אישיות
אורלי לוי אבוקסיס

מכה לסטלנים

ההבטחה ללגליזציה של קנאביס כיכבה בבחירות באפריל, אבל עכשיו כמעט לא שומעים עליה ● "פייגלין הבין שזה לא מקדם אותו, השאר הלכו בעקבותיו"

קנביס (צילום: Abir Sultan/Flash 90)
Abir Sultan/Flash 90

ההבטחה ללגליזציה של קנאביס כיכבה בבחירות באפריל, אבל עכשיו כמעט לא שומעים עליה ● "פייגלין הבין שזה לא מקדם אותו, השאר הלכו בעקבותיו"

מערכת הבחירות האחרונה, לכנסת ה-21 הייתה "מערכת הבחירות של הקנאביס". כמעט לא היה יום שבו הנושא לא הופיע בהתבטאויות הפוליטיקאים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות.

זה התחיל כשיו"ר "זהות", משה פייגלין, הודיע שהלגליזציה תהיה דרישה מרכזית של מפלגתו במו"מ הקואליציוני ובאינספור פרסומים של "זהות"; המשיך  בפרסומים ובהבטחות של מפלגות אחרות – העבודה, מרצ, "גשר" של אורלי לוי-אבקסיס ולבסוף גם הליכוד, והסתיים בהבטחתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשקול הנהגת לגליזציה אחרי הבחירות.

המועמדים נענו בכך לתמיכה הולכת וגוברת בדעת הקהל ולחץ ציבורי לטובת הלגליזציה עקב השימוש הגדל והולך בקנאביס רפואי, שעשרות אלפי חולים במחלות שונות משתמשים בו כיום וזקוקים לו נואשות, ונאלצים לעבור מסכת ייסורים ביורוקרטית כדי שיאושר להם להשתמש בו.

במערכת הבחירות הנוכחית, לעומת זאת, הנושא נגוז כעשן. כשמצליבים את המילה "לגליזציה" למלים "פייגלין", "זהות", מרצ, מפלגת העבודה, הליכוד, נתניהו, לוי-אבקסיס מוצאים מאות תוצאות בחיפוש בגוגל שמתמקד בשנה האחרונה, לעומת תוצאות ספורות בלבד, בחודשיים האחרונים. גם בעמודי הפייסבוק והטוויטר של המפלגות השונות בקושי רואים התייחסויות לנושא.

משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במערכת הפוליטית התבטאו בנושא באחרונה שר המשפטים הזמני, אמיר אוחנה, וח"כ שרן השכל, שחזר על ההבטחה "להוציא את הקנאביס מפקודת הסמים".

זו אותה ההבטחה שנתניהו תומך בה, לטענתם, אף שכבר אינו מרבה לדבר על כך. פוליטיקאי נוסף שכן מדבר על לגליזציה הוא סגן שר הבריאות, משה ליצמן, אבל הוא דווקא מתנגד לה בעקביות.

ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שמנסה כעת לחזור לפוליטיקה, הוא יו"ר של חברה לייצוא קנאביס רפואי, אבל כשנשאל על כך, כמה ימים לפני הקמבק שלו, ענה בהיסוס: "לגליזציה היא אפשרית, אבל אני לא שם".

"הלגליזציה כנראה הכשילה את פייגלין"

רון צפריר, חולה סרטן שמטופל בקנאביס רפואי והתמודד כמספר 9 ברשימת "זהות" בבחירות האחרונות, הצטרף למפלגה ולמערכת הפוליטית כדי לקדם את הלגליזציה. "אני חולה סרטן ונמנעה ממני הזכות לצרוך קנאביס בכמות, באיכות ובאופן שאני זקוק לו. לכן הצטרפתי ל'זהות'", אמר צפריר ל״זמן ישראל״.

"הגעתי יחד עם פעילים נוספים לזהות על העניין העקרוני הזה, לאחר שפייגלין הודיע שזה יהיה נושא הדגל שלו, גם אם לא הזדהינו עם העמדות הפוליטיות שלו בנושא הר הבית ונושאים אחרים", אמר צפריר.

"אבל פייגלין החליט במודע לזנוח את הנושא. בצדק, מבחינתו: הוא ראה שהלגליזציה לא קידמה אותו, וכנראה הכשילה אותו. הוא איבד מצביעים של הימין הטהור לטובת 'מצביעי לגליזציה' שבסופו של דבר גם הם לא הצביעו לו בהמוניהם. אין לי שום טענה לפייגלין אבל אין לי מה לחפש יותר במפלגה.

רון צפריר (צילום: צילום באדיבות המרואיין)
רון צפריר (צילום: צילום באדיבות המרואיין)

"וכנראה שכמו שמפלגות אחרות 'נזכרו' בנושא הזה רק בעקבות פייגלין, כך הן גם שכחו ממנו אחרי שפייגלין שכח", אומר צפריר.

מ"זהות" נמסר בתגובה: "מפלגת זהות מחויבת לקידום כל הרעיונות המופיעים במצע זהות, ובתוכם גם לגליזציה. אין מפלגה שפעלה ואשר תפעל למען לגליזציה ולמען החולים כפי שפעלו זהות והעומד בראשה. אנו מעריכים ואוהבים את רון צפריר היקר לנו מאוד. נמשיך לסייע לצפריר ולשאר החולים במלחמתם הצודקת למען תרופה המסוגלת לסייע להם".

"מעדיפים לעשות מזה כסף"

ניר יופטרו "המלאך", מראשי עמותת "מלאכים בירוק", הפועלת למען חולים המטופלים בקנאביס רפואי, מנסה להחזיר את הנושא למרכז השיח בהמשך מערכת הבחירות. "מערכת הבחירות רק התחילה", אומר יופטרו, "בינתיים הכול מנומנם, לא רק הקנאביס". יופטרו מקיים בימים אלה פגישות עם בכירים במפלגות כדי לעשות לובינג ללגליזציה במערכת הבחירות שלהם.

ליופטרו יש הסבר מקורי לתעלומה לאן נעלמה הלגליזציה ממערכת הבחירות: "כנראה שהפוליטיקאים למדו מאהוד ברק ואהוד אולמרט, שאפשר לעשות כסף מקנאביס והם גם רוצים", אומר יופטרו בהתייחס לברק ואולמרט ששניהם פעילים בעסקי הקנאביס הרפואי. "לגליזציה תזיק לעסקים שלהם", הוא מוסיף. "מבחינה עסקית עדיף להם שלא תהיה לגליזציה. אולי בכלל זה הסיפור?"

מהליכוד נמסר בתגובה: "לא השתנתה המדיניות. מה שראש הממשלה נתניהו הבטיח במועד א' נקיים במועד ב'".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 546 מילים

סודות וסקרים

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

מינה צמח (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת היו מפח נפש של ממש לסוקרת המיתולוגית מינה צמח, שהודיעה אתמול על פרישתה ממערך הסקרים הפוליטיים של "קשת" (חדשות 12). צמח, שקנתה את עולמה כמי שחזתה את מהפך 1977, החסירה הפעם 5 מנדטים מגוש הימין במדגם שערכה לערוץ 12.

לאחר הבחירות צמח הייתה נסערת, טענה שמצביעי הליכוד פשוט שיקרו למדגם, ושמבין המצביעים היו כאלה שהתנצלו בפניה באופן אישי: 'לא ידענו שזו את ולכן לא אמרנו את האמת', הם אמרו, לטענתה.

עכשיו כשצמח (83) הולכת הביתה, החשש הוא שחוסר האמינות רק יחמיר, שהרי לטענתה אין לנשאלים כל בעיה לשקר לסוקרים האחרים. שום שינוי מתודולוגי של המדגם לא יפתור את הבעיה הזו, אולי רק מכונת אמת. אבל כמה סוקרים פוליטיים ישראליים סיפרו לנו השבוע על שלל של בעיות אחרות בענף.

בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

1. הסקרים האינטרנטיים לא אמינים מספיק

הסקרים שמתפרסמים בתקשורת, עד יום שישי האחרון שלפני הבחירות, שונים מהמדגם ונערכים ברובם באינטרנט. לפי הערכות שונות, סקרי האינטרנט הם כר פורה לטרולים שצובאים עליהם, כדי ליצור תחושת הצלחה.

בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים מפלגה קטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה באפריל

כך למשל, משה פייגלין ("זהות") קיבל כ-6 מנדטים בכל הסקרים שלפני הבחירות האחרונות, ובסוף נשאר בחוץ ולא עבר את אחוז החסימה. גם נפתלי בנט ואיילת שקד ("הימין החדש"), נכנסו לכנסת בכל הסקרים האלה, ואפילו במדגם של רשת 13, אך כשלו ברגע האמת.

הפאנלים האינטרנטיים נערכים בתוך שעות, לעומת סקרים של העידן הקדום, שלקח שבוע שלם לערוך אותם, בטלפון. ועדיין, לא כולם מתלהבים מהם.

הסוקר של מפלגת הליכוד, אבי דגני, דבק בשיטה המסורתית של השיחה הטלפונית. לדבריו, "פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי, פריפריה לא מיוצגת בו מספיק, והוא מוגבל בקרב הערבים והחרדים.

"אם אתה רוצה לראיין ערבים ואת עם ישראל כמו שצריך, קשה מאוד לעשות את זה באמצעות האינטרנט. בבחירות האחרונות, בכל פעם שמישהו ראה את כחול לבן עובר את הליכוד, אצלי לא היה מצב כזה לרגע אחד".

קמיל פוקס, לעומת זאת (הסוקר של "רשת 13"), אומר שהסקרים שהוא עורך במהלך מערכת הבחירות הם בחלקם אינטרנטיים "ובמגזר הערבי תמיד בטלפון".

לדברי פוקס, הוא לא מתכוון לומר איך ואם ישנה את המתודולוגיה שלו לקראת הבחירות בספטמבר הקרוב, "אבל אין לי סיבה לעשות את זה", הודות לכך שהציג במדגם הקודם רוב של 66 מנדטים לגוש הימין – כמעט כמו תוצאות האמת.

דגני אומר כי הוא היחיד שסוקר רק בטלפון, "וזה עולה הרבה יותר. באינטרנט שני אנשים מנהלים את הפאנל, ואני מחזיק 60 סוקרים ב-110 מ"ר". בנוסף, הוא טוען שיש לו מערכת מידע שמתריעה על מחסור של צעירים או קבוצת אוכלוסייה אחרת, במקרה שצריך להשלים את החסר.

"יש לי מערכת מידע על 600 אלף הבניינים בישראל", דגני מצליח להפתיע אותנו, "כולל המצב הסוציו-אקונומי של כל אחד מהם. המערכות האלה רשומות כחוק במשרד המשפטים, ולעולם לא נפר את צנעת הפרט".

עדי שריד (צילום: יח״צ)
עדי שריד (צילום: יח״צ)

גם הסוקר עדי שריד סבור שסקרי האינטרנט "לא משקפים את המציאות טוב מספיק", למרות שהוא עצמו מבצע אותם. חברת המחקר הנושאת את שם משפחתו עבדה בבחירות האחרונות עבור i24 news.

"עשינו סקר אינטרנט במקום מדגם, בגלל אילוצי תקציב, למעט משאל טלפוני במגזר הערבי", אומר שריד. "התוצאות היו רחוקות מתוצאות האמת, אבל קרובות לאלה של שבוע לפני הבחירות. זה אומר שבאינטרנט יש הטיות גדולות".

מצד שני, שריד אומר שהאינטרנט "כן טוב לזיהוי מגמות התחזקות או היחלשות. יש קשר בין הדיוק לתקציב, ברור שאם תעבור דלת דלת, תקבל תמונה אמיתית יותר".

ויש גם את העניין של הכסף. המשאל האינטרנטי אמנם זול יותר מטלפון או מלעבור דלת לדלת, אך ברוב הפאנלים האינטרנטיים הנשאלים מקבלים תמריץ כלשהו או תשלום. אבי דגני טוען שאצלו זה לא קיים. "אני לא משלם לאף אחד שום דבר. אני רק אומר תודה".

אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)
אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)

2. הסקרים משפיעים על ההצבעה

הסוקרים מקפידים להדגיש שהסקרים הם לא תחזית, אלא צילום מצב לרגע שבו הם נערכו. זה לא אומר שהם לא משפיעים על דפוסי ההצבעה – נהפוך הוא. "הסקרים עוזרים לאנשים לקבל החלטות למי להצביע", אומר עדי שריד.

"המפלגה השלישית בגודלה בבחירות אפריל הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד"

אבי דגני מסכים עם הטענה הזו, ומזכיר את "מרצ, למשל, שקיבלה 8 מנדטים בחלק מהסקרים ובסוף 'נאכלה' על ידי כחול לבן", לאחר שמצביעיה הוותיקים היו בטוחים שהיא עוברת את אחוז החסימה, והחליטו ללכת על הצבעה אסטרטגית.

"כך גם לגבי העבודה, שלא הייתה גבוהה ממילא, אבל קיבלה 8 מנדטים בסקרים, ובסוף התרסקה לגמרי וירדה ל-6 מנדטים. כך גם לגבי מפלגות קטנות שעברו בסקרים, ובסוף לא עברו את אחוז החסימה.

ויש גם את עניין ריבוי המפלגות. "ברוך השם", אומר דגני, "היו רק 47 מפלגות שהציעו את עצמן לבוחר באפריל. המון אחוזים התבזבזו".

וחוץ מהמנדטים המבוזבזים, ובניגוד לארה"ב, למשל – שם צריך לשאול רק על שני מועמדים לנשיאות משתי מפלגות, שיש להן דפוסי הצבעה היסטוריים – ריבוי המפלגות בארץ מקשה מאוד גם על הסוקרים.

דגני אומר כי "בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים את המפלגה הקטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה בבחירות האחרונות, אם כי זה יכול להיות הפוך.

כך למשל אורלי לוי, שלא עברה בכל הסקרים האחרונים, ובמקרה שלה הבוחרים לא נחלצו לעזרתה ברגע האמת, ואם היו כאלה ששקלו את זה, אולי הסקר הרתיע אותם מחשש שהקול ילך לאיבוד.

אם להסתמך על דגני, הסקרים יכולים להשפיע על ההחלטה של הרבה מאוד אנשים: "המפלגה השלישית בגודלה בישראל בבחירות האחרונות הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד, בעיקר בכחול לבן (שהייתה תנודתית בסקרים, ע.ש.), אנשים קפצו מעגלה אחת לאחרת".

זה אומר שהסוקרים הם במידה מסוימת שחקן פוליטי, ולא חוקר אקדמי שרק רוצה להיות זבוב על הקיר. מהסיבה הזו, באיטליה אוסרים על פרסום סקרים שבועיים לפני הבחירות, אם כי יש מדינות מחמירות פחות: בצרפת יומיים לפני הבחירות ובגרמניה אסור לפרסם רק מרגע פתיחת הקלפיות.

בבחירות הקרובות בישראל, הסקר האחרון יתפרסם ביום שישי, ולכל המנדטים הצפים והמצביעים האסטרטגים יהיה זמן לישון על זה עד רגע האמת ביום שלישי.

חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

3. גם לסוקרים יש אינטרסים

תעשיית הסקרים היא לא רק לתקשורת, אלא כמובן גם לצורכי פנים, כך שיש ניגוד עניינים מובנה בעבודתם של חלק מהסוקרים: הם עובדים גם עבור המועמדים עצמם, בבלעדיות או במקביל לעבודה עבור התקשורת, זה לא משנה.

לא צריך לחשוד בכשרים, ולשם כך ועדת הבחירות המרכזית גם ניהלה דו שיח עם הסוקרים וחייבה אותם לפרסם סקרים פומביים באתר הוועדה, יחד עם גילוי נאות, שיפרט עבור מי הם עובדים.

דגני למשל, עבד בבחירות האחרונות עבור הליכוד, וגם מרצ ואחרים שרצו לאמוד את כוחם, אך שמר על אתיקה באמצעות מסירת הנתונים ללקוח בלבד: "מרגע ששילם זה שלו, תפנה אליו ותקבל את זה אם אתה רוצה". עם זאת, החשש מהטיות אצל הסוקרים מקנן בו, וגם הוא חש שבוחנים אותו בהקשר הזה:

"יש שם לא טוב של חלק ממכוני המחקר לצערי, שמרמים ומעלים את הדוח לגבי מי שהם משרתים אותו, ואולי מישהו חשד שגם אני עושה דברים כאלה, אז 'אמרו הוא איש של ביבי אז אל תראיינו אותו'. וזו הסיבה שראו אותי פחות בבחירות האחרונות".

"פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי"

אחת הקלישאות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית מדברת על השסע, הפילוג, הקיטוב והשנאה בין השבטים השונים. אפילו אמני השיסוי מעמידים פני ממלכתיים כשהם מדברים על הצורך לאחות את הקרעים. דגני מגבה את זה בנתונים:

"באחד הסקרים שאלתי כל אחד מה אתה מרגיש כלפי המפלגות, בסולם רחב שמשתרע בין היתר על פני אוהב, פחות אוהב, אדיש ועד שונא. יצא שבאוויר הישראלי יש 700% שנאה לעומת 300% אהדה. איך אמר יוספוס פלביוס, 'לא צריך להילחם ביהודים. הם הורגים אחד את השני לבד".

משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,174 מילים

דעה כמה מפלגות ירוצו בבחירות? מה זה משנה בכלל

קלפי (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
קלפי

כמו בהתקף אפילפטי בלתי-נשלט אנחנו חוזים בכל מערכת בחירות בהקמה ובפירוק של ישויות ומפלגות בקצב מסחרר. לא עוד "מפץ" אחד גדול במשמרת, אלא שורה ארוכה של נפצוצים קטנים, זעירים.

לא נחשול פוליטי אחד (דוגמת הקמת "קדימה"), אלא אדוות קטנות, בלתי מורגשות כמעט, שמלוות בהצהרות בומבסטיות על "מחויבות" ו"דרך חדשה" ו"צורך בשינוי" ו"הגעתי למסקנה", שלאחריהן מגיע הריטואל המוכר: צילום במסעדה עם הראיס החדש, סקרים שמצביעים על מגמות סותרות, ואז התרסקות בקלפי ומעבר לטרנד הבא – אחרי "תקופת הסתגלות" ו"עשייה לביתי" (שנמשכות בממוצע שבועיים).

כמה מפלגות ירוצו בבחירות? מה זה משנה. מי יעמוד בראשן? לא חשוב. אידאולוגיה, דרך, כיוון, מצפן, כל אלה מונחים מהעבר המוזיקלי. משחק הכיסאות מכתיב חוקים חדשים

כך זינק אלדד יניב לעגלה של אהוד ברק כולו חיוכים, כאילו לא כינה את ראש הממשלה לשעבר "מושחת" ו"חזיר" בכל ההטיות האפשריות מעל לכל במה; יא-יא פינק, דרדק פוליטי בן-יומו שנשבע אמונים לסוציאליזם, שכח הכל ואץ-רץ לזרועותיו של הקפיטליסט הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל, אדם שרואה את העולם מהקומה הכי גבוהה במגדל.

ציפי ליבני (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ציפי ליבני (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

ציפי לבני מתלבטת מה תהיה הכתובת של המפלגה הזיליון אליה תתחבר והאם היא תשתייך לימין, לשמאל או למרכז; אורלי לוי אולי תלך הפעם לסיבוב עם גנץ או אולי דווקא עם עמיר פרץ – שעשוי למכור את המניות המשומשות של האקס-עבודה ליזם אהוד ברק, תמורת מקום שני ברשימה (והבטחה להישגים עבור ה-עובדים).

בנט ושקד מחפשים, כל אחד בתורו ולפעמים ביחד, פרשנויות חדשות במילון למושגים "ימין" ו"חדש", בעוד שהחברים ב"כחול-לבן" תוהים עדיין האם להתאחד-מחדש או להתפצל-מישן.

כמה מפלגות ירוצו בבחירות? מה זה משנה בכלל. מי יעמוד בראשן? לא חשוב. אידאולוגיה, דרך, כיוון, מצפן, משמעות, נאמנות – כל אלה מונחים מהעבר המוזיקלי. משחק הכיסאות מכתיב חוקים חדשים. והחוק הראשון במועדון קרב הוא שאין חוקים. תופסים ביד של מישהו ופוצחים במחול מסחרר לקול מצהלות סקרי-שקר, וניתוחי עמית-סגלים.

אלדד יניב (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אלדד יניב (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אז הנה, אולי, עוד סיבה למה נתניהו מחזיק מעמד טוב יותר מהיריבים שסביבו. הבדואים קוראים לזה צומוד, היצמדות לאדמה. לטוב ולרע נתניהו דבק בליכוד כבר 25 שנים. הוא לא מקים מיזמים חדשים, ולא מפצל מוסדות-עבר. קוראים לו "זגזגן" אבל כנראה שאין פוליטיקאי יציב ועקבי ממנו בתולדות המערכת הפוליטית. בין אם מפלגתו נמצאת בשפל המדרגה או אם היא ממריאה אל-על, נתניהו נשאר בתוכה, ובראשה.

אם יש עלייה חדה בסקרים או ירידה תלולה הוא לא מחליף את הפלטפורמה, ובדרך כלל גם לא את המסרים (הפשטניים-להחריד, אך אפקטיביים) של הקמפיין שלו. בבחירות הקודמות זה היה "ימין. חזק. מצליח". השינוי היחיד שביצע היה הוספת המילה "מצליח". קשה לספור כמה שינויים עבר הקמפיין של כחול-לבן באותה תקופה, כולל החלפת ג'ינגל, ססמה, מיקוד, שם-מפלגה, צבעי רקע, ומסרים.

גם במשחקי חצי-הגמר הנוכחיים של הפיצוליאדה – רגע לפני ההיסטריה הגדולה של הפיצולים והאיחודים שצפויים לנו בעוד פחות מחודש, במועד סגירת הרשימות – צופה נתניהו בשקט מהיציע. בקושי מגיב, בקושי מייצר כותרות. נותן לכולם ללחשש שהוא בצרות-צרורות. מתבונן איך גנץ בזבז אשראי-מדומה בתוך שניות ואיך ברק מחכך ידיים באושר מסקרים שמראים שהוא בקושי עובר את אחוז החסימה.

לא בכדי הגורמים היחידים שהוא לוקח ברצינות במערכת בחירות, בכל מערכת בחירות, הם החרדים וליברמן, היחידים שלא עסקו בחילופי זוגות בעשורים האחרונים. היחידים שממש כמוהו, נצמדים לקרקע המוכרת והבטוחה להם ומחכים בשקט.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 483 מילים

יש לי סיכוי להינצל

מועד ב' של בחירות 2019 טלטל גם את אלו שנפלטו מהכנסת רק לפני שלושה חודשים: הם בקושי התארגנו על ג'וב חדש, וכבר ניתנה להם הזדמנות לסיבוב חוזר ● מי ייקח סיכון ומי ישאר בבית? מי מחוזר ומי מחזר? שלום ירושלמי על שחקני הספסל של בחירות 2019

אורלי לוי אבוקסיס, ציפי לבני, משה פייגלין, נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: פלאש90)
פלאש90
אורלי לוי אבוקסיס, ציפי לבני, משה פייגלין, נפתלי בנט ואיילת שקד

חידה לשבת: מיהו או מיהי הח"כ/ית לשעבר שאמר/ה אמש לזמן ישראל: "מחמיאות הקריאות לחזור ואמירות של מתמודדים שרואים בי נכס ומדברים על חיבורים מחודשים, אבל אין שום דבר מעשי"? איילת שקד? נפתלי בנט? אורלי לוי-אבוקסיס? ציפי לבני? משה פייגלין? אולי אלי ישי?

מועד ב' של בחירות 2019 טלטל גם את אלו שנפלטו מהכנסת רק לפני שלושה חודשים. הם בקושי התארגנו על ג'וב חדש וכבר ניתנה להם הזדמנות לסיבוב חוזר. צריך אגו מאד קטן כדי לא להתפתות לנסות להיבחר שוב. ואולי צריך להיות משוגע, כמו שאמר אלברט איינשטיין, לחשוב שאפשר לעשות את אותו הדבר שוב ולקוות לתוצאה שונה.

הנה תמונת מצב עדכנית של היושבים על הגדר, רגע לפני שהם יורדים שוב, אם בכלל.

איילת שקד

איילת שקד (צילום: הדס פרוש)
איילת שקד (צילום: הדס פרוש)

שרת המשפטים לשעבר משוכנעת, אולי בצדק, שהיא הפוליטיקאית הכי פופולרית היום בשטח, למרות ההפסד בבחירות האחרונות. לפי שעה היא משחקת על זמן, כמו כוכב כדורגל בימי הפגרה שקבוצות רודפות אחריו, וכך הוא מעלה את השווי שלו. בקיצור, אין מה למהר.

השאיפה של שקד הייתה ונשארה להשתלב בצמרת הליכוד. היא לא התייאשה ומחכה לרגע שיפרוץ שם איזה משבר, שיחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לשריין לה מקום ולהגביר את כוחה של המפלגה. אחרי הכל, המינוי שלה ושל בנט אחרי בחירות 2015 למשרדי החינוך והמשפטים נעשה על אפם וחמתם של מקורבי נתניהו, מתוך חוסר ברירה בעליל.

באיחוד הימין יש בעיה גדולה בגלל החרד"לים. לא בגלל ששקד אישה, אלא בגלל שהיא חילונית. "זה כמו להעמיד את תמר זנדברג בראש הליכוד או את הרב ליצמן בראשות מרצ"

את המפלגות שרודפות אחרי שקד היא רוצה להוביל. הימין החדש מוסר לה את ההנהגה, רק שתגיד כן. באיחוד מפלגות הימין יש בעיה גדולה בגלל החרד"לים, שתופסים שם מקום נכבד. לא בגלל ששקד אישה, אלא בגלל שהיא חילונית. "זה כמו להעמיד את תמר זנדברג בראש הליכוד או את הרב ליצמן בראשות מרצ", כפי שהסביר אחד מראשי הרשימה של איחוד מפלגות הימין.

נפתלי בנט

נפתלי בנט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
נפתלי בנט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

שר החינוך היוצא מאושר מהקדמת הבחירות. הוא לקח קשה מאד את ההפסד ב-9 באפריל, בעיקר אחרי המהלך העצמאי הדרמטי שנקט עם שקד, והקמת הימין החדש שאמור היה לנפק לשניים שמונה מנדטים לפי התכניות.

בנט נעלם מהרדאר התקשורתי. שלשום הוא זינק שוב לתודעה בעיקר אחרי שח״כ מוטי יוגב מהבית היהודי עלה עליו עם D9 עמוס בקללות והשמצות, וכינה את בנט "בוגד". הלה הגיב בפוסט ארוך והסביר כי הוא לא רוצה לחזור לאיחוד מפלגות הימין אחרי ההקצנה הדתית והאזרחית.

אין לראות בחילופי הדברים הקשים הללו סוף פסוק. הרב חיים דרוקמן, בעל ההשפעה הגדולה ביותר בציונות הדתית, קרא אתמול לאיחוד מחודש. בצלאל סמוטריץ׳ אמר שיוותר על המקום שלו בצמרת הרשימה לטובת איחוד בין כל המפלגות מימין לליכוד. בנסיבות האלה, אפשר לדבר על בלוק טכני בין איחוד מפלגות הימין והימין החדש – סוג של פיגום שמקימים לפני ומפרקים אחרי הבחירות בספטמבר הקרוב.

משה פייגלין

משה פייגלין (צילום: פלאש90)
משה פייגלין (צילום: פלאש90)

האופציה השנייה של בנט היא לרוץ שוב עם הימין החדש ולצרף אליו את משה פייגלין ומפלגתו זהות.

מי שהיה אמור להיות השוס של הבחירות הקודמות ונסק בסקרים לשבעה מנדטים, לא עבר בסופו של דבר את אחוז החסימה בגלל טעויות קשות בסוף הקמפיין. היום הוא חוזר למרוץ עם מפלגתו זהות, משוכנע כהרגלו כי הוא השליח עלי אדמות של הקב"ה, המעניק לו צ'אנס נוסף.

פייגלין, כמו בנט, לא רוצה לחזור למגזר הדתי-לאומי אחרי שיצא ממנו אל העולם הרחב. השניים הללו כל הזמן מדברים. אתמול נפגש פייגלין גם עם איילת שקד. פייגלין מציע להם פריימריז פתוחים, שבהם ישתתפו כל אזרחי המדינה, והם שיקבעו מי האיש שצריך להוביל את הרשימה הימנית-ליברלית המשותפת.

פייגלין, כמו בנט, לא רוצה לחזור למגזר הדתי-לאומי אחרי שיצא ממנו אל העולם הרחב. השניים הללו כל הזמן מדברים. אתמול נפגש פייגלין גם עם איילת שקד

"פייגלין הביא לבד 120 אלף קולות. בנט ושקד ביחד הביאו 140 אלף קולות. ההיגיון אומר שהוא יוביל", מתריס מקור בסביבת פייגלין. הרב חיים אמסלם, מקום שני ברשימה של פייגלין, נפגש עם כולם ועובד על הסדר הבא: 1. שקד, 2. פייגלין, 3. בנט, 4. אמסלם.

אורלי לוי אבוקסיס

אורלי לוי (צילום: פלאש90)
אורלי לוי (צילום: פלאש90)

הנה מאוכזבת נוספת של בחירות אפריל 2019 – הכוכבת הגדולה של הסקרים שנעשו בתחילת השנה, מחוזרת אינסופית על ידי כל המפלגות הגדולות, שסיימה את הבחירות במפח נפש גדול ומאז ירדה למחתרת.

בגזרה של לוי אבוקסיס אין קול ואין עונה. אין לדעת אם תתמודד בבחירות הנוכחיות לבד (הסיכוי נמוך אחרי התבוסה האחרונה) או תצטרף הפעם לכוחות אחרים. איש לא יודע – למעט, אולי, איש גל"צ יעקב ברדוגו, מקורב ותיק של משפחת דוד לוי.

מה שכן למדנו מהבחירות האחרונות הוא כי לוי כנראה לא תצטרף למפלגה במרכז המפה או בשמאל. בכחול-לבן היו מוכנים להתאבד עבורה – משה בוגי יעלון ויתר בשבילה על המקום השני, והיא קיבלה את כל השריונים שביקשה לחבריה – אבל בסוף ביצעה סיבוב פרסה ונשארה בלי כלום. הבית הימני שבו גדלה בבית שאן היה חזק כנראה מכל פיתוי אחר.

ציפי לבני

ציפי לבני (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ציפי לבני (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

שרת החוץ לשעבר, מי שהובילה לפני עשר שנים את קדימה לניצחון בבחירות עם 29 מנדטים וכמעט הפכה לראשת הממשלה, סיימה את הפרק הפוליטי האחרון בחייה בעלבון גדול. יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי הודיע, במהלך ישיבת הסיעה המשותפת ב-1 בינואר, כי הוא מפרק את המחנה הציוני, מול מצלמות הטלוויזיה ועיניה הנדהמות של לבני. זה היה אחד המחזות הקשים שראיתי.

לבני חשבה להתמודד בבחירות אפריל, אבל מהר מאד הבינה שאין לה שום סיכוי ופרשה. היום היא מחשבת את צעדיה ומתלבטת אם לחזור לזירה – אבל הפעם, אם בכלל, היא תאלץ להיפרד מיואל חסון ולהיכנס לבדה לכחול-לבן, או לרשימה משותפת של העבודה ומרצ, בזכות המשקל הסגולי שעדיין יש לה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 834 מילים
גיא זהר גיא זהר
כל הזמן // יום שלישי, 16 ביולי 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון מסלול ההדתה של רפי פרץ התחיל כבר בצה״ל

המחלוקות שמלוות את רפי פרץ מאז מונה לשר החינוך אינן חדשות: כרב צבאי ראשי, קרא לא להתגייס ליחידות מעורבות וחילק לחיילים חוברות על קדושת המשפחה ● פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה, מתאר כיצד "פרץ הוביל מדיניות של הדתה במאור פנים ובמתק שפתיים" ● "העובדה שלא העז לבצע החזרה בתשובה בגלוי בצה"ל, לא אומרת שלא יילך יותר רחוק עכשיו"

רפי פרץ כרב הצבאי הראשי (צילום: Miriam Alster/FLASh90)
Miriam Alster/FLASh90
רפי פרץ כרב הצבאי הראשי
עוד 1,247 מילים

פוסטים אחרונים

לא נעים ולא בהמוניהם

מצביעים ברגליים דברי ההסתה של ראש הממשלה נתניהו בבחירות 2015, המצלמות שהליכוד טמן בסמוך לקלפיות, חוק הלאום, המחלוקות בתוך הציבור הערבי והאכזבה מהפוליטיקאים הערבים ● למה ויתרו רבים מערביי ישראל על הזכות להצביע בבחירות - ומה הסיכוי שזה ישתנה בספטמבר? ● "עכשיו יש משחק חדש, עם הכניסה של אהוד ברק ועמיר פרץ, שמאוד אהוד בקרב הערבים"

נציגי חד"ש-תע"ל מגיעים לבית הנשיא אחרי הבחירות באפריל, שם לא המליצו על אף מועמד לראשות הממשלה (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
נציגי חד"ש-תע"ל מגיעים לבית הנשיא אחרי הבחירות באפריל, שם לא המליצו על אף מועמד לראשות הממשלה
עוד 1,700 מילים

תרמיל של כדור רובה בתיבת הדואר

כדור במעטפה – iStock (צילום: iStock)
iStock

כשהוצע לי למנכ"ל את עמותת-עוגן, המגוננת על חושפי שחיתויות, לא תיארתי לעצמי שאני עומדת להכיר מקרוב התעללות אכזרית וצינית בבני-אדם, ולא הכנתי את עצמי נפשית להתמודדות הזו. איש לא הכין אותי לתפקיד. למזלי, הגעתי אליו כשאני כבר מצוידת במטען של ותק בעולם הזה, שסיפק לי כלים להתמודדות עם תלאות החיים. היה לי חשוב לשמור על שפיותי כדי להיות אפקטיבית עבור אבירי היושר האלה.

