הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע
חידון לצרכני תקשורת מתחילים: בעקבות כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שהתקיים השבוע, הוציאו ארבעה משרדי ממשלה – הגנת הסביבה, התחבורה, האנרגיה והכלכלה – הודעות משותפות מטעם השרות שעומדות בראש המשרדים. מה ההבדל בין ההודעות?
טוב, זה ברור: הסדר. בהודעה של המשרד להגנת הסביבה מתנוסס שמה של תמר זנדברג בראש הטור; בזו של משרד התחבורה השם הראשון הוא של מרב מיכאלי. בהודעה של משרד האנרגיה – הפתעה! – קארין אלהרר תופסת רק את המקום השני, כשזנדברג ראשונה ומיכאלי משתרכת במקום הרביעי.
יש סיכוי שהשרות עצמן כלל לא מודעות למרוץ הקרדיטים הסמוי הזה; ובכל אופן, זה דווקא מרענן ששרים (כלומר, שרות) בממשלת ישראל מתחרים על הקרדיט כשמדובר בטיפול במשבר האקלים.
פיקנטריה בצד, ההצהרה המשותפת היא נקודת ציון בעלת חשיבות לא מבוטלת, שמתחילה להצדיק את התואר היומרני "ממשלת שינוי". לא רק בגלל התוכן – התחייבות להפחתה של 85% בפליטות גזי החממה של ישראל עד 2050 ו-27% עד סוף העשור הנוכחי.
ההתחייבות כמובן חשובה, אבל הבטחות, כידוע, קל מאוד לפזר. המבחן יהיה במימוש – תרגום של היעדים לחקיקה, לתקנות, לתקציבים, למהלכים קונקרטיים שייתקלו בהתנגדויות של בעלי אינטרסים שמוכנים להפוך את העולם (תרתי משמע) ובלבד שאיש לא יזיז את הגבינה שלהם.
החשיבות האמיתית של ההצהרה היא עצם היותה משותפת ומוסכמת על ארבעה משרדי ממשלה. באופן מסורתי, בממשלות ישראל המשרד להגנת הסביבה נתפס כמו לוביסט ירוק, משרד האנרגיה התחכך איתו על כל צעד ושעל, משרד התחבורה שייט כמו פלנטה מנותקת ומשרד הכלכלה נטה לייצג את האינטרסים של התעשייה.
באופן מסורתי, המשרד להגנת הסביבה נתפס כמו לוביסט ירוק, משרד האנרגיה התחכך איתו על כל צעד ושעל, משרד התחבורה שייט כמו פלנטה מנותקת ומשרד הכלכלה נטה לייצג את האינטרסים של התעשייה
השבוע היה נדמה שלראשונה, לפחות ברמה ההצהרתית-תודעתית, המשבר הסביבתי הוא נחלתה של הממשלה כולה. הרי המשרד להגנת הסביבה יכול לצעוק כל היום שזיהום אוויר הורג, אבל אם מצב התחבורה (שאחראית ליותר מ-50% מזיהום האוויר בישראל) לא ישתפר, אז הפליטות ימשיכו להשתולל, וכנ"ל לגבי משק האנרגיה והתעשייה.
המשבר הסביבתי והאקלימי הוא בינתחומי, ולכן ההתמודדות מולו חייבת להיות משותפת, בין-משרדית, שתחליף את ההתנגחות הפנימית המוכרת. השבוע, אולי לראשונה, יש תחושה שגם בממשלה מבינות את זה. ואולי זה לא מקרי שזה קורה כשבראש כל המשרדים הרלוונטיים עומדות נשים.
הגלובוס השחור: מזהם השבוע
החדשות הטובות: הנציבות האירופית הודיעה השבוע שתקדם חקיקה לאיסור על כליאת בעלי חיים בכלובים בתעשיית המזון. הליך החקיקה החל ביוזמה אזרחית שנקראת "סוף עידן הכלובים", עליה חתמו 1.4 מיליון מתושבי אירופה.
