רוח נגדית: הטורבינות מסעירות את עמק חרוד

הוויכוח על הקמת 24 טורבינות להפקת אנרגיה מרוח קורע את עמק חרוד מבפנים ● ועדת התכנון תכריע היום לגבי חלק מהתוכנית והמתנגדים יערערו לעליון על החלק האחר ● רוב ראשי הרשויות מתנגדים ואחד נוסף מצוי בחשש לניגוד עניינים ● תושב עין חרוד איחוד: "מאיש הכי אהוב בקיבוץ הפכתי להכי שנוא. אלפים מתנגדים. יצטרכו לדרוס אותנו"

טורבינות רוח. אילוסטרציה (צילום: חן ליאופולד/פלאש90)
חן ליאופולד/פלאש90
טורבינות רוח. אילוסטרציה

הלל דן הוא חבר קיבוץ עין חרוד איחוד. הוא אחד מאלה שהצביעו בעד מיזם טורבינות הרוח שאמורות לקום ברחבי עמק חרוד.

"לפני כעשור המדינה החליטה לקדם טורבינות רוח, וחיפשו לאן לדחוף את זה. חלק מהמדינה זה שטחי טיס וחלק אחר צבאי וחלק שמורות טבע. מה שנשאר זה חקלאים, אז היזמים עברו אצלנו וסיפרו על אנרגיה ירוקה ואמרו שיש כאן משטר רוחות מיוחד ושזה כמו באירופה.

"הם הראו סימולציות שמדמות את הטורבינות לעץ לימון קטן בשדה. נשקיע כ-9 מיליון שקל ונקבל בחזרה 24. אז הצבעתי בעד", הוא נזכר בשיחה איתו השבוע.

דן לא היה אקטיביסט או מעורב פוליטית באופן מיוחד. לפני שנה ראה קצת הפגנות של תושבים נגד טורבינות רוח, ובקושי ידע על מה הם מדברים. בהדרגה התחיל להתעניין ומאז שינה את דעתו והפך מתנגד לטורבינות. הוא משלם על כך מחיר אישי כבד.

עמק חרוד במבט מהגלבוע (צילום: שריג שלף)
עמק חרוד במבט מהגלבוע. התושבים חוששים ש-24 מגדלי עזריאלי מסתובבים יהרסו את הנוף (צילום: שריג שלף)

"מאיש אהוב בקיבוץ הפכתי להכי שנוא", הוא מספר. "ההנהלה משקרת ומסתירה, אנחנו בדיקטטורה. כמעט אף אחד לא מעז להיות איתי בחזית. עשיתי כנסים, אבל מי שמעז להגיד מילה ישר מגחיכים ומעליבים אותו, אומרים שהשותפים שלי ואני מטורפים, או היפים שסתם צועקים. היה לי חבר שבא אתי להפגנה ואז חבר קיבוץ אחר הגחיך גם אותו ומאז הוא לא מעז להגיד מילה והפסיק לבוא אליי הביתה".

"מאיש אהוב בקיבוץ הפכתי להכי שנוא. ההנהלה משקרת ומסתירה, אנחנו בדיקטטורה. כמעט אף אחד לא מעז להיות יחד איתי בחזית. עשיתי כנסים, אבל מי שמעז להגיד מילה ישר מגחיכים ומעליבים אותו"

המקרה של דן לא חריג. הטורבינות והוויכוח היצרי סביבם יצרו מתחים אדירים בתוך ובין יישובי עמק חרוד, ונראה שהם קורעים את המרקם החברתי שלו מבפנים.

24 טורבינות בגובה של 207 מטר (ומוטת כנפיים של 150), אמורות להזדקר במרחב שבין עפולה עד בית שאן, בשותפות של חברת בלו סקיי וקיבוצים בעיקר, שהסכימו להציב את הטורבינות בשטחים החקלאיים שלהם לטובת הפקת האנרגיה מרוח.

לטענת דן ורבים אחרים, כשהצביעו בעד הטורבינות הם לא ידעו על הסיכונים ולא תיארו לעצמם שמדובר במגדלי עזריאלי שישתלטו על מרחבי העמק.

הלל דן, חבר קיבוץ עין חרוד איחוד
הלל דן

"לא סיפרו לנו על קטילת ציפורים, דבורים ועטלפים ועל שנאת שכנים. הקיבוץ שלי שותף למיזם וגם ככה אין לנו מוניטין הכי טוב.