אביא כאן כמה תמונות, סיפורים קטנים מחיי אבירי-היושר.
כן כן, הסיפורים האלה קטנים לעומת הסיפור הגדול.

תמונה ראשונה:
גבר בסביבות גיל ארבעים, הקריירה שלו באחד השיאים שלה. איש גאה, ובצדק, יוצא בשבת עם משפחתו לבילוי בגן-ציבורי. אשתו, ילדיו, אחיו, גיסותיו, ילדיהם… והפעוט שבילדיו נישא על ידיו.

לפתע, חבטה איומה. הפעוט שעל ידיו מושלך מידיו.
בעודו מנסה לארגן את חלקי התמונה הפסטורלית מחדש, הבריונים שחבטו בו והעיפו את הפעוט, מסתלקים מהזירה.

תמונה שנייה:
צהריים. אני בבית, אבל תמיד, ת מ י ד, פנויה לענות לטלפון כשאני רואה על הצג את שמו של אביר-היושר מורן גנוסר.
למרות שמורן יודע להתעצבן, בדרך-כלל הוא נשמע רגוע, ואפילו ישנוני משהו:
"מה נשמע"? הוא שואל.
"הכול בסדר, אצלי, מה אצלך"?
"שמו לי בתיבת-הדואר תרמיל של כדור רובה" הוא אומר.
צונאמי של מחשבות מציף את ראשי:
חיי מורן בסכנה, מזל שאשתו לא הגיעה לתיבת-הדואר לפניו, בחדר המדרגות מחכים לו רוצחים, צריך לקרוא למשטרה…
"מה נעשה, מורני"? אני שואלת.
"כלום. אני לא מפחד מהם"

משפט שגור בפי אבירי-היושר ששריר המצליחנות פועם בהם נון-סטופ הוא: "אני לא מפחד מהם". ומורן באמת לא פוחד. ואולי הבהלה שאוחזת בי מחזקת אותו. רק אחרי כמה ימים הואיל בטובו להגיש תלונה במשטרה. הוא הרי יודע שלמשטרה אין זמן וכוח אדם לטפל בעניינים זוטרים שכאלה.

תמונה שלישית:
בית-משפחה נורמטיבית. אולי קצת יותר מ"נורמטיבית", קצת לפלפית. מסוג המשפחות שמקפידות על חינוך לערכים ואנושיות.
דפיקות בדלת. משטרה.
מחפשים סמים. לא פחות.
מחפשים, ומיד מוצאים.
מוצאים שקית ובתוכה סמים.
מצאו, כי ידעו איפה הונחה השקית. ידעו!
עד אותו רגע בני-הבית לא ראו בעיניהם סמים.

כשאין מה להעליל על אביר-יושר, הארגון יתפור לו תיקים.
מישהו שתל שקית סמים בביתו, מישהו שיש לו קשרים במשטרה.

53 תיקים נתפרו לאביר-היושר הזה.
כל התיקים הללו, אחד לאחד, הופרכו בבית-המשפט.

הסיפור הגדול הוא המאבק של האבירים מול מערכת האכיפה, מול מערכת המשפט, ומול העדר תמיכה ציבורית במאבקם למען הציבור.
על המאבק הזה אכתוב בפוסטים הבאים.

גלילה ונגרוב, מעצבת-אופנה, עצמאית למעלה מ-30 שנה. אחר-כך מנכ"לה כשנתיים את עמותת-עוגן.

 

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 346 מילים

למקרה שפיספסת

בדד אלך: כנגד כל הסיכויים, אהוד ברק מתכונן לריצה עצמאית

לצורך העניין הוא כבר גייס ערבויות בסך 3 מיליון שקל ● פרטי כרטיס האשראי של ברק הפכו לוויראליים - באשמתו ● יו"ר זהות משה פייגלין הכריז, בעקבות המשבר, על פריימריז פתוחים במפלגה ● נתניהו "גונב" לליברמן 25 פעילים של ישראל ביתנו (אבל בדיקה מעלה שחלקם נגנבו כבר מזמן)

.אהוד ברק (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
תומר נויברג, פלאש 90
אהוד ברק
08:54 עריכה

בצלאל סמוטריץ' על רון קובי, בעקבות אי אישור תקציב עיריית טבריה וזימונו לשימוע: "האיש שלא הפסיק להסית ולחרחר ריב ומדון בין אוכלוסיות, ילך בקרוב הביתה"

09:02 עריכה

שר החינוך רפי פרץ פנה לנציגי ההורים הלהט"בים שחתמו על מכתב מחאה, בעקבות ההתבטאות עד טיפול המרה. ההורים צפויים לדרוש ממנו לחזור מאמרתו. אחת האמהות אמרה: "זה ממש לתת לו לגיטימציה. לא נכון להיפגש איתו".

09:13 עריכה

תגובת יעלון להקלטות שפורסמו אמש, לפיהן, "חיבור עם יש עתיד – בכייה" – "גורמים בסביבת נתניהו אחראים להדלפות"

09:24 עריכה

פרשננו לענייני פוליטיקה, שלום ירושלמי, מאמין שבציונות הדתית התבטאותו של רפי פרץ, הפכה אותו לדמות מרכזית במערכת הבחירות. אחד הפעילים מהציונות הדתית הסביר: "זהו יקום מקביל. שר החינוך יכול להפוך לבדיחה אצל המפגינים, אבל בקודים שלנו הוא יצא גבר". לפרשנות המלאה

09:26 עריכה

בליכוד משיבים ליעלון שטען כי הם אלה שאחראים להדלפות בתקשורת:

09:31 עריכה

אשכנזי יוצא להגנתו של יעלון בעקבות ההקלטות בהן הוא נשמע מתנגד לחיבור עם יש עתיד:

09:39 עריכה

ראש העיר טבריה, על רקע הזמנתו לשימוע: "רון קובי והימין החילוני מפרקים את גוש הימין ומביאים את הימין למקום שפוי"

10:30 עריכה

הסערה סביב ההקלטה נמשכת. יעלון: "אני עצמי דחפתי לחיבור עם לפיד"

10:42 עריכה

ועדת ההסכמה והפיס הלאומית והרשימה המשותפת יכנסו הערב בשעה 18:00 מסיבת עיתונאים בנצרת, שם צפויים להודיע על הקמת הרשימה המשותפת.
לפי שעה צפויות להשתתתף חד"ש ורע"ם בלבד. עד הערב ימשכו המאמצים לצרף גם את תע"ל ובל"ד.

11:37 עריכה

השר צחי הנגבי: "אני לא בעד לפטר שר החינוך רפי פרץ"

12:19 עריכה

לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה נגד שריון חברי מפלגת כולנו ברשימת הליכוד, בנימוק של "בית המשפט מתערב במקרי קיצון שהם חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי" – חבר הכנסת אריאל קלנר עתר לבג"ץ.

קלנר מבקש להפוך את החלטת המחוזי בתל אביב, שאישר את החלטת בית הדין העליון של תנועת הליכוד לאשר את השיריונים.

13:07 עריכה

אדלשטיין בדיון בכנסת על מחאת יוצאי אתיופיה: "לא עשינו את כל הנדרש למען שילובם בחברה"

13:36 עריכה

לאחר שזומן לשימוע בעקבות אי אישור התקציב בעיריית טבריה, רון קובי עותר נגד כוונת שר הפנים דרעי להדיחו

13:43 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה (כחול לבן) מתייחסת בדמעות על דוכן הכנסת למחאת יוצאי אתיופיה: "השבועיים האחרונים היו בשבילי גיהינום. ראש הממשלה לא נמצא פה. כנראה שהפוליטיקה חשובה לו יותר מאיתנו"

14:04 עריכה

יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, בעניין מחאת יוצאי אתיופיה: "טעות להעביר גם את המקרה החמור הזה למח"ש"

14:29 עריכה

יו"ר כחול לבן גנץ מגיב גם הוא בדיון בכנסת על מחאת יוצאי אתיופיה: יש להכין תוכנית לפירוק השכונות המבודדות של העולים ולחזק את היכרות כוחות הביטחון עם הקהילה

15:14 עריכה

בהמשך לפרשת הרב פרץ: יו״ר מפלגת העבודה ח״כ עמיר פרץ פנה היום לשר המשפטים אמיר אוחנה בדרישה להניח בהקדם תזכיר חוק שיאסור על טיפולי המרה בקטינים ואיסור פרסום ושיווק של טיפולי המרה.

"הגיע הזמן שהמדינה תפעל להפסקת תופעה זו אשר על פי כל גורמי המקצוע מסכנת ופוגעת בנפשם של צעירים וצעירות רבים ואף מסכנת את חייהם", אמר פרץ, "לא נוכל עוד לעמוד מנגד, הגיע הזמן לשים לזה סוף".

15:27 עריכה

הבלגן במפלגתו של פייגלין נמשך: אירוע פתיחת הקמפיין בוטל

כזכור, היו"ר משה פייגלין פרש מהמפלגה בשל סכסוך מול הועד המנהל שלה, שלא אישר לו שיריון למקורבו מנכ"ל המפלגה שי מלכה – ואז חזר בו (לאחר שהשיריון אושר).  כעת מתברר כי לאחר חזרתו של פייגלין התפטר חצי מהועד המנהל והועד שנותר אישר ליו"ר לבחור את כל 22 המקומות הראשונים ברשימה לכנסת על דעת עצמו.  בתוך כך, בוטל כנס פתיחת הקמפיין של זהות לבחירות הקרובות, שתוכננן למחר (שלישי).

משה פייגלין (צילום: פלאש 90)
יו"ר זהות משה פייגלין בימים יפים יותר (צילום: פלאש 90)
15:39 עריכה

"הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות לבני עקיבא, מתייצב לצד הרב פרץ: "מה קרה? הוא השמיע דעה מסוימת? השתגענו לגמרי? אדם לא יכול להשמיע דעה במדינת ישראל? יש פה טרור לגבי השמעת דעה.

"איפה אנחנו חיים? ברוסיה הבולשביקית תקופת סטאלין? אולי יחליטו לשלוח את הרב רפי לסיביר בגלל השמעת דעה מסוימת. מה קורה כאן? איזה טרור קיים אצלנו ביחס להשמעת דעה שהיא לא לפי דעתם של אנשים אחרים?

"אני בדעתו של הרב רפי פרץ, אז ישלחו אותי לסיביר? אנשי מקצוע אמרו לי שזה (טיפולי ההמרה) מצליח. אני יכול לכבד את מי שאומר אחרת, אבל שוללים מאדם להביע דעתו? זה לא יאומן. אני רוצה בזה לחזק את הרב רפי פרץ שלא יירתע. זה שר החינוך האמיתי, שמחנך את ילדי מדינת ישראל שאנחנו חיים במדינה חופשית ודמוקרטית וכל אחד יכול להשמיע את דעתו. זו דוגמא חינוכית למופת".

15:43 עריכה

הרב רפי פרץ לא לחץ את ידה של הזוכה באולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית שנערכה בישראל:  במהלך טקס חלוקת הפרסים שהתקיים אתמול (א') נמנע שר החינוך, הרב רפי פרץ, מללחוץ את ידה של קאן לין נגויין, הזוכה הויאטנמית. הזוכים הנערים, לעומת זאת, דווקא כן זכו לקבל לחיצת יד מהשר.

מקורבים לשר אומרים כי לא מדובר בעניין הלכתי, אלא בבלבול שנבע מהעובדה שהנערה הייתה הראשונה לעלות לקבל את הפרס וכללי הטקס לא היו ברורים לשר.

16:36 עריכה

יאיר לפיד עונה לאהוד ברק בטוויטר לאחר שהאחרון כינה אותו בתוכניתה של אסתי פרז בכאן ב' "עטיפה עם נצנצים" וטען שהוא הגורם העיקרי לכך שכחול-לבן לא ניצחו:

"ברק לא יעבור את אחוז החסימה ויזרוק לפח 100 אלף קולות שיכולים לעשות את ההבדל בין ניצחון להפסד".

עוד צייץ לפיד: "זה לא הזמן למפלגות תחביב (…). אני חושש שאם כל אחד ירוץ לחוד – יש סיכון שמישהו, יכול להיות מרצ, יכולה ליפול מתחת לאחוז החסימה – זאת יכולה להיות תקלה גדולה לגוש".

16:45 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נציגים מהמגזר הרוסי בהמשך לקרב על קולו נגד אביגדור ליברמן. הנציגים, 25 בעלי תפקידים לשעבר ב"ישראל ביתנו" שערקו לליכוד, שמעו ממנו, לאחר כמה דברי הודייה על תמיכתם בליכוד, שהבעיות של המגזר "לא יפתרו בדרך של מפלגה סקטוריאלית. במשך שנים העברנו את האחריות לטיפול בבעיות הציבור הרוסי לליברמן. ליברמן לא עשה כלום.  הוא רק ידע לתת סיסמאות. תגידו לי דבר אחד שליברמן עשה. היום הוא מדבר נגד חרדים, אבל לפני רגע הוא היה בברית עם החרדים ורץ לכל הרבנים כדי לבלום את המועמד החילוני בקרב על ראש העיר ירושלים".

בדיקת YNET מגלה שחלק מהמוזמנים עברו לליכוד עוד לפני הסכסוך בין נתניהו לליברמן.

דוברות "ישראל ביתנו" בתגובה: "אנו מקווים שנתניהו, שהוא ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הבריאות, ימלא קודם כל את תפקידיו הרבים וישקיע בביטחון המדינה, בתושבי הדרום ובצמצום הגרעון, את הזמן והמאמצים שהוא משקיע במתקפות והשמצות כנגד ישראל ביתנו.

"טוב שנתניהו נזכר בקיומם של העולים מחבר העמים שלושה חודשים לפני הבחירות ומציף את פליטי ״ישראל ביתנו״ בהצעות תעסוקה מגוונות.

"נתניהו משדר פאניקה כי הוא מבין שהגורם היחידי שימנע ממנו להקים ממשלת הלכה זאת רק 'ישראל ביתנו'".

16:53 עריכה

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) קורא לאחדות בציונות הדתית:

"בשנה האחרונה ביקשו ועדיין מבקשים גורמים מסוימים להפריד את הציונות הדתית לשתי מפלגות – 'מפלגת לייטים' ו'מפלגת חרד"לים'. כאבתי על כך מאוד וראיתי בכך חוסר אחריות. מחלוקת זו פילגה משפחות בהצבעתן ולא הגבירה אהבה בציבור. הייתה בכך עוד מחלוקת שלא לצורך, שגרמה לאיבוד קולות והקטנת כוח השפעתנו בציבוריות ובפוליטיקה בישראל

על עזיבתו לשל נפתלי בנט והקמת הימין החדש, כתב ח"כ יוגב בטור לערוץ 7: "על אף הכאב שחשתי מהפילוג שנעשה על ידי נפתלי בנט וחבריו, למדתי שכאב וכעס, אינם תכנית עבודה. מוטלת עלינו האחריות לאחד מחדש את כל כוחות הציונות הדתית לגווניה.

"בנוגע לאופיה הסקטוריאלי של מפלגתו, כתב יוגב: "לאורך כל דרכה ההיסטורית, הציונות הדתית ראתה עצמה מחויבת ואחראית לא רק למגזר שלה, אלא לכלל ישראל. המפלגה הדתית לאומית ראתה עצמה מחויבת לחברה ולחוסנה, לאופייה היהודי של מדינת ישראל בכל מישורי החיים".

"לא נוכל לסלוח, גם לא לעצמנו, אם בגלל הפיצולים והפילוגים נאבד את ייצוגנו ואת יכולת השפעתנו בתחומים רבים, חברתיים, דתיים התיישבותיים וביטחוניים", סיכם.

17:25 עריכה

בל"ד ותע"ל יחרימו הערב מסיבת עיתונאים שיזמו חד"ש ורע"ם במטרה להקים את הרשימה המשותפת מחדש, לפי המתווה שקבעה ועדת הפיוס. בל"ד ותע"ל (בראשות אחמד טיבי) מתנגדות למתווה בנחרצות על רקע המחלוקת בעניין הרכב הרשימה. בחד"ש (בראשות אימן עודה) וברע"ם סברו כי מסיבת העיתונאים תדרבן את תע"ל לחבור אליהן – מה שיותיר את בל"ד בודדה ויגביר את הלחץ עליה – אולם כעת מתברר, כאמור, ששתי המפלגות מאוחדות בעמדתן.

עדכון: מסיבת העיתונאים נדחתה ליום חמישי במטרה לנסות לחדש בינתיים את המשא ומתן. בתמונה: טיבי ועודה בימים יפים יותר.

