמחון, למרות שניסה וכשל להיות חבר ברשימת הליכוד, לא הגיע לתפקידו הנוכחי כעוד פוליטיקאי ולא כאיש תקשורת. הוא הגיע למשרה זו על תקן פרופ' כלכלי מכובד, מומחה למאקרו כלכלה ולכלכלת ישראל. ובאופן אירוני, אחת מההתמחויות שלו באקדמיה נגעה לשחיתות במקומות עבודה.
כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שמחון היה אמור לייעץ כלכלית וחברתית לבנימין נתניהו – וחובתו הייתה גם להתנגד להחלטות ראש הממשלה אם אלו, להערכתו, עלולות לפגוע במדינה. במקום זאת, במשך שש שנות כהונתו בתפקיד, שמחון למעשה ביזה את מקצוע הכלכלה.
שמחון ניצל שוב ושוב את מעמדו כפרופ' לכלכלה כדי לבלבל את ההמון – שלא מתמצא בכלכלה – בשרשרת התבטאויות מניפולטיביות ומסולפות, הכול בניסיון להלבין החלטות כלכליות הזויות שנועדו לשרת בראש ובראשונה את ענייניו האישיים והמשפטיים של נתניהו.
היו רגעים טלוויזיוניים ששמחון אפילו נראה בהם מעט מעורר רחמים, כמי שמופיע על תקן שק החבטות עבור הבוס באולפנים.
הדוגמה הראשונה והזועקת לשמיים היא העמידה של שמחון מאחורי החלטתו הצינית והאכזרית של נתניהו לא להעביר תקציב דו-שנתי כדי למנוע את החלפתו בבלפור. אף כלכלן עם טיפה של אינטגריטי לא היה יכול לחיות בשלום עם החלטה כזו. חוץ משמחון.
המשמעות של העדר תקציב היא בתי החולים שלא מקבלים תקנים וקורסים תחת העומס; תוכניות תחבורה תקועות ולא מאפשרות את פתיחת הפקקים; דור אבוד שישב בבית ובזבז שנה מזמנו בחל"ת בזמן שיכל להפוך לדור פורץ-דרך לו רק היה תקציב עבורו להכשרות מקצועיות. רשימת העוולות היא עוד ארוכה ועצובה.
מבחינת שמחון – כל זה לא אסון כזה גדול. בראיון שהעניק באוגוסט אשתקד לירון דקל ב"כאן 11" אמר במפורש: "ברור שאני לא רוצה בחירות, אבל להגיד שאם לא יועבר תקציב אנחנו בדרך לאסון כלכלי – התשובה היא חד משמעית לא".
באותו חודש הופיע שמחון גם ב"תוכנית חיסכון" בחדשות 12. שמחון נשאל מדוע נתניהו לא עומד בהסכם עם כחול-לבן ומעביר תקציב דו-שנתי. "כשקבעו את התקציב הדו-שנתי אף אחד לא ידע על הקורונה, אף אחד לא ידע מה שיקרה", השיב אז שמחון, ונשכב מתחת ליסודות מעונו של נתניהו בבלפור תוך סילוף העובדות.
הרי במילות הפתיחה של אותו הסכם קואליציוני מדובר, נכתב במפורש: "הואיל ומדינת ישראל נקלעה למשבר היסטורי עקב התפשטות נגיף הקורונה ועקב המשבר החברתי, הרפואי והכלכלי שנובע ממנו…." ומייד אחר כך בעמוד הראשון הובטח בהסכם כי "הממשלה תוביל תוכניות כלכליות ותקציב מדינה המותאמים לצרכים חסרי התקדים בעקבות המגפה".
נתניהו בעצמו לא היסס לקפץ מאולפן לאולפן, מהצהרה להצהרה, כדי לספר על חומרת המגפה וההשפעות הפוטנציאליות שלה – הכול על מנת ללחוץ על בני גנץ לחתום עימו על אותו הסכם להקמת ממשלת אחדות.
שמחון, בניגוד לרוב המוחלט של הכלכלנים, גם נתן גיבוי מקצועי לספין של נתניהו שגרס כי "לעשות היום תקציב דו-שנתי במקום תקציב מיידי, המשמעות היא קיצוצים מאוד משמעותיים".
הרי בתנאי חוסר הוודאות של אוגוסט 2020 היה ברור שקיצוצים מידיים לא נמצאים על הפרק – לא בישראל ולא בעולם, לא בתקציב חד-שנתי ולא בדו-שנתי.
בעולם שנמצא בשלהי משבר הקורונה, אפילו חברות דירוג האשראי – שמפקחות עם זכוכית מגדלת אחרי בזבזנות של ממשלות – הודיעו שזה הזמן לפתיחת הכיס והזרמת כספים לכלכלה.
בכלל, תקציב חד שנתי משמעותו הייתה אז תקציב חסר תוחלת לכמה חודשים בלבד. לא היה אף כלכלן רציני שתמך בפארסה כזו חוץ משמחון, כמובן.