"גם בגבע שיקרו לקיבוץ ולאחר מכן הם הצביעו בעד לצאת מהמיזם ועכשיו מאיימים עליהם בתביעה ובכל זאת החליטו לצאת.

"בכפר יחזקאל יש אלף תושבים ו-200 חקלאים בלבד היו בעלי זכות להצביע על הטורבינות. לא שאלו את כל השאר וגם עליהם עבדו".

מיזם הטורבינות כבר עבר משוכות רבות בוועדות התכנון המקומית והמחוזית ומתקרב לקו הגמר, ובהתאם לכך המתנגדים מעלים הילוך. בתחילת מאי בית משפט בנצרת דחה עתירה של תושבים וראשי יישובים נגד הקמת 16 טורבינות בעמק חרוד המערבי, והם מתכוונים לערער לבית המשפט העליון.

ההחלטה לגבי 8 נוספות בחלק המזרחי של העמק (חפציבה, בית אלפא ומסילות), תגיע היום לוועדת משנה להתנגדויות בוועדת תכנון של מחוז צפון. את ההתנגדות לתוכנית מובילה קבוצת מאבק 2020 שבין מקימיה נמנה אורי השילוני. בארבע השנים האחרונות הם נאבקו גם בבנייתן של תחנות כוח חדשות להפקת אנרגיה מגז, ומנסים לקדם את הפריסה של אנרגיה סולארית.

"לא סיפרו לנו על קטילת ציפורים, דבורים ועטלפים ושנאת שכנים. הקיבוץ שלי שותף למיזם וגם ככה אין לנו מוניטין הכי טוב. גם בגבע שיקרו לקיבוץ ואחרי שהצביעו בעד לצאת מהמיזם, איימו עליהם בתביעה"

היזמים של תוכנית הטורבינות עברו כברת דרך בביורוקרטיה התכנונית והמשפטית, אבל עם ההתקדמות שלהם עולה גם עוצמת ההתנגדות, כפי שמבהיר דן:

"הם צלחו כמעט את כל הדרך, אבל יש להם בעיה שאלפי תושבים מתנגדים. הם מוזמנים לדרוס אותנו. נקווה להוריד את זה לפני, אבל אנחנו לא נחיה בעמק הזה עם טורבינות. אני וראש ועד גדעונה ויזרעאל ונעורה ואלפים רבים אחרים לא נתן לזה לקום. הרבה ריחות לא טובים עולים מהסיפור הזה ואם העתירה לעליון תיכשל והם ימשיכו להצליח מבחינה חוקית, בסוף יצטרכו לדרוס אותנו".

הפגת תושים נגד תכנית הטורבינות בעמק חרוד, 23 ביוני 2021 (צילום: מאבק 2020)
הפגת תושים נגד תוכנית הטורבינות בעמק חרוד, 23 ביוני 2021 (צילום: מאבק 2020)

עין חרוד איחוד בקו האש

כמאה מתושבי העמק הפגינו ביום רביעי האחרון בדרישה לבטל את תוכנית הטורבינות, שלדעתם היא אנרגיה אדומה ולא ירוקה. בקו האש נמצא עין חרוד איחוד שבו כ-300 חברים, מאחר שהקיבוץ השקיע בעצמו כמה מיליוני שקלים ושותף במחצית מהבעלות על המיזם כך שיש לו עניין רב יותר בקידומו.

דן מעריך ש"אם עין חרוד או כפר יחזקאל ייפלו, כל השאר ייפלו אחרינו. בעין חרוד קל יותר להפיל את זה כי חצי מהתושבים מתנגדים ובכפר יחזקאל חיים בפחד".

הטריז שנתקע בין היישובים בעמק עולה בבירור משיחות עם תושביו. במכתב ששלח ועד תושבי גדעונה לעין חרוד איחוד, הפצירו בהם השכנים לבטל את הפרוייקט לפני שייגרם "נזק בלתי הפיך".

הם הוסיפו שבטוח שחברי הקיבוץ לא היו מודעים לכל הנזקים הרבים שמאיימים להתממש "וכי גם רצונם של חברי קיבוץ עין חרוד איחוד הוא לשמור על איכות החיים ובריאות תושבי העמק והגלבוע בפרט ועל היחסים הטובים שמתקיימים בו כבר קרוב ל-100 שנה … לא נהסס לתבוע תביעת נזיקים את היזם ואת קיבוץ עין חרוד ומנהליו וחבריי הקיבוץ בגין הנזקים האמורים".