אחמד טיבי ואיימן עודה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
אחמד טיבי ואיימן עודה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
17:35 עריכה

למרות השקת הקמפיין והשם, מתברר שנעם, המפלגה שהקים הרב טאו כסמן ימני של הציונות הדתית, לא באמת כאן כדי להישאר. כלומר, לא באמת מתכוונת להתמודד בבחירות, אלא רק לשמש מנוף לחץ על הבית היהודי. נראה שהמטרה העיקרית של הקמפיין וצבירת הכוח הפוליטי היא להכניס נציג של המפלגה אל איחוד מפלגות הימין. או כמו שמתארים זאת גורמים במפלגה ב"מקור ראשון": נציג ש"ההלכה והתורה בראש מעיניו".

17:58 עריכה

צחי הנגבי (הליכוד) מגיב לטענתו של בוגי יעלן (כחול-לבן) על כך שההדלפות על הנעשה בכחול-לבן מגיעות מראש הממשלה בנימין נתניהו:

18:17 עריכה

חברי מפלגת כחול-לבן – הח"כים המזוהים עם הציונות הדתית יועז הנדל, חילי טרופר ואלעזר שטרן – קיימו היום ישיבה שעסקה בהתנעת קמפיין שפונה לציונות הדתית. הקמפיין צפוי להתמקד בקיבוצים הדתיים ובערים שבהן דתיים רבים הצביעו למפלגה – ירושלים וגבעת שמואל.

18:31 עריכה

16.5 אלף הורים חתמו על עצומה: "אסור לרפי פרץ להיות שר החינוך". אחרת, הם מאיימים להשבית ב-1 בספטמבר את פתיחת שנת הלימודים. "אסור לו להיות שר החינוך של ילדינו. אסור לו להיות שר לשום דבר", הם אומרים. "אנו, הורי ותלמידי ישראל החתומים כאן, דורשים מראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר לאלתר את רפי פרץ מתפקיד שר החינוך. לא נשלח את ילדינו ב-1 בספטמבר 2019 למערכת חינוך שבראשה עומד הרב פרץ.

"על מנת להגן על התלמידות והתלמידים חשוב לנו שמשרד החינוך והעומד בראשו יתחייבו לקבל את המלצת משרד הבריאות ואיגודי מטפלי הנפש וישללו את קיומם של טיפולי המרה בחוזר מנכ"ל בטרם הפגישה (המתוכננת בין פרץ לנציגי ארגון המורים הגאים). טיפולי המרה הם מסוכנים. אין לנו כוונה להתפשר על הנקודה החשובה הזאת ולהפקיר את תלמידינו תחת איום ממשי על שלמות גופם ונפשם".

18:35 עריכה

ותיקי מפלגת העבודה נגד חיבור עם אהוד ברק:  השרים לשעבר משה שחל ומיכה חריש, כמו גם יו"ר המפלגה לשעבר עמרם מצנע, דחקו ביו"ר העבודה עמיר פרץ, במהלך פגישה שערך עמם לקראת הבחירות, להימנע מהחיבור והזהירו אותו מתוצאות שליליות של חיבור כזה.

19:25 עריכה

אביב גפן: "דילן גפן לא ילך לבית ספר שכפוף לרפי פרץ":

20:14 עריכה

תיק 1,000: חדשות 12 חושפים תמלילי שיחות בין ראש הממשלה לחוקרים בפרשת הטבות המס לאיש העסקים ארנון מילצ'ן (שתמורתן, על פי החשד, קיבל נתניהו ממילצ'ן מתנות). עיקרי התמלול:

נתניהו: ארנון לא פנה אליי בעניין הזה אף פעם.

חוקר: אז במה כן?

נתניהו: לא זוכר. אמרתי שהוא לא דיבר איתי. לא דיבר איתי על העניין האישי. אם דיבר איתי, אז דיבר על החוק ועל ישראלים – כלומר, להביא הנה ישראלים.

חוקר: אמרת שמילצ'ן דיבר איתךך לגבי תושבים חוזרים.

נתניהו: יכול להיות.

חוקר: לא יכול להיות, אתה אמרת.

תגובת נתניהו לדיווח: "שידורי התעמולה של גיא פלג בגנץ.טי וי הפכו לבדיחה. עד המפתח שעליו מתבסס התיק הוא יריבי יאיר לפיד, שפועל בכל דרך להפיל אותי. האם פלג לא שמע על "עד בעל עניין", שעדותו חסרת ערך? מה גם שמילצ'ן עצמו מעיד שלא איתי עסק בעניינו האישי אלא דווקא עם ידידו יאיר לפיד".

https://twitter.com/netanyahu/status/1150820988533334016

20:16 עריכה

דיווח בחדשות 12: חוויאר בטל, ראש ממשלת לוקסנבורג, ידיד ישראל והומוסקואל מוצהר, ביטל את בואו לארץ לרגל פרידה משגרירת ישראל עקב דברי ח"כ רפי פרץ.

20:19 עריכה

יו"ר כחול-לבן בני גנץ לאיחוד האירופי: איראן היא בעיה שמאיימת על שלום ישראל. גנץ אמר את הדברים  בעקבות הכרזת שרת החוץ של האיחוד האירופי כי אין בכוונת המעצמות להטיל סנקציות על איראן בעקבות הפרת הסכם הגרעין: "הערב חשוב להזכיר לידידינו באירופה שאיראן היא בעיה עולמית, שמאיימת על שלום העולם. בנושא הזה אין פוליטיקה. ישראל אינה יכולה להרשות לאיראן יכולת גרעינית- וכך גם אתם. 

20:21 עריכה

דיווח בחדשות 13: המדינה העניקה מיליון שקלים לסטארט אפ של אהוד ברק ושל ג'פרי אפשטיין. שותף אחר של ברק: "לא ידעתי שאפשטיין מעורב בחברה".

20:50 עריכה

חשיפת כאן 11: ההסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשותפות לפני פיזור הכנסת כלל הבטחה לעבודות בשבת רק בתיאום עם הרבנות והקמת רשות להסדרת ההתנחלויות. מחוץ להסכם נותרו חוק החסינות, פסקת ההתגברות ורפורמות בתקשורת.

תגובת יאיר לפיד: "זה רק הפרומואים להסכמים הקואליציוניים שביבי חולם עליהם בממשלה הבאה".

תגובת הליכוד: "ראש הממשלה שומר וישמור על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה ללא שום שינוי".

20:54 עריכה

נתניהו ממשיך בקרב על הקול הרוסי מול ישראל ביתנו: ראש הממשלה ביקש ממשה כחלון להדיח מרשימתו את רועי פולקמן – שכבר הודיע בעבר כי הוא שוקל את דרכו בעולם הפוליטי – כדי שאת מקומו במשבצת ה-35 של רשימת הליכוד לכנסת תיכנס טלי פלוסקוב. פלוסקוב, לשעבר ראש עיריית ערד, נחשבת לדמות פופולרית במיוחד בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר.

21:08 עריכה

שר החינוך רפי פרץ, עיריות וחברה מסחרית לקחו חלק בכנס להפרעות קשב בהפרדה מגדרית. הכנס, שיועד לקהל דתי וחרדי, נערך בהפרדה גם בקרב הדוברים. לקחו בו חלק גם קופת חולים כללית וחברת טבע. המשנה ליועמ"ש: ההפרדה בכנס מהווה "הפליה פסולה".

21:10 עריכה

פעילי נוער של מפלגת העבודה הפגינו ליד היישוב נווה, בו מתגורר רפי פרץ, במחאה על דבריו בנוגע לקהילת הלהט"ב.

21:20 עריכה

אהוד ברק נערך לריצה עצמאית ומגייס ערבויות בסך 3 מיליון שקל. מעניקי הערבות, שסומכים על כוחו של ברק לעבור את אחוז החסימה גם בריצה לבד, הם

חבר הרשימה קובי ריכטר, יו"ר כלמוביל שמואל חרל"פ וענת אגמון, מבעלות השליטה בעיתון "גלובס" (שפרסם הערב את הידיעה, בצירוף גילוי נאות).

 

על פי הדיווח, גיוס הערבים נעשה באמצעות מפלגת העצמאות, גלגולה הקודם של ישראל דמוקרטית, שברק הקים בשנת 2011, בימיו כשר הביטחון בממשלת נתניהו דאז, כשהתפלג ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה ח"כים נוספים. המפלגה סיימה את פעילותה בסוף 2012, כשברק החליט שלא להתמודד בבחירות לכנסת ה-19.

21:29 עריכה

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "ליברמן האשים את הציבור החרדי ברצח כשאמר בכלי התקשורת כי הסיבה שהפועלים נהרגים היא שאין מספיק פקחים באתרי בניה, משום שיש 18 אלף משגיחי כשרות ברחבי הארץ. אסור לשתוק על דברי ההסתה הפראיים שלו.

"אסור גם לשכוח שבזמן שהוא מדבר יושבים אלפי פקידים, אנשי ישראל ביתנו שליברמן ואנשיו דאגו לאייש בג'ובים רבים והם אינם עושים מאומה. במקום זאת היו יכולים להיות פקחי בנייה, או לפחות להשתמש בכסף שהם מקבלים כדי לממן פקחים כאלו".

21:47 עריכה

יאיר לפיד בסדרת ציוצים בעקבות חשיפת תמלילי החקירות בתיק 1,000: "אתה פשוט ראש ממשלה שהפסיק לתפקד. קרה לך משהו".

22:20 עריכה

משה פייגלין מכריז על פריימריז פתוחים להנהגת מפלגת זהות.  יו"ר המפלגה העלה סרטון לעמוד הפייסבוק שלה, בו הוא מגולל את השתלשלות האירועים האחרונים בזהות – הסיבות למשבר הנוכחי.

עיקרי הדברים של פייגלין בסרטון ובפוסט הארוך שנלווה לו (קישור למטה):

"בימים הקרובים תתקיים הצבעה אלקטרונית בקרב כלל מתפקדי המפלגה. כל חבר ללא יוצא מן הכלל, יוכל להציע את מועמדותו, לבחור ולהיבחר. מודגש כי ההצבעה, תיתן בידי היו"ר הנבחר את מלוא הסמכות לקבוע הפעם, בבחירות הקרובות בלבד, על פי שיקול דעתו הבלעדי, את כלל הרשימה לכנסת ה- 22.

"אנו נמצאים במשבר לא פשוט שאני מאמין שנבשיל ונצא ממנו מחוזקים ומנוסים יותר. פניה דמוקרטית ומכובדת אל כלל המתפקדים אמורה להתקבל בברכה ובשמחה אצל כל מי שרוממות הדמוקרטיה בפיו. אני מבקש מכם לשוב ולתת בי את אמונכם, לבחור בי כיו"ר המפלגה תוך מתן מלוא הסמכות לקבוע את הרכב הרשימה עכל פי שיקול דעתי הבלעדי.

הכרזה על פריימריז לראשות התנועה

חברות וחברי זהות היקריםאת המשבר שנוצר במפלגתנו נפתור באמצעות הצבעה דמוקרטית של כלל חבריה.לאור המשבר שפרץ במפלגתנו, ולאחר ניסיון כנה ומאמצים רבים להגיע לפשרה, החלטתי כי המשך קיום המפלגה והיכולת להגשים את חזונה, מחייב אותי לשוב ולאשרר את סמכותי כיו"ר ולהעמיד עצמי שוב לבחירת כלל מתפקדי המפלגה, תוך שאני מבקש מהגוף העליון של המפלגה – כלומר מכלל חבריה – להפקיד בידי את תפקיד יו"ר המפלגה יחד עם הסמכות לקבוע רק בבחירות הקרובות ומפאת קוצר הזמן, את הרכב רשימת מועמדי המפלגה לכנסת ה- 22, על פי שיקול דעתי הבלעדי. בימים הקרובים תתקיים הצבעה אלקטרונית בקרב כלל מתפקדי המפלגה. כל חבר ללא יוצא מן הכלל, יוכל להציע את מועמדותו, לבחור ולהיבחר. תקנון הבחירות יישלח היום במייל אל כל המתפקדים ויפורסם באתר המפלגה.מודגש כי ההצבעה, תיתן בידי היו"ר הנבחר את מלוא הסמכות לקבוע הפעם, בבחירות הקרובות בלבד, על פי שיקול דעתו הבלעדי, את כלל הרשימה לכנסת ה- 22. רקע:משהוקמה מפלגת זהות, הגיתי ויזמתי בעצמי את רעיון הפריימריז הפתוחים. המחשבה על כך תאמה את תפיסת החירות ומתן מירב הסמכויות לאזרח, שבה אני דוגל ומאמין עד עמקי נשמתי.מעולם לא הקים אדם בישראל מפלגה המבוססת בעיקר על המוניטין שלו, ובמקום לשמור בידיו את מלוא הסמכות והכח, מסר את רובו בידי הציבור הרחב. לא ליברמן, לא כחלון, לא לפיד, לא דרעי, לא בנט – איש לא העלה מעולם על דעתו מן מהלך "מוזר" שכזה. אנחנו בזהות עשינו זאת – לקחנו מפלגה שזה עתה קמה וכבר בצעדיה הראשונים מבצעת מהלך מרשים של פריימריז ופריימריז פתוחים.אולם למהלך שכזה כשהוא מבוצע אצל מפלגה צעירה יש גם חולשות. מספר המתפקדים הקטן בתחילת הדרך מאפשר השתלטות עוינת. הרשימה שתיבחר עשויה שלא להיות מאוזנת (רק דתיים או להיפך) ולשדר מסר הפוך, ואולי נרצה לצרף ברגע האחרון דמות ציבורית מוכרת שתמשוך קולות, או דמות העשויה לסייע למפלגה מכל סיבה אחרת. לכן החלטנו על שיטה המשאירה בידי היו"ר כ- 25% מן המקומות ומעבירה לבחירת הציבור הרחב את הכח לקבוע את הרכב הרשימה בכ- 75% המקומות הנותרים.כך נבחרה רשימת זהות לכנסת ה 21.בבחירות המפתיעות לכנסת ה 22 תכננתי להיכנס להליך מואץ של בחירת היו"ר ואחריו כל הליך הפריימריס לבחירת הרשימה לכנסת. התחלתי לדבר עם המועמדים ולהכינם לקראת המהלך – הספקתי לעשות זאת עם שלושת המועמדים הראשונים ברשימה.אלא שאז הודיע לנו חברת evote שביצעה עבורנו את ההצבעה, כי לא תוכל לבצע פריימריס פתוחים בקרב כלל אזרחי ישראל בפרק זמן כה קצר.בצר לי נאלצתי לוותר על הפריימריז. פניתי לוועד המנהל וביקשתיו להשאיר את תוצאות הפריימריז הקודמים – על קנם ולחזור ולאשרר את סמכות היו"ר לשריין מועמדים נוספים – כפי ראות עיניו על פי התקנון – בדיוק כמו בבחירות הקודמות.החלטתי לוותר על המשבצת שיועדה לשריון היו"ר במקום השני ולהציב בה את גלעד אלפר, במקום השלישי להציב את שותפי להקמת זהות, מנכ"ל המפלגה שי מלכה ולאחריו את יתרת הרשימה ללא שינוי. כתוצאה מן השינוי, חלק מן המועמדים קודמו מקום אחד ברשימה וחלק נותרו במקומם ללא שינוי. איש לא נדחק לאחור. בחירתי בשי נועדה לחזק את יכולת הסיעה בכנסת. הרגשתי כי במאבקים הקשים העתידים להיות לנו בתוך הכנסת, ניסיונו הפוליטי של שי ויכולותיו הניהוליות המוכחות, יואילו מאוד לתפקוד הסיעה.שניים מן המועמדים ערערו על הלגיטימיות של החלטתי זאת. קודם שפנו אלי, יצרו חזית משותפת ולמעשה יצרו מצב שבו על מנת לקבל את שיתוף הפעולה של מועמדים לכנסת, אני צריך לחזור בי מהחלטתי. מכאן ואילך התדרדרו העניינים במהירות עד למצב שבו שותקה המפלגה לחלוטין.שי מלכה, האיש המסור שכל הקמת המפלגה והאחריות לקיומה מונח על כתפיו, פנה אלי וביקש להסירו מן הרשימה בכדי להשכין שלום ולהשיב את המפלגה אל דרך המלך.במוצ"ש פניתי באופן פומבי אל שני המועמדים וביקשתים לבוא אל ביתי ולסיים את הפרשה עוד באותו לילה.ישבתי עם אחד מהם ועם מספר פעילים מרכזיים שהגיעו במקביל, והצעתי הצעה שחשבתי כי לא ניתן יהיה לסרב לה – הצעתי שאקבל את הצעת שי ואאפשר לו לצאת מהרשימה ולשריין במקומו אדם אחר שיהיה מקובל עליהם ולהותיר את שאר הרשימה ללא שינוי. התניתי את הצעתי בדבר אחד בלבד – התנצלות פומבית בפני שי על כל שפך הדם הנורא שנגרם לו.חשבתי שהצעה כה נדיבה שבה אני נכנע לדרישותיהם, מוותר למעשה על הסמכות שהותרתי בידי וכל שאני מבקש מהם הוא לשמור על שמו הטוב של האיש שהקריב יותר מכל אדם למען קיום המפלגה – חשבתי שהצעה כזו תתקבל מיידית ועוד באותו ערב נתחבק ונסיים את הפרשה.עד אור הבוקר נמשך הוויכוח עם השניים ולמעשה עד שעות הצהריים של היום. כשטרם קיבלתי תשובה, החלטתי לפנות ישירות אליכם המתפקדים.המציאות שהתבהרה לי היא כי ללא צעד מנהיגותי לא תהיה תקומה למפלגה. אמנם מאוחר יותר הסכימו השניים לחתום על מסמך הפשרה שהצעתי במוצ"ש אולם מבחינתי הזמן לכך חלף. הרצון הטוב והכן שהחל במתן חופש בחירה גדול ככל האפשר, נוצל לרעה על ידי שניים מן המועמדים והביא לשיתוק במפלגה ולאובדן הסמכות של היו"ר ושל המנכ"ל. כך אי אפשר להנהיג, כך אי אפשר לנהל – לא מפלגה ולא שום תאגיד שהוא.מיד לאחר הבחירות נסיים את בניית מוסדות המפלגה (מהלך שהחלנו בו לאחר הבחירות האחרונות) ונחזור לקיים בחירות על פי שיטת הפריימריס הקודמת.חברות וחברים יקרים. אנו נמצאים במשבר לא פשוט. שאני מאמין שנבשיל ונצא ממנו מחוזקים ומנוסים יותר.פניה דמוקרטית ומכובדת אל כלל המתפקדים אמורה להתקבל בברכה ובשמחה אצל כל מי שרוממות הדמוקרטיה בפיו. אני מבקש מכם לשוב ולתת בי את אמונכם, לבחור בי כיו"ר המפלגה תוך מתן מלוא הסמכות לקבוע את הרכב הרשימה עכל פי שיקול דעתי הבלעדי.לזהות ולחירות ולתיקון עולם במלכות ש-דימשה פייגלין

פורסם על ידי ‏משה פייגלין‏ ב- יום שני, 15 ביולי 2019

23:10 עריכה

אהוד ברק צילם את כרטיס האשראי שלו כביקורת על נתניהו (שלא מחזיק כרטיס אשראי בארנק) – ופרטי הכרטיס הפכו לוויראליים.

