עמיחי שיקלי (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90

ימינה עשויה להיתקל בקשיים אם תבקש להכריז על שיקלי כח"כ פורש

למרות הפעולות הלעומתיות ששיקלי ביצע נגד ימינה והקואליציה, הדרך להכרזה עליו כח"כ פורש אינה פשוטה ● ימינה תצטרך להוכיח ששיקלי קיבל תמורה כלשהי עבור הצבעתו נגד הממשלה החדשה - או לחליפין, להציג כמות נכבדה של פעולות שביצע נגד הסיעה ● גם הלך הרוח מאחורי החקיקה שהעבירה הקואליציה, המאפשרת לפחות משליש סיעה להתפלג, עשוי לסייע דווקא לשיקלי ● פרשנות

כאשר ממשלת בנט-לפיד הושבעה בכנסת, לפני קרוב לארבעה שבועות, ח"כ עמיחי שיקלי מסיעת ימינה הצביעה נגדה.

גם בהצבעה הדרמטית השבוע על הארכת תוקף הצו לחוק האזרחות האוסר איחוד משפחות עם פלסטינים הצביע שיקלי נגד, אף שמשמעות הצבעתו הייתה ביטול ההסדר המונע איחוד משפחות. ראש הממשלה נפתלי בנט הגדיר את ההצבעה הזו כהצבעת אמון בממשלה – ושיקלי התייצב עם האופוזיציה.

"ישראל צריכה ממשלה ציונית מתפקדת", הוא אמר לאחר ההצבעה, אמירה המצטרפת לשורה ארוכה של דברי ביקורת חריפים שהשמיע מאז כינון הממשלה. "לעולם לא אתן את ידי לממשלה שגורלה תלוי באצבעותיהם של תומכי טרור", הוא הודיע עם כינונה של הממשלה.

שורת הביו של שיקלי בעמוד הטוויטר שלו מציינת עדיין כי שיקלי הוא ח"כ בסיעת ימינה, אך ספק אם הוא יוכל להמשיך להתהדר בהגדרה הזו עוד זמן רב. עם כל יום שעובר, גוברת במערכת הפוליטית התהייה – מדוע ימינה, בראשות ראש הממשלה בנט והשרה איילת שקד, אינה פועלת להכריז על שיקלי כחבר כנסת שפרש מסיעתו?

עם כל יום שעובר, גוברת במערכת הפוליטית התהייה – מדוע ימינה, בראשות ראש הממשלה בנט והשרה איילת שקד, אינה פועלת להכריז על שיקלי כחבר כנסת שפרש מסיעתו?

התשובה לשאלה הזו מצויה, ככל הנראה, בעולם הפרגמטיזם הפוליטי. פנייה לוועדת הכנסת כדי שזו תכריז על שיקלי כח"כ פורש, פירושה ככל הנראה גט כריתות בינו לבין המפלגה שבמסגרתה נבחר לכנסת, ושאת החלטתה להיכנס לקואליציית השינוי הוא מסרב לקבל.

אפשר שבימינה מקווים כי כל עוד מתנופפת מעל ראשו של שיקלי החרב בדמות הסנקציות החוקיות המתלוות להכרזה כזו, הוא לא יעשה מהלכים מרחיקי לכת להפלת הממשלה.

אפשר שבימינה מקווים כי כל עוד מתנופפת מעל ראשו של שיקלי החרב בדמות הסנקציות החוקיות המתלוות להכרזה כזו, הוא לא יעשה מהלכים מרחיקי לכת להפלת הממשלה

חקיקה עמומה

כללי המשחק הפרלמנטרי מתירים התפלגות ומיזוג של סיעות בכנסת, וזאת מתוך הבנה ששינויים בעמדות אידיאולוגיות ופוליטיות עשויים להתרחש גם במהלך כהונתה של הכנסת, בין בחירות לבחירות. אך פרישה מסיעה היא עניין אחר.

סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת קובע כי חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מהכנסת בסמוך לאחר מכן, לא יוכל להתמודד בבחירות הבאות ברשימת מועמדים של מפלגה המיוצגת בכנסת הנוכחית – אלא במסגרת מפלגה חדשה בלבד.

השאלה היא, כמובן, מהי פרישה ומה מבחין בינה לבין התפלגות. חוק היסוד נותן תשובה עמומה לשאלה הזו:

"פרישה מסיעה – לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בעניין הבעת אמון לממשלה או אי-אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעניין הצבעתו".

