ב-11.7 השבוע, ב-1:10 לפנות בוקר, תועד יו"ר הליכוד בנימין נתניהו על ידי שכן עוזב את מעון ראש הממשלה כמו גנב בלילה. הודעת הדוברות שלו שיצאה ב-2:47 לפנות בוקר בישרה כי "קצת אחרי חצות עזבה המשפחה את המעון בבלפור", כאילו מדובר במשפחה חוסה ולא ביו"ר האופוזיציה. או כאילו "קצת אחרי חצות" הופך את העובדה שהוא היה מחוייב לפנות את המעון הרשמי עד ה-10.7 ולא עשה זאת, לפחות מבזה.

ב-11.7 השבוע, ב-1:10 לפנות בוקר, תועד יו"ר הליכוד נתניהו ע"י שכן, עוזב את מעון רה"מ כגנב בלילה. הודעת הדוברות שלו שיצאה ב-2:47 לפנות בוקר בישרה: "קצת אחרי חצות עזבה המשפחה את המעון בבלפור"

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

התקשורת לא תיעדה את הרגע שבו אחרי 12 שנה, 4 סבבי בחירות בשנתיים ומחאה עיקשת בלב מגפה, בה השתתפו כעשירית מכלל הציבור בישראל – 540,000 איש ואשה על פי נתוני המכון לדמוקרטיה – יו"ר הליכוד יצא מבית ראש הממשלה.

מילא לא תיעדה אירוע בעל חשיבות חדשותית והיסטורית כפי שעשתה למשל כשבגין אמר "איני יכול עוד". עקיבא נוביק בשעה 20:38 במוצ"ש (10.7) צייץ

"הרבה זמן לא הבנתי את הביטוי 'הפגנה לא חשוב על מה' עד שעברתי הערב מול בלפור וראיתי מאה אנשים צועקים 'לך' לאדם שהלך משם אתמול בצהריים".

הציוץ של עקיבא נוביק שנמחק

למחרת בבוקר נאלץ לצייץ תיקון עובדתי, שהרי הוא טעה והטעה. להתנצל על ביזוי המפגינים לא התנצל.

זו לא הפעם הראשונה או השנייה שמי שאמורים להיות כלבי השמירה של הדמוקרטיה תוקפים אזרחים ואזרחיות שיוצאים להפגין בעזרת שקרים, במקום לבקר את המשטר ולחשוף את האמת.

מדובר באותה תקשורת שאפשרה ליו"ר הליכוד הנאשם בפלילים לנאום בפני האומה ערב ערב בלב מגפה, כולל לכנות את המפגינים נגדו "מפיצי מחלות", מבלי לשאול אותו שאלות. אבל גם אחרי שהלך, נדמה שיש היוצאים מגדרם כדי לתקוף את מי שמשום מה מתעקשים לממש את זכות ההפגנה, כחוק וללא אלימות, בדמוקרטיה.

זו לא הפעם הראשונה או השנייה שמי שאמורים להיות כלבי השמירה של הדמוקרטיה תוקפים בשקרים אזרחים שיוצאים להפגין, במקום לבקר את המשטר ולחשוף את האמת

רק לפני פחות משבוע עקיבא נוביק כתב בטוויטר על אחד ממפגיני בלפור:

"צריך הרבה תפילות ורחמנות על האנשים האלה".

כשהערתי על כך ענה לי בטוויטר:

"ההפגנות שלך פאתטיות, מעייפות, מכוערות ומביכות גם חברים שלך בשמאל. תמצאו חיים ומשמעות ושחררו את הציבוריות הישראלית מהזעם הקדוש שלכם".

למה נדמה שנוביק ואנשי תקשורת אחרים עוסקים בקמפיין גסלייטינג נגד אזרחים ערים ומעורבים?

על פי מחקר חדש של פרופסור תמר הרמן וד"ר אור ענבי מהמכון לדמוקרטיה, שבא לבדוק האם מחאות הן כלי אפקטיבי, עולה שאחרי מחאת בלפור 71% מהציבור סבורים שכן, מחאות עובדות. 56% מהציבור סבורים שמחאת בלפור השיגה את יעדה, וזה בשונה מהערכת הציבור שהמחאה החברתית של 2011 דווקא נכשלה ביעדיה.