תכנית הטורבינות בעמק חרוד. 8 בחלק המזרחי ועוד 24 בחלק המערבי (צילום: מאבק 2020)
תוכנית הטורבינות בעמק חרוד. 8 בחלק המזרחי ועוד 24 בחלק המערבי (צילום: מאבק 2020)

לצד הנזקים הבריאותיים והסביבתיים, במקרה של גדעונה הטענה היא שהחשמל שייוצר מהטורבינות יוזרם לתחנת משנה שהוקמה בסמוך ליישוב וכבר עכשיו מגדילה את תעבורת החשמל בו. מרדכי בצראווי, יו"ר ועד גדעונה, מציין שהתחנה הזו מייצרת חריגות קרינה, וכבר משפיעה לרעה על האטרקטיביות של היישוב.

"יש כאן הגירה שלילית, וזה מעכב את הצמיחה שלנו: ירדנו מ-160 ל-60 יחידות דיור בהרחבה שנמצאת בשלבי התנעה. לטורבינות יש פגיעה סביבתית כל כך גדולה ואני לא מבין את התרומה השולית של זה. מי שמרוויח זה רק היזמים וכל השאר מפסידים ומשלמים בבריאותם – משחקים פה בחיים של אנשים".

תושבת קיבוץ יזרעאל שביקשה להישאר בעילום שם חושבת שהנזק יגבר על התועלת.

"הולכים להתנופף פה עמודים אדירים שיסתובבו לנו מול העיניים, יהרסו את הנוף, יקטלו בעלי כנף ויפריעו לישון בלילה", היא אומרת. "המרחקים מהבתים מינוריים ולא מספקים.

"לאף אחד אין זכות לעשות את זה. שני יישובים חוצפנים עושים את זה בשביל כלום כסף. 300 אלף שקל בשנה שייכנסו לכפר יחזקאל, זה כלום שבכלום.

תחנת משנה של קווי הולכה ליד גדעונה. התושבים מתלוננים על קרינה חריגה
תחנת משנה של הולכת חשמל ליד גדעונה. התושבים מתלוננים על קרינה חריגה

"בשביל זה להרוס את העמק? מי ירצה לבוא לגור ליד טורבינות? זו פגיעה אנושה בעמק שהוא גם ככה צר וצפוף וזה פשוט לא מתאים".

"הולכים להתנופף פה עמודים אדירים שיסתובבו לנו מול העיניים, יהרסו את הנוף, יקטלו בעלי כנף ויפריעו לישון בלילה. לאף אחד אין זכות לעשות את זה. שני יישובים חוצפנים עושים את זה בשביל כלום כסף."

ויתרו על הכסף כדי לישון טוב בלילה

בקיץ שעבר חלה תפנית משמעותית כאשר אסיפת קיבוץ גבע החליטה לבטל את ההסכם על הטורבינות ברוב גורף של מעל 80%. חברי הקיבוץ טענו שההסכם המלא הוסתר מהם ושמי שחתם עליו בשמם היה מרכז המשק הקודם. החברה היזמית של כל התוכנית בעמק, בלו סקיי, ששותפה ל-EDF הצרפתית, הגיבה באיום של תביעת ענק בסכום של 52 מיליון שקל.

גם חברי קיבוץ עין דור בעמק יזראעל החליטו לוותר על הכנסה של 25 מיליון שקל למשך 20 שנה. חברת הקיבוץ, אילנה בן-שושן, העידה בהרצאה בנושא שחברי הקיבוץ קיבלו ייעוץ הנדסי שלפיו הם נדרשים להרחיק את הטורבינות ל-1.8 ק"מ מהבתים, וגם אז הרעש יגיע 46 דציבלים שיהיו בלתי נסבלים עבור רבע מהאוכלוסייה, ושהפתרון יצטרך להיות חומה של ארבעה מטר.

ציפורים שנקטלו מטורבינות ברמת סירין (צילום: באדיבות מאבק 2020)
ציפורים שנקטלו מטורבינות ברמת סירין (צילום: באדיבות מאבק 2020)

חברי עין דור הבינו שהם כבר לא יוכלו להתרחב כפי שתיכננו כי אף אחד לא ירצה לבוא לגור ליד חוות הרוח. הם העדיפו לוותר על ההצעה והתנגדו לה ברוב מוחץ.