ומהי תמורה בהקשר זה? המחוקק נותר אניגמטי:

"במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו".

עמיחי שיקלי בכנסת, 24 במאי 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
עמיחי שיקלי בכנסת, 24 במאי 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

לא רק חוק יסוד הכנסת, אלא גם חוק יסוד הממשלה כולל סנקציות על הח"כ הפורש: סעיף 6(ה) לחוק היסוד קובע כי חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו מיד לאחר מכן, לא יוכל להתמנות לשר בתקופת כהונתה של אותה כנסת.

את ההסדרים החוקיים משלים חוק הכנסת, הקובע את הפרוצדורה שבה צריכה לפעול ועדת הכנסת במסגרת הליך הכרזה על ח"כ כפורש מסיעתו. החלטה כזו של הוועדה, על משמעויותיה הפוליטיות והפרלמנטריות, ניתנת לערעור בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. ח"כ שהוכרז כפורש, אינו יכול להצטרף באותה כנסת לכל סיעה אחרת.

ההיסטוריה החקיקתית של ההוראות הללו, טובלת בכמה מהסיפורים מסמרי השיער של בגידות פוליטיות בכנסת, ודילוגים בין מפלגות וסיעות בתמורה לטובות הנאה פוליטיות בדמות שיריונים ותפקידים. העלילות האלה אינן רק נחלת העבר, כמובן.

הרציונל הוא כי חבר כנסת נבחר במסגרת סיעה מסוימת בשל חברותו באותה סיעה. על כן פרישתו ממנה מהווה מעילה באמון שנתן בו הציבור. הסנקציות שנקבעו מטילות מגבלות רק על פרישה תועלתנית, ולא על פרישה "אידיאולוגית".

נשיאת בית המשפט העליון בעבר, דורית ביניש, כתבה בשבתה כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי תכליתה של חקיקה זו "להילחם בתופעת הקנייה של חברי כנסת, ושמירה על תפקודה התקין של הכנסת באופן שיבטיח את טוהר הבחירות".

דורית ביניש בעת כהונתה כנשיאת בית המשפט העליון, 2008 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
דורית ביניש בעת כהונתה כנשיאת בית המשפט העליון, 2008 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

פרישה או התפלגות

סיכום ביניים לעניין שיקלי: מסיבה כלשהי, סיעת ימינה טרם פנתה לוועדת הכנסת בבקשה שזו תכריז על שיקלי כחבר כנסת שפרש מסיעתו. בה בעת, שיקלי גם לא הוכרז כמי שהתפלג מסיעתו.

בפועל, הוא פועל בניגוד מוחלט לעמדת סיעתו, מתנהל כסוכן עצמאי בכנסת ומשתף פעולה עם האופוזיציה, בעוד שההערכות הן שהוא סולל את דרכו לשורות הליכוד. הוא תקוע במעין תחום אפור פרלמנטרי, שלפי שעה נראה כנוח לכל הצדדים.

אולי בשל החשש שמא סיעת ימינה תפעל בסופו של דבר להכריז על שיקלי כפורש, הניח אתמול ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה הצעת חוק על שולחן הכנסת, שתכליתה המוצהרת היא למנוע את המהלך הצפוי נגד שיקלי.

אולי בשל החשש שמא ימינה תפעל בסופו של דבר להכריז על שיקלי כפורש, הניח אתמול ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה הצעת חוק על שולחן הכנסת, שתכליתה המוצהרת היא למנוע את המהלך הצפוי נגד שיקלי

בהתאם להצעה, ייתוסף לחוק יסוד הכנסת סעיף, הקובע כי "חבר כנסת שהצביע בניגוד לעמדת סיעתו עקב קיום הבטחת בחירות שניתנה על ידי סיעתו לבוחר, קודם הבחירות – לא ייחשב כפורש מסיעתו".

הצעת החוק הזו היא בעצם הודעה לעיתונות, שתכליתה להביך את סיעת ימינה שהתחייבה פומבית, ערב הבחירות, לא לשבת בממשלה עם יאיר לפיד, לא להישען על רע"מ ולא לשבת עם מרצ.

ח"כ יצחק פינדרוס בוועדת הכספים של הכנסת, 18 במאי 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ח"כ יצחק פינדרוס בוועדת הכספים של הכנסת, 18 במאי 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

האם ימינה יכולה להביא להכרזה על שיקלי כפורש מחר בבוקר? לא בטוח בכלל. מצד אחד, הוא אכן הצביע נגד סיעתו בהצבעה בעניין כינון הממשלה החדשה; מצד שני, אין כנראה בשלב הנוכחי ראיות מוצקות לכך ששיקלי קיבל "תמורה" להתייצבותו המובהקת עם הליכוד והאופוזיציה. האם הובטח לו תפקיד – ברשימת הליכוד, בכנסת או מחוצה לה? אין כל ראיה מובהקת לכך.