"תראה ביבי, ככה נראה כרטיס אשראי"קישור לסרטון בחדשות 13, ממנו נלקח הפריים הוויראלי (שלא הונח כאן מטעמים מובנים).

רגע לפני, בחומוסיית "הקוסם" בתל אביב:

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
יום ב׳, 15/07 אתמול עריכה

 

אפשר לאהוב אותי

סתיו מילוא אורבך

הכותרות לאחרונה מזכירות כמה שוֹנוּת וחוסר ישע מזקקים מאנשים אימה חבויה, וכמו מטען חשמלי שדבק בגוף, הם מטיחים אותה החוצה במכות. אולי זה ריפוי עצמי או גירוש שדים, או פיצוי על עבדות רגשית שהושתה עליהם בידי מי שהיה אמור לאהוב אותם.

משחק הנסיבות מעסיק אותי תדיר. אני לא חושבת שיש סיבה לכל, אבל נסיבות תמיד יש. בדיאלוג פנימי ענף, אני בונה לאנשים קייסים שלא יפקירו אף עין לאדישות יבשה. אפילו במקרה הפרטי שלי, אני נודדת מדי פעם לנסיבות.

זו לא הייתה המטפלת שהכאיבה לי: זה היה בעלה. הייתי בת שנתיים. אין לנו מושג כמה זמן זה נמשך; אבל בדיעבד, בטיפול, גיליתי שלא רק שבימינו אני נושאת פוסט-טראומה פעילה למדי, אלא שגם בילדותי – שהייתה רצופת חרדה שהנפש הבלתי מזוינת תתקשה לפרש, כי ילדים הרי מביעים מצוקה בשפתם בלבד – למעשה התמודדתי עם פוסט-טראומה.

עשר שנים לאחר ההתרחשות, בגיל שתים-עשרה, צפו רסיסי זיכרונות בסיוטים שהלכו והדירו שינה מעיניי. אמנם חלומות מקפיאי דם תמיד רדפו אותי בלילות, אבל אני זוכרת את הלילות ההם וזוכרת איך התעוררתי והרגשתי שונה, וזוכרת את הרגע בו הבנתי שמדובר בזיכרון. ואת הרגע שהמבוגרים אישרו שזה אכן קרה.

נסיבות ילדות הציפו את הזיכרון הזה, ולפרקים אני תוהה לגבי הנסיבות שמביאות אדם שלדעתי היה מבוגר מאבא שלי והיה לו זקן ובו כבר נזרקה שיבה, לפגוע בילדה בת שנתיים.

במהלך השנים ניסיתי להמציא מסלול שפיתל את האיש והמיר אותו לכדי הגבר האלים אליו צמח; ותהיתי אם הייתי יכולה להיות ילדה שונה, ילדה טובה שלא נמלטת מנפשה. התאבלתי עליי קצת, כי החרדה הגולמית והילדית שהבעתי בזמנו פגשה רצון תמידי שאשתנה ואהיה אחרת, ולא יכולתי. אני עדיין מתרגלת לזה שאפשר פשוט לאהוב אותי.

דברים תמיד פוגשים בי בין הנקודות, אולי משום שאני מתקיימת בכמה מקומות בו-זמנית. חלומות על חנק ומוות מעירים אותי לאחרונה בשעות לא שעות, ועל אף שהימים עוברים עליי בנעימים, הרגלים עתיקים בי שוב זוקפים ראש ומתקוממים נוכח הקלות שאני מתנסה בה. כאילו שמשהו בי יודע שקלות היא ממני והלאה, וזה הכל שואו, והנה תזכורת לילית לכמה שאני נוקשה ומתגוננת עדיין.

הרי דבר אז הוביל לדבר – יכולתי לעשות תיקון רציני לשיעורי חשבון עם כל האחד ועוד אחד שעשיתי בטיפול. כל אחד כזה הוא סופרנובה בשמי בחיי, הרבה אחרי הפיצוץ בזמן אמת. כך עובד רצף זמן-חלל-גוף-נפש. החיים הם ציר, לא נקודה.

לאלימות בגיל צעיר עלולה להיות השפעה הרסנית על הנפש המתפתחת, על אמונה עצמית ושידור מצוקה, לראות במבוגרים אוטוריטה והגנה, לקשר סיבה ותוצאה. ילדים מתעתעים במבוגרים, לא בכוונה:

פשוט רוב המבוגרים שוכחים איך מרגיש וחושב ילד, איך ילדה רואה את העולם, והם אומדים את שלומם ורווחתם בכלים שהזמן העניק להם, ולקטנים טרם הזדמן לרכוש. והם כל-כך חיים את הרגע ותכלסיים כאלה, שנדמה שהם שכחו מכל העניין לגמרי.

אל תבלבלו חוסר מיומנות עם חוסן נפשי. הקשיבו למילים ולהתנהגות. הקשיבו לאנשים כמו שמקשיבים למוזיקה. דברים עלולים לקנן בפנים, לשבת בתנור הרגשי על חום נמוך ולתפוח; ואם מתישהו יצפצף הטיימר ויגיח התבשיל, אתם מוכרחים להיות מסוגלים להקשיב ולשמוע את הצפצוף.

אני לומדת לאהוב אותי. לומדת להקשיב לי יותר טוב – זה תיקון פי מאה יותר חשוב מחשבון (אבל אל תתעלמו ממה שעשיתי כאן). על זה עומדת אהבה, לדעתי, כי ביכולת להקשיב טמון הכל: טמונות פיוס וקבלה, טמונים כבוד וגבולות, טמונות אחריות ונוכחות. אלה מנות חלקנו, כולנו. ההפך מאילוף והמרה, ההפך מאוטם וצינה. היכולת להתפתח, להתקדם, לאהוב, טמונות בקשב. הקשיבו.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 515 מילים
ציפור ספוגה בנפט, בעקבות האסון האקולוגי במפרץ מקסיקו ב-2016 (צילום: AP Photo/Gerald Herbert)
AP Photo/Gerald Herbert

למדינת ישראל דרושים: מפקחי ים

שלל קידוחי הגז והנפט המתקרבים לחופי ישראל מחייבים הכנה למקרה של תאונה או דליפה, אשר תזהם את הים ותאיים על קו החוף ● במשרד להגנת הסביבה דרשו ממשרד האוצר תקנים ל-25 מפקחי ים ● נכון לעכשיו, לא קיבלו אפילו אחד

הים הופך לזירה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל, אבל נראה שבממשלה לא מפנימים שמישהו צריך לנהל את הזירה הזו.

כדי להיערך לפיקוח על שלל קידוחי הגז והנפט ולהיות מוכנים למקרה של תאונה/דליפה שתזהם את הים ותאיים על קו החוף, במשרד להגנת הסביבה דרשו ממשרד האוצר תקנים ל-25 מפקחי ים. נכון לעכשיו, לא קיבלו אפילו אחד.

כבר לפני מספר שנים, אחרי אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ועם הפיכת הים הישראלי למרחב שוקק קידוחי גז ונפט, הבינו במשרד להגנת הסביבה שבמצבת כוח האדם הנוכחי אין סיכוי שמדינת ישראל תהיה מסוגלת להתמודד עם תאונה עתידית.

אסדת הקידוח ״תמר״, כ-24 ק״מ מחוף אשקלון (צילום: משה שי/פלאש90)
אסדת הקידוח ״תמר״, כ-24 ק״מ מחוף אשקלון (צילום: משה שי/פלאש90)

כשרני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, נשאל בזמנו מה נוכל לעשות במקרה של תאונה באחד הקידוחים, הוא השיב: ״להתפלל״. מאז הצטיידו במשרד בספינות ובציוד לעצירת זיהום, אבל בכל מה שנוגע לכוח אדם מיומן, ולמעשה לכוח אדם בכלל, העניינים מדשדשים.

כדי להתמודד עם האתגרים הימיים, המשרד להגנת הסביבה ביקש מהאוצר הקצאה של 25 תקנים למפקחי ים. לאחר מו"מ ממושך האוצר הסכים לאשר שמונה, מתוכם שישה ל-2020 ושניים באופן מיידי. אלא שגם השניים האלה עדיין לא הגיעו – האיוש שלהם מתקדם באיטיות בצנרת הביורוקרטית של מכרזים ואישורים.

בעמותת ״צלול״ פרסמו עצומה הקוראת לאוצר להקצות את כוח האדם הדרוש לפיקוח על הנעשה בים. "המזהמים מזהמים, ולאף אחד לא אכפת", נכתב בעצומה, עליה חתמו כבר יותר מ-450 אזרחים.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר הגיעו לסיכום במסגרתו יחידת הפיקוח בים תחוזק ב-8 תקנים, וזאת בהתאם לבקשת המשרד".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 223 מילים

"יצא גבר"

גם אם תשכך סערת התבטאויותיו של שר החינוך בעד טיפולי המרה ללהט״בים עד ספטמבר, הרב רפי פרץ הפך השבוע לדמות מרכזית במערכת הבחירות ● בזכות התגובות הזועמות נגדו, מעמדו בציונות הדתית רק התחזק ● פרשנות

רפי פרץ (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

גם אם תשכך סערת התבטאויותיו של שר החינוך בעד טיפולי המרה ללהט״בים עד ספטמבר, הרב רפי פרץ הפך השבוע לדמות מרכזית במערכת הבחירות ● בזכות התגובות הזועמות נגדו, מעמדו בציונות הדתית רק התחזק ● פרשנות

הרוב המוחלט של הציבור במדינת ישראל לא יודע מה זה טיפולי המרה. המדובר בטיפולים קשים וחסרי תועלת, ובמקומות רבים בעולם הם גם אינם חוקיים. האמירות של שר החינוך רפי פרץ, כי הוא תומך בטיפולי המרה בלהט״בים ואף ביצע כאלה, הטילו זרקור ענק על נושא עלום, צנוע ולא ידוע, שמאיים לפתע על סדר היום של הבחירות לכנסת ה-22. מי היה מאמין.

וגם אם ישכחו את סערת טיפולי ההמרה עד ה-17 בספטמבר, הרב פרץ, גם הוא איש אלמוני יחסית, הפך עתה לדמות מרכזית בבחירות האלה, בגלל ההתבטאויות השנויות במחלוקת והערכים שלהם הוא מטיף.

הפגנה נגד שר החינוך רפי פרץ, בעקבות התבטאויותיו בעד טיפולי המרה ללהט״בים (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנה נגד שר החינוך רפי פרץ, בעקבות התבטאויותיו בעד טיפולי המרה ללהט״בים (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בניגוד לרבים שקבעו אתמול כי פרץ הסתבך באמירה אומללה וערער את מעמדו ואת הסיכוי לעמוד בראש איחוד מפלגות הימין, הרושם שלי, אחרי שיחות עם אנשים חשובים ומשפיעים במגזר הציוני-דתי, הוא הפוך: פרץ רק הפך פופולרי וחזק יותר בקרב הציבור שלו. ולא מדובר רק בקרב הרבנים מן השורה והחרד"לים בשטח.

בציבור הדתי-לאומי חל שינוי גדול ביחס אל הקהילה הלהטב"ית בשנים האחרונות. אבל בקהילה הרחבה מסתייגים, חושדים, חוששים ובעיקר שונאים את הניסיון הנפוץ, לטעמם, לסתום את הפה למי שמדבר על משפחה נורמטיבית. "אנחנו מרגישים השתלטות אלימה על הרחוב, על השיח בנושא הזה. הרב פרץ נתן מלחמה בכיוון ההפוך וזה בסדר גמור", אמר לזמן ישראל פעיל בולט ומוכר.

"אנחנו מרגישים השתלטות אלימה על הרחוב, על השיח בנושא הזה. הרב פרץ נתן מלחמה בכיוון ההפוך וזה בסדר גמור"

הנרטיב בקהילה היה ונשאר דתי ולאומי, ולא חשוב אם אתה תלמיד בישיבת הר המור הקיצונית, או מתפלל בבתי הכנסת הלייטים של גבעת שמואל פעם או פעמיים בשבוע. הלהטב"ים נחשבים חוטאים ברמה הדתית, ולכן הדברים של פרץ לא עוררו תרעומת גודלה מדי במגזר הזה ואולי אפילו סימפטיה.

גם הרעיונות שלו מקובלים בסך הכל. "מה רוצים ממנו", שאל אותי אחד המועמדים ברשימת הבית היהודי אתמול. "כל טיפול פסיכולוגי מותר, ודווקא זה אסור?"

המתקפה החילונית מקיר את קיר, מבנימין נתניהו ועד אביגדור ליברמן ויאיר לפיד, כמו גם ההפגנות אמש (ראשון) נגד הרב פרץ, גייסו לצידו תומכים דתיים שבאו להגן עליו. בבית היהודי נזכרו אתמול בקריאה השלומיאלית של השמאל נגד יישוב בית אל. "מי שהולך להתיישב בבית אל, מונע מדינה פלסטינית", נכתב פעם במודעות של ״שלום עכשיו״. התוצאה הייתה שרבים הלכו לבית אל בדיוק כדי למנוע את המדינה הפלסטינית.

"זהו יקום מקביל", מסביר לי פעיל בציונות הדתית. "שר החינוך יכול להפוך לבדיחה אצל המפגינים, אבל בקודים שלנו הוא יצא גבר".

"זהו יקום מקביל", מסביר לי פעיל בציונות הדתית. "שר החינוך יכול להפוך לבדיחה אצל המפגינים, אבל בקודים שלנו הוא יצא גבר"

זו הסיבה שלא נשמעו אתמול ברשימת איחוד מפלגות הימין קולות להדיח את הרב פרץ. מי שעלה לשידור, צייץ בטוויטר או הופיע בטלוויזיה, עשה זאת רק כדי הגן עליו. אפילו נפתלי בנט מהימין החדש, שבאמת מנסה לקרב את המצביעים הלהטבי"ם למפלגתו, פרסם פוסט נגד "המלחמה האובססיבית בהם", אבל נמנע מלהזכיר את פרץ בשמו. גם איילת שקד לא נשמעה בנושא, עד לרגע זה.

המגמה היא שכולם ירוצו ביחד בבלוק טכני שמח, יחד עם עוצמה יהודית, כדי שמאות אלפי קולות לא ילכו שם לאיבוד. בהמרה לסובלנות, הם יטפלו אחר כך – או לעולם לא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 472 מילים

אנחנו שמחים שסוף סוף דיברנו על זה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

סכיזופרניה פמיניסטית 007

AP_19058784720795 (1) (צילום: Vianney Le Caer/Invision/AP)
Vianney Le Caer/Invision/AP

שיהיה במזל טוב, יש לנו 007 חדש, או יותר נכון חדשה.

בשירות הוד מלכותה, עם רישיון להרוג, סוכנת החרש החדשה של שירות הביון MI6 היא לשאנה לינץ' שמוכרת לנו כטייסת מריה רמבו מהסרט קפטן מרוול.

007, לשעבר ידוע כג׳יימס בונד, הוא יציר דימיונו של איאן פלמינג, סופר בריטי מצליח שב-1953 הגה את דמות המרגל רב התושיה שדמותו הונצחה ב-26 סרטים, החל בשנת 1962 ועד 2015. את דמותו גילמו לא פחות משבעה שחקנים עד היום.