למרדכי צרפתי מקיבוץ מירב שבמורדות הגלבוע כבר יש ניסיון עם הטורבינות, שכן 14 מהן ניצבות במעלה גלבוע בחמש השנים האחרונות.

"בקיץ יש רוחות מערביות והרעש חזק מאוד. רעש אמיתי שמתגבר בלילה ובדרך כלל מפסיק עד אמצע הלילה. זה רעש שלא מתרגלים אליו ולא כזה שאפשר ליהנות ממנו. זה מעצבן כי פעם היה פה שקט. זה משפיע רק על השכונה בקיבוץ שפונה צפונה.

"בקיץ יש רוחות מערביות ורעש חזק מאוד שמתגבר ובדרך כלל מפסיק עד אמצע הלילה. זה רעש שלא מתרגלים אליו ולא כזה שאפשר ליהנות ממנו. זה מעצבן כי פעם היה פה שקט"

"התושבים חשבו שלא ישמעו את הטורבינות מעבר ל-500 מטר ופה אנחנו במרחק של 1.2 ק"מ לטורבינה הקרובה ומעל 1.5 ק"מ מאלה שאנחנו יודעים ששומעים אותן. יש פה שילוב של טופוגרפיה ומעין פרסה של הר. צורה מסויימת שלא חשבו קודם איך היא פועלת ואז היו מופתעים שרעש מגיע.

הפגנת תושבים נגד טורבינות בעין חרוד, 23 ביוני 2021

"עצוב לי כי זה לא מוסיף למשק החשמל של ישראל ופה הוכח שהן לא יעילות כלכלית. אז בשורה התחתונה, לא ברור בסופו של דבר בשביל מה עשיתם את זה".

רוב ראשי המועצות מתנגדים

הטורבינות הקיימות במעלה גלבוע מתנשאות לגובה של 74 מטר, בעוד שאלה המתוכננות בעמק חרוד גבוהות פי 3. לצד הרעש, התושבים חוששים גם מתת רעש שנוצר מלהבים מסתובבים. לפי חוות דעת של מומחית מפורטוגל, קשה להתגונן מהמפגע הזה גם באמצעות חומה כך שהפתרון היחיד הוא פשוט לא לגור באזור שבו יש טורבינות.

לבסוף, התושבים חוששים שגם הפגיעה בבעלי כנף ובמיוחד בעטלפים, שכבר הוכחה כמשמעותית בטורבינות ברמת סירין בגליל התחתון, תביא לכך שהחקלאים יצטרכו להשתמש ביותר חומרי הדברה.

"בריאות התושבים תיפגע כי הטורבינות הן באזור חקלאי. הטורבינות יקטלו עטלפים שהם מדביר טבעי, וזה ייאלץ חקלאים להשתמש בעוד מדבירים מלאכותיים ונשלם על זה בהפוכה דרך הדברים שמגדלים כאן", אומר אחד התושבים שביקש להישאר בעילום שם.

"בריאות התושבים תיפגע כי הטורבינות הן באזור חקלאי. הטורבינות יקטלו עטלפים שהם מדביר טבעי, וזה ייאלץ חקלאים להשתמש בעוד מדבירים מלאכותיים ונשלם על זה בהפוכה דרך הדברים שמגדלים כאן"

טורבינות רוח ישנות ברמת הגולן (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
טורבינות רוח ישנות ברמת הגולן (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

התושבים המתנגדים חושבים שהתרומה של הטורבינות שולית מדי למשק החשמל ביחס לסיכון הבריאותי והפגיעה הסביבתית. הם נשענים על ניסיון העבר שנצבר מעבר לים. ואכן, גם באירופה קהילות רבות מתנגדות להצבת טורבינות והיזמים שם מתקשים לאתר מיקומים חדשים להצבתן.

בתשובה לשאלה כדאי יושגו יעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, בעמק חרוד אומרים שהם היו מעדיפים לקדם גגות סולאריים כתחליף לאנרגיה מזהמת, אך טוענים שהבקשות שלהם להתקין אותם נבלמו בטענה שקווי ההולכה הקיימים כבר תפוסים עבור הטורבינות.

