ריק גדול מרחף מעל חצי מדינה: כיצד למלא את כמות הזמן האדירה שהוקדשה עד לא מזמן לקיטורים על בנימין נתניהו? הרי אפשר לכתוב ספרים או להשלים תארים אקדמאיים בזמן שהתפנה.

בשנים האחרונות השנאה הגועשת לראש הממשלה מילאה כל חלל שיחתי. קהלים מסויימים שכחו מה זה שתיקה מביכה. כעת ניכרת תחושת משבר בארוחות ערב עם חברים.

ריק גדול מרחף מעל חצי מדינה: כיצד למלא את כמות הזמן האדירה שהוקדשה עד לא מזמן לקיטורים על בנימין נתניהו? הרי אפשר לכתוב ספרים או להשלים תארים אקדמאיים בזמן שהתפנה

כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם; הוא זקוק גם לאיבה.

כמובן, גם כראש האופוזיציה נתניהו משתדל לספק את הצורך הבסיסי זה:

• האין זה מדהים שהוא מנע מממשיכו חפיפה נאותה לאחר שהורה לסריסיו לקטוע באופן קרקסי את נאומו בכנסת?
• היתכן שהם גרסו מסמכים – והאם אין זה פלילי?
• כמה מופרך שהוא מתעקש שיקראו לו עדיין "ראש הממשלה".
• כמה פתטית ההתעקשות לסחוט עוד כמה שבועות במעון ברחוב בלפור, ועוד לנצל את מימון המשקאות ברמה מתריסה עד השנייה האחרונה. באמת נדרש חודש כדי להבהיל משם את כל המתנות האסורות, כמו בפעם שעברה?
• שלא לדבר על "הודעה מדינית חשובה" דה לה שמאטע; היכן לקבור את הבושה (או השמחה לאיד).

אין ספק שכל אחד ואחד מהשיגועים הללו הוא דליקטס משובח. פנינים. סוכריות המשמרות במשהו את טעם החיים. אבל אפשר גם להודות שבתור סקנדלים ממש, זה לא מגיע לרמה של נאום ההסתה בבית המשפט, או אפילו לפרשת הצוללות, שלא לדבר על התיקים הפליליים. עם כל ההערכה על המשך השירות שמספק נתניהו, אפשר להרגיש את האוויר יוצא מהבלון. כוחותיו הולכים ותשים.

מה יבוא במקום? אפשר עדיין להתלונן על החרדים ועל כמה מעט שינוי תעשה ממשלת השינוי בעניינם. יתכן שאיילת שקד תספק חומר גלם משלה. אבל זה לא אותו דבר.

מה יבוא במקום שירות הסקנדלים של נתניהו? אפשר עדיין להתלונן על החרדים ועל כמה מעט שינוי תעשה ממשלת השינוי בעניינם. יתכן שאיילת שקד תספק חומר גלם משלה. אבל זה לא אותו דבר

אולי נדרשת פרדיגמה חדשה. אני מציע שבמקום להתלונן על מה שרע, אפשר למלא דקות שיחה על מה שעשוי להתגלות כטוב. אפשר להתרגל לזה, ויש נושא שממתין ממש מתחת לפנס: מה הסיפור של נפתלי בנט?

הייתכן שבנט יתגלה כיותר מאשר סתם ציניקן אמביציוזי שמכר את עקרונותיו (המוזרים) לטובת פרוייקט סחיטת ראשות הממשלה מיאיר לפיד? הייתכן שיתהפך? שבסופו של דבר הוא יעבור את אותו מסע אידאולוגי, נפשי ואינטלקטואלי שראינו אצל ציפי לבני, אהוד אולמרט ובדרך מסוימת אריאל שרון?

יש בדיון הזה מתח רב, כיוון שגם שמאלנים הם ישראלים מספיק כדי להרתע מלהראות כפראיירים שמאמינים למילתו של פוליטיקאי. אבל אני אצלול לתוכו ללא מורא.

במבט ראשון, הים אותו ים ובנט אותו בנט. הרי רק לפני שבועות  אחדים הטיפוס הזה התעקש שהוא ממש מעדיף מאד ממשלת ימין – רק שאבוי, ביבי לא עולה בידו.

אך אולי יש שם משהו יותר מעניין מסתם נוכל מסוג פחות מעצבן?

נתחיל בזה שבנט נמצא כעת במעין ירח דבש בשמאל. זה נכון אפילו אצל כאלה שגרסו שעלייתו קצרת המועד בסקרים דאשתקד נבעה מטמטום מייאש של שמאלנים מבולבלים.

זה לא רק שהוא לא ביבי, או שהוא חיזק את הצד הנכון (בתמורה לחצי מלכות במחיר סוף העונה). יש ניצני אהדה.

• בתור בחור שבאמת מאמין שהוא צריך להוביל את המדינה, יש בו משהו כמעט צנוע. כשהוא אומר שזו ממשלה של "אנחנו, לא אני", אפשר להאמין לו.
• נראה שבנט אשכרה מנסה לומר אמת (התרגלנו למעט כל כך).
• מזווית מסוימת הוא דומה למשה דיין, רק ללא הרתיעה (או גניבת העתיקות).
• הוא לא נראה כל כך דתי. כמה כיפתו קטנטנה! (ומה מחזיק אותה שם?) כמה שאשתו חילונית! כמה שכתובת ביתו רעננית! לא יכול להיות שזה אדם שרוצה להמשיך את הטירוף עם החרדים.
• האם הוא באמת לאומן קיצוני? הוא ממשיך לטעון שכן – אבל אולי זה רק סמנטיקה? נראה שהוא מסוגל להבין את הנושא הדמוגרפי – אחרי הכל, הייטק זה מספרים.

למדתי את תורת בנט והסקתי שהבעיה פתירה: הוא רוצה הפרדה מהפלסטינים אך לא הבין עדיין שאיים זעירים ומנותקים של אוטונומיה לא ישיגו זאת. אם רק יימצא האדם שיסביר לו, לאט ובאמפתיה, וגם במילים פשוטות נורא, מאוד ייתכן שהוא יבין. אני בונה על לפיד שינסה.

אם כך: היומרצ בנט?  אני לא פוסל את זה. ובכל אופן אני מעריך שבשנת 2023 הוא יעביר את ראשות הממשלה ללפיד כמסוכם.

האם הוא באמת לאומן קיצוני? הוא ממשיך לטעון שכן, אבל אולי זו רק סמנטיקה? נראה שהוא מסוגל להבין את הנושא הדמוגרפי – הייטק זה מספרים. אם כך, היומרצ בנט? אני לא פוסל את זה

באופן כללי, יש משהו מועיל בעובדה שהימין ירד מהפסים. השפויים מימין שייכים כעת לשמאל, גם אם הם בהכחשה. פעם השמאל היה אלה שמבינים שהכיבוש רע לישראל; היום שמאל זה אלה שמבינים שטירוף רע לישראל. שיקראו לעצמם ליברמן, סער ובנט מה שהם רוצים – הם שמאלנים.

ואם כל זה כך יהיה, או אז המשבר יהיה חריף יותר ממצוקת נושאים לשיחה. שמאלנים יאבדו משהו בסיסי מפרופילם עם שוך המאבק בהמונים שהורסים הכל. בעידן נתניהו (וטראמפ) אנשים התמכרו לתחושה המשכרת הזו. היצליחו לשרוד בלעדיה?

כך נדע אם נתניהו צדק לפחות בעניין החמוצים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com