אבל ההחלטה לא להעביר תקציב לא הייתה המקרה היחיד שבו שמחון היווה מיעוט שתומך בהחלטות כלכליות לא הגיוניות של נתניהו ועוד טוען שזה לטובת הציבור.
שמחון תמך בתכנית המענק לכל אזרח של נתניהו. הוא גיבה את עמדת נתניהו שהתכנית תניע את גלגלי המשק. הוא היה הכלכלן הרציני היחיד שחשב כך. בזמן אמת, הקונצנזוס בין הכלכלנים – וביניהם כלכלני בנק ישראל והאוצר – היה כי התכנית בזבזנית וחסרת תכלית.
גם בדיעבד, התברר כי חלק גדול מהכסף לא הניע שום גלגל מלבד גלגלי החזר האוברדרפט. הכישלון של התוכנית לא מנעה משמחון לתמוך שוב בתכנית מענקים פופוליסטית ובזבזנית חדשה כשנתניהו הציע כזו בחודש ינואר האחרון.
שמחון, למרות שהוא מציג את עצמו בגאווה ככלכלן התומך בשוק חופשי, לא התרגש ממונופולים שפוגעים בתחרות כשאלו שירתו את נתניהו. כך, למשל, הוא הקפיד לא לבקר את מתווה הגז שעבר טרם כניסתו לתפקיד, ושהנציח את מונופול הגז.
אלא שבנוסף להחלטות שנועדו לשרת בין השאר את האינטרס האישי של נתניהו, שמחון גם לא גילה יכולת מקצועית יוצאת דופן בתקופתו בתפקיד, וזה בלשון המעטה.
חודשיים לפני הסגר השלישי הוא התראיין באולפן ynet והתעקש שלא יהיה סגר שלישי למרות שהמראיינת ניסתה לגרום לו לשקול שוב את תשובתו. הסיבה, לדבריו, הייתה ששמונה חודשים וחצי של ניסיון שלו ושל נתניהו בטיפול במשבר הקורונה גרמו לו להאמין שכך יהיה.
בחודש אוגוסט, הרחק מהשיא שהגיע בחורף, הוא צוטט כמי שאומר על משבר הקורונה: "הכיוון חיובי, שיא השפל מאחורינו". שמחון יכול לטעון שהטענה הייתה נכונה לשעתה, אלא שאפילו בזמנו לא היה ברור לאף מומחה לאיזה כיוון בדיוק אנחנו הולכים – ויותר מכך, פרויקטור הקורונה דאז, רוני גמזו, דווקא הזהיר בזמן אמת שמצבנו רחוק מלהיות טוב.
גם בתחום הכלכלי שמחון לא בדיוק ניפק תחזיות מדויקות. בסדרת מפגשים וירטואליים באוניברסיטה העברית ביולי שעבר, הוא צוטט כמי שאומר: "אני לא חושב שהמשבר יגרום לעלייה במחירי הדיור אלא לירידה, כי אנשים ספגו פגיעה כלכלית משמעותית … אבל יש תחושה שנראה ירידת מחירים בחודשים הקרובים. הנתונים שהתפרסמו עד כה בתקשורת, של מחירי הדיור, קשורים לתקופה של לפני הקורונה".
לסיכום: טוב ששמחון עוזב את תפקידו, וכל שנשאר כעת הוא רק לקוות שמחליפו יעשה את כל מה שהוא עשה – רק בדיוק הפוך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מקצוע הכלכלן הוא מקצוע מתעתע: כלכלן אקדמי אשר אינו נותן משקל ראוי למשתנים החברתיים (רווחת המשפחות, תחולת העוני, אי השוויון החברתי זיהום הסביבה) ומסתפק בריחוף מעל נתוני המקרו (שיעור צמיחה, ת"מג לנפש) , כלכלן אקדמי אשר אינו מאמץ את משתנה המטרה של סף רווחה הולם שוויוני לכל בני האנוש,( ללא הבדל דת גזע ומין) לרבות אי השחתה/שימור משאבי טבע, אינו ראוי לעסוק במקצוע זה. אבי שמחון לוקה בליקוי המפורט לעיל.
במקצוע זה.
כל מומחי הכלכלה האידיוטים התקבצו בתגובות לכתבה הזאת.
לשמחון היה תפקיד לייעץ לנתניהו ולא להחליט על המדיניות הכלכלית.
יועץ תפקידו לתת עצות ולא להחליט על מדיניות וכמובן שלא לצאת כנגד הבוס שלו כאשר הוא לא מסכים איתו.
לכן שמחון עשה את עבודתו נאמנה.
ואם כבר, אז כל היועצים המשפטיים הם אלו שחורגים מסמכותם ומחליטים החלטות ויוצאים נגד המדיניות ללא שום לקיחת אחריות על משהו ממה שאמרו או עשו.
תתאפסו על עצמכם אנשי הלך וההלך. במקום להיות אופוזיציה לאופוזיציה נסו לעשות משהו מועיל לפני שנחזור לשלטון ונעיף אתכם