ראשי מפלגות האופוזיציה המובילות נפגשו אמש כדי לדון באסטרטגיית הבחירות שלהם, ופרסמו הצהרה שבה התחייבו לפעול יחד להקמת ממשלה "ציונית וממלכתית".

המנהיגים התחייבו שלא לתקוף זה את זה במהלך קמפיין הבחירות ולשתף פעולה לקראת ההצבעה ב-27 באוקטובר, במטרה להגדיל את שיעור ההצבעה למען הגוש ולתכנן את הממשלה העתידית, בין היתר באמצעות הקמת צוותי עבודה משותפים.

על הצהרת העקרונות חתמו יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט, יו"ר ביחד נפתלי בנט ומספר שתיים במפלגתו יאיר לפיד, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.

"אנו מכירים בכך שהבחירות הללו קריטיות לעתיד המדינה", כתבו המנהיגים. "למרות ההבדלים האידאולוגיים בינינו, הקמת ממשלה ציונית וממלכתית המוקדשת לתיקון ולשיקום היא מטרת העל המשותפת שלנו, וחובתנו לפעול יחד כדי להשיג אותה".

ראשי המפלגות הוסיפו בהצהרה, שפורסמה בתום פגישה בת שעה בביתו של לפיד בתל אביב, כי הם "מאוחדים ונחושים להביא תיקון ותקווה למדינת ישראל". "מהיום ועד הקמת הממשלה, איש מאיתנו, או מי שפועל מטעמנו, לא יתקוף מפלגות אחרות בגוש או את מנהיגיו", התחייבו.

לאחרונה נרשמו עימותים לא מעטים בין ראשי מפלגות הגוש. איזנקוט מתח ביקורת על בנט וליברמן שסירבו לתמוך בו כמועמד הגוש לראשות הממשלה, למרות היתרון המובהק והעקבי של מפלגתו בסקרי דעת הקהל. במקביל נשמעה לעיתים קרובות ביקורת הדדית בין גולן, הנוטה לשמאל, לבין ליברמן הניצי.

בהצהרה התחייבו ראשי המפלגות "לעשות הכול, כל אחד בגזרתו, כדי להרחיב את בסיס התמיכה, למשוך מצביעים מכל חלקי הציבור, להבטיח רוב אלקטורלי ולהקים ממשלה שתשמור ותחזק את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

עוד נכתב בהצהרה כי בתוך 48 שעות ממועד החתימה יקימו המפלגות המעורבות צוותי עבודה במטרה להעלות את שיעור ההצבעה ולהבטיח בחירות הוגנות. צוותי העבודה יפעלו גם לגיבוש קווי היסוד של הממשלה הבאה, בין היתר בסוגיית גיוס החרדים והקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר 2023, צעד שראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב לבצע.

ראשי המפלגות התחייבו לפעול מייד לאחר הבחירות להקמת "ממשלת תיקון ושיקום". "אנו קוראים לכל אזרח שמאמין במדינה – בערכיה ובעוצמתה – להצטרף אלינו ביום הבחירות ולעצב יחד את העתיד של ילדינו", הוסיפו.

ראשי גוש השינוי: נפתלי בנט, יאיר לפיד, גדי איזנקוט, יאיר גולן ואביגדור ליברמן (צילום: תמונות רשמיות, מונטז' בעיבוד מחשב)

היעדרותו של יו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ מן השיחות בלטה במיוחד. גנץ ניסה למצב את מפלגתו ככזו שאינה שייכת לאיש מהגושים וכלשון מאזניים פוטנציאלית, אך הוא גם כשל בניסיונותיו לעבור את אחוז החסימה בכמעט כל הסקרים. בזמן הפגישה הציב גנץ שלט חוצות נייד מחוץ לביתו של לפיד עם הכיתוב "הגושים תוקעים את ישראל" – בהתייחסות לבריתות היריבות של תומכי ומתנגדי נתניהו.

על פי הסקר האחרון של זמן ישראל שפורסם ביום חמישי, גוש תומכי נתניהו וגוש מתנגדיו זוכים לתיקו של 53 מנדטים לכל צד. מצב זה מותיר את שני הגושים ללא יכולת להקים ממשלה, אלא אם יסתמכו על עריקים או על תמיכת המפלגות הערביות.

בנוסף, הסקר מצא כי שני שלישים ממצביעי האופוזיציה מעוניינים שהמחנה יסכים על מועמד מוסכם לראשות הממשלה. מפלגות האופוזיציה טרם עשו זאת, כאשר איזנקוט, בנט וליברמן מתמודדים כולם בפומבי על התפקיד הבכיר.

