אירועי שייח' ג'ראח, מבצע "שומר החומות", והמהומות במסגד אל אקצא וברחבי המדינה זעזעו את מדינת ישראל. השפעת הקונפליקט הדהדה לא רק בשכונות המעורבות בישראל או בעזה, אלא גם בתוך הקמפוסים השונים בארץ, בקרב סטודנטים ומרצים שאימצו את הנרטיב הפלסטיני. אין זה חדש שהאוניברסיטאות בישראל מאמצות את הנרטיב הזה, אבל נראה כי האירועים האחרונים הובילו את האוניברסיטאות לשפל חדש.

אירועי שייח' ג'ראח, "שומר החומות", והמהומות בארץ זעזעו גם את הקמפוסים. לא חדש שהאוניברסיטאות בישראל מאמצות את הנרטיב הפלסטיני, אבל נראה שהאירועים הפעם הובילו אותן לשפל חדש

בוגרת 8200, מדריכת "מסע ישראלי", עוסקת רבות בהסברה ישראלית, ציונות מזרחית-מסורתית ויהדות מתחדשת. כיום סטודנטית למזרח תיכון ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים וחברה בארגון הסברה ישראלית CAMERA On Campus. חולמת להביא לשינוי בתפיסת העולם את ישראל, להביא לקירוב בין דתיים לחילונים ובין יהודים לערבים. בזמני הפנוי, אוהבת לשיר ולכתוב למגירה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בגיל 62 הגעתי למנהלת משאבי אנוש במקום עבודתי והודעתי לה שאני מעוניינת לפרוש. התגובה המיידית שלה הייתה "אבל את לא נראית".

"איך אני אמורה להיראות?", שאלתי בצחוק. "עם מקל ביד?" ככה התחילה ההיכרות האישית שלי עם הגילנות.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגו"ניט וקרן אלי ודליה הורוביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים, מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

לפעמים אדם סוחב תיק על גבו.
לפעמים הוא נושא אותו על כתפו.
לפעמים משא התיק נסבל,
ולפעמים סחיבתו נדמית קשה מנשוא
– יש רגעים כאלה.
ויש רגעים בהם הוא שואל את עצמו
– מה יהיה אם אניחו מידי?
מה יהיה אם אוריד את התיק מגבי?
אבל לא באמת יש אופציה כזו.
מדובר בסוג של חלומות בהקיץ.
סוג של פנטזיה.

לפעמים אדם סוחב תיק על גבו,
ועל אף שיכול שמדובר
בעניין של כמה שנים,
הוא מרגיש כאילו הוא נושא אותו
על גבו ואיתו חיים שלמים.
הוא מנסה להיזכר מה היה קודם,
אי-אז, בטרם הונח על גבו התיק,
אבל הזיכרון נעשה מעורפל
והתמונה היחידה שעולה במוחו
היא דמותו-שלו עם התיק שאיתו,
התיק שאותו הוא נושא על גבו.