הענף הגדול ביותר שמתאפיין בכליאה הם הלולים, בהם כלואות מאות מיליוני תרנגולות בכל רגע נתון, ובשנים האחרונות כבר החל בכמה מדינות תהליך מואץ של פרידה מהכלובים: 100% מהמטילות באוסטריה גדלות בלולים ללא כלובים, 94% בגרמניה ושוודיה ו-87% בדנמרק.
החדשות הרעות: בעוד אירופה צועדת בהתמדה לעבר הפחתת רמת האכזריות בתהליך "ייצור" הביצים, ישראל תקועה במקום ומסרבת לזוז: רק 6% מהתרנגולות בישראל מוחזקות בלולים ללא כלובים. רובן המכריע של התרנגולות בארץ כלואות בלולי סוללה ישנים שנאסרו לשימוש בעשרות מדינות. שרי חקלאות באים והולכים, אבל הקו לא משתנה.
רק 6% מהתרנגולות בישראל מוחזקות בלולים ללא כלובים. רובן המכריע של התרנגולות בארץ כלואות בלולי סוללה ישנים שנאסרו לשימוש בעשרות מדינות. שרי חקלאות באים והולכים, אבל הקו לא משתנה
צמחונים רבים שמסרבים לאכול בשר משיקולים מוסריים ורואים באכילת ביצים פשרה הוגנת, לא מודעים לתנאים המזעזעים שבהם חיות תרנגולות מטילות בלולי סוללה: הן מעבירות חיים שלמים על סורגי ברזל בתוך תא בגודל של דף A4 (מה שגורם לחתכים ופצעים כרוניים ברגליים), בלי יכולת לנוע, להתעופף או לנקר בקרקע (כי אין קרקע).
בלולים רבים אין להן יום ואין לילה – התאורה המלאכותית מסייעת להגביר את קצב ההטלה, וכתוצאה מכך הן מטילות ביצים בכמות שגדולה פי 30 מאשר תרנגולת בטבע. כשקצב ההטלה יורד, הן עוברות הרעבה של כמה ימים במטרה לעשות ריסטארט למערכות ולגרום להן לעמוד במכסת הטלה שתשאיר אותן רווחיות.
וכמובן – על כל תרנגולת נקבה נולד גם אפרוח זכר שאין בו תועלת בתעשיית הביצים והוא נשלח להמתה בחישמול.
עודד פורר מישראל ביתנו הפתיע בקדנציה הקודמת, כשאחרי הרמות גבה בתחילת הדרך (כלפי עצם היותו גבר), הוא מילא באסרטיביות ובאפקטיביות את תפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. האם הוא יפתיע לטובה גם כשר חקלאות?
טיפ ירוק לשבת
הקיץ שהסתער עלינו השבוע בעוצמה הוא הזדמנות טובה להזכיר: הצללה של גג הבניין/הבית מורידה את הטמפרטורות בחלל הקומה העליונה ב-3-4 מעלות לפחות. יש היום כמה חברות שמתקינות 'גגות ירוקים' במחיר ידידותי בהרבה מבעבר, וחלק מההשקעה יתקזז מול עליית ערך הנכס.
וישנה האופציה הזולה, המהירה והפשוטה ביותר – רשת צל. כמי שבשנים האחרונות התקין בראשית כל קיץ רשת צל על גג הבניין, אני יכול להעיד – זה עובד.
במצבים גבוליים זה מאפשר להסתמך על מאווררי תקרה ולייתר את המזגן, וכשהחום מכה באוגוסט ובגלים כמו זה שפוקד אותנו השבוע, זה מקל מאוד על המזגן לעשות עבודה יעילה. תודו שזה לא מאוד נבון להלהיט את הדירה מבחוץ ובאותו זמן להפעיל מזגן כדי לקרר אותה מבפנים.
בקיצור, צו השעה – כיפת צל. אחוזי יירוט גבוהים מובטחים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לפני יותר מ-3 שנים הפכתי לטבעוני. בהתחלה הייתי צמחוני מסרט של קירות שקופים, ובהמשך כשהסבירו לי את עניין הלולים ושכל פרה מובלת בסוף לשחיטה, כולל אלה של תעשיית החלב – הפכתי לטבעוני. הלוואי שתעלה המודעות לסבל של החיות הללו