מפלגת המרכז ישר בראשות איזנקוט מובילה בעקביות בסקרים, והסקר של זמן ישראל מעניק לה 23 מנדטים, בעוד שבנט וליברמן משתרכים הרחק מאחור עם 12 ו-10 מנדטים בהתאמה.

מפלגת רע"מ, שהצהירה על כוונתה להצטרף לממשלה הבאה, זוכה בסקר לשישה מנדטים. רע"מ הייתה חברה בממשלת השינוי שהדיחה את נתניהו לזמן קצר בין השנים 2021 ל-2022, ולאחר שראש הממשלה בעצמו ניהל עימה משא ומתן על הצטרפות אפשרית לקואליציה שלו. עם זאת, איזנקוט הצהיר בשבת בפומבי כי לא ישלב את רע"מ בממשלה עתידית בראשותו, בטענה שהיא אינה עומדת כיום בדרישותיו לשילובה.

האפשרות של הקמת ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכת רע"מ הפכה לנושא מרכזי בקמפיין של מפלגות הקואליציה. נתניהו ובעלי בריתו מאשימים את איזנקוט ואת שאר מנהיגי האופוזיציה בכוונתם להקים ממשלה התלויה במפלגות הערביות.

ועדת הבחירות המרכזית, שבה יש לקואליציה הנוכחית רוב, פסלה את רע"מ ואת הרשימה המשותפת מלהתמודד בבחירות ב-27 באוקטובר. עם זאת, בג"ץ הפך בעבר רבות מההחלטות הללו, וההערכה הרווחת היא כי יעשה זאת גם הפעם.

ראשי מפלגות גוש השינוי בביתו של יאיר לפיד בתל אביב. מימין: אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, יאיר גולן, גדי איזנקוט ויאיר לפיד. 26 בספטמבר 2026 (צילום: ליהיא לפיד)

שומר ראשו לשעבר של מנהיג חמאס שחוסל, איסמעיל הנייה, קיבל מקלט מדיני ואזרחות בבריטניה לפני שנעצר בחודש נובמבר בעקבות תכנון פיגוע טרור נגד יהודים באירופה, כך מדווח העיתון הבריטי "טיימס".

גורם באכיפת החוק מסר לעיתון כי האיש, שזוהה רק כמר איקס מסיבות משפטיות, היה דמות מפתח בתכנון מתקפת הטרור. עם זאת, הדיווח מתאר אותו כבנו של בכיר בחמאס.

על פי הודעת המוסד מחודש נובמבר, אמצעי לחימה שנתפסו כחלק מהמבצע לסיכול המזימה היו שייכים לפעיל חמאס מוחמד נעים, שאביו הוא בסאם נעים, חבר הלשכה המדינית של הארגון ברצועת עזה.

לפי הדיווח ב"טיימס", מר איקס נעצר בעבר במצרים בגין הפעלת מנהרת הברחה של אמצעי לחימה וזהב לרצועת עזה לפני למעלה מעשור.

לאחר מכן הוא עבר לבריטניה, שם קיבל מעמד של פליט ולבסוף אף אזרחות. הוא חי ועבד כיועץ מחשוב בפרבריה של עיר אנגלית גדולה, זאת על אף שפעילותו במסגרת חמאס הייתה ידועה לציבור, כך עולה מהדיווח.

עוד נמסר כי הוא לא הוגדר בראש סדר העדיפויות של שירותי הביטחון הבריטיים כשהחל לתכנן את הפיגוע יחד עם מחבלי חמאס נוספים באירופה.

מר איקס נעצר במרכז לונדון בנובמבר במסגרת מאמץ בינלאומי, שבו נטל חלק גם המוסד. המבצע נועד לסכל מתקפת טרור של חמאס נגד מרכזים קהילתיים יהודיים, דיפלומטים ישראלים והפגנות פרו-ישראליות בגרמניה או באוסטריה באוקטובר האחרון, סביב יום השנה השני לטבח השבעה באוקטובר, כך מדווח ה"טיימס". על פי הדיווח, כעת הוא עומד בפני הסגרה לגרמניה.

על פי כתב האישום שפורסם, הוא צילם את עצמו מצהיר כי התוכניות מבוצעות בשם הזרוע הצבאית של חמאס. בסרטון הוא נראה מדבר למצלמה כשהוא רעול פנים וחמוש, וברקע מתנוסס דגל חמאס.

איסמעיל הנייה (משמאל), ראש הלשכה המדינית של חמאס בדוחה, מדבר לעיתונות לאחר פגישה עם שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן (מימין) בטהראן, 26 במרץ 2024 (צילום: AFP)

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אומר כי שלח שליחים לרחבי העולם כדי להפעיל לחץ על מדינות לבודד את איראן מבחינה כלכלית, ובירך על ההגבלות החדשות המכוונות נגד חברות התעופה והבנקים של המדינה.