בין המתנגדים לחוות הרוח גם ראש העיר בית שאן, ג'קי לוי, וראש המועצה האזורית עמק המעיינות, יורם קרין. במכתב, ששלחו לוועדה המחוזית לפני כמה ימים, כתבו:

"תושבי העיר והעמק לא מוכנים לחיות בצילן של טורבינות ענק, הם מתנגדים לתוכנית ומביעים את התנגדותם בכל דרך, וכך גם אנו ראשי הרשויות. אי לכך, אנו מבקשים להוריד את התוכנית מסדר היום, ולאפשר המשך צמיחה ותנופת פיתוח בעיר ובעמק".

פאנל סולארי צף בבריכת דגים בעמק חרוד (צילום: מועצה אזורית גלבוע)
פאנל סולארי צף בבריכת דגים בעמק חרוד (צילום: מועצה אזורית גלבוע)

במועצה האזורית גלבוע, שרוב חוות הרוח האמורה לקום בשטח השיפוט שלה, התנגדו להקמת תחנות כוח בגז ובאופן כללי מקדמים בברכה אנרגיות מתחדשות. כך, למשל, בשנה החולפת הוקם השדה הסולארי הפרטי הגדול בישראל על גבי בריכות דגים של בית-אלפא, חפציבה ויזרעאל.

ראש המועצה עובד נור אמר בישיבת מועצה שדנה בנושא באוקטובר 2017, ש"יש מגבלה לכמות הפרויקטים של יצירת אנרגיה שרשת החשמל מסוגלת לקבל וככל שנתפוס את הרשת הקיימת במיזמים של אנרגיה מתחדשת היא לא תוכל ולא יהיה כדאי להקים אנרגיה של שריפה ולכן זה חשוב".

מתנגדי הטורבינות טענו בעתירתם, שלנור יש זיקה אישית לתוכנית הטורבינות מאחר שהוריו ומשפחתה של אשתו הם חברי עין חרוד איחוד ובן דודו חתם על העסקה להקמת 5 טורבינות, ושהקיבוץ שותף ב-51% ממנה. לטענתם, הוא היה צריך להימנע מעיסוק בתוכנית.

מנגד, במועצה דוחים את הטענה הזו ואומרים כי מבחינתם יש חשיבות גדולה לעודד מנופים כלכליים ליישובים ושבחודש מאי הוחלט לבחון את ההשלכות של תוכנית חוות הרוח בעמק חרוד גם ביחס לנתונים הקיימים מחוות הרוח הקיימת ברמת הגולן".

תגובות

מועצה אזורית גלבוע מסרה את התגובה הבאה: "מוא"ז הגלבוע היא מהרשויות הראשונות בארץ, בבניית וקבלת מסמך מדיניות מיזמי אנרגיה. במהלך שנת 2017, ולאור ריבוי המיזמים והפרויקטים המקודמים במקביל במרחב, הובל על ידי ראש המועצה, עובד נור, תהליך פורץ דרך, ברמה ארצית, של שיתוף הציבור לצורך גיבוש המדיניות פרי התובנות עם המומחים.

"בראש אותו מסמך עמדה ההחלטה להירתם למשימה הלאומית לייצור אנרגיה מתחדשת, והגדרת המיזמים שיקודמו לטובת העניין, כגון – השדה הסולארי הפרטי הגדול בישראל, שהוא המתקן לאנרגיה מתחדשת הגדול ביותר בצפון.אותו מסמך היווה קרקע רעיונית, מוסרית וערכית בכל אותם מאבקים על רקע סביבתי, אותם צלחנו בגלבוע בשנים האחרונות:

"סיכול הגעת מפעל פרוטרום המזהם, סיכול הקמת תחנות גז פרטיות בישובים, סיכול הקמת תחנת כוח ענקית מבוססת גז באזור תעשיה בחבר, הזזת קו 400 מבתי תושבי נעורה ועוד.

"עוד היבט תקדימי במסמך בא לביטוי בהחלטות שהתקבלו בנוגע להקמת טורבינות רוח, ובראשם דרישת להתחייבות היזמים: לכל הקריטריונים הנדרשים לבדיקת המיזם, לניטור ובקרה, כולל התחייבות לתיקון תקלות בתקופה זמן מוגדרת, וחילוט ערבויות כספיות גבוהות ואף השבתת פעילות.