שון קונרי השרמנטי, רוג׳ר מור המשעשע, דניאל קרייג הקשוח וכל השאר, כולם היו – בין יתר תכונותיהם הטובות יותר והטובות פחות, רודפי שמלות פוחזים ומיזוגנים לא קטנים, כיאה לדמות ספרותית משנות החמישים של המאה העשרים.

ג׳יימס בונד הוא התגלמות הגבריות הרעילה, סיוטן של הפמיניסטיות וחלומם החשאי של הגברים, גם אם היום רובם לא יעזו להודות בכך. בונד השרמנטי נוהג במכוניות המהירות, שותה את המשקאות הנכונים, יוצא מהמים יבש ומסורק וחובט באויביו בקלילות. והכי חשוב, מציל את נערת בונד מציפורני הרשע הישר למיטתו לאחר הפגנת התנגדות קלילה מצידה (התנגדות מעושה כמובן).

מכיוון שלפמיניזם לא היתה סבלנות לעמוד בתור כשחילקו חוש הומור, הדמות של בונד נתפסת אצלם כמודל חיקוי אמיתי, שמייצר דורות של גברברים, אשר משוכנעים שגם הם כמו בונד ישכיבו כל נערה על אף התנגדות קלילה (ומעושה כמובן).

משטרת המחשבות של הפמיניזם שמה לה למטרה לחסל דמויות הרסניות ומזיקות כדוגמת 007, לא יעלה על הדעת להרעיל את מוחם התמים של דורות של ילדים תמימים, שיהפכו לחיות טרף פראיות. מעניין שהרבה פחות מפריע למשטרת המחשבות הזדהות עם דמויות של רוצחים, מאפיונרים, פושעים וסוחרי סמים, כל עוד יתנהגו בנימוס ובכבוד לבנות זוגם כמובן.

זאת ועוד, תכונות שנהוג לכרוך בחבילה אחת עם מה שנהוג לכנות גבריות רעילה, לא מפריעות כלל וכלל כשהן מופיעות אצל דמויות נשיות, להיפך, במקרה הזה הן מעידות על העצמה נשית, שחרור ושבירת תקרת הזכוכית. יש להניח ש-007 החדשה תנהג בפראות לא פחותה, ותהרוג ביעילות רבה בדיוק כמו בונד קשישא, שנושל ממספר הקסם שליווה אותו כל כך הרבה שנים. מה זה אם לא סכיזופרניה פמיניסטית?

אז מה אכפת לי בעצם מהמספר הזה 007, ולמה אני מקדיש פוסט שלם ליללות על גיבור תרבות שנגנב על ידי הפמיניזם? הרי אני ממש לא רוצה להיות בחברתם של הגזענים שמיללים על בחירתה של שחקנית שחורה לגלם את בת הים הקטנה.

פשוט לשאנה לינצ׳ בתור 007 היא בלון ניסוי, היא כניעה של האולפנים ללחץ מתמשך של אירגונים פמיניסטיים ללהק אישה לתפקיד ג׳יימס בונד. כן – אישה לתפקיד ג׳ימס בונד, חזרנו לימי שייקספיר בהם גברים גילמו דמויות של נשים, רק להיפך.

אז בסרט הבא בונד עדיין איתנו, והוא כנראה עדיין חרמן פאתטי שלא מסתגל לעידן ה-me2. אבל השלב הבא הוא השמדה מוחלטת של ג׳ימס בונד, וזה בסדר גמור אם אין יותר מקום לגיבור מהסוג הזה, אם הוא נמאס, לא מחדש, לא מעניין.

זה לא בסדר אם זו כניעה למשטרת המחשבות. לא יכול להיות שאסור יהיה להציג דמות של גבר מיזוגני, אבל כן אפשר יהיה להציג דמויות אלימות ושליליות מכל סוג אחר, רק כי כך קבע הפמיניזם.

אם נצנזר יצירות אומנות בגלל תכונות האופי המיזוגניות של הדמויות בהן, או בגלל הדרך בה מוצגות הדמויות הנשיות, נשאר ללא אומנות, והתהליך כבר החל. לא עם ג׳יימס בונד אלא עם לוליטה שיש קריאות להחרימו, עם למי צלצלו הפעמונים של האמינגווי ועם ספרים של קרואק, הנרי מילר ומארק טווין.

יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 534 מילים ו-1 תגובות

הרב דוד רוזן מאמין כי ניתן לבנות גשר בין-דתי

David Rosen with King Abdullah.Picture Supplied
David Rosen with King Abdullah. Picture Supplied

ישנו קיטוב הולך וגובר בשיח הפוליטי בעולם בשנים האחרונות, זאת בשל פער סוציו-אקונומי מתמשך, מתיחות פוליטית וגורמים תרבותיים נוספים.

ענייני דת ואמונה משתייכים לגורמי הקיטוב הנפיצים ביותר. זאת למרות שדתות רבות מושתתות על עקרונות יסוד שעניינם הפצת שלום ואחווה. עם זאת, על אף שחלק מן הדתות מהוות את הגורם העיקרי בהצתת מתיחויות, יש כאלו הרואים בדתות השונות ובאמונה הדתית כבסיס מאחד לבניית גשרים בין אויבים וזרים.

הרב דוד רוזן, המשמש כמנהל הבינלאומי לעניינים בין-דתיים מטעם הועד היהודי-אמריקני בירושלים (AJC Jerusalem), הקדיש את חייו המקצועיים ליצירת קשרים חזקים יותר בין היהדות לבין דתות מרכזיות נוספות בעולם.

על אף כי נדמה שדתות רבות מנוגדות זו לזו, הרב רוזן ועמיתיו ברחבי העולם מנפצים את המיתוס הזה מדי יום ביומו. הרב רוזן מוכיח שבמקום בו מאמצים דיפלומטיים וממשלתיים להשגת הסכמים והבנות בין מדינות נחלו כשלון, דווקא יוזמות פרטיות הובילו לשינוי ברמה הגלובלית.

על אף האמור לעיל, עבודתו של רוזן אינה נטולת אתגרים, שכן עליו למצוא קרקע משותפת בין הדתות, המגשרת על מאות שנים של מחלוקות קשות על רקע דתי. כיום הוא עובד על יוזמה פרטית לבניית גשרים בין-דתיים ברחבי העולם, משימה המצריכה השקעת מאמצים רבים בכמה מהמסגרות הקשות ביותר לפעולה.

איחוי הקרעים

הרב רוזן נולד וגדל באנגליה למשפחת רבנים מוכרת. הוא משבח את החינוך האורתודוכסי שקיבל בנעוריו, וטוען כי בזכותו למד על פתיחות כלפי העולם ועל חשיבות העזרה לנזקקים.

לאחר שסיים את תפקידו כרבה הראשי של אירלנד, הוא החל בקריירה ארוכה לטיפוח דיאלוג בין-דתי וערוצי דיפלומטיה בלתי רשמיים.

הפעם הראשונה שבה נתקל באתגר רב-דתי ורב-תרבותי הייתה במסגרת לימודיו בירושלים, שעיקרם היו לימודי דת והסמכה לרבנות, אך כללו גם מפגשים עם אנשים מקהילות דתיות שונות.

רוזן שירת בצה"ל כתותחן בחיל השריון, ולאחר מכן כרב של הגייסות שהוצבו במערב סיני. עם תום שירותו הצבאי, רוזן מילא מספר תפקידים ברחבי העולם, וכאשר הגיע לדרום אפריקה החל לפעול במרץ לגישור בין הדתות.

הוא שימש כרב בכיר בקהילה היהודית הגדולה ביותר בסי פוינט, קייפ טאון, כחבר בית הדין בקייפ טאון ואף נמנה על מייסדי הפורום הבין-דתי בקייפ טאון – גוף המורכב מיהודים, מוסלמים ונוצרים.

רוזן, שנודע בשל עבודתו החלוצית ביצירת קשרים בין הקהילה היהודית לקהילה הקתולית, אף נטל חלק בצוות המצומצם שניהל משא ומתן לביסוס קשרים מלאים בין מדינת ישראל לבין הותיקן, והיה הרב האורתודוכסי הראשון שהוענק לו תואר אבירות על ידי האפיפיור. תואר זה הוענק לו בשל עבודתו לפיוס בין היהדות לנצרות.

בנוסף לעבודתו בועד היהודי-אמריקני, הרב רוזן הינו נציג הרבנות הראשית לישראל בועדה לשיח בין-דתי ובמועצה הבין-דתית המתאמת בישראל. הוא מומחה במציאת אפיקים דיסקרטיים ליצירת גשרים חדשים ולצמצום פערים בין מדינות שממשלותיהן לא הצליחו לכונן קשרים דיפלומטיים זו עם זו.

המטען התרבותי והגאופוליטי שגרם לסכסוכים רבי שנים בין הדתות הופך את עבודתו של רוזן למאתגרת. רוזן השקיע זמן רב בכינון ערוצי תקשורת בין מנהיגים מוסלמים ויהודים, והוא נחשב לפורץ דרך בתחומו. אחד ההישגים העיקריים של רוזן במאמציו הבין-דתיים הינו בפיתוח היחסים בין ישראל והמערב, לבין המפרץ הפרסי.

על אף שאזור המפרץ הפרסי נודע ביחסו העוין כלפי ישראל וביריבות בין המדינות, רוזן הצליח למצוא תומכים משתי המדינות ליוזמתו החשובה. הוא מאמין כי כינון קשרים עם אזור המפרץ הפרסי חיוני לפתרון בעיות רבות במזרח התיכון, לרבות בעיות שאינן קשורות לדת.

גישה בין-דתית לדיפלומטיה

כחבר בגוף היהודי הבכיר ביותר בישראל, רוזן מבין את חשיבותם של מנהיגים דתיים בהובלת שינוי פוליטי. בראיון שהעניק בשנת 2017 הוא ציין כי "מנהיגים דתיים יכולים להשפיע השפעה אמיתית על הפוליטיקה במספר מקומות. הדברים נכונים בעיקר בעולם המוסלמי, שם הדת שלובה ושזורה בעולם הפוליטי".

זאת הסיבה שבגללה השקיע רוזן מאמץ רב בכינון קשרים עם מספר נציגים ממשפחות המלוכה המוסלמיות ברחבי העולם, ומאמציו השתלמו.

הוא הצליח לייצר ערוצי תקשורת עם ערב הסעודית, מדינה הידועה באיבתה המתמשכת כלפי ישראל. הוא מונה כחבר מן המניין במרכז העולמי של המלך עבדאללה לשיח בין דתי ובין תרבותי (KAICIID). במסגרת פעולתו במרכז זה, עובד הרב באופן צמוד עם קובעי מדיניות ועם קבוצות רב-דתיות לקידום השלום ולפתרון הסכסוך.

הרב רוזן אף הצליח לפלס את דרכו לאיחוד האמירויות, ואף הוזמן לשאת נאום באחד מהכנסים המרכזיים בנושא שיח בין דתי שהתקיים שם. בדרכו הדיפלומטית הייחודית, קיים רוזן טקס צנוע של הדלקת נרות חנוכה בנוכחות מנהיגים יהודיים ומוסלמים מאיחוד האמירויות גם יחד.

יצוין כי עמדותיו של רוזן לגישור הפערים בין התרבויות שנויות במחלוקת אפילו בישראל עצמה. הוא אחד הדוברים להכרה בדרישה הפלסטינית, ותומך נלהב בפתרון שתי המדינות, כאחד ממייסדי הארגון שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם.

גישתו האמיצה של רוזן לכינון ערוצים דיפלומטיים על בסיס דתי כבר סייעה לו לשבור מחיצות שעמדו על תילן במשך עשורים רבים. הוא סייר במקומות כמו אבו-דאבי ואינדונזיה, ואף נשא שם נאומים, מקומות שישראלים בפרט, ולעיתים יהודים בכלל, אינם רצויים בהם.

עבודתו עזרה להפיח חיים בקשר בין מנהיגים דתיים ופוליטיים מוסלמיים, ועודנה ממשיכה לשרת כאלטרנטיבה חשובה לגישושים פוליטיים.

היום קצר והמלאכה מרובה

כיום, רוזן הוא אחד מהדוברים המשפיעים ביותר בנושא שיח בין-דתי בעולם. הוא זכה להכרה ולשבחים רבים בשל עבודתו, אולם משימתו טרם הושלמה. הוא ממשיך לכהן במספר תפקידים וארגונים שמטתם לכונן קשרים בין-דתיים, והוא דואג להמשיך ולהפיץ את המסר שלו ברחבי העולם.

על אף שיש שיפור משמעותי בתחום ונעשו כמה צעדים חשובים, טרם הושגה מטרתו להגיע להבנה הדדית בין הדתות, ובאמצעותה ליצור קשרים בין מדינות עוינות.

ליוסף בודאק ניסיון של מעל 15 שנים בניתוח המצב הפוליטי בתורכיה, הן יחסי הפנים והן יחסי החוץ במדינה. הוא מעניק ייעוץ אסטרטגי לתאגידים זרים המעוניינים להתבסס בתורכיה, ובנוסף הוא מציע אסטרטגיות ייחודיות ופרובוקטיביות לכינון שלום במזרח התיכון, אזור שהיציבות חיונית בו.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 832 מילים

אתה ואני והמוות

הבן של נטלי פיק

כשאני יושבת במדיטציה, אחרי השיעור, אני נזכרת בשיחה שהיתה לי עם בני הקטן בן השלוש. זה היה אחרי הטיול היפה במערות בית ג'וברין. בהתחלה היתה שמש ובני הקטן קפץ בעשב הירוק, נעצר ליד פרחי פרג אדומים מאוד והתפלא על הקוצים שמעזים לעקוץ אותו.

פויה, הוא צעק עליהם, אבל הם נשארו יפים ודוקרים ולא השתנו לכבודו או לכבוד הצעקות שלו. במערות הקרירות הוא דווקא שתק ופניו התמלאו פליאה, אחר כך הלכנו כולנו, יחד, לאכול.

מזמן לא הייתי פה, אמרתי לאהובי, בעצם שנים לא הייתי פה.
אכלנו כולנו חומוס, וירקות וצ'יפס, בני הקטן ניצל את שיחת המבוגרים ושתה קטשופ ישר מהבקבוק כאילו מדובר במשקה אלים שמיימי.

שנים…אמרתי לאהובי, אני לא אוהבת את המקום הזה.
אכלנו עוד קצת.
אז… מה את מחליטה? הוא שאל אותי
משכתי בכתפיי ושתקתי
מזג האוויר השתנה מאוד, ונעשה אפור וקריר.
רציתי, וגם לא רציתי, ואחרי שכולנו גמרנו לאכול אמרתי לו, כן, אני בעצם רוצה.
בדיוק אז התחיל לרדת גשם.

נסענו לשם במכונית, הסתבכנו קצת בדרך כי לא הייתי בגדרה הרבה שנים וגם חוש הכיוון שלי, בדיוק כמו זה שהיה לאבא שלי, הוא נורא ואיום.

הגענו לבית הקברות.
עד שהגשם יפסיק ישבנו קצת באוטו.

לאן הגענו? שאל אותי בני המתוק, זה מגרש משחקים?
לא, אמרתי לו, זה בית קברות.
אז מה יש פה? הוא שאל
אבנים, אמרתי.

סיפרתי לו שאנחנו הולכים לבקר את סבא. קצת מוזר להגיד את זה לילד בן שלוש שאף פעם לא ראה את סבא שלו.. אז איפה הוא?
מי?
סבא שלי, אמר בני, איפה הוא הסבא הזה בכלל?

הזכרתי לו את סילבר, הכלב של אבא, שהיה חולה מאוד עד שהלך לארץ הכלבים הרחוקה שאף אחד לא חוזר ממנה, וגם הזכרתי לו את שונרא, חתולי השחור והמופלא, שהיה חולה גם הוא והלך לו לארץ החתולים, שגם ממנה לא חוזרים אף פעם.

זה היה לפני שנה וחצי, אמרתי לאהובי, תחשוב, זה כמעט חצי מהחיים שלו.
אהובי אמר לבני שסבא שלו שוכב שם מתחת לאבן, ואף פעם לא יקום.
אף פעם, אף פעם? שאל בני
לעולם, אמרתי אני, הוא מת.
זו פעם ראשונה שבני שמע את המילה הזו ממני, אבל הוא לא שאל כלום.
בינתיים הגשם הפסיק ויצאנו שלושתינו מהאוטו.

הראיתי להם את הגדר הצדדית והשער הקטן שאפשר להיכנס ממנו ולהגיע מייד לקבר. לא הלכתי לאיבוד כי זה בית קברות קטן, אז אפילו אני לא מצליחה לטעות שם.
זה כאן.

כמה זמן לא הייתי פה, חמש? שבע שנים? הקבר נראה אותו דבר, אותן מילים שביקשתי לחרוט קיימות שם, רק רואים שהמצבה לא שטופה. זכרתי שהיה שם צמח קקטוס קטן אבל עכשיו היה שם קקטוס גדול ועגול, וקשה, כמו כרוב.
נגעתי בעלים החזקים שלו.

