אירועי שייח' ג'ראח, מבצע "שומר החומות", והמהומות במסגד אל אקצא וברחבי המדינה זעזעו את מדינת ישראל. השפעת הקונפליקט הדהדה לא רק בשכונות המעורבות בישראל או בעזה, אלא גם בתוך הקמפוסים השונים בארץ, בקרב סטודנטים ומרצים שאימצו את הנרטיב הפלסטיני. אין זה חדש שהאוניברסיטאות בישראל מאמצות את הנרטיב הזה, אבל נראה כי האירועים האחרונים הובילו את האוניברסיטאות לשפל חדש.

אירועי שייח' ג'ראח, "שומר החומות", והמהומות בארץ זעזעו גם את הקמפוסים. לא חדש שהאוניברסיטאות בישראל מאמצות את הנרטיב הפלסטיני, אבל נראה שהאירועים הפעם הובילו אותן לשפל חדש

בוגרת 8200, מדריכת "מסע ישראלי", עוסקת רבות בהסברה ישראלית, ציונות מזרחית-מסורתית ויהדות מתחדשת. כיום סטודנטית למזרח תיכון ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים וחברה בארגון הסברה ישראלית CAMERA On Campus. חולמת להביא לשינוי בתפיסת העולם את ישראל, להביא לקירוב בין דתיים לחילונים ובין יהודים לערבים. בזמני הפנוי, אוהבת לשיר ולכתוב למגירה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

כאשר הגיעו יהודי ארצות המזרח וצפון אפריקה לישראל, חלומם נשבר. בשנותיה הראשונות של ישראל הממסד נשלט בידי הגמוניה אשכנזית, אשר היוותה חלק ניכר מהתנועה הציונית. היהודים מהארצות הללו לרוב נשלחו על ידי הממסד למעברות, חוו ירידה ברמת החיים ביחס למקומות מהם הגיעו, וקיבלו יחס מזלזל מצד אחיהם האשכנזים. לפיכך, ההגמוניה האשכנזית הואשמה בגזענות כלפי אותם יהודים.

היהודים מארצות המזרח וצפון אפריקה לרוב נשלחו על ידי הממסד למעברות, חוו ירידה ברמת החיים ויחס מזלזל מצד אחיהם האשכנזים. לפיכך, ההגמוניה האשכנזית הואשמה בגזענות כלפי אותם יהודים

בוגרת 8200, מדריכת "מסע ישראלי", עוסקת רבות בהסברה ישראלית, ציונות מזרחית-מסורתית ויהדות מתחדשת. כיום סטודנטית למזרח תיכון ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים וחברה בארגון הסברה ישראלית CAMERA On Campus. חולמת להביא לשינוי בתפיסת העולם את ישראל, להביא לקירוב בין דתיים לחילונים ובין יהודים לערבים. בזמני הפנוי, אוהבת לשיר ולכתוב למגירה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.

כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.

מירית שם אור ­­- עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

בזמן שמהדורות החדשות של 2026 ממשיכות להזין אותנו בסיסמאות על "ניצחון מוחלט", "הסרת האיום לצמיתות" ו"שינוי פני המזרח התיכון", כדאי שנבין את המנגנון התודעתי שמאפשר למשטרים לבצע פשעים מחרידים מבלי שהם יוגדרו ככאלה.

ההיסטוריון וחוקר הג'נוסייד א. דירק מוזס מציע בספרו "The Problems of Genocide" מראה שחורה ומפכחת: המושג "ביטחון קבוע" (Permanent Security) הוא המנוע המרכזי שמאחורי האלימות המודרנית. זוהי המלכודת שבה כולנו כלואים.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.