"זו רמת בקרה ובטיחות שלא הייתה קיימת בארץ לפני כן כתנאי להקמת מפעלים! אותם תנאים מחמירים, אושרו על ידי המליאה, שם יושבים כל נציגי הישובים, פה אחד! המועצה מעודדת את הישובים לקדם מנופים כלכלים לרווחת התושבים, כשהיא בוחנת אותם לעומק, תוך שמירה על בריאות הציבור.

"מאידך, המועצה תעשה הכול על מנת להגן על בטיחות התושבים, לא תתפשר על איכות החיים, ותאפשר כל הליך שיבטיח מיצוי הליכים ציבורים לטובת הציבור. לאור אי הוודאות בהתייחס לחלק מהמיזמים, מבטיחים הקריטריונים את הביטחון המקסימלי האפשרי למניעת פגיעה בציבור או בסביבה!

"בהתאם לכך, ועם קידום תוכנית הטורבינות, אישרה מליאת מוא"ז הגלבוע לאחרונה (בתחילת חודש מאי), את הפעלת הסעיף בהסכם המאפשר לבחון את משמעויות והשלכות הקמת טורבינות הרוח בגלבוע. זאת לאור הקמת טורבינות דומות ברמת הגולן, והאפשרות לגבש מידע מוצק ואמין יותר על השלכות הפעילות.

"צוות המומחים יעקוב אחר פעילות הטורבינות ברמת הגולן וינטר נתונים, יגבש מידע משמעותי ותוכנית ניטור, כהמלצה מושכלת בפני המליאה כוועדה מקומית.

"עד שיגובשו התובנות החדשות ויוחלט אחרת, מליאת המועצה ממליצה ליזמים לעצור את הליכי התכנון וההשקעות בגלבוע. כל אמירות אחרות המתייחסות למועצה, תכליתן ליצור דיסאינפורמציה וסכסוכים באזור, ויש מקום להטיל ספק באמינותן ובמניעיהן".

מיזמי הפרויקט נמסר: "פרויקטים לייצור אנרגיה נקייה מרוח פועלים בעשרות מדינות בעולם כבר עשרות שנים. לחברה היזמית ניסיון בינלאומי רב בתחום המתבסס על הקמת אלפי טורבינות. חששות חלק מהתושבים מוכרים ואנו מייחסים להם חשיבות רבה, ומקיימים עימם שיח רציף ובשקיפות מלאה.

"לאור זאת קיימנו גם הליך תכנוני מוקפד בתיאום מלא ותוך קיום כל הנחיות הרגולציה. בית המשפט המחוזי אישר את ההליך התכנוני ומסקנות מוסדות התכנון וקבע שאין להתערב בהן לאור התרשמותו כי הליכי התכנון בוועדות נוהלו במקצועיות וכהלכה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
מכתב מחברי עין חרוד איחוד התומכים בפרויקט טורבינות הרוח אל כל תושבי האזור אנחנו, חברי עין חרוד איחוד, תומכים בפרויקט טורבינות הרוח שאמור לקום מדרום לגבעת המורה ופונים לכל ידידינו בעמק ... המשך קריאה

מכתב מחברי עין חרוד איחוד התומכים בפרויקט טורבינות הרוח
אל כל תושבי האזור

אנחנו, חברי עין חרוד איחוד, תומכים בפרויקט טורבינות הרוח שאמור לקום מדרום לגבעת המורה ופונים לכל ידידינו בעמק הקסום שלנו להצטרף לתמיכה זו.

מכתב זה מציין בקצרה את הסיבות שהוזכרו לאורך החודשים האחרונים ע״י מתנגדי הטורבינות ומתייחס לכל נושא בקצרה (ככל האפשר).

א. רעש נשמע.
ב. רעש שאיננו נשמע – רעש בתדר נמוך.
ג. פגיעה בציפורים ועטלפים.
ד. פגיעה בתפקוד החקלאי.
ה. שינוי נוף העמק.