"בהוראתי, צוותים נשלחו לרחבי העולם כדי לקיים מגעים עם מדינות ולדרוש פעולה נגד המשטר האיראני", כתב בסנט ברשת הטוויטר. "המאמצים האלה מביאים תוצאות".

Following the launch of Operation Economic Outcast, @USTreasury imposed targeted financial measures against banks and aviation service providers. At my direction, teams were dispatched across the globe to engage with countries and demand action against the Iranian regime.

These…

— Treasury Secretary Scott Bessent (@SecScottBessent) September 26, 2026

בסנט ציין כי טורקיה ועומאן עצרו את הטיסות הנכנסות של חברת התעופה הפרטית מאהאן אייר, בעוד שאיחוד האמירויות עצרה את כל הטיסות של חברות התעופה האיראניות.

דובאי, המרכז המסחרי של איחוד האמירויות, היא יעד מרכזי עבור חברות התעופה של איראן, עם מספר טיסות יומיות, קהילה איראנית גדולה וקשרים עסקיים הדוקים.

בסנט הדגיש גם את ההגבלות הבנקאיות החדשות.

ביום רביעי חסם הבנק המרכזי של איחוד האמירויות עסקאות לאיראן וממנה דרך סניפים של בנק מלי האיראני, והאשים אותו בהפרת חוקים למניעת הלבנת הון, טרור והפצת נשק.

בשבוע שעבר ביטלה טורקיה את הרישיון של בנק מלת האיראני, גוף פיננסי עצמאי למחצה הנתון כבר שנים לסנקציות מערביות.

במאמר של "וול סטריט ג'ורנל" ששיתף בסנט נכתב כי ג'ונתן בורק, עוזר שר האוצר לענייני מימון טרור, נסע ברחבי המזרח התיכון ואירופה במשך שבועיים כדי לקדם את התוכנית להטיל על טהרן את מה שבסנט כינה "יום פקודה כלכלי".

משרד האוצר האמריקאי קיים דיונים עם יותר מ־50 מדינות, כך על פי הדיווח של "וול סטריט ג'ורנל".

ביום שני אמר בסנט כי כל חברות התעופה האיראניות "ייסגרו ברחבי העולם".

עם זאת, חברות תעופה איראניות קטנות יותר ממשיכות להפעיל קווים בינלאומיים, במיוחד לסין, אשר מסרבת להיכנע ללחץ האמריקאי.

עשרות מפגינים השתתפו בעצרת בניו יורק שהובילו ישראלים, ומחו נגד הקרנת הבכורה הצפון-אמריקאית של הסרט התיעודי "נז"א".

הסרט מתיימר להציג כיצד צה"ל השתמש בבינה מלאכותית לבחירת מטרות בעזה, וקיבל מספר גבוה של הרוגים אזרחיים כנזק אגבי קביל בשלביה המוקדמים של המלחמה. צה"ל הכחיש את הטענות המרכזיות שעולות בסרט.

הקרנת הבכורה של הסרט בצפון אמריקה נערכת במרכז לינקולן, במסגרת פסטיבל הקולנוע של ניו יורק.

ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית מוביל את המחאה נגד הקרנת הסרט. המפגינים נשאו דגלי ישראל וארצות הברית, וכן שלטים המציגים תמונות מהפלישה של חמאס לישראל באוקטובר 2023. "למדו את העובדות. דעו את האמת", נכתב על השלטים.

המארגנים גם החנו באזור מספר כלי רכב עם מסכי לד, שהציגו תמונות של חטופים שהוחזקו בידי ארגוני טרור בעזה. "הקשר אינו צנזורה. זו אחריות", נכתב על המשאיות, לצד מסרים על הצעדים שישראל נוקטת כדי למנוע הרג אזרחים בעזה.

מבקרים טענו כי הסרט "נז"א" משמיט הקשרים רחבים יותר, כמו האופן שבו צבאות אחרים מתמודדים עם נזק אגבי באזורי לחימה עירוניים.

שני ניצולים מהטבח בפסטיבל הנובה, רום אל-חי ושלו ביטון, השתתפו בעצרת, יחד עם יונס אל-קרנאווי, אזרח בדואי ישראלי שהציל חוגגים בפסטיבל.

מפגינים מפגינים נגד בכורת הסרט התיעודי "נז"א" בצפון אמריקה, בניו יורק, 26 בספטמבר 2026 (צילום: Courtesy/Israeli-American Council)