עשור למחאת האוהלים
לרגל ציון עשור למחאה ערכו סקר לבחינת האופן בו נתפסה המחאה, וכן האופן בו נתפסה מחאת בלפור.
ובכלל- האם מחאות ציבוריות הן כלי אפקטיבי להשפעה על מדיניות הממשלה?
מי שרוצה לראות את קובץ ה- Data המלא מוזמן להיכנס ל-https://t.co/WVsOym1vB2https://t.co/9hVmzy6e0K

— Or.Anabi (@AnabiOr) July 5, 2021

"הפגנות פאתטיות, מעייפות, מכוערות ומביכות"? רוב הציבור לא חושב כך.

ולמרות שרוב הציבור – שמאל, מרכז וימין – תמימי דעים לגבי הצלחתה של המחאה שנוביק וחבריו מנסים להקטין, ממצאי המחקר מציעים שהשמאל רואה בכלי המחאה כלי יעיל במיוחד. 75% מהשמאל חושבים שמחאת בלפור השיגה את יעדה. נתון מאוד מעצים.

"ההפגנות שלך פאתטיות, מעייפות, מכוערות ומביכות גם חברים שלך בשמאל. תמצאו חיים ומשמעות ושחררו את הציבוריות הישראלית מהזעם הקדוש שלכם". נדמה שיש אנשי תקשורת העושים גסלייטינג לאזרחים מעורבים

האם יתכן שאיש ימין, שבנה את הקריירה שלו דווקא ב-12 שנות משטר יו"ר הליכוד הנאשם בפלילים, מעוניין לטפח בקרב הציבור רושם שהפגנות הן לא כלי יעיל לשינוי פוליטי? שהן "פאטתיות, מעייפות, מכוערות ומביכות גם חברים שלך בשמאל"? עם דגש על השמאל? שלא יתבלבלו שמאלנים ואנשי מרכז וימשיכו להשיג באמצעות הפגנות הישגים פוליטיים?

כשעקיבא נוביק ואחרים בתקשורת מזלזלים באזרחים שמתעקשים על זכותם להפגין בדמוקרטיה, חשוב להזכיר שלפני פחות משנה, באוקטובר 2020, הוטלו מגבלות חמורות על זכות ההפגנה בישראל במסגרת חוק הסמכויות: מספר המפגינים הוגבל, והזכות להפגין הוגבלה ל-1000 מטר מהבית.

שופטי בג"ץ קבעו חודשים אחר כך, בינואר 2021, שההגבלות לא היו חוקתיות. בפרט ראוי לצטט את דברי השופט מני מזוז:

"ההפגנות שהתקיימו לאורך החודשים האחרונים ברחבי הארץ, ובייחוד ההפגנות בסמוך למעון הרשמי של ראש הממשלה, כלפיהן כוונו המגבלות שנקבעו…כוונו נגד ראש הממשלה, אישית, על רקע החשדות הפליליים המיוחסים לו. בנסיבות אלה אני סבור כי ראוי היה כי ראש הממשלה ימנע מליטול חלק בהחלטה על תקנת תקבנות אלה אשר נועדו, ובפועל שימשו, בעיקר להגבלת ההפגנות נגדו מול מעונו הרשמי".

אם האזרחים והאזרחיות להם נוביק כל כך בז לא היו מתעקשים לצאת להפגין בקבוצות קטנות באלפי צמתים 1000 מטר מהבית, לא היתה עד עכשיו זכות מחאה בישראל.

על השאלה האם הלכה למעשה אפשר לפגוע במדינת ישראל בזכות יסוד שמגדירה את המשטר כדמוקרטי, יש לנו תשובה. האם חלקים נרחבים מהתקשורת תשתף עם זה פעולה? גם על זה יש לנו תשובה. בשנה האחרונה למדנו על בשרנו שאנחנו שומרי הסף ואנחנו כלבי השמירה. והכלי החשוב ביותר שיש בידנו הוא זכות המחאה.

האם יתכן שאיש ימין, שבנה את הקריירה שלו דווקא ב-12 שנות משטר יו"ר הליכוד הנאשם בפלילים, מעוניין לטפח בקרב הציבור רושם שהפגנות הן לא כלי יעיל לשינוי פוליטי?

נותרה אם כן רק שאלה אחת: בשביל מה צריך "עיתונות" פאתטית, מעייפת, מכוערת ומביכה שאינה ממלאת את תפקידה בדמוקרטיה?

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.