א. רעש נשמע
רעש נשמע של טורבינות הרוח קל מאוד למדידה בעזרת ציוד מתאים.
רמת הרעש שהוגדרה בהוראות התכנית (מחייב) עם היזם הנה – 5 DB מעל רעש הרקע.
מדידות רעש הרקע באזורנו נעות בין 35 DB בשעות הלילה ועד 45 DB בשעות היום.
לשם המחשה לחישה הינה במפלס רעש של 25-30 דציבל, דיבור באזור 55 דציבל, מסעדה רועשת כ 80 דציבל וגנרטור גדול מפיק רעש בעוצמה של 120 דציבל.
עוצמת רעש הטורבינה (V150 של חברת Vestas) הנו 105 DB במקור הרעש (10 מטר ליד הטורבינה בקצה העמוד) ועל פי ניתוח פיזיקלי בסיסי של התפשטות רעשים, בטווחים של כמה מאות מטר הטורבינות לא תשמענה כלל ולא תהיה תרומת רעש למצב הקיים.

ב. רעש שאיננו נשמע – רעש תת קולי
נושא שעשה הרבה ״רעש״ באינטרנט ובתקשורת הקהילתית ומספר חוקרים בחו"ל, הצליחו להתפרנס ממנו לא רע.
למעשה הטורבינות (כמו כל מנוע) מייצרות רעש בספקטרום רחב, כולל בתחום התדרים התת קוליים (שאינם נשמעים).
עוצמת הרעש התת קולי המיוצר ע״י הטורבינות הנו נמוך ואיננו צפוי לגרום לשום פגיעה פיזיולוגית בכל גוף חי בטווח של מטרים בודדים ממקור הרעש.
למרות מספר מצומצם של חוקרים המצביעים על פגיעה אפשרית,
בפועל ללא כל הוכחה, לאורך כ 30 שנות מחקרים רציניים בנושא, לא נמצא כל אישור לפגיעה פיזיולוגית כתוצאה מחשיפה ממושכת לתת רעש. יתרה מכך, מחקרים רציניים שמדדו את עוצמת תת הרעש כאשר הטורבינות עובדות או כבויות הראו מדידות זהות בטווח של 350 מטר !
מדידות שבוצעו במטוסי נוסעים ובהליקופטרים (בהם נמדדה עוצמת תת רעש גבוהה) שכללו קבוצות ביקורת ונעשו ע״י מכוני מחקר מוערכים, לא מצאו כל קשר בין בריאות הנחשפים לרעש התת קולי לבין עוצמת הרעש.
ומעל הכל, מחקרים ומאמרים התומכים בתאוריית התת רעש הגורם לנזק פיזיולוגי לאדם ובהמה, לא הצליחו להביא הוכחות קליניות לתאוריות שלהם.
תקנות הרעש והוראות התכנית קובעות סף תת רעש מקסימאלי מותר של 75 DB בסולם G
לידיעת הקורא, מדידות של תת רעש במכונית נוסעים הראו ערכים של 105 DB בסולם G , במטוסי נוסעים נמדדה עוצמת רעש תת קולי של 130 DB בסולם G שזה בערך פי 2 בחזקת 18 יותר.

ג. פגיעה בציפורים ועטלפים
לטורבינות רוח כמו מתקני תשתית אחרים, יש פוטנציאל פגיעה בבעלי כנף. האפשרות לפגיעה מורכבת ממרכיבים סביבתיים רבים כמו מיקום גאוגרפי, סל״ד הטורבינה ואוכלוסיית הפרטים המקומית.
תכנית ניטור וניהול סביבתי מחייבת בפיקוח רט"ג (רשות הטבע והגנים) מעוגנת בהוראות התכנית מבטיחה פיקוח ושקיפות ומעל הכל מבטיחה נקיטת אמצעים לצמצום פגיעה בבעלי כנף.
נמצא ששתי קבוצות ציפורים עשויות להיפגע מטורבינות: מקומיות ונודדות.
ארץ ישראל, ובמיוחד לאורך השבר הסורי – אפריקאי, מהווה נתיב נדידה ידוע לציפורים מאירופה לאפריקה בסתיו ובחזרה באביב.
על פי הערכות רט״ג, כחצי מיליארד ציפורים עוברות בשמי ארצנו בכל כיוון.
צפיפות ציפורים מקומיות ועטלפים באזור נתון מותנית במספר פרמטרים שהעיקריים שבהם הם אזורי קינון והימצאות מזון.
על פי מחקר שביצע רט״ג נמצא שגובה התעופה הממוצע של להקות נודדות היה כ 300 מטר מעל פני הקרקע.
בתכנית טורבינות עמק חרוד הוגדרו ערכי סף לפגיעה בחלוקה למינים לאורך השנה.
כל חריגה, תאפשר הדממת הטורבינות או שינוי מוד הפעולה שלהן ו/או התקנת אמצעים אחרים לעמידה בדרישות החוק.
חשוב גם להבין שממוצע הסל״ד של הטורבינות האמורות הנו 11 סל״ד שזה כמחצית ממהירות הטורבינות במירב או ברמת סירין או ברמת הגולן.
למהירות סיבוב להבי הטורבינה, יש משמעות גדולה בנושא פגיעה בציפורים/עטלפים וההערכה היא שסל״ד נמוך יקטין משמעותית היפגעות בעלי כנף.