תראה, אמר אהובי לבני הקטן, תראה מה יש בתוך הקקטוס. בני הקטן טיפס על המצבה וראה שבתוך עלי הקקטוס הקשיחים יש המון, אבל המון, חלזונות.
חלזונים, צעק בשמחה בני הקטן, המון המון חלזונים, משפחה.

היינו רק שלושתינו שם, בני הקטן קפץ מקבר לקבר תוך כדי שהוא שר לעצמו בשקט שירים, ואחר כך אסף המון חלזונות והביא לאבא שלי מתנה.

הוא שמח מהמתנה שלי, אמא?
מאוד שמח, עניתי לו, אבא שלי מאוד אוהב חלזונות.
לא ידעתי אם זה נכון, אבל מצד שני אני ממש בטוחה שהוא לא שנא אותם.

אחר כך אהובי לקח את בני הקטן והם התרחקו קצת, כדי שאהיה לבד. ישבתי ברגליים שלובות על המצבה ונזכרתי בשיר יפה מאוד של זלדה שנגמר כך
"אתה
ואני
והמוות".

לרגע הרגשתי כאב נורא ומיד אחר כך הרגשתי את המסך השקוף שיורד על ליבי ושוב לא הרגשתי כלום ונעשיתי מנומנמת.
חבל שהמצבה קשה כל כך, ממש בא לי להניח עליה את הראש ולישון.

הנחתי את ראשי בין ידיי כדי שאהובי יחשוב שאני עצובה מאוד ויהיה לי עוד קצת זמן פרטי לעצמי. לא הרגשתי כלום רק התחושה הכבדה הזו בגוף, כאילו שאני גם עשויה מאבנים
לא נעים לשבת על מצבות, וגם נעשה נורא קר.

אחר כך בני קטן עשה פיפי ליד הקבר, השקה את האדמה החומה, ואז נכנסנו כולנו לאוטו ונסענו הביתה
בני הקטן נרדם מאחורה
היה לו יום מלא הרפתקאות
כף היד של אהובי חמה וטובה
אבא שלי מת
והכל קיים בבת אחת.

והיום במדיטציה לרגע אחד הרגשתי את זה, שהכל קיים בבת אחת.
לרגע אחד מסך הזכוכית שעל ליבי הוסר – הרגשתי כאב נורא (אבא, אבא, אבא, מתי כבר אתרגל למוות שלך?) ויחד עם זאת הרגשתי אהבה גדולה והתרגשות, לכבוד אהובי החדש.
הלב שלי התרחב עד הקצוות שלו, הוא לומד להכיל הכל, וביחד.

כשקמתי מהמדיטציה הרגשתי מאוד יציבה, ולפני שגילגלתי את המזרון החלטתי לעשות את תנוחת הנשר

מותר לך ליפול, אמרתי לעצמי, זו רק יוגה.
מותר לי ליפול
אבל לא נפלתי.

הודיתי למזרון הירוק שמסכים כל יום להפרש ולהתגלגל ולעמוד לשירותי, הודיתי לחיים עצמם
לאהבה
הודיתי אפילו לכאב

וליוגה.

תגיות
עוד 680 מילים ו-2 תגובות

רגע, אז עכשיו גם ביבי שמאלני?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

הלוואי שאבי הדתי היה חי. הייתי מציע לרפי פרץ ללמוד ממנו משהו חשוב על אהבת אדם

אפי אליסי ואמא

ההורים שלי עלו מאיראן. הרבה לפני שהחומייניזם השתלט על המדינה. בתקופת מלוכת השאה של איראן (דיקטטור לא קטן בפני עצמו) הייתה פרס אימפריה תרבותית משגשגת, ועשיריה היו שולחים את ילדיהם ללמוד באוניברסיטאות החשובות בעולם. מאז, כידוע, הרבה רעלות שחורות כיסו את המדינה וחושך בא עליהם.

את יריב שלי פגשו אבא אהרון ז״ל ואמא שרה, תיבדל לחיים ארוכים, כשהיו כבר בגיל הפנסיה שלהם. זה לא היה קל עבורם. לקח להם זמן לא מבוטל להכיל ולקבל. מאחורי הקלעים הם בכו. בסוף הם חיבקו. אבא היה נוהג להתקשר כל יום שישי להזמין אותנו ואת ילדינו רואי ויאן לקידוש.

יאן, מבחינה ביולוגית, מבן זוגי. אני זוכר מקרה שנחרט אצלי לעולם. זה היה כשהגעתי לבקר את ההורים עם יאן. אבא, חודשים לפני ששם קץ לחייו, נשאל על ידי בתי יאן, שהיתה אז בת שלוש בערך, אם הוא סבא שלה. אבא הרים אותה על ברכיו, חיבק, נישק, ואמר: ״כן אני סבא שלך״. אני מתגעגע אליו.

אני מגיע ממשפחה דתית מסורתית שחלק מבניה חזרו בתשובה והפכו חרדים. יש לי אח רב. רבי שלום אליאסי. הוא מלמד תלמידי חכמים תורה בכולל. הוא ואחיי הדתיים האחרים אוהבים אותי, מקבלים אותי, ומחבקים את המשפחה שבניתי. יש לי מזל שיש לי כזו משפחה.

לא לכולם יש כזו משפחה. יש שמנדים את הילדים שלהם ועושים עליהם קריעה ומתאבלים. יש כאלה שזורקים את הילדים שלה מהבית רק כי הם אוהבים את בני מינם.

קבלה והכלה מתחילים בחינוך. קבלת האחר והשונה – משל היה כמוך. גם אני הייתי תלמיד ישיבה. כשהייתי בגיל המצווה שלחו אותי הוריי ל״קרית נוער״ הנחשב למקום טוב. פנימיה/ישיבה לילדים מוצלחים.

ברחתי משם אחרי שלושה חודשים. שם ראיתי את הנערים האחרים שלא יכלו לפרוק את ההורמונים אלא בחושך, מחתחת לשמיכה, לפעמים ביחד.

בשנים באחרונות שפר עליהם גורלם של ההומואים הצעירים וקמו גופים המנסים לתת מענה לצרכים שלהם כמו: אוזן קשבת, מקום מחסה, כתף תומכת ואוהבת. גופים כמו ״איגי״ לנוער החילוני ו״חברותא״ לצעירים הומואים דתיים.

זה טוב, זה חשוב, זה אף פעם לא מספיק. הגופים מתקיימים בעיקר מתרומות. משרד החינוך עוזר במעט. מעט מאוד.

אני לא יצאתי מהארון. חייתי כמו שרציתי. לא כולם יכולים לחיות כפי שרציתי. לפני עשרים שנים כשרחוב שינקין היה הומה, להסתובב עם בן זוגי ועגלה היה מחזה נדיר.

היום שני גברים ועגלה עדיין מחזה נדיר בטח בבית שמש, נתיבות, ויתר הערים שמחוץ למדינת תל אביב. הרבה לא השתנה מאז.

אז יש לנו שר הומו. אז מה. שלושים שנים עברו מ-1988, כששולמית אלוני חוקקה את החוק בו משכב זכר (כן, היו יכלו להכניס אנשים לבית סוהר בגלל אהבה) לא נחשב עבירה, ומאז לא ממש חוקקו כאן חוקים שיווניים לטובת הומואים. גם האליטה המייצגת את ההומואים לא ממש השתנתה. היא עדיין נשלטת על ידי האליטה הישנה. ארחיב על כך בעתיד.

אני זוכר מערכת בחירות, כשחברי הבית היהודי (ינון מגל עדיין היה שם) הגיעו לתיכון בו למד בני. הוא עמד שם מולם, מול כל הבית ספר, ומאוחר יותר מול כל המדינה, כשחשף את חולצתו המפורסמת עם הכיתוב: ״יש לי שני אבות ואני לא מתנצל״.

הזמן רץ, האנשים מתחלפים, הזוועה אותה זוועה.

האמירה של רפי פרץ (שר החינוך של ישראל) לא מפתיעה אותי. דבריו ("אפשר לבצע טיפולי המרה בהומואים ולסביות. אני עשיתי זאת בעבר”). לא הוצאו מהקשרם. איש לא שם את המילים בפיו, זו האמת שלו. זו המציאות שלו. זה החינוך שקיבל. זה שר החינוך של ילדנו. עצוב.

יותר קשה לקבל את המילים של בני גנץ המסרב לפיטורי פרץ: "אוהב אותו, סטה סטייה חמורה”. בני, סוטים זה אנחנו, על פי אותם גורמים גזעניים, חשוכים וקיצוניים.

חשוב שידעו שהדברים נאמרו לפני מערכת בחירות ונועדו לקושש קולות. ולא מקומץ. הרבה מאוד אנשים בישראל חושבים כמוהו. יותר מדי.

צר לי על הדור הזה – שזהו שר החינוך שלו. צר לי על ראש ממשלה ששם את ילדנו תחת אנשים כמו רפי פרץ ודומיו. שאלוהים יעשה להם המרה. שימיר אותם להיות אנשים טובים.

כל הקישקוש הזה על טיפולי המרה להומואים צעירים היה תמיד. גם אחותי שאלה אותי כשהייתי צעיר אם לא כדאי שאלך לטיפול פסיכולוגי. הומואים לא בוחרים להיות הומואים. הומואים, לסביות, בי וטרנס נולדים בדרך כלל לזוגות הטרוסקסואלים. אנחנו לא בוחרים מי להיות. תנו לנו להיות מי שאנחנו. אנחנו שלמים עם עצמנו, חיים בשלום עם מי שאנחנו ואוהבים. תאהבו גם אתם. אני בחרתי לאהוב. תנסו,זה חינם.

הלוואי שאבי היה חי. הייתי מציע לרפי פרץ ללמוד ממנו משהו חשוב על אהבת האדם ועל קבלת האחר והשונה. אבא שלי היה איש דתי ומאמין, אך הוא גם האמין שצריך לקבל את הילדים כפי שהם. לאהוב ולחבק. העיקר שנהיה מאושרים.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אתה איש נדיר אהוב יקר, כתבת ככ יפה, סיפרת סיפור שבטוח נוגע לעוד המון, נכון שלא כולם ברי מזל כמוך, לקבל את האחר, את השונה, ללא הבדלי צבע, מין, גזע או בחירה מינית, מאחלת לך שתמשיך להפיץ א... המשך קריאה
אתה איש נדיר אהוב יקר, כתבת ככ יפה, סיפרת סיפור שבטוח נוגע לעוד המון, נכון שלא כולם ברי מזל כמוך, לקבל את האחר, את השונה, ללא הבדלי צבע, מין, גזע או בחירה מינית, מאחלת לך שתמשיך להפיץ את כל האור הזה אהוב יקר ואנחנו נמשיך לאהוב אותך ולקבל את כולם באהבה!!
עוד 697 מילים ו-1 תגובות

שלטון החוק מאבק אזרחי איננו מותרות. זה צורך קיומי

מפגיני פתח תקווה – צילום – תומר ניוברג- פלאש 90 (צילום: תומר ניוברג - פלאש 90)
תומר ניוברג - פלאש 90

ככה אמורה לפעול שיטת משפט דמוקרטית:

1

לפני שנתיים עתרתי בשם מני נפתלי וראשי מחאת כיכר גורן נגד משטרת ישראל בשל האיסור להפגין מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה.

2

הבהרתי בעתירה שאכן יש לאזן בין זכות היסוד החוקתית של מנדלבליט ומשפחתו ושכניו לפרטיות, לבין זכות היסוד החוקתית לביטוי של נפתלי ושות'.

3

לפני הדיון הבהירה פרקליטות המדינה שניתן יהיה להפגין בכיכר גורן שממוקמת במרחק חצי קילומטר מביתו של ד"ר מנדלבליט. במקביל הדגישה הפרקליטות שניתן יהיה למקם כמות קטנה של מפגינים אחת לחודש בגן ציבורי שצמוד לרחוב מגוריו.

4

בג"צ קיבל את המתווה שגיבשה הפרקליטות לקראת הדיון. כיכר גורן הפכה למתחם ההפגנות הכי מפורסם במדינה.

5

ניסיון מאוחר יותר מטעם משטרת ישראל למנוע את המשך ההפגנות בכיכר בלא רישיון משטרתי הוליד עתירה עקרונית מטעם ראשי המחאה. טענתי שם במחיצת עורך הדין ד"ר אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת מהתנועה לטוהר המידות ועורכת הדין גבי לסקי, שיש לצמצם את משטר קבלת רישיונות ההפגנה מטעם משטרת ישראל וכן שיש להסיר מגבלות רבות ככל הניתן על חופש הביטוי וחירות ההפגנה.

6

בג"צ קיבל את עמדתנו וניסח פסק דין דרמטי בספטמבר 2017: הנשיאה חיות הטעימה במסגרת פסק הדין שחופש הביטוי וחירות ההפגנה הן זכויות יסוד חוקתיות שצריכות לעמוד לנגד עיני משטרת ישראל.

היא טענה שאין מקום להתנות הפגנות פוליטיות בקבלת רישיון משטרתי במדינה דמוקרטית, ושהסעיפים בפקודת המשטרה שממוקדים בדרישת הרישיון הם שריד למשטר הבריטי הקולוניאלי.

הנשיאה חיות בעצם קיבלה את טענתנו שהדמוקרטיה הישראלית תצא נשכרת מהמשך ההפגנות בכיכר גורן, שהפכו לסמל לחופש הביטוי, לחירות ההפגנה, למאבק למען טוהר המידות והמשטר הדמוקרטי, וגם למאבק למען עיקרון השוויון בפני החוק.

7

העתירה התקבלה. ההפגנות בכיכר גורן נמשכו כסדרן. משטרת ישראל הבינה שלא תוכל לדרוש עוד רישיון לקיומן.

8

זכות הפרטיות, כבר אמרנו, היא זכות יסוד חוקתית. היא מעוגנת בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. גם איש ציבור בכיר זכאי ליהנות משקט. בוודאי אשתו וילדיו. גם שכניו שהם אנשים פרטיים.

9

אך גם חופש הביטוי וחירות ההפגנה הן זכויות יסוד חוקתיות. האיזון בין זכויות היסוד החוקתיות הללו הוא מלאכה עדינה במיוחד.

10

לאחרונה החלו כמה מראשי המחאה להפגין מול מנדלבליט בדרכו לבית כנסת או למקום אחר. מדובר בהפגנות ברחוב. לא מדובר בהפגנות שממוקמות בצמידות לביתו, מפני שהפגנות כאלו מפרות את זכותו לפרטיות.

11

אך מנדלבליט טען שהמפגינים מפרים את זכות הפרטיות החוקתית שלו. יוצרים הטרדה מאיימת. לכן הם עוכבו פעמיים או שלוש בידי משטרת ישראל.

12

אבל היום נפל דבר. נפל דבר דמוקרטי חשוב מאד: בקשת משטרת ישראל מטעמו של מנדלבליט להרחיק את המפגינים בצורה בלתי מידתית מהיועץ המשפטי לממשלה בדרכו למקום פלוני או אלמוני ולקבוע כי מדובר בהטרדה מאיימת – נדחתה בידי בית משפט השלום בפתח תקווה.

13

תוך שהוא מאמץ את עמדת בג"צ דלעיל, הבהיר בית המשפט בפשטות שחופש הביטוי וחירות ההפגנה של אזרחי מדינת ישראל הן זכויות יסוד חוקתיות ויקרות מפז. לכן הוא דחה את בקשת הצו למניעת הטרדה מאיימת. לכן המפגינים יוכלו לעמוד מול מנדלבליט במקומות שונים. כבוד למפגינים. כבוד לעורך הדין המצוין גונן בן יצחק שייצג אותם. והפעם גם כבוד לבית המשפט.

14

מאבק אזרחי למען הדמוקרטיה איננו מותרות.  מדובר בצורך קיומי. באוויר לנשימה. לכן מגיעה תודה הן למפגינים, הן לעורך הדין בן יצחק והן לבית משפט השלום בפתח תקווה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לכולם: מצטט משפט ...." מאבק אזרחי למען הדמוקרטיה איננו מותרות. מדובר בצורך קיומי. באוויר לנשימה. ...." בנוסח אחר- ובמקרה הזה: מדובר O2 לאנשים שלא רוצים דמות הנמשכת בחוטים, שמפעילה מצלי... המשך קריאה
לכולם: מצטט משפט ...." מאבק אזרחי למען הדמוקרטיה איננו מותרות. מדובר בצורך קיומי. באוויר לנשימה. ...." בנוסח אחר- ובמקרה הזה: מדובר O2 לאנשים שלא רוצים דמות הנמשכת בחוטים, שמפעילה מצליח להרקידה כראות עיניו. עמירם
עוד 482 מילים ו-1 תגובות

רוקד לקול הזעזוע

הצעקה – מונק

השר רפי פרץ וטיפולי ההמרה סיפקו את המנה היומית שהציבור צורך. היכונו לביאת הזעזוע הבא. כל יום נולד אחד שמאחד את העם ומוליד פוסטים מאוד נזעמים (תראו אותי, מי בא לאמא..). התמכרנו.