בדיון שקיימה ועדת הכנסת במרץ 2017 בבקשת סיעת ישראל ביתנו להכריז על ח"כ אורלי לוי-אבקסיס כפורשת מהסיעה, הביע היועץ המשפטי לכנסת באותה עת, עו"ד אייל ינון, גישה "כמותית" בנוגע לשאלה הראייתית במהותה, האם קיימות אינדיקציות מספיקות להכריז עליה כפורשת: "מקרה זה", אמר ינון בדיון, "עומד במבחנים הכמותיים והאיכותיים הנדרשים לצורך הכרזה על ח"כ כפורש".

לפי המבחן ה"כמותי והאיכותי" שלאורו צעד עו"ד ינון, ובהנחה שלגישה זו שותפה גם היועצת המשפטית לכנסת הנוכחית, עו"ד שגית אפיק, מוטב לח"כ שיקלי להיזהר שלא להצביע פעמים רבות מדי, במקרים חשובים מדי, לצד האופוזיציה, שמא תצטבר אותה מסה קריטית שתאפשר להכריז עליו כפורש.

לפי המבחן ה"כמותי והאיכותי" שלאורו צעד יועמ"ש הכנסת, מוטב לשיקלי להיזהר שלא להצביע פעמים רבות מדי, במקרים חשובים מדי, לצד האופוזיציה, שמא תצטבר אותה מסה קריטית שתאפשר להכריז עליו כפורש

גם אם ועדת הכנסת לא תתבקש לדון בסוגיית פרישתו של שיקלי, הדרך מבחינתו להמשיך ולהתמודד בבחירות לכנסת במסגרת מפלגה אחרת עדיין אינה סלולה.

בהחלטה שנתן השופט ניל הנדל בדצמבר 2019, בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, הוא ציין – באמרת-אגב – כי אף שהסמכות להכריז על פרישה נתונה ככלל לוועדת הכנסת, הרי שבתקופת בחירות, רשאית גם ועדת הבחירות המרכזית לדון בשאלה האם מועמד הנכלל באחת הרשימות צריך להיפסל, מהטעם שהוא למעשה פרש מסיעתו בכנסת היוצאת.

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ניל הנדל (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ניל הנדל (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"לא ניתן ללמוד מלשון החוק, בטח לא באופן מפורש", כתב הנדל, "על שלילת סמכותה של ועדת הבחירות שלא לאשר רשימה לעת בחירות, אם לדעתה אחד המועמדים הוא חבר כנסת שפרש מסיעה".

מאידך, אם בסופו של דבר תעלה על שולחן ועדת הכנסת השאלה האם שיקלי פרש מסיעתו, או רק התפלג ממנה, הוא יוכל להיעזר במסגרת טיעוניו דווקא בתיקון לחוק הכנסת שהקואליציה מיהרה לחוקק השבוע ושפורסם אתמול ברשומות: במסגרת תיקון מס' 49 לחוק הכנסת, נקבעו הקלות להגדרת התפלגות מסיעה, כך שלשם הכרה בהתפלגות אין חובה להגיע דווקא לשליש מחברי הסיעה המקורית, אלא שדי בארבעה חברי כנסת הפורשים יחד מסיעה.

התיקון הזה אינו חל במישרין כמובן על שיקלי, אך הוא בהחלט רשאי לטעון – ולטענה כזו יהיה משקל לא מבוטל – כי בעצם חקיקת התיקון, גילה המחוקק את דעתו כי יש "להגמיש" את המבחנים לעניין התפלגות סיעה.

התיקון אינו חל במישרין על שיקלי, אך הוא בהחלט רשאי לטעון – ולטענה כזו יהיה משקל לא מבוטל – כי בעצם חקיקת התיקון, גילה המחוקק את דעתו כי יש "להגמיש" את המבחנים לעניין התפלגות סיעה

המגמה החקיקתית שהתיקון הזה משקף היא מגמה הנעה מפרישה, הגוררת עמה סנקציות, לכיוון התפלגות, המאפשרת לחברי הכנסת להמשיך במשחק הפוליטי באין מפריע.

עוד 1,219 מילים
סגירה