ד. פגיעה בשטח חקלאי
כל טורבינה תתפוס שטח חקלאי של כ 2 דונם הכולל גם את חדר החשמל ודרכי הגישה הקבועות.
כל כבלי החשמל (להולכת החשמל המיוצר ע״י הטורבינות) יונחו בעומק של 1.20 מטר עד למקום החיבור של חברת החשמל, לא ימוקמו עמודי חשמל ייחודיים עבור כבלי החשמל של הטורבינות ולהיפך, כל עמודי המתח גבוה של חברת החשמל בסביבת התכנית יפורקו והקווים יוטמנו.
שטחי ההערכות המיוחדים להקמת הטורבינות, יפורקו לאחר הקמת הטורבינות והשטח (על פי החוזה) יחזור למצב בו היה לפני הקמת הטורבינות. דרכי הגישה ימשיכו לשמש את כל החקלאים לגישה בטוחה ונוחה במשך כל ימי השנה
הטורבינות לא יגבילו את פעילות מטוסי הריסוס. בשטחים קרובים לטורבינות יבוצע ריסוס קרקעי. הכדורים הפורחים ימשיכו לטוס בשמי העמק בשיתוף פעולה מלא עם מפעילי הטורבינות

ה. שינוי נוף העמק
נוף העמק מדרום לגבעת המורה אכן ישתנה.
כל טורבינה תמוקם על עמוד מתכת שקוטר בסיסו 5 מטר והוא יתנוסס לגובה של 105 מטר כאשר להבי הטורבינה יהיו באורך של 75 מטר.
הטורבינות יהיו בולטות בשטח כפי שניתן לראות בהדמיות שהוצגו.
האם מצב זה הוא Casus Belli (עילה למלחמה?) או מצב חדש שנצטרך להתרגל אליו (ואולי יהיו כאלה שיאמרו שהמראה הזה אפילו יפה יותר מהמצב הקודם?) – כל אחד והיופי שלו.
מה שברור הוא שבתשובה לשינויי האקלים ולהתחממות הגלובאלית, נהיה חייבים לבצע התאמות אישיות למושגי יופי ונוף.
הטורבינות יחסכו עשרות אלפי טונות של חומרי זיהום הנפלטים כיום לאטמוספירה מתחנות הכח המונעות בדלקים פוסיליים. כל פרויקטי עמק חרוד יספקו חשמל (150 GW שנתי) שיספיק ל 22,000 בתי אב (יותר מכל אוכלוסיית עמק יזרעאל המזרחי) ואם לצד היתרונות האנרגטיים תהיה גם תרומה כלכלית לתושבי העמק – נדמה לי שהנטייה תהיה חזק לכיוון הבעד.

לסיכום
מדינת ישראל אימצה את החלטות ועידת פריז שעסקו בייצור אנרגיות מתחדשות ועל פי החלטת הממשלה, עד שנת 2030 עלינו להגיע לייצור של 30% מצריכת החשמל שלנו מאנרגיות מתחדשות ועד שנת 2050, עלינו להגיע ליעד של 85%!!!.
כאשר אנחנו מניחים על כפות המאזניים את החסרונות מול היתרונות שצוינו, אין ספק שפשוט, אין לנו ברירה, חייבים לתמוך בפרויקט הנוכחי, ובמקביל, לקדם במלוא הכח והמרץ פרויקטי אנרגיה מתחדשת נוספים כגון פנלים פוטווולטאיים ואחרים.

יואב צור

חבל ששרת האנרגיה ושרת איכות הסביבה עסוקות בהעלאת פוסטים מוועידת אלי הורוביץ עם הצהרות ריקות מתוכן ולא מתערבות בעניין הזה וקובעות האם זה טוב או לא? זה לא צריך להיות נושא לקרב בין תושבים
עוד 2,101 מילים ו-3 תגובות
סגירה