אנחנו קמים בבוקר ומחפשים מנה במקלדת רוטטת, על מי נופלים היום? ממי נזדעזע? אבל יש זעזוע ויש זעזוע. תלוי במזועזע.

ביבי מזדעזע כמו ילד. צעירה נאנסה? הוא תובע מהשמאל לגנות, בכל זאת, החשוד פלסטיני. חייל יורה למחבל גוסס בראש? הוא מתקשר לאבי היורה ומחזק אותו. זה מרגש את העם.

יש סערות שיוציאו אותנו מהבית עם שלט יצירתי, הפגנות למען להט"בים, צעירים נגד סגירת מסיבות, סטודנטים נגד… אה, לא. הסטודנטים במבחן נצחי באזרחות. הם כל הזמן נכשלים בו.

הפגנות נגד גזענות כלפי יוצאי אתיופיה, שזו הפגנה קבועה בחסות הגזען התורן. אם כי אליה וקוץ בה – מתברר שסגירת כבישים זה לא כיף לעם. 'הם איבדו אותי', התלונן העם. לא, כי קודם היית שם בשבילם.

יש הפגנות נגד גננות מתעללות בגלל גננת מראש העין. באחת מהן עלה מיצג-התעללות ובו הדגימו שתי מפגינות יצירתיות את ההתעללות בצליל ואומר, בהשראת סרטוני דאעש.

זו מושכת בשיער ומטלטלת וזו על הברכיים, צועקת ובוכה, וברקע מבארת המנחה את המיצג להמון הנסער. ראש הממשלה הבטיח מה שכבר הבטיח ושכח. הגננת תישכח מלב. פני הציבור לזעזוע הבא.

בחודש שעבר בוטל כתב אישום נגד מחמוד קטוסה, פלסטיני שהיה עצור חודשיים בחדש לאונס ילדה בת 7. נסו להיזכר. העיתונות העצימה את הזעזוע, פרטים מתסיסים נערמו והרשת נשטפה נאצות גזעניות ואיחולי מוות יצירתיים ל'מחבל הערבי'. נתניהו וארדן הזדעזעו פוליטית,

מה עוד חדש? בינתיים בוטל כתב האישום נגד קטוסה בקול ענות חלושה. ראש הממשלה דפדף את הזעזוע לקורבן הבא שישרת את מטרותיו. הסתה נגד מיעוט היא קלף מנצח בחירות. חזקת החפות שמורה רק לחשוד מורם מעם ששמו נתניהו.

מעשי אונס והטרדה מינית נמשכים, אבל אם החשודים לא מושכים קהל מזועזע, הקורבנות יישארו כיתה אלמונית. בתוך זה יש צביעות גדולה ביחס הציבור למעשי נבלה, זו שוכנת גם בנו, התקשורת רק משקפת אותה, ויש 'מדרג' זעזוע שקובע את ההתייחסות לעבירה.

זה תלוי. העיקרון פשוט ויש לו השלכות. הזעזוע הציבורי, שלא פעם נשלט מלמעלה, משפיע גם על בית המשפט. בתוך עמו הוא יושב. תלוי מי חזק יותר, זה שלמעלה או זה שלמטה. על אותה עבירה מושתים עונשים שונים. לעתים הפער ביניהם עצום. תלוי בתהודת הזעזוע. ולא לכולנו יש מנדלבליט.

כאשר מדובר ב'סתם' פושע אלמוני וחסר יחוד, כמו גזע, בולטות תקשורתית או מעמד כלכלי, הוא יישאר אלמוני ויישפט הרחק מהעין הציבורית, כל הלוחמות\ים החברתיות\ים הגדולות\ים יזדעזעו בשקט בבית.

ילדות נאנסות בסתר אם האנס הוא סתם מורה יהודי מצפת. שרפה היא סתם שרפה אם אין חשוד ערבי, שאז יכריזו נתניהו והשר ארדן על טרור הצתות. אם עץ נשרף ביער – יהיה זעזוע אם החשוד לא ערבי?

תקרית עם שוטרים באום אל חירן תהפוך לפיגוע דריסה, שיחזיר את המופע המצליח של נתניהו וארדן, אבוט וקוסטלו של הפוליטיקה.

אם שוטר נדרס בפינוי – יהיה זעזוע אם הדורס לא ערבי? ואם הערבי לא דרס אבל מת, האם חייו שווים משהו? והאם ראש הממשלה והשר לביטחון פנים יתנצלו? והאם הצחקתם אותם.

מצד שני, וזה וואחד צד שני, המון המפגינים יישאר בבית בהפגנות פוליטיות. למה לו פוליטיקה עכשיו? וחלאס עם הפגנות נגד נתניהו, אנחנו בדיוק מסתכלים לצד השני. ראש ממשלה חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים זה לא מזעזע, זה משעמם, תביאו זעזוע מאחד.

מדובר בכלים שלובים, הפוליטי, החברתי והעדתי. הא בהא תליא. אנחנו מתבוססים בביצה צינית עלובה. כשהיא רועדת יש לה שיקולים משלה והיא עובדת כמו שעון, רוקדת לצלילי חליל ציני מתוזמר. תראו, הנה רפי פרץ. שמעתם מה אמר? מזעזע.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 542 מילים

מפעל המינויים

אחרי ששורת מינויים חשובים במגזר הציבורי נתקעו בגלל הבחירות, מנדלבליט שיחרר את החבל ויאפשר מינוי דירקטורים בחברות הציבוריות ● ד"ר אסף אילת: "רוב האנשים שמגיעים לחברות הממשלתיות זה כאלה שרוצים להתקמבן"

אביחי מנדלבליט (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

אחרי ששורת מינויים חשובים במגזר הציבורי נתקעו בגלל הבחירות, מנדלבליט שיחרר את החבל ויאפשר מינוי דירקטורים בחברות הציבוריות ● ד"ר אסף אילת: "רוב האנשים שמגיעים לחברות הממשלתיות זה כאלה שרוצים להתקמבן"

הבחירות הנוספות מעכבות שורה של מינויים בחברות ממשלתיות, בתאגידים ציבוריים ובגופי הביטחון. ממשלת המעבר פועלת תחת מגבלות במינויי בכירים ולשרים בעצם אסור לעסוק במינוי בכירים בתקופה הזו.

כך למשל, תיאלץ המדינה להישאר ללא מפכ"ל קבוע ונציב שב"ס עד לאחר השבעת הממשלה החדשה, אי שם לקראת סוף השנה. גם חברות כמו נת"ע, החברה לשירותי איכות הסביבה ונמל אשדוד פועלות ללא מנכ"ל, והדירקטוריונים של חברות רבות לא מאוישים עד הסוף, ולעתים הן פועלות ללא יו"ר.

המחסור בדירקטוריונים והימשכות תקופת הבחירות הביא הבוקר את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרסם שורת הנחיות לגבי שורת המינויים בשירות הציבורי, והחלק שמתייחס לדירקטוריונים עשוי לתת לממשלה מרווח גדול יותר למילוי המחסור.

באופן עקרוני, לשרים אסור למנות דירקטורים בתקופת בחירות. עם זאת היועץ המשפטי לממשלה מאפשר לבצע את המינויים לדירקטוריונים במצב שבו הם פועלים במחסור. יתרה מכך, השרים יכלו למנות שני דירקטורים נוספים מעבר למינימום הדרוש לכל חברה, שנקרא קוורום, ומספרו משתנה מחברה לחברה.

כל זה נאמר בצירוף כוכבית ההסתייגות, שאומרת שאפשר לאייש את המשרות ובלבד שהמינוי "נחוץ" ואין זיקה אישית, עסקית או פוליטית בין המועמד לבין השר (על כך אפשר להוסיף, אשרי המאמין).

ד"ר אסף שפירא (צילום: יח"צ)
ד"ר אסף שפירא (צילום: יח"צ)

בנוסף, ההקלות מרחיבות את הפרשנות של מי מוגדר כ"נחוץ" לחברה. כלומר, אם צריך רופא, משפטן או רואה חשבון לחברה, הוא ימונה גם בתקופת בחירות, והיועץ המשפטי לממשלה מרחיב את הגמישות בעניין הזה.

השר אמור לבחור את המועמדים מתוך נבחרת הדירקטורים, שכוללת כ-300 מועמדים מאושרים. במקרה שהמועמד לא מהנבחרת, עליו לעמוד בתנאי הסף או להיות בעל מומחיות מיוחדת שנדרשת לחברה.

בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה נותן הקלה נוספת, ומאפשר להטיל תפקיד נוסף על אנשים מתוך השירות הציבורי, כך שהדבר לא ייחשב כמינוי.

משיחה עם גורם ברשות החברות הממשלתיות, עולה כי הרשות תנסה להשתמש בהנחיות כדי לשחרר את ההקפאה על מינוי מנכ"לים לחברות שצוינו בתחילת הכתבה.

"אני חושב שזה בסדר גמור, המדינה צריכה להמשיך להתנהל", אומר ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, נבחרת הדירקטורים שיפרה את איכות המינויים בחברות הממשלתיות: "חל שיפור גדול לעומת שנות ה-80, שאז הדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הגדולות.

"בשנות ה-90 כבר הוחלט שהם יהיו צריכים להיות בעלי כישורים מיוחדים ולפני כמה שנים הוקמה נבחרת הדירקטורים. ועדיין, אני לא נופל מהכיסא כאשר אני רואה את המועמדים שנבחרים. אחת הבעיות היא שאין תמריץ גדול מספיק שימשוך את האנשים הכי איכותיים. עדיין, רוב האנשים שמגיעים לשם זה כאלה שרוצים להתקמבן ויש להם קשרים". 

ד"ר אסף שפירא: "אני חושב שזה בסדר גמור, המדינה צריכה להמשיך להתנהל. חל שיפור גדול לעומת שנות ה-80, שאז הדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הגדולות"

מעבר לשאלת הדירקטורים והמנהלים, ממשלת המעבר הנוכחית חריגה בכך שחלו בה שינויים גם בשרים עצמם. ראש הממשלה פיטר לאחרונה את נפתלי בנט ואיילת שקד ממשרדי החינוך והמשפטים, והביא במקומם את רפי פרץ (איחוד הימין) ואת אמיר אוחנה (הליכוד). לדברי שפירא, היה עדיף להימנע מכך:

"הנזק העיקרי הוא לעניין המשילות. בנט ושקד כיהנו תקופה ארוכה ורצו להמשיך, אז אתה ממנה שר שבהחלט ייתכן שבעוד 3 חודשים תצטרך להחליף, וכל זה בגלל שיקולים פוליטיים? שרים אמורים להיכנס ולקדם מדיניות וממילא בישראל מכהנים תקופה קצרה יחסית. הממשלה האחרונה אמנם כיהנה כארבע שנים, אך זו שלפניה הייתה רק שנתיים. בנט כיהן 4 שנים וקידם מדיניות, לשיטתו, למה לקטוע את המשילות?".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 494 מילים

אני זה ההוא מהשואה השניה

שואה שניה – iStock (צילום: iStock)
iStock

עוד לפני שערוריית השבוע הטריה על טיפולי ההמרה ללהט"ב, בשבוע שעבר הספיק שר החינוך רפי פרץ לשחרר את האמירה הידועה על כך שההתבוללות היא כמו שואה שנייה. והאינטרנט? בסערה. זה ממש כאילו שמענו את זה בפעם הראשונה. הרי פוליטיקאים כמו יאיר לפיד או נפתלי בנט מזמן דיברו על ההתבוללות כמשהו שמהווה איום קיומי (גם אם לא בדיוק במילים האלו).

אז פתאום אמרו "שואה" וקפצנו? העניין הוא רק הרטוריקה? אז בפעם הבאה פרץ יבהיר שזה יותר כמו שואת הארמנים השנייה, שלא חלילה יהיו פה עניינים של זילות של שואה שאנחנו כן מכירים בה.

אבל אם כבר כולם התעכבו על נושא השואה, אז רציתי לשאול משהו בתור אחד שהיה בשואה השנייה וניצל בעור שיניו בזכות הגאונות בקרב השני על סטלינגרד. או שבעצם הייתי בשואה השנייה ואז ערקתי מהצבא הנאצי השני כדי לא לקחת חלק בהובלת יהודים לתאי הגז השניים? אני לא לגמרי סגור איך עובדת ההשוואה הזו. בקיצור, האקסית שלי לא יהודייה.

עכשיו, למען הדיוק, שווה לציין שמדובר בחסידת אומות עולם (השנייה). כי בכל זאת, מדובר במישהי שהתלהבה לחלוטין להשתתף בליל הסדר הראשון שלה.

כמו כן, כשהייתי אצלה בחו"ל בראש השנה, לראשונה בחיי הבוגרים ביקשתי לעשות משהו לכבוד החג, במקום מה שאני עושה בכל שנה וזה להגיד לעצמי "נכון, הטקסים האלו הם ניג'וס כל שנה מחדש, אבל לפחות פוגשים את המשפחה". בקיצור, גרמתי לה להפוך מעומדת מנגד לפרטיזנית דור חמש. אבל זה לא משנה, כי זה מקרה בודד, וזה לא מה שרציתי לשאול.

אבל רגע, אולי לפני השאלה בכל זאת שווה להתייחס למקרה הפרטי הזה, כי אני די בטוח שאני לא כזה מיוחד. אכן, ישנם כאלה שלאחר שהם נכנסים לקשר עם לא יהודים, הם מתרחקים מהמסורת היהודית. ואין ספק שמדינת ישראל בהחלט מראה ערנות גדולה יותר ממה שקרה בשואה הראשונה, והפעם שערי הארץ פתוחים לכל הנרדפים. אפילו השקיעה קצת תקציבים כדי להזהיר את היהודים האומללים מפני הנאצים 2.0.

אבל בכל זאת, האם אלו שמתרחקים מהמסורת היהודית באמת היו בתוכה לפני זה? האם לזוג יהודים שחיים בחו"ל ולא מקיימים שום טקס יהודי – ורק להבהיר, זה בסדר גמור – יש יותר יהדות מאשר לזוגיות מהסוג שהיה לי?

ואני יודע, תמיד אומרים לחשוב על הילדים. הרי הנאצים ימ"ש לא חשבו על הילדים, אז אנחנו חייבים. הרי אם אני והאקסית היינו ממשיכים, הרי שהילדים שלנו לא היו יהודים. אמנם היינו מקיימים איתם את ליל הסדר וראש השנה, אבל הם עדיין לא ייחשבו יהודים.

למה? כי יהדות נקבעת לפי האמא, לא לפי הקרבה לתרבות היהודית. אתם יודעים מי עוד הסתכלו על יהודים רק לפי ההורים בלי להתחשב בכלל בקרבה שלהם אל הדת? מלא אנשים במפנה המאה העשרים שהאמינו בגזענות מבוססת "מדע".

אם ישר אמרתם "נאצים" זה על אחריותכם. בכל מקרה, האם באמת מדובר בבעיה כשמדובר בילדים כאלו, שיראו את היהדות כמרכיב מכריע בזהותם? אני יודע שלרבנות הראשית זה חשוב, אבל בחייאת, אפילו האורתודוקסים לא באמת אוהבים אותה.

כמובן, ניתן להתנגד לנישואים בין יהודים ללא יהודים בלי לאמץ אלמנטים פשיסטיים. כלומר, אפשר לא לאהוב את הרעיון שמשהו כזה קורה, אבל בלי לספר לאנשים שבזוגיות מהסוג הזה שהם איום ביטחוני והקבלה כלשהי למקלחות עם ציקלון בה (או שזה בורות ירי?), ואז עוד לספר להם שהדרך להימנע מזה היא לחזור לגטו.

כי ואללה, חוץ מיצירת רצון להצטרף ליודנראט, אין להתנהגות הזו שום אפקט. במקום זה, אפשר להפוך את היהדות לקצת יותר פתוחה, כדי לאפשר לפחות לחלק מהזוגות האלו להתקרב יותר ליהדות, במקום להיאלץ להתרחק ממנה.

כמובן, תמיד יהיו את אלו שלא ירצו להתקרב ליהדות, וזה בסדר. הם לא הולכים לרשום את הילדים שלהם להיטלר-יוגנד. חוץ מזה, יש בישראל יותר משישה מיליון יהודים, שרובם המוחלט מתחתן עם יהודים אחרים. כל עוד מדינת ישראל לא תשמיד את עצמה מתוך טמטום, העם היהודי כנראה יישמר.

ואני יודע שבתור מדינה עם גיוס חובה קצת קשה לנו להבין את זה, אבל אנשים בחו"ל לא צריכים לחשוב על עצמם כעל כוחות רזרבה. מותר לא לאהוב את מה שהם עושים, אבל די לצייר עליהם מדי SS. זה לא שהם יצחק רבין או משהו.

טוב, אבל סליחה, סטיתי ממש מהנושא. הרי רציתי לשאול שאלה. אז הנה השאלה שלי: איפה הרנטה שלי? בכל זאת, ניצול. אה כן, לא משנה. נזכרתי מה עשו עם הכסף של הניצולים מהשואה הראשונה.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 646 מילים
סגירה